ביאור:בבלי נדרים דף עד
הבהרה: | ||
---|---|---|
|
זרעים:
ברכות
מועד:
שבת
עירובין
פסחים
יומא
סוכה
ביצה
ראש השנה
תענית
מגילה
מועד קטן
חגיגה
נשים:
יבמות
כתובות
נדרים
נזיר
סוטה
גיטין
קידושין
נזיקין:
בבא קמא
בבא מציעא
בבא בתרא
סנהדרין
מכות
שבועות
ע"ז
הוריות
קדשים:
זבחים
מנחות
חולין
בכורות
ערכין
תמורה
כריתות
מעילה
תמיד
טהרות:
נידה
מסכת נדרים:
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב
מג
מד
מה
מו
מז
מח
מט
נ
נא
נב
נג
נד
נה
נו
נז
נח
נט
ס
סא
סב
סג
סד
סה
סו
סז
סח
סט
ע
עא
עב
עג
עד
עה
עו
עז
עח
עט
פ
פא
פב
פג
פד
פה
פו
פז
פח
פט
צ
צא | הדף המהדורה הרגילה
עמוד א (דלג לעמוד ב)
אודות הגמרא המבוארת באדיבות "גמרא נוחה"
|
משנה:
שומרת יבם - בין [1] ליבם אחד בין לשני יבמין, רבי אליעזר אומר: יפר [2];
רבי יהושע אומר: לאחד, אבל לא לשנים;
רבי עקיבא אומר: לא לאחד ולא לשנים.
אמר רבי אליעזר: מה אם אשה שקנה הוא לעצמו [3] הרי הוא מיפר נדריה, אשה שהקנו לו מן השמים [4] - אינו דין שיפר נדריה?!
אמר לו רבי עקיבא: לא! אם אמרת באשה שקנה הוא לעצמו, שאין לאחרים בה רשות [5] - תאמר באשה שהקנו לו מן השמים שיש לאחרים בה רשות [6]?
אמר לו רבי יהושע: עקיבא! דבריך בשני יבמין [7]; מה אתה משיב על יבם אחד [8]?
אמר לו: אין היבמה גמורה ליבם [9] כשם שהארוסה [10] גמורה לאישה [11].
גמרא:
בשלמא רבי עקיבא - סבר אין זיקה [12], ורבי יהושע סבר יש זיקה [13]; אלא רבי אליעזר מאי טעמיה? [אפילו] אי יש זיקה – [הרי ודאי מסכים רבי אליעזר ש]אין ברירה [ואי אפשר לקבוע מי מהאחים הנותרים יכול להפר לה]!?
אמר רבי אמי: כגון שעשה בה מאמר, ורבי אליעזר סבר לה כבית שמאי דאמרי מאמר קונה קנין גמור [14]; ורבי יהושע אומר לך: הני מילי בחד יבם [15], אבל בשני יבמין - לא [16]: מי איכא מידי דכי אתי אחוהי אסר עליה בביאה או בגיטא [17] – ומפר? [18]
ורבי עקיבא סבר אין זיקה.
ולר' אליעזר [19] דאמר: מאמר לבית שמאי אין קונה אלא לדחות בצרה [20] - מאי איכא למימר [21]?
הכא במאי עסקינן? כגון שעמד בדין [22] ואיתחייב לה מזונות [23], וכדרב פנחס משמיה דרבא, דאמר: כל הנודרת על דעת בעלה היא נודרת.
תנן: אמר רבי אליעזר: ומה אם אשה שקנה לעצמו, הרי הוא מיפר נדריה - אשה שהקנו לו מן השמים אינו דין שמיפר נדריה? ואי [24] בשעשה בה מאמר - [25] 'קנה לעצמו' הוא [26]!?
שקנה לעצמו על ידי שמים.
תפשוט דבעי רבה: מאמר לבית שמאי - אירוסין עושה או נשואין עושה [27]? תפשוט דנשואין עושה, דאי אירוסין עושה [28] - [29] הא תנן: 'נערה המאורסה - אביה ובעלה מפירין נדריה [30]'?
אמר רב נחמן בר יצחק: מאי יפר [31]? יפר בשותפות [32].
תניא נמי הכי כרבי אמי [33]: 'שומרת יבם - בין יבם אחד בין שני יבמין – רבי אליעזר אומר: יפר! ורבי יהושע אומר: לאחד ולא לשנים; רבי עקיבא אומר: לא לאחד ולא לשנים.
אמר רבי אליעזר: ומה אם אשה שאין לו חלק בה עד שלא תבא לרשותו, משבאת לרשותו נגמרה לו [34] - אשה שיש לו חלק עד שלא תבא לרשותו [35], משבאת לרשותו [36] אינו דין שתגמור לו [37]?
אמר לו רבי עקיבא: לא! אם אמרת באשה שקנה הוא לעצמו: שכשם שאין לו חלק בה כך אין לאחרים חלק בה [38], תאמר באשה שהקנו לו מן השמים: שכשם שיש לו עמה חלק כך יש לאחרים חלק בה [39]!?
אמר לו רבי יהושע: עקיבא! דבריך בשני יבמין; מה אתה משיב על יבם אחד [40]?
