משנה אהלות יג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


אהלות פרק יג: משנה תוספתא ירושלמי בבלי


<< · משנה · סדר טהרות · מסכת אהלות · פרק שלושה עשר ("העושה מאור") · >>

פרקי מסכת אהלות: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח

משנה א · משנה ב · משנה ג · משנה ד · משנה ה ·משנה ו ·

נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


משנה א[עריכה]

העושה מאור בתחלה, שעורו מלא מקדח גדול של לשכה.

שירי המאור, רום אצבעיים על רוחב הגודל.

אלו הן שירי המאור, חלון שסתמה ולא הספיק לגומרה.

חררוהו מים או שרצים או שאכלתו מלחת, שעורו מלא אגרוף.

חשב עליו לתשמיש, שעורו בפותח טפח.

למאור, שעורו מלא מקדח.

הסריגות והרפפות מצטרפות כמלא מקדח, כדברי בית שמאי.

בית הלל אומרים, עד שיהא במקום אחד מלא מקדח.

להביא הטומאה, ולהוציא הטומאה.

רבי שמעון אומר, להביא הטומאה, אבל להוציא את הטומאה בפותח טפח.

משנה ב[עריכה]

חלון שהיא לאויר, שעורה מלא מקדח.

בנה בית חוצה לה, שעורה בפותח טפח.

נתן את התקרה באמצע החלון, התחתון בפותח טפח, והעליון מלא מקדח.

משנה ג[עריכה]

החור שבדלת, שעורו מלא אגרוף, דברי רבי עקיבא.

רבי טרפון אומר, בפותח טפח.

שייר בה החרש מלמטן או מלמעלן, הגיפה ולא מירקה, או שפתחתו הרוח, שעורו מלא אגרוף.

משנה ד[עריכה]

העושה מקום לקנה, ולאספתי, ולנר, שעורו כל שהוא כדברי בית שמאי.

בית הלל אומרים, בפותח טפח.

לזון את עיניו, ולדבר עם חברו, ולתשמיש, בפותח טפח.

משנה ה[עריכה]

אלו ממעטין את הטפח: פחות מכזית בשר ממעט על ידי רובע עצמות, ופחות מעצם כשעורה ממעט על ידי כזית בשר, פחות מכזית מן המת, פחות מכזית מן הנבלה, פחות מכעדשה מן השרץ, פחות מכביצה אוכלים, התבואה שבחלון, וככי שיש בה ממש, ונבלת העוף הטהור שלא חשב עליה, ונבלת עוף הטמא שחשב עליה ולא הכשירה, או הכשירה ולא חשב עליה.

משנה ו[עריכה]

אלו שאינן ממעטים: אין העצם ממעט על ידי עצמות, ולא בשר על ידי בשר, ולא כזית מן המת, ולא כזית מן הנבלה, ולא כעדשה מן השרץ, ולא כביצה אוכלים, ולא תבואה שבחלונות, ולא ככי שאין בה ממש, ולא נבלת העוף הטהור שחשב עליה, ולא נבלת עוף הטמא שחשב עליה והכשירה, ולא השתי והערב המנוגעים, ולא לבינה מבית הפרס, דברי רבי מאיר.

וחכמים אומרים, הלבינה ממעטת, מפני שעפרה טהור.

זה הכלל, הטהור ממעט, והטמא אינו ממעט.

משנה מנוקדת[עריכה]

משנה אהלות יג ניקוד

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) העושה מאור כתחילה שעורו מלוא מקדח גדול של לשכה שירי המאור רום אצבעיים על רוחב הגודל אלו הן שירי המאור חלון שסתמה ולא הספיק לגומרה חררוהו מים או שרצים או שאכלתו מלחת שעורו מלוא אגרוף חישב עליו לתשמיש שעורו בפותח טפח למאור שעורו מלוא מקדח.

הסריגות והרפפות מצטרפות כמלוא מקדח כדברי בית שמאי בית הלל אומרין עד שיהא במקום אחד כמלוא מקדח להביא את הטומאה ולהוציא את הטומאה רבי שמעון אומר להביא את הטומאה אבל להוציא את הטומאה בפותח טפח.

(ב) חלון שהיא לאוויר שעורה מלוא מקדח בנה בית חוצה לה שעורה בפותח טפח נתן את התקרה באמצע החלון התחתון בפותח טפח והעליון מלוא מקדח.

(ג) החור שבדלת שעורו מלוא אגרוף דברי רבי עקיבה רבי טרפון אומר פותח טפח שייר בה חרש מלמטן או מלמעלן הגיפה ולא מירקה או שפתחתו הרוח שעורו מלוא אגרוף.

(ד) העושה מקום לקנה ולאספתי ולנר שעורו כל שהוא כדברי בית שמאי ובית הלל אומרין בפותח טפח לזון את עיניו ולדבר עם חברו ולתשמיש בפותח טפח.

(ה) ואלו ממעטין את הטפח פחות מכזית בשר ממעט על ידי רובע עצמות פחות מעצם כשעורה ממעט על ידי כזית בשר פחות מכזית מן המת פחות מכזית מן הנבילה פחות מכעדשה מן השרץ פחות מכביצה אוכלין התבואה שבחלון וככיי שיש בה ממש ונבילת העוף הטהור שלא חישב עליה ונבילת עוף הטמא שחישב עליה ולא הכשירה או הכשירה ולא חישב עליה.

(ו) ואלו שאינן ממעטין אין העצם ממעט על ידי העצמות ולא בשר על ידי בשר ולא כזית מן הנבילה ולא כעדשה מן השרץ ולא כביצה אוכלין ולא ככיי שאין בה ממש ולא נבילת העוף הטהור שחישב עליה ולא נבילת העוף הטמא שחישב עליה והכשירה ולא השתי והערב המנוגעין ולא לבינה מבית הפרס דברי רבי מאיר וחכמים אומרין הלבינה ממעטת מפני שעפרה טהור זה הכלל הטהור ממעט והטמא אינו ממעט.

פירושים[עריכה]