ביאור:בבלי זבחים דף סד

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה

מסכת זבחים: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ • הדף במהדורה הרגילה

עמוד א (דלג לעמוד ב)

אודות הגמרא המבוארת

באדיבות "גמרא נוחה"
על שם נפתלי וחנה הולנדר
בעריכת הרב ישעיהו הכהן הולנדר
___________________________

בהערות שוליים מובאים דברי רש"י, הפניות למקורות, השלמת פסוקים והסברים מורחבים
מילים עם קו מתחתן – פירוש שצץ כאשר סמן העכבר מעל המילה
שינויי נוסחאות - צצים כאשר סמן העכבר מעל המלה "דק"ס", שהיא ראשי תיבות של "דקדוקי סופרים". השינויים מבוססים על מיזם "הכי גרסינן" באתר פרידברג, ו"מאגרים" של האקדמיה.
מילון ארמי–עברי בוויקימילון

שאם היזה ולא מיצה כשירה ובלבד שיתן ^[1] מחוט הסיקרא ולמטה מדם הנפש.

[ו]שלשה דברים [היתה אותה קרן משמשת מלמטה ושלשה מלמעלה: מלמטה: חטאת העוף, והגשות, ושירי הדם]:

חטאת העוף - הא דאמרן ^[2];

הגשות - דכתיב (ויקרא ב ח) [והבאת את המנחה אשר יעשה מאלה לה' והקריבה אל הכהן] והגישה אל המזבח ^[3];

שירי הדם - דכתיב (ויקרא ד ל) [ולקח הכהן מדמה באצבעו ונתן על קרנת מזבח העלה] ואת כל דם הפר ישפוך אל יסוד המזבח ^[4].

'מלמעלה: ניסוך המים, והיין, ועולת העוף כשהיא רבה במזרח':

מאי טעמא?

רבי יוחנן אמר: מפני שקרובה מבית הדשן ^[5];

אמר רבי יוחנן: בא וראה כמה גדול כחן של כהנים: שאין לך קל בעופות יותר ממוראה ונוצה ^[6] - פעמים שהכהן זורקן יותר מבשלשים אמה ^[7]! – דתנן ^[8]: ^[9] נטל מחתה של כסף, ועלה לראש המזבח, ופינה את הגחלים אילך ואילך, וחתה מן המאוכלות הפנימיות, ויורד'; 'הגיע לרצפה ^[10] - מחזיר פניו כלפי צפון ^[11] והולך למזרחו של כבש ^[12] כעשר אמות ^[13] צבר את הגחלים 'על גבי הרצפה רחוק מן הכבש שלשה טפחים מקום שנותנין מוראה ונוצה ודישון מזבח הפנימי והמנורה ^[14].

^[15] הני - טפי מתלתין וחד הויין!?

^[16] מקום גברי לא חשיב ^[17].

כל העולים למזבח [עולין דרך ימין, ומקיפין ויורדין דרך שמאל, חוץ מן העולה לשלשה אלו, שהיו עולין ויורדין על העקב]:

מאי טעמא ^[18]?

אמר רבי יוחנן: נסכים - שמא יתעשנו ^[19], ועולת העוף שמא תמות בעשן.

ורמינהו: ^[20] בא לו להקיף את המזבח - מאין הוא מתחיל? - מקרן דרומית מזרחית, מזרחית צפונית, צפונית מערבית, מערבית דרומית ^[21]; ונותנין לו יין לנסך ^[22]!?

אמר רבי יוחנן:

עמוד ב

הקפה ברגל ^[23].

אמר רבא: דיקא נמי דקתני 'נותנין לו יין לנסך' ולא קתני 'אומר לו נסך'!

שמע מינה.

תנו רבנן: כל העולין למזבח - עולין דרך ימין ויורדין דרך שמאל: עולין דרך מזרח ^[24] ויורדין דרך מערב ^[25], חוץ מן העולה לשלשה דברים הללו, שעולים דרך מערב ויורדין דרך מערב, עולין דרך ימין ויורדין דרך ימין.

'דרך ימין'? דרך שמאל הוא ^[26]!?

אמר רבינא: תני 'שמאל'.

