ביאור:משנה כלים פרק יד
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
- זרעים: ברכות פאה דמאי כלאים שביעית תרומות מעשרות מעשר שני חלה ערלה בכורים
- מועד: שבת ערובין פסחים שקלים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
- נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
- נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות עדיות עבודה זרה אבות הוריות
- קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד מדות קנים
- טהרות: כלים אהלות נגעים פרה טהרות מקואות נידה מכשירין זבים טבול יום ידים עוקצין
מסכת כלים: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל
----
ייצור כלי מתכת[עריכה]
חטיבה I: פגמים בייצור ותיקונם[עריכה]
(א) כְּלֵי מַתְּכוֹת, כַּמָּה הוּא שֵׁעוּרָן? המינימלי
|
ראו לגבי "שיעור" לעיל ה, א. המשנה שואלת אם יש שיעור לעיקרון דלעיל יג, ב "כדי לעשות מלאכתן", ולמעשה עונה שאין לכך שיעור. ר' עקיבא חולק - ראו תוספתא ד, א. לגבי המידה "כדי לקבל סלעים/פרוטות" ראו לעיל ג, ב. מדובר בשימוש משני בכלים, כקופות לכסף. לגבי מידת הקומקום ממתכת – השוו למידת הקומקום מחרס, לעיל ג, ז. ר' עקיבא חולק על חכמים ועל ר' אליעזר: לדעתו חור שניתן לסתמו אינו משבית את הכלי, והכלי טמא למרות שעוד לא סתם אותו; אבל כלי שיש לעשות בו עבודת אומן כגון לטישה – טהור כל זמן שלא נעשתה העבודה, וראו לקמן משנה ה. |
- הַדְּלִי - כְּדֵי לְמַלֹּאות בּוֹ. קֻמְקוּמוֹס - כְּדֵי לָחוּם בּוֹ. מֵחַם - כְּדֵי לְקַבֵּל סְלָעִים.
- הַלְּבֵס - כְּדֵי לְקַבֵּל קִיתוֹנוֹת. קִיתוֹנוֹת - כְּדֵי לְקַבֵּל פְּרוּטוֹת.
מִדּוֹת הַיַּיִן - בְּיַיִן, וּמִדּוֹת הַשֶּׁמֶן - בְּשֶׁמֶן;
רְבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: כֻּלָּם בִּפְרוּטוֹת.
רְבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: הַמְחֻסָּר חֲטָפָה שפשוף - טָמֵא, וְהַמְחֻסָּר לְטִישָׁה - טָהוֹר.
(ב) מַקֵּל שֶׁעָשָׂה בְרֹאשׁוֹ מַסְמֵר כְּמִין חֲזַיְנָה - טָמֵא; סִמְּרוֹ - טָמֵא.
|
מקל כנשק. ת"ק מסתפק במסמר אחד, ור' שמעון דורש שלוש שורות מסמרים. בתוספתא ד, ב מובאת דעת ר' אלעזר בר' צדוק, שאם עשה יותר משורה אחת - המסמרים הם לקישוט ולכן המקל טהור. המשנה הקובעת שהחיבור של כלי למקל אינה מטהרת אותו היא כבית שמאי. וראו בתוספתא ד, ג בשם ר' יהודה נוסח אחר של המחלוקת: ב"ש אומרים משיחבר ויחבל, וב"ה אומרים משיחבל או משיחבר. |
- רְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה בוֹ שְׁלֹשָׁה סְדָרִים.
וְכֻלָּם, שֶׁעֲשָׂאָן לַנּוֹי - טְהוֹרִין.
- עָשָׂה בְרֹאשׁוֹ מְנִיקִית, וְכֵן בַּדֶּלֶת חיבר צינורית למקל או לדלת - טְהוֹרָה;
הָיְתָה כֶלִי וְחִבְּרָהּ לוֹ אם הצינורית היתה כלי ולא הרס אותה בחיבור הנ"ל - טְמֵאָה.
