משנה כלים כג דפוסים

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
<< | משנה כלים כג דפוסים | >>

משנה א[עריכה]

הכדור והאמום והקמיע והתפילין שנקרעו, הנוגע בהן, טמא.

ובמה שבתוכן, טהור.

האוכף שנקרע, הנוגע במה שבתוכו, טמא, מפני שהתפר מחברו.

משנה ב[עריכה]

אלו טמאין משום מרכב, זריז האשקלוני, ומדוכה המדית, ועביט של גמל, וטפיטן של סוס.

רבי יוסי אומר אף טפיטן של סוס טמא משום מושב, מפני שעומדין עליו בקומפון.

אבל אוכף של נאקה, טמא.

משנה ג[עריכה]

מה בין מרכב למושב? מרכב חלק מגעו ממשאו, ומושב לא חלק מגעו ממשאו.

תפית של חמור שהוא יושב עליה, טהורה.

שינה בה את הנקבין, או שפרצן זה לתוך זה, טמאה.

משנה ד[עריכה]

המטה והכר והכסת של מת, הרי אלו טמאין מדרס.

כסא של כלה, ומשבר של חיה, וכסא של כובס שהוא כורם עליו את הכלים, אמר רבי יוסי אין בהם משום מושב.

משנה ה[עריכה]

החרם, טמא מפני הזוטו.

הרשתות, והמכמרות, והמדף, והפלצור, ומצודות הסכרין, טמאין.

והאקון, והרטוב, והכלוב, טהורין.

<< | משנה כלים כג דפוסים | >>