רבא אמר: מאי ימין ^[27]? = ימין דמזבח ^[28], ומאי שמאל ^[29] = שמאל דגברא.

וניתני או אידי ואידי ^[30] דמזבח, או אידי ואידי דגברא?

קשיא.

משנה:

חטאת העוף כיצד היה נעשית?

היה מולק את ראשה ממול ערפה, ואינו מבדיל ^[31], ומזה מדמה ^[32] על קיר המזבח;

שירי הדם היה מתמצה על היסוד ^[33];

ואין למזבח אלא דמה, וכולה לכהנים.

גמרא:

תנו רבנן [דומה לספרא ויקרא דבורא דנדבה פרשה ז משנה ז]: (ויקרא ה ט) והזה מדם החטאת [על קיר המזבח והנשאר בדם יִמָּצֵה אל יסוד המזבח חטאת הוא] - מגוף החטאת ^[34]; הא כיצד? אוחז בראש ובגוף, ומזה על קיר המזבח - ולא על קיר הכבש, ולא על קיר היכל, ולא על קיר אולם; ואיזה זה? קיר התחתון ^[35]; או אינו אלא קיר העליון? - ודין הוא: ומה בהמה, שעולתה למטה ^[36] - חטאתה למעלה ^[37], עוף, שעולתו למעלה ^[38] - אינו דין שחטאתו למעלה!? - תלמוד לומר: והנשאר בדם ימצה אל יסוד המזבח: קיר שהשירין שלו מתמצים ליסוד ^[39], ואיזה זה? - קיר התחתון ^[40].

ונעביד מעילאי ^[41] והדר נעביד ^[42] מתתאי ^[43]?

אמר רבא: מי כתיב 'יְמַצֶּה' ^[44]? 'יִמָּצֵה' כתיב, דממילא משמע ^[45].

אמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב: כיצד מולקין חטאת העוף?

אוחז גפיו בשתי אצבעות, ושתי רגלים בשתי אצבעות ^[46], ומותח צוארה על רוחב גודלו ^[47] - ומולקה.

במתניתא תנא: ציפרא מלבר ^[48]: אוחז גפיו בשתי אצבעות ושני רגלים בשתי אצבעות, ומותח צוארו ^[49] על רוחב שתי אצבעותיו ^[50] – ומולק; וזו עבודה קשה שבמקדש.

זו היא ותו לא? והאיכא קמיצה וחפינה ^[51]?

אלא אימא 'זו עבודה קשה מעבודות קשות שבמקדש' ^[52].

משנה:

[משנה ה] עולת העוף כיצד נעשית?

עלה לכבש ^[53], ופנה לסובב; בא לו לקרן דרומית מזרחית ^[54], היה מולק את ראשה ממול ערפה ^[55], ומבדיל ^[56], ומיצה את דמה על קיר המזבח;

נטל את הראש והקיף בית מליקתו למזבח ^[57], וספגו במלח ^[58], וזרקו על גבי האשים;

בא לו לגוף, והסיר את המוראה ^[59] ואת הנוצה ^[60] ואת בני המעיים היוצאין עמם, והשליכן לבית הדשן;

שיסע ^[61] ולא הבדיל, ואם הבדיל כשר;

סופגו במלח וזרקו על גבי האשים;

[משנה ו] לא הסיר המוראה ולא הנוצה ואת בני מעיים היוצאין עמם, ולא ספגו במלח: כל ששינה בה מאחר שמיצה את דמה – כשירה.

הבדיל בחטאת ^[62] ולא ^[63] הבדיל בעולה ^[64] – פסול ^[65];

מיצה את דם הראש ולא מיצה דם הגוף – פסולה ^[66]; דם הגוף ולא מיצה דם הראש – כשירה;

[משנה ז] חטאת העוף שמלקה שלא לשמה, מיצה דמה שלא לשמה, לשמה ושלא לשמה, או שלא לשמה ולשמה – פסול;

עולת העוף כשירה ^[67], ובלבד שלא עלתה לבעלים לשם חובה.

