ביאור:בבלי זבחים דף לב

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה

מסכת זבחים: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ • הדף במהדורה הרגילה

עמוד א (דלג לעמוד ב)

אודות הגמרא המבוארת

באדיבות "גמרא נוחה"
על שם נפתלי וחנה הולנדר
בעריכת הרב ישעיהו הכהן הולנדר
___________________________

בהערות שוליים מובאים דברי רש"י, הפניות למקורות, השלמת פסוקים והסברים מורחבים
מילים עם קו מתחתן – פירוש שצץ כאשר סמן העכבר מעל המילה
שינויי נוסחאות - צצים כאשר סמן העכבר מעל המלה "דק"ס", שהיא ראשי תיבות של "דקדוקי סופרים". השינויים מבוססים על מיזם "הכי גרסינן" באתר פרידברג, ו"מאגרים" של האקדמיה.
מילון ארמי–עברי בוויקימילון

המשך המשנה

וכולן ^[1] שקיבלו את הדם ^[2] חוץ לזמנו וחוץ למקומו, אם יש דם הנפש ^[3] - יחזור הכשר ויקבל ^[4];

קיבל הכשר ונתן לפסול - יחזיר לכשר ^[5];

קיבל בימינו ונתן לשמאלו - יחזיר לימינו;

קיבל בכלי קדש ונתן לכלי חול - יחזיר לכלי קדש;

נשפך מן הכלי על הרצפה ואספו – כשר;

נתנו ^[6] על גבי הכבש ^[7] שלא כנגד היסוד, נתן את הניתנין למטה למעלן, ואת הניתנין למעלן למטה, ואת הניתנין בפנים בחוץ, ואת הניתנין בחוץ בפנים, אם יש דם הנפש - יחזור הכשר ויקבל ^[8].

גמרא:

ששחטו - דיעבד אִין, לכתחלה לא? ורמינהו: (ויקרא א ה) ושחט [את בן הבקר לפני ה' והקריבו [בני אהרן הכהנים את הדם וזרקו את הדם על המזבח סביב אשר פתח אהל מועד]’ ^[9] - שחיטה בזר כשרה: שהשחיטה כשרה בזרים, ובנשים, ובעבדים, ובטמאים, ואפילו בקדשי קדשים;

או אינו אלא בכהנים?

אמרת? וכי מאין באתה ^[10]?

מכלל שנאמר (במדבר יח ז) ואתה ובניך אתך תשמרו את כהונתכם לכל דבר המזבח [ולמבית לפרכת ועבדתם עבדת מתנה אתן את כהנתכם והזר הקרב יומת]; יכול אף בשחיטה? תלמוד לומר: (ויקרא א ה) ושחט את בן הבקר לפני ה' והקריבו [בני אהרן הכהנים את הדם וזרקו את הדם על המזבח סביב אשר פתח אהל מועד]: מקבלה ואילך מצות כהונה, ^[11] לימד על השחיטה שכשרה בכל אדם;

הוא הדין דאפילו לכתחילה נמי, ומשום דקא בעי למיתנא 'טמאים', דלכתחילה לא: גזירה שמא יגעו בבשר - תנא ששחטו.

וטמא דיעבד שפיר דמי? ורמינהו: (ויקרא א ד,ה: ועוד פסוקים, כגון ויקרא ד,כד) וסמך [ידו על ראש העלה ונרצה לו לכפר עליו] ^[12] ושחט [את בן הבקר לפני ה' והקריבו בני אהרן הכהנים את הדם וזרקו את הדם על המזבח סביב אשר פתח אהל מועד]: מה סמיכה בטהורים ^[13] - אף שחיטה בטהורים'!?

מדרבנן ^[14].

מאי שנא סמיכה ^[15], דכתיב לפני ה' - שחיטה נמי הכתיב לפני ה'?

אפשר דעביד סכין ארוכה ושחיט.

סמיכה נמי: אפשר דמעייל ידיה וסמיך!

קסבר: ביאה במקצת שמה ביאה.

רב חסדא מתני איפכא: 'וסמך ... ושחט': מה שחיטה בטהורין - אף סמיכה בטהורין. מאי שנא שחיטה? דכתיב לפני ה'?

עמוד ב

סמיכה נמי כתיב לפני ה' ^[16]!?

