ביאור:משנה כלים פרק יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.


משנה מבוארת        משנה עם מפרשים

מסכת כלים: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל

מסכת כלים עם מפרשי המשנה: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל

----

שימושי הברזל[עריכה]

חטיבה I: כליאה[עריכה]

(א) טַבַּעַת אָדָם - טְמֵאָה. טַבַּעַת הַבְּהֵמָה וְהַכֵּלִים, וּשְׁאָר כָּל הַטַּבָּעוֹת - טְהוֹרוֹת.

טבעת אדם – ראו לעיל יא, ח. מדובר דווקא בטבעת האצבע, ראו תוספתא ב, א.

טבעות אחרות או שהן חלק מכלי שלם או שהן לנוי, ונוי שאינו של אדם אינו מטמא, וראו תוספתא א, ד.

קורת האסירים והקולר הם מכשירי כליאה. הראשונה אינה מטמאת כי אינה בת שימוש ללא מנעול.

קוֹרַת הַחִצִּים מטרה לחיצים - טְמֵאָה; וְשֶׁלָּאֲסִירִים, טְהוֹרָה.

הַקּוֹלָר - טָמֵא.

שַׁלְשֶׁלֶת שֶׁיֶּשׁ בָּהּ בֵּית נְעִילָה - טְמֵאָה. הָעֲשׁוּיָה לִכְפִיתָה - טְהוֹרָה.

שַׁלְשֶׁלֶת שֶׁלַּסִּיטוֹנוֹת מחזיק מפתחות של בעלי חנויות גדולות - טְמֵאָה; שֶׁלְּבַעֲלֵי בָתִּים, טְהוֹרָה.

אָמַר רְבִּי יוֹסֵה: אֶמָּתַי? - בִּזְמַן שֶׁהוּא מַפְתֵּחַ אֶחָד,

אֲבָל אִם הָיוּ שְׁנַיִם, אוֹ שֶׁקָּשַׁר חַלָּזוֹן בְּרֹאשָׁהּ אם למחזיק המפתחות יש גדג'ט כדוגמת חלזון - טְמֵאָה.


חטיבה II: אנקולים[עריכה]

(ב) קְנֵה מֹאזְנַיִם שֶׁלַּסָּרוֹקוֹת סורקי צמר, ויש גורסים "שלסדוקות" - מוכרי סדקית - טָמֵא, מִפְּנֵי אָנְקְיָיוֹת;  יש בו משקולות מתכת

וְשֶׁלְּבַעֲלֵי בָתִּים, אִם יֶשׁ בּוֹ אָנְקְיָיוֹת - טָמֵא.
אָנְקְלֵי שֶׁלַּכַּתָּפִין - טְהוֹרָה, שֶׁלָּרוֹכְלִים - טְמֵאָה.
רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: שֶׁלָּרוֹכְלִים, שֶׁלְּפָנָיו - טְמֵאָה, וְשֶׁלְּאַחֲרָיו - טְהוֹרָה. תקועה במוט נשיאה

אָנְקְלֵי שֶׁלַּדַּרְגֵּשׁ - טְמֵאָה; וְשֶׁלְּנִקְלִיטִים - טְהוֹרָה; שתולים בו כילה על המיטה, והאנקול תקוע במוט

שֶׁלַּשִּׁדָּה - טְמֵאָה; וְשֶׁלָּאָקוֹן - טְהוֹרָה; חלק מהחכה
שֶׁלַּשֻּׁלְחָן - טְמֵאָה; וְשֶׁלִּמְנוֹרַת הָעֵץ - טְהוֹרָה.
זֶה הַכְּלָל: הַמְחֻבָּר לַטָּמֵא - טָמֵא, הַמְחֻבָּר לַטָּהוֹר - טָהוֹר.
וְכֻלָּם אַחַת וְאַחַת בִּפְנֵי עַצְמָן - טְהוֹרוֹת.


(ג) כְּסוּי טְנִי סל שֶׁלַּמַּתֶּכֶת, שֶׁלְּבַעֲלֵי בָתִּים, רַבָּן גַּמְלִיאֵל מְטַמֵּא, וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין.

הרופאים חובשים על הכיסוי של הטנא שלהם, והרוכלים מניחים על הדלת של הארון חפצים למכירה.

לזיהוי היתכים והפרכים ראו תוספתא ב, ה.

עקרב בית הבד משמש לתליית סלי זיתים, והאנקול בקיר סתם משמש לתליית בגדים וחפצים אחרים.

וראו לעיל יא, ב, שמה שמחובר לקרקע טהור.

וְשֶׁלָּרוֹפְאִין - טָמֵא.

הַדֶּלֶת שֶׁבַּמִּגְדָּל, של ארון שֶׁלְּבַעֲלֵי בָתִּים - טְהוֹרָה; וְשֶׁלָּרוֹכְלִין - טְמֵאָה.

הַיַּתֶּכִּים מתקני מתכת לטלטל קדרות חמות - טְמֵאִין. וְהַפֵּרַכִּין מתקנים הקבועים בקיר - טְהוֹרִין.

עַקְרַב בֵּית הַבַּד - טְמֵאָה. אָנְקְלֵי שֶׁבִּכְתָלִים - טְהוֹרָה.


חטיבה III: מסמרים[עריכה]

(ד) מַסְמֵר הַגָּרָע מקיז הדם - טָמֵא. שֶׁלְּאֶבֶן שָׁעוֹת שעון שמש - טָהוֹר. רְבִּי צָדוֹק מְטַמֵּא.

