לדלג לתוכן

ביאור:בבלי נדרים דף ס

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה


מסכת נדרים: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא | הדף המהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

היתר מעלין את האיסור.

והתנן [תרומות פ"ט מ"ד]: 'גידולי תרומה - תרומה [1]'!?

בגידולי גידולין קאמרינן [2]

הא נמי תנינא: גידולי גידולין חולין!?

הא - קא משמע לן אפילו בדבר שאין זרעו כלה [3].

והתנן [תרומות פ"ט מ"ו]: הטבל - גידוליו מותרין בדבר שזרעו כלה [4], אבל דבר שאין זרעו כלה - גידולי גידולין אסורין?

[5] רבויא [6], דרבו גידולין [7] על עיקרו מותר קא משמע לן [8].

הדרן עלך הנודר מן הירק

=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=

נדרים פרק שמיני קונם יין


משנה:  

"קונם יין שאני טועם היום" [9] - אינו אסור אלא עד שתחשך;

"שבת זו" [10] - אסור בכל השבת [11] ושבת שעברה [12];

"חדש זה" [13] - אסור בכל החדש [14] וראש חודש להבא [15];

[## יש לזכור שהמשנה נערכה לפני שהיה לוח קבוע, שהרי הלוח הקבוע נקבע בזמנו של הלל נשיאה, ד' קיח או קיט, ורבא נפטר מן העולם ד'קיג; ולכן עד לאותה עת אנשים לא ידעו מתי יהיה ראש חודש מלא או חסר!]

[16] "שנה זו" - אסור בכל השנה וראש השנה לעתיד לבא [17];

[18] "[19]שבוע זה" - אסור בכל השבוע ושביעית שעברה [20] ;

ואם אמר "[21] יום אחד" [22], [23] "שבת אחת" [24], "חדש אחד", "שנה אחת", "שבוע אחד" [25] - אסור [26] מיום ליום.

[מכאן והלאה רש"י – וגם הר"ן – אינם על הדף אלא בדף סא,א במקום שהגמרא דנה בחלק זה של המשנה]

[27] "[28] עד הפסח" - אסור עד שיגיע [29];

"עד שיהא" - אסור עד שיצא [30];

"עד לפני [יש גורסים "עד פני", בלי אות ל] הפסח" [31] - רבי מאיר אומר: אסור עד שיגיע [32]; רבי יוסי אומר: אסור עד שיצא [33].

גמרא:

"קונם יין שאני טועם [היום" - אינו אסור אלא עד שתחשך]:

אמר רבי ירמיה בר אבא [כדאיתא בסוגיין בע"ב – מסורת הש"ס]; רבי ירמיה בר אבא היה תלמיד חבר של רב]: לכשתחשך [34] - צריך שאלה לחכם [35].

מאי טעמא?

אמר רב יוסף: גזירה היום משום "יום אחד" [36].


עמוד ב

אמר ליה: אי הכי, ליגזור ב"יום אחד" [37] משום "היום" [38]?

אמר ליה [39]: "היום" – ב"יום אחד" מיחלף [40], "יום אחד" ב"היום" - לא מיחלף [41].

אמר רבינא: אמר לי מרימר: הכי אמר אבוך משמיה דרב [יוסף]: כמאן אזלא שמעתיה דרב ירמיה בר אבא [42]? - כרבי נתן, דתניא: רבי נתן אומר: כל הנודר - כאילו בנה במה, והמקיימו -כאילו מקטיר עליה [43].

"שבת זו" - אסור בכל השבת כולה:

פשיטא!?

מהו דתימא 'יומי דשבתא' [44] קאמר - קא משמע לן.

"חדש זה" אסור בכל החדש וראש חודש להבא:

פשיטא [45]?!

כי איצטריכא [46] לחדש חסר [47]: מהו דתימא ראש חדש - לשעבר הוי, ולא ליתסר [48]? - קא משמע לן [49]: [50]קרו אינשי [51] ריש ירחא - [52].