מֵאֶמָּתַי הִיא טַהֲרַתּוּ? בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים: מִשֶּׁיְּחַבֵּל אם יהרוס את הצינורית; וּבֵית הֶלֵּל אוֹמְרִים: מִשֶּׁיְּחַבֵּר.
|
לעניין שלשלת המשוחות, שמותחים בה את האהל של המודדים ראו תוספתא ב, ב. לעניין חור הדלת ראו שיר השירים ה ד, ולעניין המסורית הקבועה עליו ולכן אינה בשימוש כמסורית ראו תוספתא ד, ד. |
(ג) הַקַּנְטֵר שֶׁלַּבַּנַּאי מקדח לקיר, וְהַדָּקוֹר שֶׁלֶּחָרָשׁ קרדום של נגר - הֲרֵי אֵלּוּ טְמֵאִין.
יִתְדוֹת אֲהָלִין, וְיִתְדוֹת הַמָּשׁוֹחוֹת מודדי שטחים - טְמֵאוֹת.
- שַׁלְשֶׁלֶת שֶׁלַּמָּשׁוֹחוֹת - טְמֵאָה. הָעֲשׁוּיָה לָעֵצִים שלשלת ברזל לקשור בה עצים - טְהוֹרָה.
- שַׁלְשֶׁלֶת דְּלִי גָדוֹל - אַרְבָּעָה טְפָחִים; וְשֶׁלַּקָּטוֹן שלשלת המחוברת לדלי קטן ארוכה יותר כי בה מעלים מים מהבאר. - עֲשָׂרָה.
חֲמוֹר שֶׁלַּנַּפָּחִים בסיס שעליו בונה נפח את הכלים - טְמֵאָה.
- מְגֵרָה שֶׁעָשָׂה שִׁנֶּיהָ בְתוֹךְ הַחֹר מסורית שהרכיב אותה בחור הדלת כדי שלא ישלחו גנבים דרכו את ידיהם - טְמֵאָה;
- עֲשָׂאָן מִלְּמַטָּן לְמַעְלָן הפך את כיוון השיניים - טְהוֹרָה.
כָּל הַכְּסוּיִין טְהוֹרִין, חוּץ מִשֶּׁלַּמֵּחַם.
חטיבה II: עגלה ומראה[עריכה]
(ד) הַטְּמֵאִין שֶׁבָּעֲגָלָה: הָעֹל שֶׁלַּמַּתֶּכֶת, וְהַקַּטְרֵב, וְהַכְּנָפַיִם הַמְקַבְּלוֹת אֶת הָרְצוּעוֹת,
|
וראו גם לעיל יא, ה. |
- וּבַרְזֶל שֶׁתַּחַת צַוְּארֵי בְהֵמָה, הַסּוֹמֵךְ, וְהַמְחַגֵּר,
- וְהַתַּמְחוּיוֹת, וְהָעַנְבוּל, וְהַצִּנֵּירָה, וּמַסְמֵר מְחַבֵּר אֶת כֻּלָּם.
(ה) הַטְּהוֹרִים שֶׁבָּעֲגָלָה: וְהָעֹל הַמְצֻפֶּה עשוי עץ ומצופה במתכת, וּכְנָפַיִם הָעֲשׁוּיוֹת לַנּוֹי, וּשְׁפוֹפְרוֹת הַמַּשְׁמִיעוֹת אֶת הַקּוֹל,
|
לעניין הפרסות והחומר שממנו הן עשויות ראו גם תוספתא ב"ב דכלים ב, ד. לעניין הסיף והסכין השוו ב"מ פד א, שם מובאת ברייתא שהסיף מקבל טומאה משעת גמר מלאכתו – משיצחצחנו במים או משיצרפו בכבשן. יתכן שכאן מדובר על סיף וסכין שהעלו חלודה, ולא על כאלה שיוצרו זה עתה, וראו גם תוספתא ג, ו, וראו גם משנה א, בדברי ר' עקיבא. |
- וְהָאֲבָר עופרת שֶׁבְּצַד צַוְּארֵי בְהֵמָה, הַסּוֹבֵב שֶׁלַּגַּלְגַּל, כיסוי לגלגל של עץ וְהַטָּסִין, טסות וְהַצִּפּוּיִין,
- וּשְׁאָר כָּל הַמַּסְמְרוֹת - טְהוֹרִין.
- סַנְדַּלֵּי בְהֵמָה פרסות שֶׁלַּמַּתֶּכֶת - טְמֵאִין, שֶׁלַּשַּׁעַם - טְהוֹרִין.
