ביאור:בבלי זבחים דף סו
הבהרה: | ||
---|---|---|
|
זרעים:
ברכות
מועד:
שבת
עירובין
פסחים
יומא
סוכה
ביצה
ראש השנה
תענית
מגילה
מועד קטן
חגיגה
נשים:
יבמות
כתובות
נדרים
נזיר
סוטה
גיטין
קידושין
נזיקין:
בבא קמא
בבא מציעא
בבא בתרא
סנהדרין
מכות
שבועות
ע"ז
הוריות
קדשים:
זבחים
מנחות
חולין
בכורות
ערכין
תמורה
כריתות
מעילה
תמיד
טהרות:
נידה
מסכת זבחים:
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב
מג
מד
מה
מו
מז
מח
מט
נ
נא
נב
נג
נד
נה
נו
נז
נח
נט
ס
סא
סב
סג
סד
סה
סו
סז
סח
סט
ע
עא
עב
עג
עד
עה
עו
עז
עח
עט
פ
פא
פב
פג
פד
פה
פו
פז
פח
פט
צ
צא
צב
צג
צד
צה
צו
צז
צח
צט
ק
קא
קב
קג
קד
קה
קו
קז
קח
קט
קי
קיא
קיב
קיג
קיד
קטו
קטז
קיז
קיח
קיט
קכ • הדף במהדורה הרגילה
עמוד א (דלג לעמוד ב)
אודות הגמרא המבוארת באדיבות "גמרא נוחה"
|
אין צריך להבדיל [1].
אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי: אלא מעתה, גבי בור, דכתיב (שמות כא לג: וכי יפתח איש בור או כי יכרה איש בר) ולא יכסנו [ונפל שמה שור או חמור] - הכי נמי דאין צריך לכסות?
הכי? השתא: התם, כיון דכתיב (שמות כא לד) בעל הבור ישלם [כסף ישיב לבעליו והמת יהיה לו] - עלויה הוא דרמי לכסויי, אבל הכא - מכדי כתיב [2] (ויקרא א טו) 'והקריבוֹ [הכהן אל המזבח ומלק את ראשו והקטיר המזבחה ונמצה דמו על קיר המזבח]’: חלק הכתוב בין חטאת העוף לעולת העוף [3]; [4] לא יבדיל [5] למה לי [6]? - שמע מינה: אין צריך להבדיל [7].
מיצה דם הגוף:
תנו רבנן: [ויקרא א,יז: ושסע אתו בכנפיו לא יבדיל והקטיר אתו הכהן המזבחה על העצים אשר על האש עלה הוא אשה ריח ניחח לה’] עולה - אף על פי שמיצה דם הגוף ולא מיצה דם הראש;
יכול מיצה דם הראש ולא מיצה דם הגוף?
תלמוד לומר: הוא.
מאי תלמודא?
אמר רבינא: מסתברא: דרוב דמים בגוף שכיחי.
הדרן עלך קדשי קדשים
מסכת זבחים פרק שביעי חטאת העוף דף סו,א
משנה:
חטאת העוף שעשאה למטה כמעשה חטאת [8] לשם חטאת – כשירה; כמעשה חטאת לשם עולה, כמעשה עולה [9] לשם חטאת, כמעשה עולה לשם עולה – פסולה.
עשאה למעלה כמעשה כולן [10] – פסולה;
עולת העוף שעשאה למעלה כמעשה עולה לשם עולה – כשירה; כמעשה עולה לשם חטאת – כשירה, ובלבד שלא עלתה לבעליה;
כמעשה חטאת [11] לשם עולה, כמעשה חטאת לשם חטאת – פסולה;
עשאה למטה כמעשה כולן [12] – פסולה.
גמרא:
[13] דשָׁני במאי [14]? אילימא דשָׁני במליקה [15] - נימא [16] דלא כרבי אלעזר ברבי שמעון, דאמר שמעתי שמבדילין בחטאת העוף.
[17] ולא אוקימנא דלא כרבי אלעזר ברבי שמעון [18]!?
