ביאור:ניקוד סופי

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.


זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

תגובה ל: דקדוק המילה שנכתבה ב09:07:05  08.11.2004 מי שלמד ערבית ספרותית יודע, שלכל שם-עצם בערבית יש "ניקוד סופי" - תנועה שנוספת לשם-העצם על-פי התפקיד התחבירי שלו:

  • אם זה הנושא - הניקוד הוא "U" או "UN";
  • אם זה מושא או תיאור שאין לפניו מילת-יחס - הניקוד הוא "A" או "AN";
  • ואם זה מושא או תיאור שיש לפניו מילת יחס - הניקוד הוא "I" או "IN".

גם בלשון המקרא יש מילים, שנראות כאילו הוסיפו להן ניקוד סופי, אם-כי לא לפי הכללים המקובלים בדקדוק הערבי:

  • בראשית א כד: "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ, בְּהֵמָה וָרֶמֶשׂ וְחַיְתוֹ -אֶרֶץ, לְמִינָהּ..."
  • תהלים קד יא: "יַשְׁקוּ, כָּל- חַיְתוֹ שָׂדָי"
  • תהלים קיג ה-ט: "מִי, כה' אֱלֹהֵינוּ--    הַמַּגְבִּיהִי לָשָׁבֶת. הַמַּשְׁפִּילִי לִרְאוֹת--    בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ. מְקִימִי מֵעָפָר דָּל;    מֵאַשְׁפֹּת, יָרִים אֶבְיוֹן. לְהוֹשִׁיבִי עִם-נְדִיבִים;    עִם, נְדִיבֵי עַמּוֹ.
מוֹשִׁיבִי , עֲקֶרֶת הַבַּיִת--    אֵם-הַבָּנִים שְׂמֵחָה:הַלְלוּ-יָהּ."
  • תהלים קיד ח: "הַהֹפְכִי הַצּוּר אֲגַם-מָיִם; חַלָּמִישׁ, לְמַעְיְנוֹ -מָיִם."
  • איכה א א: "אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד, הָעִיר רַבָּתִי עָם--הָיְתָה, כְּאַלְמָנָה; רַבָּתִי בַגּוֹיִם, שָׂרָתִי בַּמְּדִינוֹת--הָיְתָה, לָמַס."

וייתכן שגם המילה "רֵיקָם", שנזכרת פעמים רבות בתנ"ך, היא בעצם המילה "ריק" עם ניקוד סופי "AM".

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2004-11-09.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/niqud_sofi