"שנה זו" אסור בכל השנה כולה:

איבעיא להו: אמר "קונם יין שאני טועם יום" – מאי? דיניה כ"היום" [53] או כ"יום אחד" [54]?

תא שמע ממתניתין: "קונם יין שאני טועם היום" - אין אסור אלא עד שתחשך – [בגלל שאמר "היום", אך] הא [אילו אמר] "יום" - כ"יום אחד" דמי [וצריך מעת לעת]!

אימא סיפא: אמר "יום אחד" - אסור מיום ליום - הא [אם אמר] "יום" - כ"היום" דמי [וחייב להמתין רק עד שתחשך]?! - אלא מהא ליכא למשמע מינה.

אמר רב אשי: תא שמע: "קונם יין שאני טועם השנה" - נתעברה השנה אסור בה ובעיבורה; היכי דמי?:

הערות

[עריכה]
  1. ^ דאין גידולי היתר מעלין את האיסור
  2. ^ דהכי קאמר: 'גידולי בצל של תרומה, שנטעה, ורבו גידוליו על עיקרו' - דהוו להו גידולי גידולין
  3. ^ כגון בצל - גידולי גידולין מותר
  4. ^ כגון חיטים גידולי גידולין דזהו השני
  5. ^ תריץ:
  6. ^ של גידולי גידולין
  7. ^ גידוליו
  8. ^ כלומר: הא - אתא לאשמועינן: גידולי גידולין של בצל של תרומה, ורבו אותן גידולין על עיקרו – מותר, דזהו השלישי
  9. ^ דמשמע כל זמן שהוא יום ותו לא
  10. ^ והיה עומד בשבת( הר"ן חולק על פירוש זה, ומפרש: אם נדר באחד מימי השבוע – אסור בכל ימי השבוע ויום השבת עצמו בכלל איסור של שבוע שעבר, דכי אמרי אינשי "שבת זו" – דעתייהו על ימי החול הבאים ועל יום השבת.)
  11. ^ בששת ימי השבוע
  12. ^ כלומר: בשבת שהוא עומד בה; ולהכי קרי ליה שעברה: לפי שהשבת זה אינו מתחשב אחר ימים הבאים, אלא אחר ששת ימים שעברו
  13. ^ אמר "קונס יין שאיני שותה בזה החדש" והיה עומד באותו יום של ראש חודש
  14. ^ בכל שלשים יום הבאים
  15. ^ כלומר: ראש חודש זה, שהוא עומד לתוכו, הוא נמנה עם ימים הבאים, שהוא ראשון שלהם
  16. ^ וכן אם היה עומד בראש השנה ואמר קונס יין שאיני טועם
  17. ^ ואותו היום של ראש השנה שהוא עומד בו; ולהכי קרי לעתיד לבא: לפי שהוא נמנה לימים ולחדשים הנכנסים שהוא אחר זמן, ולהכי קאמר לעתיד ולא קאמר להבא
  18. ^ ואם היה עומד בשנת השמיטה ואמר:
  19. ^ קונס יין שאיני טועם ב
  20. ^ בכל השבוע הבא; ואותה שנה שביעית, שהוא עומד בה - נמנית לשבוע שעברה, להכי קרי ליה שעברה
  21. ^ שאיני טועם
  22. ^ = מעת לעת, שאם היה עומד בשעת הנדר בחצי היום - אסור למחר עד חצי היום
  23. ^ וכן אם אמר
  24. ^ באיזה יום שעומד בשבוע - אסור עד יום שמיני לאותו יום שנדר
  25. ^ וכן בשנה אחת וכן בשבוע אחת
  26. ^ שנה שלימה ושבוע שלם
  27. ^ אמר:
  28. ^ קונס יין שאיני טועם
  29. ^ לדברי הכל
  30. ^ דמשמע דאמר "עד שיצא כל הפסח"
  31. ^ משמע עד שיגיע ומשמע עד שיצא