הכי נמי מסתברא [21]: מדקתני סיפא עשאה למעלה כמעשה כולן פסולה ואפילו כמעשה חטאת לשם חטאת; דשָׁני במאי [22]? אילימא דשָׁני במליקה - האמר מר [23] 'מליקה בכל מקום במזבח כשירה'! אלא - לאו דשָׁני בהזאה? ומדסיפא [24] בהזאה - רישא נמי [25] בהזאה [26].
מידי איריא? הא כדאיתא והא כדאיתא [27].
עולת העוף [שעשאה למעלה כמעשה עולה לשם עולה – כשירה; כמעשה עולה לשם חטאת – כשירה, ובלבד שלא עלתה לבעליה]:
דשָׁני במאי [28]? אילימא דשָׁני במליקה [29], מדקתני סיפא כולן אין מטמאין בבית הבליעה ומועלין בהן [30] - נימא דלא כרבי יהושע, דאי כרבי יהושע, האמר [31] אין מועלין?
ואלא במיצוי? [32]? - אימא סיפא: עולת העוף שעשאה למטה כמעשה חטאת לשם חטאת: רבי אליעזר אומר: מועלין בה; רבי יהושע אומר: אין מועלין בה - דשָׁני במאי? אילימא במיצוי - אימר דאמר רבי יהושע דשָׁני במליקה [33], במיצוי מי אמר? ואלא במליקה? רישא וסיפא במליקה [34], ומציעתא במיצוי [35]?
אִין: רישא וסיפא במליקה ומציעתא במיצוי.
משנה:
וכולן [36] - [37] אין מטמאין בבית הבליעה [38], ומועלים בהן [39] חוץ מחטאת העוף שעשאה למטה כמעשה חטאת לשם חטאת [40];
עולת העוף שעשאה למטה כמעשה חטאת לשם חטאת: רבי אליעזר אומר: מועלים בה [41]; רבי יהושע אומר: אין מועלים בה [42].
אמר רבי אליעזר: ומה אם חטאת [43], שאין מועלים בה לשמה [44], כששינה את שמה [45] מועלים בה [46], עולה - שמועלים בה לשמה - כששינה את שמה אינו דין שימעלו בה!?
אמר לו רבי יהושע: לא! אם אמרת בחטאת ששינה את שמה לשם עולה - שכן שינה את שמה לדבר שיש בו מעילה [47] - תאמר בעולה ששינה את שמה לשם חטאת, שכן שינה את שמה לדבר שאין בו מעילה!?
הערות
[עריכה]- ^ הילכך אם הבדיל - לאו שינוי הוא
- ^ בעולת העוף
- ^ ומינה נפקא לן לר"א ברבי שמעון הבדלה בעולת העוף ב'הכל שוחטין' (חולין דף כא.), ולא דרש 'ומלק [את הראש] והקטיר', כדדרשינן לעיל: מה הקטרה הראש בעצמו כו', דתיפוק ליה הבדלה מהתם; דהך סברא לית ליה שימלוק את כולו, אלא דוקא רוב שנים, ויליף לה מקראי; ואפילו רבנן - דפליגי עליה התם - עיקר הבדלה בעולה לא נפקא להו אלא מוהקריבוֹ - דמשמע חלק את זה מן החטאת
- ^ הילכך על כרחך
- ^ האמור בחטאת
- ^ כלומר: מאי קאמר לן
- ^ הילכך נפקא לן העולה מוהקריבוֹ דצריך להבדיל, דהא חלק ביניהן: דאי אזהרה היא בחטאת שלא יבדיל - היכי נפקא לן בעולה מוהקריבוֹ דצריך להבדיל? אינו מוזהר שלא להבדיל - הוא דנפקא לן מחילוקו, ולא שטעון הבדלה; ד"א: האי 'למה לי' - כמו 'מאי היא', לשון קצר: מדאתא והקריבוֹ לחלק - ללמדנו הבדלה בעולה; שמע מינה: ולא יבדיל - אין צריך להבדיל קאמר, ואשמעינן והקריבוֹ דחלק בעולה: דצריך להבדיל (דאי אזהרה היא בחטאת לא שמעי' מוהקריבו אלא דאינו מוזהר מלהבדיל בעולה אבל מצות הבדלה לא נפקא לן)
