ביאור:בבלי זבחים דף פו

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה

מסכת זבחים: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ • הדף במהדורה הרגילה

עמוד א (דלג לעמוד ב)

אודות הגמרא המבוארת

באדיבות "גמרא נוחה"
על שם נפתלי וחנה הולנדר
בעריכת הרב ישעיהו הכהן הולנדר
___________________________

בהערות שוליים מובאים דברי רש"י, הפניות למקורות, השלמת פסוקים והסברים מורחבים
מילים עם קו מתחתן – פירוש שצץ כאשר סמן העכבר מעל המילה
שינויי נוסחאות - צצים כאשר סמן העכבר מעל המלה "דק"ס", שהיא ראשי תיבות של "דקדוקי סופרים". השינויים מבוססים על מיזם "הכי גרסינן" באתר פרידברג, ו"מאגרים" של האקדמיה.
מילון ארמי–עברי בוויקימילון

יכול יחלוץ גידין ועצמות ויעלה בשר לגבי מזבח ^[1]?

תלמוד לומר: והקטיר הכהן את הכל; הא כיצד? מחוברין – יעלו, פירשו - אפילו הן בראש המזבח - ירדו.

מאן תנא דשמעת ליה דאמר פירשו – ירדו ^[2]? - רבי היא, דתניא (ויקרא א ט) [וקרבו וכרעיו ירחץ במים] והקטיר הכהן את הכל [המזבחה עלה אשה ריח ניחוח לה’] - לרבות העצמות והגידין והקרנים והטלפים, אפילו פירשו; ואלא מה אני מקיים (דברים יב כז) ועשית עולותיך הבשר והדם [על מזבח ה' אלקיך ודם זבחיך ישפך על מזבח ה' אלקיך והבשר תאכל]? לומר לך עִיכּוּלֵי עולה אתה מחזיר ואי אתה מחזיר עִיכּוּלֵי גידין ועצמות; רבי אומר: כתוב אחד אומר 'והקטיר הכהן את הכל 'המזבחה' – ריבה, וכתוב אחד אומר 'ועשית עולותיך הבשר והדם – מיעט; הא כיצד? מחוברין - יעלו, פירשו - אפילו הן בראש המזבח – ירדו.

[על פי תוספות ד"ה 'לא שנו אלא'; מסקנה בברייתא היא:] פירשו - לא יעלו; אמר רבי זירא: לא שנו אלא שפירשו כלפי מטה ^[3], אבל כלפי מעלה ^[4] - קרובי הוא דאקריבו לעיכול ^[5].

ואפילו פירשו ^[6]?

אמר רבה: הכי קאמר: לא שנו ^[7] אלא שפירשו לאחר זריקה ^[8], אבל פירשו קודם זריקה ^[9] - אתאי זריקה ושריתינהו ^[10] אפילו למעבד מינייהו קתא דסכיני ^[11].

סבר לה כי הא דאמר רבי יוחנן משום רבי ישמעאל: נאמר (ויקרא ז ח) 'לו יהיה' בעולה ^[12] ונאמר (ויקרא ז ז) 'לו יהיה' באשם ^[13]: מה אשם עצמותיו מותרין ^[14] - אף עולה עצמות מותרין.

מופני! דאי לא מופני - איכא למיפרך: מה לאשם שכן בשרו מותר!?

'לו יהיה' יתירא כתיב ^[15].

מתיב רב אדא בר אהבה: 'עצמות קדשים ^[16]: לפני זריקה מועלין בהן ^[17], לאחר זריקה אין מועלין בהן; ושל עולה מועלין בהן לעולם'!?

אימא 'ושל עולה: פירשו לפני זריקה - אין מועלין בהן; לאחר זריקה - מועלין בהן לעולם', ופליגא דרבי אלעזר ^[18], דאמר רבי אלעזר: פירשו לפני זריקה מועלין בהם ^[19]; לאחר זריקה - לא נהנין ^[20] ולא מועלין ^[21].

משנה:

וכולן ^[22] שפקעו מעל גבי המזבח ^[23] - לא יחזיר ^[24]; וכן גחלת שפקעה מעל גבי המזבח לא יחזיר;

איברים שפקעו מעל גבי המזבח קודם חצות יחזיר ^[25], ומועלין בהן ^[26]; לאחר חצות - לא יחזיר, ואין מועלין בהם ^[27].

