משנה כלים יג דפוסים

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
<< | משנה כלים יג דפוסים | >>

משנה א[עריכה]

הסייף, והסכין, והפגיון, והרומח, מגל יד, ומגל קציר, והשחור, והזוג של ספרים, שנחלקו, הרי אלו טמאין.

רבי יוסי אומר, הסמוך ליד, טמא.

והסמוך לראש, טהור.

מספרת שנחלקה לשנים, רבי יהודה מטמא, וחכמים מטהרין.

משנה ב[עריכה]

קוליגריפון שניטלה כפה, טמאה מפני שינה.

ניטלה שינה, טמאה מפני כפה.

מכחול שניטל הכף, טמא מפני הזכר.

ניטל הזכר, טמא מפני הכף.

מכתב שניטל הכותב, טמא מפני המוחק.

ניטל המוחק, טמא מפני הכותב.

זומא לסטרא שניטלה כפה, טמאה מפני המזלג.

ניטל המזלג, טמאה מפני כפה.

וכן השן של מעדר.

שיעור כולן, כדי לעשות מלאכתן.

משנה ג[עריכה]

חרחור שנפגם, טמא, עד שינטל רובו.

נשבר מקופו, טהור.

קורדום שניטל עושפו, טמא מפני בית ביקועו.

ניטל בית ביקועו, טמא מפני עושפו.

נשבר מקופו, טהור.

משנה ד[עריכה]

מגריפה שניטלה כפה, טמאה מפני שהיא כקורנס, דברי רבי מאיר.

וחכמים מטהרין.

מגירה שניטלו שיניה אחת מבינתיים, טהורה.

נשתייר בה מלא הסיט במקום אחד, טמאה.

המעצד, והאזמל, והמפסלת, והמקדח, שנפגמו, טמאים.

ניטל חיסומן, טהורין.

וכולן שנחלקו לשנים, טמאים, חוץ מן המקדח.

והרוקני בפני עצמה, טהורה.

משנה ה[עריכה]

מחט שניטל חרירה או עוקצה, טהורה.

אם התקינה למתוח, טמאה.

של סקיין שניטל חרירה, טמאה, מפני שהוא כותב בה.

ניטל עוקצה, טהורה.

של מיתוח, בין כך ובין כך טמאה.

מחט שהעלתה חלודה, אם מעכבת את התפירה, טהורה.

ואם לאו, טמאה.

צינורא שפשטה, טהורה.

כפפה, חזרה לטומאתה.

משנה ו[עריכה]

עץ המשמש את המתכת, טמא.

והמתכת המשמשת את העץ, טהורה.

כיצד? פותחת של עץ והפין שלה של מתכת, אפילו אחת, טמאה.

פותחת של מתכת והפין שלה של עץ, טהורה.

טבעת של מתכת וחותם שלה של אלמוג, טמאה.

טבעת של אלמוג וחותם שלה של מתכת, טהורה.

השן שבטס, שבפותחת, ושבמפתח, טמאה בפני עצמה.

משנה ז[עריכה]

הכדומין האשקלונין שנשברו והאונקלי שלהן קיימת, הרי אלו טמאין.

המעבר, והמזרה, והמגוב, וכן מסרק של ראש שניטלה אחת משיניהן ועשאן של מתכת, הרי אלו טמאין.

ועל כולן אמר רבי יהושע, דבר חידוש חידשו סופרים, ואין לי מה אשיב.

משנה ח[עריכה]

מסרק של פשתן שניטלו שיניו ונשתייר בו שתים, טמא.

ואחת, טהור.

וכולן אחת אחת בפני עצמן, טמאות.

ושל צמר שניטלו שיניו אחת מבינתיים, טהור.

נשתייר בו שלש במקום אחד, טמא.

היתה החיצונה אחת מהן, טהור.

ניטלו ממנו שתים ועשאן למלקטת, טמאות.

אחת והתקינה לנר או למיתוח, טמאה.

<< | משנה כלים יג דפוסים | >>