  32. ^ דקסבר לא מעייל איניש נפשיה לספיקא; דכיון דאיכא לספוקי אי משמע 'עד שיצא' או 'עד שיגיע' - ודאי בדליכא ספיקא הרהר בדעתו בשעת הנדר [כלומר: לא עלה בדעתו פירוש מסופק לדבריו, אלא יש לפרש כפירוש הפשוט], דהינו 'עד שיגיע' [בלבד]
  33. ^ דסבר מעייל איניש נפשיה לספיקא, דאיכא לספוקי שמא 'עד שיצא' קאמר
  34. ^ אף על פי שעבר היום
  35. ^ להתיר לו נדרו משום היכרא
  36. ^ דאי אמרת לכשתחשך אף על פי שעבר היום הוי מותר - אתו למימר נמי כי נדר "יום אחד", ועומד בחצי היום - מותר לכשתחשך, ואיהו לא הוי מותר עד מעת לעת; הילכך צריך שאלה לחכם; וכיון דבעי שאלה לחכם - חכם חוקר כיצד נדר, ולא יבא לידי חילול נדר
  37. ^ דליהוי אסור עד שתחשך למחר
  38. ^ דאי אמרת עד מעת לעת אסור, ותו לא - אתו למישרי נמי כי עמד בשחרית ואמר "היום" - אתי למישתי בחצי היום, והוא אסור עד שתחשך
  39. ^ רב יוסף
  40. ^ דאי שרית "היום" לכשתחשך בלא שאלה - מיחלף ואתי למישרי "יום אחד" משתחשך, דסבר יצא אותו היום שנדר בו כמו כן, והוא אינו מותר אלא מעת לעת
  41. ^ דלא אסור לשתות למחר עד הלילה, דלא אתי למישרי ב"היום" מחצי יום ואילך, דליכא למיחש להכי; דהכא לא גמר היום עדיין, ומידע ידיע דאסור כל היום; משום האי טעמא נמי לא מצרכינן שאלה לסוף מעת לעת, דלא אתו למישרי מ"היום" מחצי יום ואילך, דליכא למיחש בהכי, כדאמרינן: הכא לא גמר עדיין היום ומידע ידיע דאסור בכל היום
  42. ^ כמאן אזלא הא שמעתתא דאמר רב ירמיה [בעמוד הקודם – מכאן שהגירסא שם 'רבי ירמיה בר אבא’] דצריך שאלה לחכם שאין ניתר על פי עצמו כלל, דמחמרינן עליו כמאן דלא עבד שפיר
  43. ^ הילכך צריך שאלה לחכם, הואיל ועבד איסורא, דמחמרינן עליה, ואין מראין לו שקיים נדרו מעצמו אלא כשיתירו לו את נדרו, ולא משום גזירה, דרבינא לא סבירא ליה דרב יוסף אלא: כל היכא דאיכא לאוקומי ביה שאלה - מצריכינן ליה שאלה, כגון הכא, דאמר "היום", דאיכא למימר מעת לעת קאמר - הילכך לכשתחשך צריך שאלה לחכם, אבל כי אמר "שבת", וכולה מתניתין דליכא לאוקומי בהו שאלה - דודאי לא משמע טפי - אין צריך שאלה
  44. ^ ימים דשבוע ולא דשבת עצמו
  45. ^ דיום ראש חדש נמי אסור, שהרי יום ראש חדש נמנה לחדש זה הנכנס
  46. ^ למיתני במתניתין
  47. ^ בחדש שהוא שני ימים ראש חדש, ויום ראשון של ראש חדש משלים לחדש מלא זה שעבר, וזה הנכנס חסר הוא, והוא נדר ביום ראשון של ראש חודש
  48. ^ ביה
  49. ^ אפילו הכי
  50. ^ כיון ד
  51. ^ ליה
  52. ^ אסור ביה נמי
  53. ^ כאילו אמר "היום" לחוד ומותר לכשתחשך
  54. ^ ואסור מעת לעת