אמר לו: כלום חלקנו על יבם אחד ועל שני יבמין, בין שעשה בה מאמר בין שלא עשה בה מאמר [41], וכשאר דברים כן נדרים [42]!
בלשון הזה אמר בן עזאי: חבל עליך בן עזאי שלא שימשת את רבי עקיבא [43]'.
מאי
הערות
[עריכה]- ^ שזקוקה
- ^ ומוקמינן ליה בגמרא בשעשה בה מאמר אחד מהן
- ^ כגון הנושא אשה בעלמא
- ^ יבמה שחייבו לו מן התורה
- ^ המקדש אשה מן השוק לאחר שקידשה לא תפסי בה קידושי מאדם אחר ואהכי מצי מיפר
- ^ שאם עשה בה מאמר יבם זה, ובא אחיו אח"כ ועשה בה מאמר - תפיס בה כדאמר (יבמות נ א) יש מאמר אחר מאמר
- ^ דבשני יבמין מצית למימר כי האי גוונא
- ^ בהא לא מצית למימר 'שיש לאחרים רשות בה', הואיל וליכא יבם אחר! ואת לא משוית חילוק בין יבם אחד לשני יבמין
- ^ שאם בא עליה זר אין נסקל, שאין בה לא דין ארוסה ולא דין אשת איש, ואין חייבין עליה, אלא לאו ד'לא תהיה אשת המת וגו' (דברים כה)
- ^ בעלמא
- ^ שנסקלין על ידה
- ^ ואפילו ליבם אחד אינה זקוקה דתיהוי כאשתו עד שתכנס לחופה
- ^ ולהכי לאחד יפר אבל לשנים אינו מיפר, דאין ברירה לאיזה מהן זקוקה ולאיזה מהן תתיבם, אף על גב דאמרינן (יבמות פ"ב מ"ח; דף כד,א) מצוה בגדול לייבם – מכל מקום אם בא עליה קטן - קנאה
- ^ לעולם קסבר רבי אליעזר יש זיקה, והיינו טעמא דאפילו לשנים יפר: בשעשה בה האחד מאמר, דהשתא יש ברירה, ואליבא דבית שמאי דאמרי דמאמר קונה קנין גמור והיא כאשתו לכל דבר - הלכך מיפר לה
- ^ דיש זיקה
- ^ קני מאמר
- ^ דלאחר דעשה בה מאמר, אילו אתי אחוה - מצי לאוסרה עליו בביאה או בגיטא, דיש ביאה וגט אחר מאמר
- ^ משום האי טעמא דאילו אית ליה אחא להאי יבם, מצי מפיק לה מיניה בתר הכי: שמקדשה או על ידי גט וביאה, וקרו להנהו קדושי 'מאמר' ולית בהו מששא כולי האי.
- ^ ולר' אלעזר בן פדת
- ^ בלבד: שאם היו שתי נשים לזה שמת, ושתיהן זקוקות ליבם, ואי אפשר לייבם לשתיהן, דבית אחד הוא בונה ואינו בונה שתי בתים, ובהא מילתא קסברי בית שמאי דמאמר קונה: דכשעושה בזו מאמר - דוחה לצרה ומתירה לשוק, אבל עדיין זו זקוקה לאחיו, דמצי אסר לה עליה
- ^ אכתי תיבעי לך מאי טעמא דאמר רבי אליעזר אפילו לשנים יפר
- ^ משעשה בה מאמר, שזו תבעתו בדין מפני שלא היה מייבמה
- ^ וחייבוהו בית דין לינשא לה וברח [דאיחייב] לה במזונותיה ובהפרת נדריה
- ^ אמרת טעמא דרבי אליעזר דאמר לשנים מיפר כגון
- ^ הא דאמר 'שהקנו לו מן השמים'
- ^ במה שעשה בה מאמר
- ^ יורשה, ומיטמא לה, והבא עליה נידון בחנק
- ^ דלא פקעה זיקת אחיו לגמרי מינה
- ^ היכי מצי יבם מיפר לחודיה?
- ^ דכל זמן שהיא ארוסה אכתי שייך בה אביה
- ^ דקאמר רבי אליעזר
- ^ עם אביה, דלעולם אירוסין עושה
- ^ דבעשה בה מאמר פליגי
- ^ מיפר נדריה הוא ואביה
- ^ שהיא זקוקה לו עד שלא עשה בה מאמר
- ^ דעשה בה מאמר
- ^ דמפר נדריה
- ^ קודם שתתארס לו
- ^ לשאר יבמין
- ^ שאין אתה מודה לי עליו, הואיל ואין לאחרים חלק בה - כארוסה דמיא ומיפר לה
- ^ דודאי בין עשה בה מאמר בין לא עשה בה מאמר אינו חייב סקילה הבא עליה כנערה המאורסה [כמו הבא כל נערה המאורסה]- הלכך אינו מיפר, לא שנא יבם אחד ולא שנא שני יבמין, דהכל דינו שוה: דאין חיוב יותר הבא על שומרת יבם אחד מהבא על שומרת שני יבמין
- ^ דכשם דלענין סקילה אין לה דין כנערה מאורסה - כך בנדרים אינה גמורה לאישה להפר כנערה מאורסה; והכי מפורש לקמן
- ^ שיודע לנצח כל כך, ולהשיב תשובות מעולות