אחד חטאת העוף ואחד עולת העוף שמלקן ושמיצה את דמן, לאכול דבר שדרכו לאכול ^[68] ולהקטיר דבר שדרכו להקטיר ^[69] חוץ למקומו – פסול, ואין בו כרת; חוץ לזמנו - פיגול וחייבין עליו כרת, ובלבד שיקריב המתיר כמצותו;

כיצד 'קרב המתיר כמצותו'?

מלק בשתיקה ומיצה הדם חוץ לזמנו, או שמלק חוץ לזמנו ומיצה הדם בשתיקה, או שמלק ומיצה הדם חוץ לזמנו - זהו 'שקרב המתיר כמצותו';

כיצד 'לא קרב המתיר כמצותו'?

מלק חוץ למקומו ומיצה הדם חוץ לזמנו, או שמלק חוץ לזמנו ומיצה הדם חוץ למקומו, או שמלק ומיצה הדם חוץ למקומו.

הערות

^ ההזאה הנעשית ראשון
^ דילפינן לעיל מכי חטאת היא האמור במנחה (ויקרא ה יא)
^ ודרשינן לעיל דאקרן מערבית דרומית קאי
^ ואמרינן ב'איזהו מקומן' (לעיל דף נג.) 'ילמד ירידתו מן הכבש בחטאות החיצונות מיציאתו מן ההיכל בסמוך לו', והיינו יסוד דרומי; ובכל הדרום אין לך יסוד אלא אמה אחת בקרן מערבית דרומית, כדאמרינן (שם דף נד.): 'אוכל בדרום אמה אחת'
^ מקום שנותנין שם בכל בקר תרומת הדשן, שכתב בה ושמו אצל המזבח (ויקרא ו ג), והוא במזרחו של כבש; וכתיב גבי מוראה ונוצה (ויקרא א טז) והשליך אותה אצל המזבח קדמה אל מקום הדשן; ולקמן מייתי משנה ממסכת תמיד: דבמזרחו של כבש הוה, והיינו לקרן דרומית מזרחית
^ ודבר שהוא קל מאד - אין נוח לזורקו למרחוק
^ כשהיא רבה במזרח ונעשית בקרן מערבית דרומית - צריך לזרוק יותר משלשים אמה
^ במסכת תמיד [פ"א מ"ד]
^ מי שזכה בתרומת הדשן של מחתה
^ לסוף הכבש
^ כלפי המזבח
^ ומתקרב למזבח
^ ממקום שכלה הכבש, דהיינו רחוק מראש המזבח כ"ב אמה
^ אלמא התם הוי בית הדשן; וכשהוא עושה עולת העוף בקרן מערבית דרומית - צריך לזורקה כל אלכסון של כ"ב על כ"ב, שהרי מצפון לדרום אמרו דאיכא כ"ב; וממקום שהוא עומד עד מזרחו של כבש - אין פחות מכ"ב [ששה מן הקרן לכבש, ורוחב הכבש ט"ז אמה]; ואפילו הוא מתקרב לכבש כל אמת רוחב הקרן, ואין כאן אלא כ"א - תן כנגדה אמה מקום מעמדו, נמצא שהוא מרוחק מבית הדשן הכ' אמות: שהוא עומד בראש המזבח ולא בסובב: שכשהיא נעשית במזרח - עומד בסובב, לפי שיש לו כבש קטן במזרח לפנות הימנו לסובב, אבל לצד המערב אין לו כבש לפנות לסובב, וצריך לעלות על ראש המזבח לעמוד בדרומה של קרן; והכי תנן במסכת סוכה (דף מח.) גבי נסכים: עלה [בכבש] ופנה לשמאלו ולא תנן בה 'ופנה לסובב'; הרי משפת הקרן ולכבש חמש אמות: שהכבש רחב ט"ז באמצע המזבח; נמצא ראש המזבח עודף עליו לכל צד שש אמות - הרי כ"ב אמה עם רוחב הקרן; ואף על פי שזה נמשך לצד הכבש אמה של קרן צפון - מקום מעמדו - הרי נתרחק כנגדה אמה לדרום; נמצא בית הדשן עומד כנגדה באלכסון של כ"ב על כ"ב, וכל אמתא בריבוע = אמתא ותרי חומשי באלכסונא; נמצא תוספת שמונה אמות וארבעה חומשים, הרי שלשים אמות וארבעה טפחים גדולים; ובית הדשן היה משוך ממזרחו של כבש שלשה טפחים - הרי שלשים ואחד אמה וטפח
^ והיינו דפריך:
^ ומשנינן:
^ והוי להו טפח יותר משלשים
^ העולה אין עולה דרך ימין, ויקיף - והלא דרך ימין מצוה, כדאמרן לעיל
^ כשיקיף את המערכה, בעשן המערכה, וקיימא לן במנחות (דף פו:): יין מעושן פסול
^ משנה היא במסכת תמיד [פ"ז מ"ג], גבי כהן גדול: שאינו כשאר כהנים לזכות בפייס לעבודה אחת, אלא עובד וגומר בכל חפצו, כדתנן במסכת יומא (פ"א מ,ב; דף יז:) 'כהן גדול מקריב חלק בראש'; אמר "עולה זו אני מקריב" - בזמן שהוא רוצה להקטיר; מי שזכו בהולכת האיברים - מושיטין לו, והוא עומד בראש המזבח וזורקן למערכה; ולאחר שגמר
