ביאור:משנה אהלות פרק ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.


משנה מבוארת        משנה עם מפרשים

מסכת אהלות: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח

מסכת אהלות עם מפרשי המשנה: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח

----

הקשרים בין האהלה לחציצה בפני הטומאה[עריכה]

חטיבה I: טטראדרמה: מה מאהיל ומה חוצץ[עריכה]

משניות א-ה ערוכות בתבנית הרגילה של טטראדרמה, כפי שנאמר בתחילת המשנה.

חוצצים – מצילים מפני הטומאה. מביאים – אם האהילו על המת מטמאים כל מה שתחתיהם.

שידה תיבה ומגדל – מיני ארונות, וראו לעיל פרק ד.

שידה... בור ספינה – ראו כלים טו א. שם מנויים אותם כלים גדולים שאינם מקבלים טומאה, מפני שאינם מיטלטלים בקלות.

לגבי כוורת השוו שביעית י, ז: משנתנו כדעת ר' אליעזר, אבל לא מפני שהכוורת כקרקע אלא מפני שאין לה בית קיבול, וראו גם כלים כב, י.

יריעה... מחצלת הם סוגי אריגים ועורות שאם הכינו מהם אוהל – הוא מביא טומאה וחוצץ בפניה.

זה המקרה היחיד שבו דבר המקבל טומאה גם חוצץ בפני הטומאה, שהרי לפי במדבר יט יח הוא מקבל טומאה; ולפי במדבר יח יד הוא חוצץ בפניה!

עדר בהמה... ששכן – בעלי חיים המצטופפים ומאהילים על המת. וראו תוספתא שבועות א, ד, שם נזכרו העדרים כטומאות שאינן מפורשות מן התורה; ואכן, לפי תוספתא ט, א-ב, אין הנזיר מגלח על טומאה זו.

העושה מקום לבנה מכינה לו שיבולים שיצלו על התינוק.

האירוס... דלעת יוונית הם מיני צמחים המתפשטים ועשויים להאהיל, וראו גם תוספתא כלאים א, ו.

אוכל טהור – שלא נרטב, ועשה ממנו מקום מוצל. וראו דוגמא בתוספתא יג, ד.

(א) יֵשׁ מְבִיאִין אֶת הַטֻּמְאָה וְחוֹצְצִין, מְבִיאִין וְלֹא חוֹצְצִין,

חוֹצְצִין וְלֹא מְבִיאִין, לֹא מְבִיאִין וְלֹא חוֹצְצִין.

אֵלּוּ מְבִיאִין וְחוֹצְצִין:

הַשִּׁדָּה וְהַתֵּבָה וְהַמִּגְדָּל, כַּוֶּרֶת הַקַּשׁ וְכַוֶּרֶת הַקָּנִים, וּבוֹר סְפִינָה אֲלֶכְּסַנְדְּרִית,
שֶׁיֵּשׁ לָהֶם שׁוּלַיִם, וְהֵן מַחֲזִיקִים אַרְבָּעִים לַח, שֶׁהֵן כּוֹרַיִם בַּיָּבֵשׁ.
וִירִיעָה, וּסְקֻרְטְיָה, וּקְטְבֻלְיָה, וְסָדִין וּמַפָּץ, וּמַחְצֶלֶת, שֶׁהֵן עֲשׁוּיִים אֳהָלִים;
וַעֲדַר בְּהֵמָה טְמֵאָה וּטְהוֹרָה, וּמְכוֹנוֹת חַיָּה, וְהָעוֹף שֶׁשָּׁכַן,
וְהָעוֹשָׂה מָקוֹם לִבְנָה בַשְּׁבִילִים.
וְהָאָרוּס וְהַקִּסּוֹס, וִירִיקַת חֲמוֹר, וְדַלַּעַת יְוָנִית, וָאֳכָלִים טְהוֹרִים.
רְבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי לֹא הָיָה מוֹדֶה בָאֳכָלִים טְהוֹרִין,
חוּץ מִן הָעִגּוּל שֶׁלִּדְבֵלָה.


(ב) וְהַזִּיזִין, וְהַגִּזְרָיוֹת, גזוזטראות וְהָשּׁוֹבָכוֹת, וְהַשְּׁקִיפִין, וְהַסְּלָעִים, וְהַגְּחִירִים, וְהַשְּׁכָנִים,

וְהַסְּכָכוֹת, וְהַפְּרָעוֹת, שֶׁהֵן יְכוּלִין לְקַבֵּל מַעֲזֵיבָה רַכָּה, דִּבְרֵי רְבִּי מֵאִיר.

זיזים – בליטות בקיר, והשוו לעיל ו, ז, לגבי הפרח שעל העמוד.

גזריות – השוו לקמן יד, א.

שקיפין וכו' – בליטות שונות בסלע, והשוו לעיל ג, ז.

סככות - ראו ב"ב ב, יד.

מעזיבה רכה/בינונית – שניתן להניח עליהם טיט (מעט או בינוני), ויוכלו להחזיקו; וראו תוספתא ט, ד.

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: מַעֲזֵיבָה בֵינוֹנִית.
אֵלּוּ הֵן הַסְּכָכוֹת? - אִילָן שֶׁהוּא מֵסֵךְ עַל הָאָרֶץ.
וּפְרָעוֹת - הַיּוֹצְאוֹת קוצים מִן הַגָּדֵר.


(ג) אֵלּוּ מְבִיאִין וְלֹא חוֹצְצִין:

הַשִּׁדָּה וְהַתֵּבָה וְהַמִּגְדָּל, כַּוֶּרֶת הַקַּשׁ וְכַוֶּרֶת הַקָּנִים, וּבוֹר סְפִינָה אֲלֶכְּסַנְדְּרִית,

בניגוד למשנה א, אם השידה וכו' קטנים מהמידה הקובעת, או שיש להם שולים – הם אינם חוצצים בפני הטומאה.