כשם שהמזבח מקדש את הראוי לו - כך הכבש מקדש; כשם שהמזבח והכבש מקדשין את הראוי - להן כך הכלים מקדשין.

גמרא:

היכי דמי? אי דאית בהו ממש - אפילו לאחר חצות נמי!? אי דלית בהו ממש ^[28] - אפילו קודם חצות נמי לא!?

לא, צריכא

עמוד ב

בשרירי ^[29].

מנא הני מילי ^[30]?

אמר רב: כתוב אחד אומר ’[כל הלילה] והקטיר' ^[31] וכתוב אחד אומר ’[כל הלילה] ^[32] והרים' [^[33]!? חַלְקֵיהוּ: חציו להקטרה ^[34] וחציו להרמה ^[35].

מתיב רב כהנא ^[36] [מסכת יומא פ"א מ"ח]: בכל יום תורם את המזבח ^[37] מקרות הגבר או סמוך לו מלפניו '[או] מאחריו; ביום הכיפורים – בחצות; ברגלים - באשמורת הראשונה ^[38]' ואי סלקא דעתך מחצות דאורייתא - היכי מקדמינן?!

אמר רבי יוחנן: ^[39] ממשמע שנאמר 'כל הלילה' איני יודע שעד הבקר ^[40]? מה תלמוד לומר 'עד בקר' ^[41]? ^[42] תן בקר לבקרו של לילה ^[43]; הלכך כל יומא מקרות הגבר סגי ^[44]; ביום הכיפורים, משום חולשא דכהן גדול ^[45] – מחצות; ברגלים - דנפישי קרבנות דקדמי אתו ישראל - מאשמורת הראשונה, כדקתני סיפא ^[46]: לא היתה קריית הגבר מגעת עד שהיתה עזרה מלאה מישראל.

איתמר: פירשו קודם חצות והחזירן אחר חצות:

רבה אמר:

הערות

^ מצוה מוטלת עליו
^ ומתניתין - אליביה אתיא
^ דרך ירידה ומתרחקי מן המערכה
^ לצד המערכה
^ אין זו פרישות אלא קריבה אצל העיכול של אש
^ נראה בעיני שחסר מן הגירסא; ולמאי דגרס – הכי פירושו: ואפילו פירשו - בתמיה? והא 'מחוברין יעלו' הוא דקאמר
^ דקאמר [בברייתא] פירשו ... ירדו ומיהו איתנהו בכלל קדשים
^ דכיון דבשעת זריקה מחוברים הוו - קובעתן זריקה למזבח, וכי פירשו - הוו להו קדשים פסולין
^ דבשעת זריקה לאו בני מזבח היו
^ להדיוט
^ כי היכי דשריא בשר לגבי מזבח, דלהכי קאי - קשריא נמי עצמות למאי דקיימי, והיינו הנאת כהנים, כרבי ישמעאל
^ עור העולה אשר הקריב לכהן לו יהיה (ויקרא ז ח)
^ (ויקרא ז ז) כחטאת כאשם תורה אחת להם הכהן [אשר יכפר בו] לו יהיה
^ שהרי אף בשרו מותר; ואי משום נותר, דבשריפה - לא שייך נותר אלא במידי דבר אכילה, כדכתיב (ויקרא ז יז) והנותר מבשר הזבח וגו'
^ דמצי למיכתב 'עור העולה אשר הקריב לכהן'; 'לו יהיה' למה לי?
^ הנאכלין, כגון חטאת ואשם
^ דאין כאן שעת היתר לכהנים
^ אדרבה
^ לעולם: דכיון דפירשו - אינהו לאו בני הקטרה נינהו, לא אהני להו זריקה, ובאיסורייהו קיימי
^ מדרבנן
^ כרבי ישמעאל, דגמר מ'לו יהיה' דאשם, ואשם - פירשו לאחר זריקה הוא, דבהדי בשר אישתרו בזריקה לכהנים
^ הנך פסולין שעלו דתנן בהן לא ירדו, בין עצמות וגידים שהעלן מחובר ועכלתן האש
^ לארץ
^ אין צריך להחזיר
^ בגמרא מפרש טעמא
^ דאכתי בני מזבח נינהו
^ דכיון דהוו להו כמעוכלין, כדמפרש בגמרא - הוו להו 'דבר שנעשית מצותו', ואין מועלין בו
^ שנשרפו כולן
^ קשין, שנתקשו מחמת האש: שליחכה האש כל לחותן ושלטה בכולן, ונשרפו, אלא שלא נעשו פחם אלא כעצים יבישים הם מתוכם
^ דבחצות תליא מילתא
^ ויקרא ו,ב: על מוקדה על המזבח כל הלילה עד הבקר [ואש המזבח תוקד בו] - דהיינו הקטרה
^ וסמיך ליה
^ ויקרא ו,ג: ולבש הכהן מדו בד ומכנסי בד ילבש על בשרו והרים את הדשן אשר תאכל האש את העלה על המזבח ושמו אצל המזבח]’ ועל כרחך א א'כָּל הלילה' קאי, דהא לא כתיב 'ולבש הכהן בבקר מדו בד' אלא 'כל הלילה עד הבקר ... ולבש ... והרים'; כן שמעתי בסדר יומא
^ דלא הוי עיכול אי לאו דֶשֶׁן ממש הוא
^ אפילו קשין שבהן ראויין להרמה, וקרויין 'דשן'; ומיהו בשר ממש ליכא למימר דמיקרי 'דשן'
^ אדרב, דאמר 'חציו להרמה', דמשמע דקודם חצות - לאו שעת הרמה היא, אפילו מן הנעשין דשן
^ היו תורמין תרומת הדשן מלא מחתה, ונותנה במזרחו של כבשׁ
^ ומשום דנפישי קרבנות, ונפיש דשן, וצריך להעלותן לתפוח שבאמצע המזבח ולסדר את המערכה בלילה שיוכלו לשחוט ולהעלות התמיד בעלות השחר
^ כלומר: קראי - כדרב מיתרצי, ולאשמועינן דחצות עושה עיכול בשרירי: דקודם חצות הן בכלל 'הקטר', ומחצות ואילך ראויין להרמה, כדשן מעליא; והרמה במעוכלין לגמרי קודם חצות נפקא לן מהאי קרא
^ אם ללמד בא, כמשמע כל המקרא: שיהא מעלה אברים ומקטירן עד הבקר, מ'כל הלילה' נפקא
^ לא נאמר אלא לענין הרמה, לומר שתורמין כל הלילה
^ והכי קאמר עד הבקר והרים: לפני הבקר והרים, ולא נתן שיעור לדבר:
^ בוקרו של לילה = עלות השחר; 'בקר' אחר תן לו, היינו השכמה; וכיון דאין זמן לדבר אלא של השכמה - הכל לפי צורך השעה יש בידך לעשות
^ הלכך כל יומא בקרות הגבר או סמוך לו לפניו או לאחריו סגי
^ שכל העבודה מוטלת על כהן גדול ואיכא חולשא וצריך להקדים יותר
^ דההיא [מסכת יומא פ"א מ"ח]

[1] מצוה מוטלת עליו

[2] ומתניתין - אליביה אתיא

[3] דרך ירידה ומתרחקי מן המערכה

[4] לצד המערכה

[5] אין זו פרישות אלא קריבה אצל העיכול של אש

[6] נראה בעיני שחסר מן הגירסא; ולמאי דגרס – הכי פירושו: ואפילו פירשו - בתמיה? והא 'מחוברין יעלו' הוא דקאמר

[7] דקאמר [בברייתא] פירשו ... ירדו ומיהו איתנהו בכלל קדשים

[8] דכיון דבשעת זריקה מחוברים הוו - קובעתן זריקה למזבח, וכי פירשו - הוו להו קדשים פסולין

[9] דבשעת זריקה לאו בני מזבח היו

[10] להדיוט

[11] כי היכי דשריא בשר לגבי מזבח, דלהכי קאי - קשריא נמי עצמות למאי דקיימי, והיינו הנאת כהנים, כרבי ישמעאל

[12] עור העולה אשר הקריב לכהן לו יהיה (ויקרא ז ח)

[13] (ויקרא ז ז) כחטאת כאשם תורה אחת להם הכהן [אשר יכפר בו] לו יהיה

[14] שהרי אף בשרו מותר; ואי משום נותר, דבשריפה - לא שייך נותר אלא במידי דבר אכילה, כדכתיב (ויקרא ז יז) והנותר מבשר הזבח וגו'

[15] דמצי למיכתב 'עור העולה אשר הקריב לכהן'; 'לו יהיה' למה לי?