^ עד שמגיע לקרן השיתין
^ וקסלקא דעתך והיין בידו אלמא לא חיישינן לשמא נתעשנו
^ ואין היין בידו; ולמצוה בעלמא, מפני שכל העולין לשאר דברים - פונין לימין ומקיפין, וזה להקטיר עולה; לפיכך מקיף ובא למקום שמנסכין שם, ונותנין לו יין לנסך; אבל שאר כהנים שהזוכה בנסכים בפייס לא זכה לעבודה אחרת – עולה, והיין בידו, ופנה לשמאל, וחוזר על העקב, כדמתניתן
^ כשהן עולין לכבש – במזרחו: אצל שפתו עולין, שהרי דרך ימין יפנה, ולמה לו להאריך הילוכו כל רחבו של כבש?
^ וכשהוא יורד - יורד בשפת מערבו של כבש
^ מערבו של כבש - שמאל הוי כשהאיש פניו למזבח
^ דקתני בסיפא
^ שהמזבח פניו לדרום וימינו למערב
^ דקתני ברישא
^ דרישא ודסיפא
^ הראש מן הגוף, אלא סימן אחד לבדו מולק, דכתיב בה ומלק את ראשו ממול ערפו ולא יבדיל (ויקרא ה ח) וב'הכל שוחטין' (חולין דף כא:) ילפינן דבסימן אחד הוא
^ אוחז בעוף עצמו ומזה
^ שמקיף ומקרב בית מליקתו למזבח, ודוחקו בקיר, והדם מתמצה ויורד ליסוד, שהרי למטה מן החוט היא נעשית וכניסת הסובב למעלה הימנו
^ שלא יזה לה בכלי ולא באצבע, אלא אוחז בעוף עצמו ומזה
^ שלמטה מן החוט
^ כדאמרן בפרק קמא (לעיל דף י:) דכתיב בחטאת בהמה המחטא אותה (ויקרא ו יט) - אותה דמה למעלה, ואין אחרת דמה למעלה
^ ד'קרנות' כתיבי בה
^ כדיליף לקמן בפירקין (דף סה.)
^ כשמזה - הדם שותת ומתמצה ליסוד
^ פעמים שהוא מתמצה לסובב כשהוא עושהו למעלה מן הסובב, דמן החוט עד הקרנות – 'קיר העליון' הוא; אבל קיר התחתון - כולו למטה מן הסובב, שהחוט למטה מן הסובב אמה
^ הזאתה יעשה למעלה, והדין נותן, כדאמרן
^ מיצוי
^ כדכתיב
^ אי הוה כתיב יְמַצּה - הוה משמע שמזהיר את הכהן שיחזור וימצה אחר הזאה
^ השתא דכתיב יִמָּצה - משמע נמי לענין הזאה דממילא יהיה דם מצוי אצל היסוד
^ גוף העוף על כפו מבפנים, ומכניס שני רגליה בין אצבע קטנה = זרת לקמיצה, ושני גפיה בין אמה לאצבע
^ גרונה התחתון מותח על רוחב החיצון של גודל: שמכניס הצואר בין אצבע לגודל, נמצא הגרון לצד גודלו, ומותחו על גודלו, והעורף מלמעלה
^ כמו שאנו עושים על גב היד, אלא שהופך פניו של עוף על גב ידו שיהא העורף מלמעלה
^ הגרון
^ על רוחב הפנימי של שתי אצבעותיו: אצבע ואמה
^ גבי קמיצה נמי תניא זו היא עבודה קשה: שצריך למחוק בגודלו מלמעלה ובאצבעו קטנה למטה, שלא יהא הקומץ מבורץ; וכן בחפינת יום הכפורים נמי תניא 'זו היא עבודה קשה', ותרוייהו בסדר יומא בפרק 'הוציאו לו' (דף מז: ודף מט:)
^ כלומר: אחת מעבודות קשות שבמקדש
^ לפי שנעשית למעלה כדילפינן בגמרא
^ כדאמרן: שקרובה לבית הדשן
^ ערפה = גובה הראש; מול ערפה = למטה, לצד האגפים: מול הרואה את העורף
^ בשני סימנין כדיליף ב'הכל שוחטין' (חולין דף כא:)
^ סומכו ודוחקו בקיר כדי שיתמצה הדם
^ מקנחו במלח הנמצא בראש המזבח, כדכתיב וכל קרבן מנחתך במלח תמלח (ויקרא ב יג) ואומר ב'הקומץ רבה' (מנחות דף כא:) 'בשלשה מקומות המלח נתונה: בלישכת המלח, ועל גבי הכבש, ובראש המזבח'
^ זפק
^ שנוטל העור שכנגד הזפק בנוצתה עם הזפק
^ הגוף בין אגפיה
^ במליקתה: שמלק שני סימנין
^ או לא
^ שמלקה בסימן אחד
^ דכל שינוי שהוא לפני עבודות הדם - פסולות; ובגמרא מפרש טעמא
^ מפרש טעמא בגמרא
^ שלא לשמן אין מוציא עולה מידי פיגול, מפני שהיא כשירה בשלא לשמה
^ חטאת העוף
^ עולת העוף

