ביאור:משנה כלים פרק ל

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

משנה מבוארת    •     משנה עם מפרשים

• זרעים: ברכות פאה דמאי כלאים שביעית תרומות מעשרות מעשר שני חלה ערלה בכורים
• מועד: שבת ערובין פסחים שקלים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
• נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
• נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות עדיות עבודה זרה אבות הוריות
• קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד מדות קנים
• טהרות: כלים אהלות נגעים פרה טהרות מקואות נידה מכשירין זבים טבול יום ידים עוקצין

מסכת כלים: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל

מסכת כלים עם מפרשי המשנה: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל

----

טומאת כלי זכוכית היא מדברי חכמים, אבל יש דמיון בינם לבין כלי חרס, כי בשני המקרים הם עשויים באמצעות חימום של חומר מהאדמה. לכן מסתיימת המסכת בהם, ובכך נסגר המעגל.

כלי זכוכית

חטיבה I: עקרונות

(א) כְּלֵי זְכוֹכִית, פְּשׁוּטֵיהֶן - טְהוֹרִין, וּמְקַבְּלֵיהֶן - טְמֵאִים.

ראו לעיל טו, א.

טבלא מזכוכית טהורה כמו טבלא מחרס, ראו לעיל כז, א.

נִשְׁבָּרוּ - טָהָרוּ.

חָזַר וְעָשָׂה מֵהֶן כֵּלִים - מְקַבְּלִין טֻמְאָה מִכָּאן וְלַבָּא.

חטיבה II: דוגמאות

הַטַּבְלָה וְהָאַסְקֻטְלָא שֶׁלִּזְכוּכִית - טְהוֹרִין. אִם יֶשׁ לָהֶן לִזְבֵּז - טְמֵאִין.

וְשׁוּלֵי קְעָרָה וְשׁוּלֵי אַסְקֻטְלָא שֶׁלִּזְכוּכִית שֶׁהִתְקִינָן לְתַשְׁמִישׁ - טְהוֹרִין.

קִרְטְסָם, וְשָׁפָן בְּשׁוֹפִין - טְמֵאִין.

ראו תוספתא ז, ג, שר' עקיבא מטמא אם התרווד הוא בעל בית קיבול נקוב, אבל לא במקרה שאין לו בית קיבול כלל.

(ב) סְפַקְלַרְיָה מראה - טְהוֹרָה. וְתַמְחוּי סיר גדול מזכוכית שֶׁעֲשָׂאוֹ סְפַקְלַרְיָה - טָמֵא.

וְאִם מִתְּחִלָּה עֲשָׂאוֹ לְשֵׁם סְפֶקְלַרְיָה - טָהוֹר.

תַּרְוָד כף הגשה מזכוכית שֶׁהוּא נָתוּן עַל הַשֻּׁלְחָן, אִם מְקַבֵּל כָּל שֶׁהוּא - טָמֵא,

וְאִם לָאו - רְבִּי עֲקִיבָה מְטַמֵּא, רְבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי מְטַהֵר.

(ג) כּוֹס שֶׁנִּפְגַּם רֻבּוֹ, שָׁלוֹשׁ בְּרֻבּוֹ - טָהוֹר;

השוו לעיל י, ב, ולעיל ג, ז-ח.

וראו דברי ר' יהודה בתוספתא ב"מ דכלים ז, ב, שכלי זכוכית ראויים לטהרה, ולכן יש לנצל כל עילה לטהר אותם.

רְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אִם מְפַזֵּר הוּא אֶת רֹב הַמַּיִם - טָהוֹר.

נִקַּב, וַעֲשָׂאוֹ בֵּין בַּבַּעַץ בֵּין בַּזֶּפֶת - טָהוֹר.

רְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: בַּבַּעַץ – טָמֵא; וּבַזֶּפֶת - טָהוֹר.

(ד) צְלוֹחִית קְטַנָּה שֶׁנִּטַּל פִּיהָ - טְהוֹרָה;

בעניין הלגינים ראו תוספתא ז, ד, שחכמים מטהרים ורבי מטמא.

תחילת מסכת כלים עסקה בטומאות, ראו לעיל א, והסיום הוא בטהרה.

שֶׁלְּפִלְיָטוֹס של בושם שֶׁנִּטַּל פִּיהָ - טְהוֹרָה, מִפְּנֵי שֶׁהִיא סוֹרַחַת אֶת הַיָּד.

לָגִינִין גְּדוֹלִים שֶׁנִּטַּל פִּיהֶם - טְמֵאִין, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַתְקִינָן לִכְבָשִׁין.

וְאַרְפַּקְס משפך שֶׁלִּזְכוּכִית - טְהוֹרָה.

אָמַר רְבִּי יוֹסֵה: "אַשְׁרֵיךְ כֵּלִים, שֶׁנִּכְנְסָת בְּטֻמְאָה, וְיָצָאת בְּטַהֲרָה!"