[16] הנאכלין, כגון חטאת ואשם

[17] דאין כאן שעת היתר לכהנים

[18] אדרבה

[19] לעולם: דכיון דפירשו - אינהו לאו בני הקטרה נינהו, לא אהני להו זריקה, ובאיסורייהו קיימי

[20] מדרבנן

[21] כרבי ישמעאל, דגמר מ'לו יהיה' דאשם, ואשם - פירשו לאחר זריקה הוא, דבהדי בשר אישתרו בזריקה לכהנים

[22] הנך פסולין שעלו דתנן בהן לא ירדו, בין עצמות וגידים שהעלן מחובר ועכלתן האש

[23] לארץ

[24] אין צריך להחזיר

[25] בגמרא מפרש טעמא

[26] דאכתי בני מזבח נינהו

[27] דכיון דהוו להו כמעוכלין, כדמפרש בגמרא - הוו להו 'דבר שנעשית מצותו', ואין מועלין בו

[28] שנשרפו כולן

[29] קשין, שנתקשו מחמת האש: שליחכה האש כל לחותן ושלטה בכולן, ונשרפו, אלא שלא נעשו פחם אלא כעצים יבישים הם מתוכם

[30] דבחצות תליא מילתא

[31] ויקרא ו,ב: על מוקדה על המזבח כל הלילה עד הבקר [ואש המזבח תוקד בו] - דהיינו הקטרה

[32] וסמיך ליה

[33] ויקרא ו,ג: ולבש הכהן מדו בד ומכנסי בד ילבש על בשרו והרים את הדשן אשר תאכל האש את העלה על המזבח ושמו אצל המזבח]’ ועל כרחך א א'כָּל הלילה' קאי, דהא לא כתיב 'ולבש הכהן בבקר מדו בד' אלא 'כל הלילה עד הבקר ... ולבש ... והרים'; כן שמעתי בסדר יומא

[34] דלא הוי עיכול אי לאו דֶשֶׁן ממש הוא

[35] אפילו קשין שבהן ראויין להרמה, וקרויין 'דשן'; ומיהו בשר ממש ליכא למימר דמיקרי 'דשן'

[36] אדרב, דאמר 'חציו להרמה', דמשמע דקודם חצות - לאו שעת הרמה היא, אפילו מן הנעשין דשן

[37] היו תורמין תרומת הדשן מלא מחתה, ונותנה במזרחו של כבשׁ

[38] ומשום דנפישי קרבנות, ונפיש דשן, וצריך להעלותן לתפוח שבאמצע המזבח ולסדר את המערכה בלילה שיוכלו לשחוט ולהעלות התמיד בעלות השחר

[39] כלומר: קראי - כדרב מיתרצי, ולאשמועינן דחצות עושה עיכול בשרירי: דקודם חצות הן בכלל 'הקטר', ומחצות ואילך ראויין להרמה, כדשן מעליא; והרמה במעוכלין לגמרי קודם חצות נפקא לן מהאי קרא

[40] אם ללמד בא, כמשמע כל המקרא: שיהא מעלה אברים ומקטירן עד הבקר, מ'כל הלילה' נפקא

[41] לא נאמר אלא לענין הרמה, לומר שתורמין כל הלילה

[42] והכי קאמר עד הבקר והרים: לפני הבקר והרים, ולא נתן שיעור לדבר:

[43] בוקרו של לילה = עלות השחר; 'בקר' אחר תן לו, היינו השכמה; וכיון דאין זמן לדבר אלא של השכמה - הכל לפי צורך השעה יש בידך לעשות

[44] הלכך כל יומא בקרות הגבר או סמוך לו לפניו או לאחריו סגי

[45] שכל העבודה מוטלת על כהן גדול ואיכא חולשא וצריך להקדים יותר

[46] דההיא [מסכת יומא פ"א מ"ח]

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

[34]

[35]

[36]

[37]

[38]

[39]

[40]

[41]

[42]

[43]

[44]

[45]

[46]