[1] ההזאה הנעשית ראשון

[2] דילפינן לעיל מכי חטאת היא האמור במנחה (ויקרא ה יא)

[3] ודרשינן לעיל דאקרן מערבית דרומית קאי

[4] ואמרינן ב'איזהו מקומן' (לעיל דף נג.) 'ילמד ירידתו מן הכבש בחטאות החיצונות מיציאתו מן ההיכל בסמוך לו', והיינו יסוד דרומי; ובכל הדרום אין לך יסוד אלא אמה אחת בקרן מערבית דרומית, כדאמרינן (שם דף נד.): 'אוכל בדרום אמה אחת'

[5] מקום שנותנין שם בכל בקר תרומת הדשן, שכתב בה ושמו אצל המזבח (ויקרא ו ג), והוא במזרחו של כבש; וכתיב גבי מוראה ונוצה (ויקרא א טז) והשליך אותה אצל המזבח קדמה אל מקום הדשן; ולקמן מייתי משנה ממסכת תמיד: דבמזרחו של כבש הוה, והיינו לקרן דרומית מזרחית

[6] ודבר שהוא קל מאד - אין נוח לזורקו למרחוק

[7] כשהיא רבה במזרח ונעשית בקרן מערבית דרומית - צריך לזרוק יותר משלשים אמה

[8] במסכת תמיד [פ"א מ"ד]