בתוספתא ב, ה אמר ר' שמעון שמסמר הגרע טהור, אבל אולי הוא התכוון למסמר שעליו תולה הגרע את חלוקו. כאן מדובר על המסמר שבו הוא מקיז את הדם.

גם חכמים מטמאים את המסמר אם היה בעגלה ממתכת, ששנינו (משנה ב) "המחובר לטמא טמא".

מַסְמֵר הַגִּרְדִּי האורג - טָמֵא. וְאָרוֹן שֶׁלַּגָּרוֹסוֹת מסמר שמוכרי גריסים מחזיקים בו את הארון סגור על העגלה. - רְבִּי צָדוֹק מְטַמֵּא, וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין.

הָיְתָה עֲגָלָה שֶׁלַּמַּתֶּכֶת - טְמֵאָה.


(ה) מַסְמֵר שֶׁהִתְקִינוֹ עיקם אותו כמפתח לִהְיוֹת פּוֹתֵחַ וְנוֹעֵל בּוֹ - טָמֵא. הֶעָשׁוּי לִשְׁמִירָה - טָהוֹר.

מַסְמֵר שֶׁהִתְקִינוֹ לִהְיוֹת פּוֹתֵחַ בּוֹ אֶת הֶחָבִית פותחן קופסאות - רְבִּי עֲקִיבָה מְטַמֵּא, וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין, עַד שֶׁיִּצְרְפֶנּוּ.

מַסְמֵר שֶׁלַּשֻּׁלְחָנִי - טָהוֹר. רְבִּי צָדוֹק מְטַמֵּא.

שְׁלֹשָׁה דְבָרִים רְבִּי צָדוֹק מְטַמֵּא וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין:

מַסְמֵר שֶׁלַּשֻּׁלְחָנִי, וְאָרוֹן שֶׁלַּגָּרוֹסוֹת, וּמַסְמֵר שֶׁלְּאֶבֶן שָׁעוֹת,

רְבִּי צָדוֹק מְטַמֵּא, וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין.


חטיבה IV: כלים שבורים[עריכה]

(ו) אַרְבָּעָה דְבָרִים רַבָּן גַּמְלִיאֵל מְטַמֵּא, וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין:

ראו עדיות ג, ט.

בעניין גלמי כלי מתכות ראו תוספתא ב"ק דכלים ז, י, כחכמים.

והשוו לעיל ה, ז.

כְּסוּי טְנִי שֶׁלַּמַּתֶּכֶת שֶׁלְּבַעֲלֵי בָתִּים, לעיל משנה ג וּתְלוּי הַמַּגְרְדוֹת, מסמר בקיר המרחץ שעליו תולים מגרדות וְגָלְמֵי כְלֵי מַתְּכוֹת, כלי מתכת שאינם גמורים וְטַבְלָה שֶׁנֶּחְלְקָה לִשְׁנַיִם. לוח שנחלק לשני חלקים שוים

וּמוֹדִים חֲכָמִים לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּטַבְלָה שֶׁנֶּחְלְקָה לִשְׁנַיִם, אֶחָד גָּדוֹל וְאֶחָד קָטָן,
הַגָּדוֹל - טָמֵא, וְהַקָּטָן - טָהוֹר.


(ז) דִּינָר שֶׁנִּפְסַל, וְהִתְקִינוֹ לִתְלוֹתוֹ בְצַוַּאר קְטַנָּה - טָמֵא.

לגבי הדינר – הרי הוא כתכשיט, וראו לעיל יא, ח.

לגבי הסלע יש גם בעיה של משקל צדק. המשנה קובעת שמותר להשתמש בסלע שמשקלה 50% מהמשקל הרגיל! - והשוו ב"מ ד, ה.

סֶלַע שֶׁנִּפְסְלָה, וְהִתְקִינָהּ לִהְיוֹת שׁוֹקֵל בָּהּ - טְמֵאָה.

עַד כַּמָּה תִפָּסֵל וִיהֵא רַשַּׁי לְקַיְּמָהּ? - עַד שְׁנֵי דִינָרִים.

פָּחוּת מִכֵּן – יָקֹץ. ישמיד את המטבע השחוק.


(ח) הָאוֹלָר וְהַקּוֹלְמוֹס, וְהַמְּטֻלְטֶלֶת, אנך וְהַמִּשְׁקָלוֹת, וְהַכּידִים משקלות של בית הבד להניח על הזיתים וְהַכַּן וְהַכַּנָּה סרגל ולוח לכתיבה - טְמֵאִין.

אולר וכו' העשויים מזכוכית - טהורים, ראו תוספתא בסוף מסכת כלים.

האשכרוע והזית הם עצים מרים ולא ניתן לעשות מהם כלים לאכילה בלי לשלוק אותם קודם, ראו תוספתא ב, ו.

המשנה מופיעה כאן כי יש בה גלמי כלי עץ והם קשורים לגולמי כלי מתכות במשנה ו.

וְכָל גָּלְמֵי כְלֵי עֵץ - טְמֵאִים, חוּץ מִשֶּׁלַּפִרְשָׁע. אשכרוע, עץ משובח

רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: גְּרוֹפִית שֶׁלַּזַּיִת - טְהוֹרָה, עַד שֶׁתִּשָּׁלֵק. שיחמם אותה במים להוציא מרירות