אפשר דמעייל ידיה וסמיך.

שחיטה נמי אפשר דעביד סכין ארוכה ושחיט!?

הא מני - שמעון התימני היא, דתניא [ספרא ויקרא דיבורא דנדבה פרשה ד משנה ג]: (ויקרא א ה) ושחט את בן הבקר לפני ה' [והקריבו בני אהרן הכהנים את הדם וזרקו את הדם על המזבח סביב אשר פתח אהל מועד] - ולא השוחט לפני ה' (שאם רצה - עומד חוץ לעזרה ושוחט בסכין ארוכה);

שמעון התימני אומר: מנין שיהיו ידיו של שוחט לפנים מן הנשחט (לפנים מן הבהמה)? - תלמוד לומר: ושחט את בן הבקר לפני ה': שוחט את בן הבקר יהא לפני ה'.

אמר עולא אמר ריש לקיש: טמא שהכניס ידו לפנים – לוקה, שנאמר (ויקרא יב ד) [ושלשים יום ושלשת ימים תשב בדמי טהרה] בכל קדש לא תגע [ואל המקדש לא תבא עד מלאת ימי טהרה] מקיש ביאה לנגיעה: מה נגיעה במקצת שמה נגיעה (נגיעה סתם - במקצת היא) - אף ביאה במקצת שמה ביאה.

איתיביה רב הושעיא לעולא: 'מצורע שחל שמיני שלו להיות בערב הפסח (והיה לו היום ליכנס להר הבית לחלל שער נקנור שלא נתקדש, להכניס ידיו לבהונות), וראה קרי בו ביום ^[17], וטבל: אמרו חכמים: אף על פי שאין טבול יום אחר ^[18] נכנס ^[19] - זה נכנס ^[20]: מוטב יבוא עשה ^[21] שיש בו כרת וידחה עשה ^[22] שאין בו כרת ^[23];

ורבי יוחנן אמר: דבר תורה: אפילו עשה אין בו ^[24], שנאמר (דברי הימים ב כ ה) ויעמד יהושפט בקהל יהודה וירושלם בבית ה' לפני החצר החדשה; מאי 'חצר החדשה'? אמר רבי יוחנן: ^[25] שחידשו בה דברים <הרבה> ^[26], ואמרו: טבול יום אל יכנס למחנה לויה'; ואי אמרת ביאה במקצת שמה ביאה - היכי מעייל ידיה בבהונות? אידי ואידי עשה שיש בו כרת הוא ^[27]!?

אמר ליה: מטונך ^[28]! שאני מצורע: הואיל והותר ^[29] לצרעתו - הותר לקיריו ^[30]!

אמר רב יוסף ^[31]: קסבר עולא: רובן ^[32] זבים ^[33], ונעשו טמאי מתים ^[34] - הואיל והותרו לטומאתן ^[35] הותרו לזיבתן!

אמר ליה אביי: מי דמי? טומאה ^[36] - אישתראי, זיבה ^[37] - לא אישתראי ^[38]. ^[39]

אמר ליה: דלמא הכי קאמר מר: רובן טמאי מתים ונעשו זבים, הואיל והותרו לטומאתן ^[40] - הותרו לזיבתן ^[41]!

אמר ליה: אִין!

ואכתי לא דמי: מצורע - היתירא הוא ^[42]: הואיל ואישתרי אישתרי; טומאה - דחויה היא ^[43]: להא ^[44] אידחאי, להא ^[45] לא אידחאי.

אמר ליה רבא: אדרבה, איפכא מסתברא: מצורע - היתירא הוא: להא אישתראי ולהא לא אישתראי; טומאה - דחויה הוא; מה לי חד דחויא מה לי שתי דחיות?