[9] מי שזכה בתרומת הדשן של מחתה

[10] לסוף הכבש

[11] כלפי המזבח

[12] ומתקרב למזבח

[13] ממקום שכלה הכבש, דהיינו רחוק מראש המזבח כ"ב אמה

[14] אלמא התם הוי בית הדשן; וכשהוא עושה עולת העוף בקרן מערבית דרומית - צריך לזורקה כל אלכסון של כ"ב על כ"ב, שהרי מצפון לדרום אמרו דאיכא כ"ב; וממקום שהוא עומד עד מזרחו של כבש - אין פחות מכ"ב [ששה מן הקרן לכבש, ורוחב הכבש ט"ז אמה]; ואפילו הוא מתקרב לכבש כל אמת רוחב הקרן, ואין כאן אלא כ"א - תן כנגדה אמה מקום מעמדו, נמצא שהוא מרוחק מבית הדשן הכ' אמות: שהוא עומד בראש המזבח ולא בסובב: שכשהיא נעשית במזרח - עומד בסובב, לפי שיש לו כבש קטן במזרח לפנות הימנו לסובב, אבל לצד המערב אין לו כבש לפנות לסובב, וצריך לעלות על ראש המזבח לעמוד בדרומה של קרן; והכי תנן במסכת סוכה (דף מח.) גבי נסכים: עלה [בכבש] ופנה לשמאלו ולא תנן בה 'ופנה לסובב'; הרי משפת הקרן ולכבש חמש אמות: שהכבש רחב ט"ז באמצע המזבח; נמצא ראש המזבח עודף עליו לכל צד שש אמות - הרי כ"ב אמה עם רוחב הקרן; ואף על פי שזה נמשך לצד הכבש אמה של קרן צפון - מקום מעמדו - הרי נתרחק כנגדה אמה לדרום; נמצא בית הדשן עומד כנגדה באלכסון של כ"ב על כ"ב, וכל אמתא בריבוע = אמתא ותרי חומשי באלכסונא; נמצא תוספת שמונה אמות וארבעה חומשים, הרי שלשים אמות וארבעה טפחים גדולים; ובית הדשן היה משוך ממזרחו של כבש שלשה טפחים - הרי שלשים ואחד אמה וטפח

[15] והיינו דפריך:

[16] ומשנינן:

[17] והוי להו טפח יותר משלשים

[18] העולה אין עולה דרך ימין, ויקיף - והלא דרך ימין מצוה, כדאמרן לעיל

[19] כשיקיף את המערכה, בעשן המערכה, וקיימא לן במנחות (דף פו:): יין מעושן פסול

[20] משנה היא במסכת תמיד [פ"ז מ"ג], גבי כהן גדול: שאינו כשאר כהנים לזכות בפייס לעבודה אחת, אלא עובד וגומר בכל חפצו, כדתנן במסכת יומא (פ"א מ,ב; דף יז:) 'כהן גדול מקריב חלק בראש'; אמר "עולה זו אני מקריב" - בזמן שהוא רוצה להקטיר; מי שזכו בהולכת האיברים - מושיטין לו, והוא עומד בראש המזבח וזורקן למערכה; ולאחר שגמר

[21] עד שמגיע לקרן השיתין

[22] וקסלקא דעתך והיין בידו אלמא לא חיישינן לשמא נתעשנו

[23] ואין היין בידו; ולמצוה בעלמא, מפני שכל העולין לשאר דברים - פונין לימין ומקיפין, וזה להקטיר עולה; לפיכך מקיף ובא למקום שמנסכין שם, ונותנין לו יין לנסך; אבל שאר כהנים שהזוכה בנסכים בפייס לא זכה לעבודה אחרת – עולה, והיין בידו, ופנה לשמאל, וחוזר על העקב, כדמתניתן

[24] כשהן עולין לכבש – במזרחו: אצל שפתו עולין, שהרי דרך ימין יפנה, ולמה לו להאריך הילוכו כל רחבו של כבש?

[25] וכשהוא יורד - יורד בשפת מערבו של כבש

[26] מערבו של כבש - שמאל הוי כשהאיש פניו למזבח

[27] דקתני בסיפא

[28] שהמזבח פניו לדרום וימינו למערב

[29] דקתני ברישא

[30] דרישא ודסיפא

[31] הראש מן הגוף, אלא סימן אחד לבדו מולק, דכתיב בה ומלק את ראשו ממול ערפו ולא יבדיל (ויקרא ה ח) וב'הכל שוחטין' (חולין דף כא:) ילפינן דבסימן אחד הוא

[32] אוחז בעוף עצמו ומזה

[33] שמקיף ומקרב בית מליקתו למזבח, ודוחקו בקיר, והדם מתמצה ויורד ליסוד, שהרי למטה מן החוט היא נעשית וכניסת הסובב למעלה הימנו

[34] שלא יזה לה בכלי ולא באצבע, אלא אוחז בעוף עצמו ומזה

[35] שלמטה מן החוט

[36] כדאמרן בפרק קמא (לעיל דף י:) דכתיב בחטאת בהמה המחטא אותה (ויקרא ו יט) - אותה דמה למעלה, ואין אחרת דמה למעלה

[37] ד'קרנות' כתיבי בה

[38] כדיליף לקמן בפירקין (דף סה.)