סקורטיא וכו' – יריעות בד שאינן משמשות לאוהל אינן חוצצות בפני הטומאה.

בהמה וחיה שמתו – השוו לעדר במשנה א.

ריחיים של אדם – שהם קטנים ואינם חוצצים, בניגוד לריחיים של בהמה.

שֶׁיֵּשׁ לָהֶם שׁוּלַיִם, וְאֵינָן מַחֲזִיקִים אַרְבָּעִים לַח, שֶׁהֵן כּוֹרַיִם בַּיָּבֵשׁ.
וִירִיעָה, וּסְקֻרְטְיָה, וּקְטְבֻלְיָה, וְסָדִין וּמַפָּץ, וּמַחְצֶלֶת, שֶׁאֵינָן עֲשׁוּיִים אֳהָלִים;
וּבְהֵמָה וְחַיָּה שֶׁמֵּתוּ, וָאֳכָלִים טְמֵאִים.
וּמוֹסִיף עֲלֵיהֶם הָרֵחַיִם שֶׁלָּאָדָם.


(ד) אֵלּוּ חוֹצְצִין וְלֹא מְבִיאִין:

מסכת פרוסה אינה אריג, ולכן אינה מקבלת טומאה, ראו כלים כז, ח. חבלי המיטה – ראו שם יט, א-ג. משפלות – ראו שם כד, ט. סריגות – ראו לקמן יג, א.

וראו תוספתא ט, ה, שר' יהודה תולה את החציצה בשאלה אם החבלים וכו' יכולים לקבל מעזיבה רכה.

מַסֶּכֶת פְּרוּסָה, חוטי שתי שלא נארגו וְחַבְלֵי הַמִּטָּה, שעליהם מניחים את הכסת
וְהַמַּשְׁפְּלוֹת, סלים וְהַסְּרִיגוֹת שֶׁבַּחַלּוֹנוֹת. סורגים


(ה) אֵלּוּ לֹא מְבִיאִין וְלֹא חוֹצְצִין:

זרעים וירקות – להבדיל מסככות ופרעות, ראו משנה ב. אבל העושה מקום לבנה התינוק יוצאת מהכלל הזה, ראו משנה א.

הדולג והקופץ, ועוף הפורח – להבדיל מעוף ששכן, ראו משנה א, וכן ראו טהרות ד, ד. בתוספתא ט, ו, מודגם עניין הקופץ לעומת השוהה מעל המת.

טלית וספינה – אינן קבועות במקומן, והשוו בור הספינה במשנה א: יתכן שמשנה זו חולקת עליה, ובמיוחד ר' יוסי.

הַזְּרָעִים,
וְהַיְרָקוֹת הַמְחֻבָּרִין לַקַּרְקַע - חוּץ מִן הַיְרָקוֹת שֶׁמָּנוּ, לעיל משנה א
וְכִפַּת הַבָּרָד, וְהַשֶּׁלֶג, הַכְּפוֹר, וְהַגָּלִיד, וְהַמֶּלַח,
וְהַדּוֹלֵג מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, וְהַקּוֹפֵץ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, וְהָעוֹף הַפּוֹרֵחַ,
וְהַטַּלֵּית הַמְנַפְנֶפֶת, וּסְפִינָה שֶׁהִיא שָׁטָה עַל פְּנֵי הַמַּיִם.
קָשַׁר אֶת הַסְּפִינָה בְּדָבָר שֶׁהוּא יָכוֹל לְהַעֲמִידָהּ,
כָּבַשׁ אֶת הָאֶבֶן עַל גַּבֵּי הַטַּלֵּית - מְבִיאָה אֶת הַטֻּמְאָה.
רְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: הַבַּיִת שֶׁבַּסְּפִינָה אֵינוּ מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה.


חטיבה II: צמיד פתיל כדלת החדר[עריכה]

למרות שחצאי הזיתים מהמת נמצאים בתוך החביות – הן עצמן טהורות, כדלהלן: אמנם המכסה ("צמיד פתיל") על החביות אינו מונע מהטומאה לצאת (ראו כלים ח, ו), ולחבר את שני חצאי הזיתים (ראו לעיל ג, א,) וכך לטמא את הבית – אבל הוא מציל את החביות עצמן מלהיטמא.

המשנה משווה את דין הצמיד פתיל, החל רק על כלי חרס, ושבכוחו לחצוץ בפני הטומאה – לדין האוהל והדלת ממשנה א.

שני חדרים ובכל אחד מהם חצי כזית מהמת, ודלתותיהם נעולות – דינם כמו החביות: הדלת אינה מונעת מהטומאה לצאת לבית, אבל החדרים טהורים כי סוף הטומאה לצאת, וראו לעיל ז, ג.

בתוספתא ט, ו מובאת מסורת שר' יהושע החמיר, ור' יהודה וחכמים חולקים באיזה משני המקרים כאן הוא החמיר.

(ו) שְׁתֵּי חָבִיּוֹת, חרס וּבָהֶן כִּשְׁנֵי חֲצָיֵי זֵיתִים,

מֻקָּפוֹת צָמִיד פָּתִיל, וּמֻנָּחוֹת בְּתוֹךְ הַבַּיִת,
הֵן טְהוֹרוֹת, וְהַבַּיִת טָמֵא.
נִפְתָּחָה אַחַת מֵהֶן - הִיא וְהַבַּיִת טְמֵאִים, וַחֲבֶרְתָּהּ טְהוֹרָה.
וְכֵן שְׁנֵי חֲדָרִים שֶׁהֵן פְּתוּחִים לַבַּיִת.