הַסֵּיף, מֵאֶמָּתַי מְקַבֵּל טֻמְאָה? - מִשֶּׁיְּשׁוּפֶנּוּ. וְהַסְּכִין? - מִשֶּׁיַּשְׁחִיזֶנָּה.
(ו) כְּסוּי טְנִי שֶׁלַּמַּתֶּכֶת שֶׁעָשָׂה בוֹ מַרְאָה - רְבִּי יְהוּדָה מְטַהֵר, וַחֲכָמִים מְטַמִּין.
|
ראו לעיל יב, ג, שם טיהרו חכמים את כסוי הטנא של בעל הבית. אם עשה אותו למראה – הם מטמאים. |
מַרְאָה שֶׁנִּשְׁבָּרָה, אִם אֵינָה מַרְאָה אֶת רֹב הַפָּנִים - טְהוֹרָה.
חטיבה III: טיהור כלי מתכת[עריכה]
(ז) כְּלֵי מַתְּכוֹת מִטַּמִּין וּמִטַּהֲרִין שְׁבָרִין, דִּבְרֵי רְבִּי אֱלִיעֶזֶר.
|
ר' יהושע מסכים שכלי מתכת שבורים עלולים להיטמא, אבל לטהרה הוא דורש דווקא כלים שלמים ורצף של שלמות בין ההזיות. וראו לעיל יא, א: הכלים השבורים אינם טמאים אלא לאחר שיתיך אותם, ולכן אין אפשרות לדעתו לטהר אותם. וראו נוסח ר' נתן למחלוקת בתוספתא ד, ו. |
רְבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אֵינָן מִטַּהֲרִין אֶלָּא שְׁלֵמִים.
- כֵּיצַד? - הִזָּה עֲלֵיהֶן, וְנִשְׁבָּרוּ בוֹ בַיּוֹם,
- הִתִּיכָן, חָזַר וְהִזָּה עֲלֵיהֶן שְׁנִיָּה בוֹ בַיּוֹם - הֲרֵי אֵלּוּ טְהוֹרִין, דִּבְרֵי רְבִּי אֱלִיעֶזֶר.
- רְבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אֵין הַזָּיָה פָחוּת מִשְּׁלִישִׁי וּמִשְּׁבִיעִי.
(ח) מַפְתֵּחַ שֶׁלָּאַרְכֻּבָּה שֶׁנִּשְׁבְּרָה מִתּוֹךְ אַרְכֻּבָּתוֹ - טָהוֹר.
|
המשנה הזאת ערוכה כמו משנה ב-ג בפרק יג. אבל המפתח שהשתנה אפילו במקצת אינו יעיל, ולמרות זאת הוא טמא. מסננת של חרדל שנעשה בה חור גדול מדי – טהורה, אבל משפך טמא, כי ניתן להשתמש בו. לפי תוספתא ד, ז, עניין מסננת החרדל שנוי במחלוקת בית שמאי ובית הלל. וראו שם גם נוסח ת"ק לעניין המפתח. |
- רְבִּי יְהוּדָה מְטַמֵּא, מִפְּנֵי שֶׁהוּא פוֹתֵחַ בּוֹ מִבִּפְנִים.
וְשֶׁלַּגַּם שֶׁנִּשְׁבַּר מִתּוֹךְ גֻּמּוֹ - טָהוֹר.
- הָיוּ בוֹ חָפִין בליטות וּנְקָבִין - טָמֵא.
- נִטְּלוּ חָפִין - טָמֵא, מִפְּנֵי נְקָבִין.
- נִסְתַּתְּמוּ נְקָבִין - טָמֵא, מִפְּנֵי חָפִין;
- נִטְּלוּ חָפִין וְנִסְתַּתְּמוּ נְקָבִין, אוֹ שֶׁפְּרָצָן זֶה לְתוֹךְ זֶה - טָהוֹר.
מַסְנֶנֶת שֶׁלַּחַרְדָּל, שֶׁנִּפְרְצוּ בָהּ שְׁלֹשָׁה נְקָבִים מִלְּמַטָּן זֶה לְתוֹךְ זֶה - טְהוֹרָה.
וְאַרְפַּכְס משפך שֶׁלַּמַּתֶּכֶת - טְמֵאָה.