הערות

^ הפסולין
^ על מנת לאכול ולהקטיר
^ עוד בבהמה [## או בכוס שניה]
^ ויזרוק הכשר: שאין מחשבתן של אלו פוסלתן בקבלה לפי שאין ראויין לה, ואין מחשבה פוסלת אלא במי שראוי לעבודה, דכתיב המקריב אותו לא יחשב (ויקרא ז יח): בראוי להקרבה הכתוב מדבר
^ דלא מיפסיל בהכי; ובפרק ראשון (דף יד:) שנינן לה למאן דאית ליה הולכה שלא ברגל שמה הולכה, למר כדאית ליה ולאידך כדאית ליה
^ הפסול
^ או
^ אי סבירא לן דפסול עושה שיריים, אשמעינן האי תנא ד'שלא במקומו לאו כמקומו דמי', לפיכך לא עשאן שיריים; ואי סבירא ליה ד'שלא במקומו כמקומו דמי', והויא לה זריקה גמורה באדם פסול - אשמעינן דאין פסול עושה שיריים
^ מדלא כתיב 'ושחט הכהן'
^ לומר שצריכה כהונה? והלא לא נאמר בה 'כהן'
^ ומדכתיב בקבלה כהונה, ובשחיטה לא כתיב -
^ פסוק ה
^ כדמפרש לקמיה
^ שמא יגעו בבשר
^ דבטהורים מדאורייתא
^ ושחט את בן הבקר לפני ה' - וכיון דבעינן 'תיכף לסמיכה שחיטה' - אין סמיכה מבחוץ ושחיטה מבפנים, אלא אף הסמיכה בפנים, ואין טמא נכנס לעזרה
^ ובעל קרי אין נכנס להר הבית, כדאמרינן ב'אלו דברים' (פסחים דף סז:): זב וכל זב [במדבר ה,ב]’ - לרבות בעל קרי שמשתלח חוץ לשתי מחנות, כדאמרינן התם
^ של טומאת קרי
^ להר הבית, דקסבר: טבול יום דזב - כזב דמי
^ זה נכנס ומכניס ידיו לעזרה ליתן מדם האשם ומלוג השמן על בהונותיו כדי שיטהר לאכול פסחו לערב, והוא ישלחנו לעזרה היום לשחוט ולזרוק עליו - אבל הוא לא יכנס לעזרה (ושוחט בסכין ארוכה): דטבול יום שנכנס לעזרה בכרת, כדאמרינן ב'הקומץ רבה' (מנחות כז:)
^ של פסח
^ דשילוח טמאים מהר הבית
^ שאין ענוש כרת אלא מחומת העזרה ולפנים
^ בהר הבית לגבי טבול יום, דקסבר: טבול יום דזב - לאו כזב דמי
^ הר הבית
^ שחידשו בה בהלכותיה
^ טבול יום לגבי עזרה בכרת הוא, והא קא מעייל לעזרה: שהרי אי אפשר להוציא דם האשם לחלל השער, דמיפסל ביוצא
^ ממשאך שבאתה עלי להכביד - אכביד עליך: ממצורע השיבות, שגזירת הכתוב היא אצלו שהותרה לו ביאה במקצת, שהרי מחוסר כיפורים הוא, והוא מכניס ידיו לבהונות
^ ביאה מקצת
^ הותרה אף לטבול יום של קרי שלו
^ שמע מינה מדעולא דאמר 'הואיל ואישתרי להא אישתרי להא'
^ של ציבור
^ בפסח, ולא נדחית טומאת זיבה אצלן
^ בו ביום
^ לטומאת המת שנדחה אצלן
^ שבאה אחרונה
^ ראשונה
^ עומדת במקומה
^ ולא דמי למצורע: דהתם איכא למימר: מיגו דקמייתא לא הוי אסירא ליה - בתרייתא לא חמירא לך מקמייתא, שהרי טמא היה, ומותר! אבל הכא, כי הוה זיבה גרידתא - הוו אסירי, השתא דאיתוספא טומאה עלייהו - אישתרו להו?
^ הקודמת
^ אינן נאסרין מחמת האחרונה, שהרי אף הראשונה טומאה של כרת היתה, והיו מותרים היום
^ בהיתר גמור: גזרה עליו תורה ביאה במקצת
^ כלומר: בקושי נדחית אצלה: דיחוי בעלמא על ידי נשיאות עון, שהציץ מרצה, ולא בהיתר גמור
^ לטומאת מת
^ לטומאת זיבה

[1] הפסולין

[2] על מנת לאכול ולהקטיר

[3] עוד בבהמה [## או בכוס שניה]

[4] ויזרוק הכשר: שאין מחשבתן של אלו פוסלתן בקבלה לפי שאין ראויין לה, ואין מחשבה פוסלת אלא במי שראוי לעבודה, דכתיב המקריב אותו לא יחשב (ויקרא ז יח): בראוי להקרבה הכתוב מדבר