[39] כשמזה - הדם שותת ומתמצה ליסוד

[40] פעמים שהוא מתמצה לסובב כשהוא עושהו למעלה מן הסובב, דמן החוט עד הקרנות – 'קיר העליון' הוא; אבל קיר התחתון - כולו למטה מן הסובב, שהחוט למטה מן הסובב אמה

[41] הזאתה יעשה למעלה, והדין נותן, כדאמרן

[42] מיצוי

[43] כדכתיב

[44] אי הוה כתיב יְמַצּה - הוה משמע שמזהיר את הכהן שיחזור וימצה אחר הזאה

[45] השתא דכתיב יִמָּצה - משמע נמי לענין הזאה דממילא יהיה דם מצוי אצל היסוד

[46] גוף העוף על כפו מבפנים, ומכניס שני רגליה בין אצבע קטנה = זרת לקמיצה, ושני גפיה בין אמה לאצבע

[47] גרונה התחתון מותח על רוחב החיצון של גודל: שמכניס הצואר בין אצבע לגודל, נמצא הגרון לצד גודלו, ומותחו על גודלו, והעורף מלמעלה

[48] כמו שאנו עושים על גב היד, אלא שהופך פניו של עוף על גב ידו שיהא העורף מלמעלה

[49] הגרון

[50] על רוחב הפנימי של שתי אצבעותיו: אצבע ואמה

[51] גבי קמיצה נמי תניא זו היא עבודה קשה: שצריך למחוק בגודלו מלמעלה ובאצבעו קטנה למטה, שלא יהא הקומץ מבורץ; וכן בחפינת יום הכפורים נמי תניא 'זו היא עבודה קשה', ותרוייהו בסדר יומא בפרק 'הוציאו לו' (דף מז: ודף מט:)

[52] כלומר: אחת מעבודות קשות שבמקדש

[53] לפי שנעשית למעלה כדילפינן בגמרא

[54] כדאמרן: שקרובה לבית הדשן

[55] ערפה = גובה הראש; מול ערפה = למטה, לצד האגפים: מול הרואה את העורף

[56] בשני סימנין כדיליף ב'הכל שוחטין' (חולין דף כא:)

[57] סומכו ודוחקו בקיר כדי שיתמצה הדם

[58] מקנחו במלח הנמצא בראש המזבח, כדכתיב וכל קרבן מנחתך במלח תמלח (ויקרא ב יג) ואומר ב'הקומץ רבה' (מנחות דף כא:) 'בשלשה מקומות המלח נתונה: בלישכת המלח, ועל גבי הכבש, ובראש המזבח'

[59] זפק

[60] שנוטל העור שכנגד הזפק בנוצתה עם הזפק

[61] הגוף בין אגפיה

[62] במליקתה: שמלק שני סימנין

[63] או לא

[64] שמלקה בסימן אחד

[65] דכל שינוי שהוא לפני עבודות הדם - פסולות; ובגמרא מפרש טעמא

[66] מפרש טעמא בגמרא

[67] שלא לשמן אין מוציא עולה מידי פיגול, מפני שהיא כשירה בשלא לשמה

[68] חטאת העוף

[69] עולת העוף

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

[34]

[35]

[36]

[37]

[38]

[39]

[40]

[41]

[42]

[43]

[44]

[45]

[46]

[47]

[48]

[49]

[50]

[51]

[52]

[53]

[54]

[55]

[56]

[57]

[58]

[59]

[60]

[61]

[62]

[63]

[64]

[65]

[66]

[67]

[68]

[69]