עיקר תוי"ט על כלים יג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

משנה כלים יג: הדף הראשי * מהדורה מנוקדת * נוסח הרמב"ם * נוסח הדפוסים * ברטנורא * עיקר תוספות יום טוב

(א)

(א) (על המשנה) הסייף. תליך וקשתך מתרגמינן סייפך וקשתך הר"ש:

(ב) (על הברטנורא) ובר"ש איתא משחירין. ועיין שם בגמרא:

(ג) (על הברטנורא) וטעמיה נמי משום דמשחיר השער:

(ד) (על הברטנורא) התוס' הקשו על זה, דבית יד למאי חזי לעצמו. ומפרשים, דשחור היינו מספריים קטנים כו'.

(ה) (על המשנה) שנחלקו. כולה פרקין מיירי בשבר שישבר בו הכלי ולא יקבל טומאה, או יטהר מטומאתו. כך הבינותי מהר"מ. ועיין ריש פרק דלקמן בהר"ב:

(ו) (על הברטנורא) טס של ברזל ארוך וכפוף לאמצעיתו, ובשני ראשיה כאורך שני סכינים וכשנחלקה אכתי כו'. הר"ש

(ב)

(ז) (על המשנה) מעדר. מלשון וכל ההרים אשר במעדר יעד. רון. הר"ש.

(ג)

.אין פירוש למשנה זו

(ד)

(ח) (על הברטנורא) מלאת פגימות, כשרוצים לחתוך קורה לשתים מוליכה ומביאה על גבה והפגימות חורצות אותה עד סופה. ונקראת מגירה על שם שחותכת דרך גרירה. הר"ש:

(ה)

(ט) (על הברטנורא) מפילין ראשי פתילות כשהן שרופין, ובלע"ז ממוק"ר, ומקנחין בהן נרות של מנורה מאפרן שבתוכן. רש"י:

(י) (על המשנה) לטומאתה. הישנה. הר"מ:

(ו)

(יא) (על הברטנורא) ואע"פ שהם ראויין קצת קודם שנקבעו, אפ"ה טהורין, דגולמי כלי מתכות טהורין, קבען בפותחת טמאין, שנגמרה מלאכתן. תוס':

(יב) (על הברטנורא) דשמא יש קבועין ויש שאינם קבועין. הר"ש:

(ז)

(יג) (על הברטנורא) כלומר צלוחיות מלאים מים:

(ח)

(יד) (על המשנה) טהור. ביבמות דף מ"ג פרכינן, הא נשתיירו בו שתים במקום אחד טמא, והדר תני נשתייר בו שלש טמא, שלש אין, שתים לא. ומשני, הא בגוייתא הא בברייתא. פירש"י, שתי שורות שינים יש למסרק של צמר, חיצונית ופנימית, החיצונה עיקר המלאכה, והפנימית לקלוט הצמר שלא יפול, והלכך בחיצונית צריך שלש במקום אחד, והפנימית דיין בשתים:

(טו) (על הברטנורא) כמו ששנינו במכות דף כ'. רא"א אפילו ליקטן במלקט וברהיטני חייב. הר"ש:

(טז) (על המשנה) והתקינה. הכא בעיא תיקון, דלא חזי לכתוב, שאלו המחטים קטנים הם. משא"כ ברישא שאותן המחטים עבים וחזיין לכתוב ואינן צריכין תיקון. הר"ש: