לדלג לתוכן

ביאור:בבלי זבחים דף סב

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה


מסכת זבחים: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכהדף במהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

ולא על גבי מחילות.

אמר רב יוסף [1]: [2] לאו היינו דתניא: (עזרא ג ג) ויכינו המזבח על מכונותיו [כי באימה עליהם מעמי הארצות ויעל עליו לה' עלות לבקר ולערב]: שהגיעו לסוף מדותיו [3];

והכתיב (דברי הימים א כח יט) הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל [כל מלאכות התבנית] [4]?

אלא אמר רב יוסף: קרא אשכח ודרש [5]: (דברי הימים א כב א) ויאמר דויד זה הוא בית ה' האלהים וזה מזבח לעולה לישראל; - כי בית: מה בית ששים אמה [6] - אף מזבח ששים אמה [7].

בשלמא בית [8] - מינכרא צורתו [9], אלא מזבח מנא ידעי [10]?

אמר רבי אלעזר: ראו מזבח בנוי, ומיכאל השר הגדול עומד ומקריב עליו.

ורבי יצחק נפחא אמר: אפרו של יצחק ראו, שמונח באותו מקום.

ורבי שמואל בר נחמני אמר: מכל הבית כולו הריחו ריח קטרת, משם הריחו ריח אברים.

אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: שלשה נביאים עלו עמהם מן הגולה [11]: אחד שהעיד להם על המזבח [12], ואחד שהעיד להם על מקום המזבח [13], ואחד שהעיד להם שמקריבין אף על פי שאין בית [14].

במתניתא תנא: רבי אליעזר בן יעקב אומר: שלשה נביאים עלו עמהן מן הגולה; אחד שהעיד להם על המזבח ועל מקום המזבח, ואחד שהעיד להם שמקריבין אף על פי שאין בית, ואחד שהעיד להם על התורה שתכתב אשורית [15].

תנו רבנן: קרן, וכבש, ויסוד, וריבוע [16] - מעכבין; מדת ארכו ומדת רחבו ומדת קומתו אין מעכבין.

מנא הני מילי?

אמר רב הונא: אמר קרא 'המזבח': כל מקום שנאמר 'המזבח' - לעכב [17].

אלא מעתה כיוּר לרבי, וסובב לרבי יוסי ברבי יהודה [18] - הכי נמי דמעכב [19], דכתיב (שמות כז ה) ונתתה אותה תחת כרכוב המזבח מלמטה [והיתה הרשת עד חצי המזבח], ותניא: איזהו 'כרכוב'? - רבי אומר זה כיוּר [20]; רבי יוסי ברבי יהודה אומר: זה הסובב!?

אִין, דתניא [השוה תוספתא סוכה פ"ג מ"ה]: אותו היום [21] נפגמה קרן מזבח, והביאו בול של מלח [22] וסתמוהו; ולא מפני שכשר לעבודה [23], אלא שלא יראה מזבח פגום: שכל מזבח שאין לו קרן וכבש ויסוד וריבוע [בתוספתא לא מוזכר כאן כבש או רבוע] – פסול; רבי יוסי ברבי יהודה אומר: אף הסובב [24] [25].

תנו רבנן: איזהו 'כרכוב'?

בין קרן לקרן [26], מקום הילוך רגלי הכהנים - אמה [27];

אטו הכהנים בין קרן לקרן הוו אזלי [28]?

אלא אימא [29]: '[30] ומקום הילוך רגלי הכהנים אמה [31]'.

והכתיב [32]: (שמות לח ד) [ויעש למזבח מכבר מעשה רשת נחשת] [33] תחת כרכובו מלמטה עד חציו [34]?!

אמר רב נחמן בר יצחק: תרי הוו [35], חד לנוי [36], וחד לכהנים [37] דלא נשתרקו [38].

מדת ארכו ומדת רחבו ומדת קומתו אין מעכבין;

אמר רבי מני: ובלבד שלא יפחתנו ממזבח שעשה משה;

וכמה?

אמר רב יוסף: אמה.

מחכו עליה: (שמות כז א) [ועשית את המזבח עצי שטים] חמש אמות אורך וחמש אמות רוחב רבוע יהיה המזבח [ושלש אמות קמתו]!?

אמר ליה אביי: דלמא מקום מערכה קאמר מר [39]?

אמר ליה: מר, דגברא רבה הוא - ידע מאי קאמינא!

קרי עלייהו


עמוד ב

(בראשית כה ד) [ובני מדין עיפה ועפר וחנך ואבידע ואלדעה כל אלה] בני קטורה [40] [## במדרש רבה בראשית פרשה סא פסקה א: 'וכל אשר יעשה יצליח' (תהלים א ג) – אלו בני קטורה]!

בני אחתיה דרבי טרפון הוו יתבי קמיה דרבי טרפון [41], פתח ואמר [42]: (בראשית כה א) ויוסף אברהם ויקח אשה ושמה 'יוחני' [43].

אמרי ליה: 'קטורה' כתיב!?

קרי עליהם: בני קטורה [44].

אמר אביי בר הונא אמר רב חמא בר גוריא: גזירין שעשה משה [45] - אורכן אמה ורוחבן אמה [46] ועוביין כמחק גודש סאה.

אמר רבי ירמיה: באמה גדומה [47].

אמר רב יוסף: ולאו היינו דתניא: (ויקרא א ח) [וערכו בני אהרן הכהנים את הנתחים את הראש ואת הפדר] על העצים אשר על האש אשר על המזבח - שלא יהו עצים יוצאין מן המזבח כלום [48]?

תנן התם [מדות פ"ג מ"ג]: כבש היה לדרומה של מזבח אורך שלשים ושתים על רוחב שש עשרה - מנא הני מילי [49]?

אמר רב הונא: אמר קרא: (ויקרא א יא) ושחט אותו על ירך המזבח צפונה [לפני ה' וזרקו בני אהרן הכהנים את דמו על המזבח סביב] - שיהא ירך בצפון ופניו בדרום [50]

אימא: ירך בצפון ופניו בצפון [51]?

אמר רבא: רמי גברא אאפיה [52]!

אמר ליה אביי: אדרבה! תריץ ואותיב גברא [53]!

אמר ליה: (שמות כז א) [ועשית את המזבח עצי שטים חמש אמות אורך וחמש אמות רוחב] רבוע [יהיה המזבח ושלש אמות קמתו] כתיב [54]!

והא מיבעי ליה דמרבע רבועי [55]!

מי כתיב 'מרובע'?

וליטעמיך מי כתיב 'רבוץ'?

אמר ליה: 'רבוע' כתיב, דמשמע הכי ומשמע הכי [56].

ותנא [57] מייתי לה [58] מהכא, דתניא: רבי יהודה אומר (יחזקאל מג יז) [והעזרה ארבע עשרה ארך בארבע עשרה רחב אל ארבעת רבעיה והגבול סביב אותה חצי האמה והחיק לה אמה סביב] ומעלותיהו פנות קדים: כל פינות שאתה פונה לא יהו אלא דרך ימין למזרח [59].

[60] ואימא [61] שמאל למזרח [62]?

לא סלקא דעתא [63], דתני רמי בר יחזקאל: 'ים שעשה שלמה עומד על שנים עשר בקר, שלשה פונים צפונה ושלשה פונים ימה ושלשה פונים נגבה ושלשה פונים מזרחה' - כל פינות שאתה פונה לא יהו אלא דרך ימין [64] למזרח!

[65]!

ההוא מיבעי ליה לגופיה [66]!?

אם כן פונים פונים למה לי?

שאל רבי שמעון בן יוסי בן לקוניא את רבי יוסי: אומר היה רבי שמעון בן יוחי: אויר יש בין כבש למזבח [67]?

אמר לו: ואתה - אי אתה אומר כן? והלא כבר נאמר (דברים יב כז) ועשית עולותיך הבשר והדם [על מזבח ה' אלקיך ודם זבחיך ישפך על מזבח ה' אלקיך והבשר תאכל]: מה דם בזריקה - אף בשר בזריקה [68].

אמר לו: שאני אומר: עומד בצד מערכה [69] וזורק [70]!

אמר ליה: כשהוא זורק - למערכה דלוקה הוא זורק או למערכה שאינה דלוקה הוא זורק? - הוי אומר למערכה דלוקה הוא זורק [71]! [72]התם - משום דלא אפשר [73]!

רב פפא אמר: [74] כי דם: מה דם, אויר קרקע מפסיקו [75] - אף בשר: אויר קרקע מפסיקו.

אמר רב יהודה: שני כבשׁים קטנים יוצאין מן הכבש, שבהן פונים ליסוד ולסובב [76], ומובדלין מן המזבח מלא נימא, משום שנאמר 'סביב' [77];

ורבי אבהו אמר: 'רבוע' [78].

ואיצטריך למכתב 'סביב' ואיצטריך למכתב 'רבוע' [79]: דאי כתב רחמנא 'סביב', הוה אמינא דעגיל מעגל [80] - כתב רחמנא 'רבוע'; ואי כתב רחמנא 'רבוע', הוה אמינא דאריך וקטין [81] - כתב רחמנא 'סביב' [82].

תנן התם [מדות פ"ה מ"א]: הכבש והמזבח - ששים ושתים.

הני שיתין וארבעה הוו [83]!?

[84] נמצא פורח אמה על יסוד ואמה על סובב [85].

הערות

[עריכה]
  1. ^ רב יוסף חלה, ונעקר למודו, ופעמים שאמר דבר ונזכר ששנה היפך וחזר בו (נדרים דף מא.); והכא הכי אמר
  2. ^ היכי אמרינן לעיל 'משום אש של שמים מסייעתן לא הוצרכו ליותר'?
  3. ^ שאנשי כנסת הגדולה הגיעו לסוף מדותיו; להם נגלה מקום המקודש למזבח, מה שלא נגלה לשלמה
  4. ^ שכל מקומות הקדושות ומדותיהן נכתבו לדוד - אלמא במקדש ראשון נמי: האי דלא עשאוהו גדול - לאו משום דלא נגלה לשלמה המקום במדותיו
  5. ^ ודרש שנאמר לדוד ששים אמה במקום המזבח, ושלמה לא הבין לדרשו, והם דרשוהו והוסיפו עליו לפי הצורך להם, ולששים אמה לא הוצרכו, דאמרינן לקמן: מדת ארכו ורחבו וקומתו אין מעכבין
  6. ^ כדכתיב (מלכים א ו ב) ששים אמה ארכו
  7. ^ אף מזבח - עד ששים אמה ראוי לו, ומקודש המקום אם ירצו
  8. ^ ידעו אנשי כנסת הגדולה מה קדוש לעזרה מה קדוש להיכל
  9. ^ יסודות החומות
  10. ^ מקומו היכא
  11. ^ חגי זכריה ומלאכי
  12. ^ שיש לו מקום להוסיף עד ששים אמה
  13. ^ היכן היה
  14. ^ דקדושת הבית - קדשה לשעתה וקדשה לעתיד לבא
  15. ^ שמתחילה ניתנה להם בכתב עברי שהוא כתב ליבונאה, כדאמר בסנהדרין (דף כא:)
  16. ^ אם אין המזבח מרובע
  17. ^ ד'המזבח' משמע: כשהוא כן - הוא דמיקרי 'מזבח', ואי לא – לא; ובקרן כתיב (ויקרא ד יח) קרנות המזבח, וביסוד כתיב (ויקרא ד ל) אל יסוד המזבח, ובכבש כתיב אל פני המזבח (ויקרא ו ז) והוא הכבש שהוא פניו של מזבח שעולים לו דרך שם, כי היכי דחשיב צד מזרחית 'פני אהל מועד' מחמת שהפתח שם; ובריבוע כתיב (שמות כז א) רבוע יהיה המזבח
  18. ^ דכתיב בהו המזבח
  19. ^ אם לא עשה ציורים של פרחים וציצים וקלעים סביב למזבח - כמו 'סיידו וכיירו'
  20. ^ ציורים סביב למעלה מאמצעו
  21. ^ שנסך כהן צדוקי מי החג על רגליו, ורגמוהו כל העם, כדאמרינן בסוכה (דף מח:)
  22. ^ מלא אגרוף של מלח שמעתי
  23. ^ לעבודת המזבח כל זמן שהקרן פגום, כדמסיים ואזיל: שכל מזבח שאין לו כו'
  24. ^ וקסלקא דעתא א'כרכוב' דקרא קאי; 'כרכוב' - לשון היקף חריץ עגולה, כדאמרינן בהכל שוחטין (חולין דף כה.): כל שעתיד לגרר לכרכב
  25. ^ ומדרבי יוסי ברבי יהודה נשמע לרבי דכיוּר מעכב
  26. ^ אמה רוחב שכנגד בין הקרנות היתה, עמוקה וחרוצה; ובליטת גובה מעט היה סביב לה, בשפת המזבח
  27. ^ השתא משמע שהיא היתה אמה של מקום הילוך
  28. ^ והלא כשיגיעו לקרן - הקרן מעכבן מלהיקף המזבח
  29. ^ הכי קאמר
  30. ^ בין קרן לקרן
  31. ^ כמין חריץ עמוק ממקום המערכה עד שפת המזבח סביב, ומקיף את מקום המערכה; ורחבו של חריץ: שני אמות: אמה של בין הקרנות ואמה של מקום הילוך
  32. ^ גבי מכבר
  33. ^ שנתנוהו
  34. ^ והקיפוהו למזבח מאמצעו ולמעלה, לבוש כמין היקף של כברה, והוא עשוי נקבים נקבים ככברה וכרשת של דגים, ומגיע למעלה עד מתחת לכרכוב; אלמא בקיר המזבח סביב היה כרכוב, דאי בראש המזבח - היכי קרי למכבר הנתון סביב הקיר 'תחת כרכובו'
  35. ^ שני סובבין היו לו למזבח שעשה משה
  36. ^ סביב הקיר משעלה שש אמות גובה - לרבי יוסי דאמר (לעיל דף נט:) 'עשר אמות גובהו' - היה היקף בליטה קטנה חוגרתו סביב לנוי, וזהו 'סובב' ו'כיוּר' דאפליגו ביה רבי ורבי יוסי ברבי יהודה לעיל; ומתחת לאותו סובב נתנו ה'מכבר', ורחבו מגיע למטה עד חצי המזבח, והוא היה סימן להבדיל בין הדמים העליונים לדמים התחתונים, כדאמרינן ב'איזהו מקומן' (לעיל דף נג.) מהאי קרא: התורה נתנה מחיצה כו'
  37. ^ ולמעלה בראש המזבח העמיקו סובב כמין חריץ עמוק, דבר מועט, להיות להם שפתו היקף מעקה קטן סביב
  38. ^ שלא יחליקו
  39. ^ דהוי אמה שבין הקרנות, ומקום הילוך ממעטין בו אמתים לכל צד - פש ליה אמה על אמה
  40. ^ בני אברהם אתם, אבל לא כזרע יצחק ויעקב
  41. ^ ולא הוו אמרי מידי
  42. ^ כדי שידברו
  43. ^ מילתא בעלמא הוא דקאמר, כדי לפתוח פיהם
  44. ^ אינם יודעין לדבר בהלכה
  45. ^ שני גזרי עצים צריך לסדר בראש המערכה לתמיד של שחר בכהן אחד, ולתמיד של בין הערבים בשני כהנים, כדקיימא לן בסדר יומא (דף כו:)
  46. ^ כמידת מקום המערכה
  47. ^ קצרה; שלא יצאו חוץ למערכה ויעכבו הכהנים מלהקיף
  48. ^ 'ואמה גדומה' למה לי? אלא 'אמה מצומצמת [=מדוייקת]’’
  49. ^ שהכבש בדרום
  50. ^ ירך = רגלים, ופניו בדרום: כאדם השוכב ארצה ורגליו לצפון - נמצא ראשו ופניו לדרום
  51. ^ כאדם היושב זקוף
  52. ^ שיער באדם השוכב ארצה
  53. ^ זקפוהו והשיבוהו, ונמצא ראשו ורגליו לרוח אחת
  54. ^ דרבוע באדם רובץ ומושכב שיער הכתוב
  55. ^ שיהא מרובע ולא עגול
  56. ^ הלכך תרווייהו יליף מינה
  57. ^ דברייתא
  58. ^ להא מילתא דאייתי רב הונא דכבש בדרום מ'ירך המזבח'
  59. ^ האי קרא - במזבח כתיב ביחזקאל, וקאמר שתמיד כבש מעלותיו ברוח הראויה לפנות הימנה למזרח, ותהא אותו הפנייה לימין, ואין לך רוח ראויה לכך אלא דרום
  60. ^ ופרכינן:
  61. ^ דרך
  62. ^ נהי ד'פנות קדים' כתיב בקרא, אבל דרך ימין לא כתיב ביה; העמידהו בצפון, וכשתגיע לראש המזבח - פנה אל קרן מזרחית צפונית, ודרך שמאל
  63. ^ שיהו פונים לשמאל אלא דרך ימין
  64. ^ כי מנינא דקרא דקחשיב ואזיל - דרך ימין: מצפון למערב וממערב לדרום, וכשאתה מקיף שום דבר ופניך אליו ואתה סובבו מצפון למערב - לימינך אתה הולך:
  65. ^ מהאי קרא לא נפקא לן, אלא מהכא נפקא לן דרך ימין, ומקרא דלעיל - דכתיב 'פנות קדים' שמעינן שיהיו הפניות של מזבח למזרח, דלא תימא דרך ימין למערב ויהא כבש בצפון
  66. ^ להודיעך מושב הים היאך, ומנין לך ללמוד הימנו לפינות המקדש בצורכי עבודה
  67. ^ שלא היה ראש הכבש נוגע במזבח, אלא אויר מעט מפסיק
  68. ^ מה דם עולָה שעומד בארץ וזורק מן הכלי כדכתיב וזרקו - אף בשר בזריקה; אלמא אויר יש, ומחמת האויר הוא צריך זריקה: שעומד בכבש וזורק אל עבר האויר למערכה
  69. ^ בראש המזבח
  70. ^ גזירת הכתוב הוא
  71. ^ כלומר: משום הא - למה לי קרא? פשיטא: דעל כרחו הוא זורקו, שהרי אין יכול לסדר סביב על ראשי העצים שאין המערכה דלוקה שם, אלא הימנו והלאה: מקום שהמערכה דולקת
  72. ^ ו
  73. ^ והתם - משום דלא אפשר הוא, ועל כרחך כי אתא קרא - לאשמועינן אתא דיש אויר בין כבש למזבח
  74. ^ לא מצית אמרת דהיקש אתא לאשמועינן דעומד בצד המערכה וזורק; דהפסקה אויר רצפה בעינן
  75. ^ הרצפה מפסיק בינו למזבח
  76. ^ אותו שפונין בו לסובב - יצא במזרחו של כבש לימין, ומתחיל ויוצא בשפולו של כבש, ונמשך ועולה באלכסון עד שמגיע לסובב; והפונה ליסוד - יוצא למערבו, להוירד בו שירים של חטאת; כשיורד מן המזבח פונה לשמאלו ליסוד דרומי, ומתחיל לצאת בשיפולו של כבש רחוק מן המזבח כדי שיהא נוח לשפע ולירד ליסוד
  77. ^ שיהא היקף למזבח כל דהו; ואי הוו מחוברין - שוב אין לו היקף: אפילו בחוט אין אדם יכול לסובבו!
  78. ^ ואי מחוברין לא הוי בנינו מרובע
  79. ^ ואף על גב דאפקינהו לתרוייהו להך דרשא שלא יהא בנין אחר מחובר לו
  80. ^ ולא יהא לו זויות
  81. ^ ארכו יותר על רחבו וזויות יהא לו
  82. ^ שיהו כל סביביו שוין
  83. ^ דהא תנן לעיל: אורך הכבש ל"ב אמה, וכן המזבח
  84. ^ ומשני:
  85. ^ נמצא שראש הכבש פורח ועולה על כניסת היסוד והסובב, ומגיע לראש המזבח; נמצאו שתי אמות העליונות שלו מובלעים בשלשים ושתים אמות של מזבח