[5] דלא מיפסיל בהכי; ובפרק ראשון (דף יד:) שנינן לה למאן דאית ליה הולכה שלא ברגל שמה הולכה, למר כדאית ליה ולאידך כדאית ליה

[6] הפסול

[7] או

[8] אי סבירא לן דפסול עושה שיריים, אשמעינן האי תנא ד'שלא במקומו לאו כמקומו דמי', לפיכך לא עשאן שיריים; ואי סבירא ליה ד'שלא במקומו כמקומו דמי', והויא לה זריקה גמורה באדם פסול - אשמעינן דאין פסול עושה שיריים

[9] מדלא כתיב 'ושחט הכהן'

[10] לומר שצריכה כהונה? והלא לא נאמר בה 'כהן'

[11] ומדכתיב בקבלה כהונה, ובשחיטה לא כתיב -

[12] פסוק ה

[13] כדמפרש לקמיה

[14] שמא יגעו בבשר

[15] דבטהורים מדאורייתא

[16] ושחט את בן הבקר לפני ה' - וכיון דבעינן 'תיכף לסמיכה שחיטה' - אין סמיכה מבחוץ ושחיטה מבפנים, אלא אף הסמיכה בפנים, ואין טמא נכנס לעזרה

[17] ובעל קרי אין נכנס להר הבית, כדאמרינן ב'אלו דברים' (פסחים דף סז:): זב וכל זב [במדבר ה,ב]’ - לרבות בעל קרי שמשתלח חוץ לשתי מחנות, כדאמרינן התם

[18] של טומאת קרי

[19] להר הבית, דקסבר: טבול יום דזב - כזב דמי

[20] זה נכנס ומכניס ידיו לעזרה ליתן מדם האשם ומלוג השמן על בהונותיו כדי שיטהר לאכול פסחו לערב, והוא ישלחנו לעזרה היום לשחוט ולזרוק עליו - אבל הוא לא יכנס לעזרה (ושוחט בסכין ארוכה): דטבול יום שנכנס לעזרה בכרת, כדאמרינן ב'הקומץ רבה' (מנחות כז:)

[21] של פסח

[22] דשילוח טמאים מהר הבית

[23] שאין ענוש כרת אלא מחומת העזרה ולפנים

[24] בהר הבית לגבי טבול יום, דקסבר: טבול יום דזב - לאו כזב דמי

[25] הר הבית

[26] שחידשו בה בהלכותיה

[27] טבול יום לגבי עזרה בכרת הוא, והא קא מעייל לעזרה: שהרי אי אפשר להוציא דם האשם לחלל השער, דמיפסל ביוצא

[28] ממשאך שבאתה עלי להכביד - אכביד עליך: ממצורע השיבות, שגזירת הכתוב היא אצלו שהותרה לו ביאה במקצת, שהרי מחוסר כיפורים הוא, והוא מכניס ידיו לבהונות

[29] ביאה מקצת

[30] הותרה אף לטבול יום של קרי שלו

[31] שמע מינה מדעולא דאמר 'הואיל ואישתרי להא אישתרי להא'

[32] של ציבור

[33] בפסח, ולא נדחית טומאת זיבה אצלן

[34] בו ביום

[35] לטומאת המת שנדחה אצלן

[36] שבאה אחרונה

[37] ראשונה

[38] עומדת במקומה

[39] ולא דמי למצורע: דהתם איכא למימר: מיגו דקמייתא לא הוי אסירא ליה - בתרייתא לא חמירא לך מקמייתא, שהרי טמא היה, ומותר! אבל הכא, כי הוה זיבה גרידתא - הוו אסירי, השתא דאיתוספא טומאה עלייהו - אישתרו להו?

[40] הקודמת

[41] אינן נאסרין מחמת האחרונה, שהרי אף הראשונה טומאה של כרת היתה, והיו מותרים היום

[42] בהיתר גמור: גזרה עליו תורה ביאה במקצת

[43] כלומר: בקושי נדחית אצלה: דיחוי בעלמא על ידי נשיאות עון, שהציץ מרצה, ולא בהיתר גמור

[44] לטומאת מת

[45] לטומאת זיבה

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

[34]

[35]

[36]

[37]

[38]

[39]

[40]

[41]

[42]

[43]

[44]

[45]