- ^ מליקה בסימן אחד, והזאה ומיצוי
- ^ בגמרא מפרש דשני במאי
- ^ כלומר: כמעשה אחד מכולן האמורין כאן, ואפילו כמעשה חטאת לשם חטאת
- ^ בגמרא מפרש דשני במאי
- ^ כמעשה אחד מכל אלו ואפילו כמעשה עולה לשם עולה
- ^ א'כמעשה עולה לשם חטאת' קאי, ומיבעי ליה:
- ^ איזה דבר בחטאת עשה כמעשה עולה
- ^ שהבדיל
- ^ הא דקתני פסולה
- ^ ומהדר הש"ס:
- ^ מאי קשיא לך בהאי? ודאי פליגי רבנן [מתניתין] עליה; ולאו מי אוקמה סתמא דפירקין דלעיל דלא כרבי אליעזר, דקתני 'הבדיל בחטאת פסול'
- ^ כלומר: הך - אפילו כרבי אליעזר
- ^ שלא הזה אלא מיצה: שהמיצוי היא מעבודת העולה
- ^ דכל שינוי דמתניתין - בהזאה הוא
- ^ איזהו עבודה עשה למעלה
- ^ גבי חטאת העוף בפירקין ד(לעיל דף סג:)
- ^ איירי בשינוי למעלה
- ^ כי איירי בשינוי מעשיה
- ^ מיירי
- ^ כל חדא וחדא - במה דהוי שינוי לגביה מיירי: רישא, דמיירי בשינוי מעשיה - איכא למימר דבמליקה נמי איירי; סיפא, דמעשה דמליקה לא הוי שינוי - תיתוקם בהזאה
- ^ הני 'מעשה חטאת' דקתני - במאי שני
- ^ שלא הבדיל
- ^ כלומר: הא דקתני סיפא 'כולן מועלין בהן' וקאי נמי א'עשה כמעשה חטאת לשם חטאת'
- ^ במתניתין
- ^ ובהא לא פליג רבי יהושע: דטעמיה - כדרב אדא, דאמר: אומר היה רבי יהושע: עולת העוף שעשאה למטה כמעשה חטאת לשם חטאת - נמשכת משם עולה ונעשית חטאת העוף; והאי טעמא ליכא למימר אלא כדשָׁני במליקה, כדמפרש לה רב אשי לקמן, משום דעולה צריכה שני סימנין וחטאת כשירה בסימן אחד; ומליקת עולת העוף למטה ליתא, וזה שמולקה למטה ולשם חטאת בסימן ראשון - השלים בה כל מעשה החטאת! לפיכך יצאתה בה משֵׁם 'עולה', ונעשית 'חטאת', והויא חטאת העוף שעשאה למטה כמעשה חטאת לשם חטאת - שאין בה מעילה; אבל היכא דבמליקה לא שני, ומולקה למעלה וכמעשה עולה - תו לא נמשכת בשינוי דמיצוי: שלא מיצה אלא היזה, כדין חטאת, למטה, למיהוי חטאת העוף
- ^ וטעמא כדפרישית
- ^ רישא במליקה - משום דבעית לאוקומה דלא כרבי אליעזר ברבי שמעון, כדאיתוקמא סתם באידך פירקין, והך סיפא - פלוגתא דרבי יהושע ע"כ במליקה
- ^ דתיתוקמא כרבי יהושע, משום דרבי אליעזר שמותי הוא
- ^ אף על פי שנפסלו
- ^ מליקתן מטהרתן מידי נבלה
- ^ כדין נבלת עוף טהור
- ^ ואף בחטאת; הואיל ונפסלו ואין בהן שעת היתר לכהנים - לא יצאו מידי מעילה
- ^ דכשירה היא, ויש לה שעת היתר לכהנים, ושוב אין בה מעילה - אפילו לזר
- ^ דהא עולה היא, ומי הוציאה ממעילתה? שעת היתר לכהנים אין לה!
- ^ דכיון דשינה שמה ומעשיה ומקומה לשם חטאת - נעשית חטאת, כדמפרש בגמרא
- ^ העוף
- ^ שהרי נאכלת לכהנים
- ^ ופסלה, ולא באה לכלל היתר
- ^ דהא רבי יהושע גופיה לא פליג עליה
- ^ לשם עולה