משנה אהלות ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


אהלות פרק ב: משנה תוספתא ירושלמי בבלי


<< · משנה · סדר טהרות · מסכת אהלות · פרק שני ("ואלו מטמאין") · >>

פרקי מסכת אהלות: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח

משנה א · משנה ב · משנה ג · משנה ד · משנה ה ·משנה ו ·משנה ז ·

נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


משנה א[עריכה]

אלו מטמאין באהל:

המת, וכזית מן המת, וכזית נצל, ומלוא תרווד רקב, השדרה, והגלגולת, אבר מן המת ואבר מן החי שיש עליהן בשר כראוי, רובע עצמות מרוב הבנין או מרוב המנין, ורוב בנינו ורוב מנינו של מת, אף על פי שאין בהם רובע, טמאין.

כמה הוא רוב מנינו, מאה ועשרים וחמשה.

משנה ב[עריכה]

רביעית דם, ורביעית דם תבוסה ממת אחד.

רבי עקיבא אומר, משני מתים.

דם קטן שיצא כולו, רבי עקיבא אומר, כל שהוא.

וחכמים אומרים, רביעית.

כזית רמה בין חיה בין מתה, רבי אליעזר מטמא כבשרו.

וחכמים מטהרים.

אפר שרופים, רבי אליעזר אומר, שעורו ברובע.

וחכמים מטהרין.

מלא תרווד ועוד עפר קברות, טמא.

רבי שמעון מטהר.

מלא תרווד רקב שגבלו במים, אינו חבור לטומאה.

משנה ג[עריכה]

אלו מטמאין במגע ובמשא, ואינן מטמאין באהל:

עצם כשעורה, וארץ העמים, ובית הפרס, אבר מן המת ואבר מן החי שאין עליהן בשר כראוי, השדרה והגלגולת שחסרו.

כמה הוא חסרון בשדרה, בית שמאי אומרים, שתי חוליות.

ובית הלל אומרים, אפלו חוליה אחת.

ובגלגולת, בית שמאי אומרים, כמלוא מקדח.

ובית הלל אומרים, כדי שינטל מן החי וימות.

באיזה מקדח אמרו, בקטן של רופאים, דברי רבי מאיר.

וחכמים אומרים, בגדול של לשכה.

משנה ד[עריכה]

הגולל והדופק מטמאין במגע ובאהל, ואינן מטמאין במשא.

רבי אליעזר אומר, מטמאין במשא.

רבי יהושע אומר, אם יש תחתיהן עפר קברות, מטמאין במשא.

ואם לאו, אינן מטמאין במשא.

איזהו הדופק, את שהגולל נשען עליו.

אבל דופק דופקין, טהור.

משנה ה[עריכה]

אלו שאם חסרו טהורין:

כזית מן המת, וכזית נצל, ומלוא תרווד רקב, ורביעית דם, ועצם כשעורה, ואבר מן החי שחסר עצמו.

משנה ו[עריכה]

השדרה והגולגולת משני מתים, ורביעית דם משני מתים, ורובע עצמות משני מתים, ואבר מן המת משני מתים, ואבר מן החי משני אנשים, רבי עקיבא מטמא, וחכמים מטהרין.

משנה ז[עריכה]

עצם כשעורה שנחלק לשנים, רבי עקיבא מטמא, ורבי יוחנן בן נורי מטהר.

אמר רבי יוחנן בן נורי, לא אמרו עצמות כשעורה, אלא עצם כשעורה.

רובע עצמות שנדקדקו ואין בכל אחד ואחד עצם כשעורה, רבי שמעון מטהר, וחכמים מטמאים.

אבר מן החי שנחלק לשנים טהור.

רבי יוסי מטמא.

ומודה שאם ניטל חצאים שהוא טהור.

משנה מנוקדת[עריכה]

משנה אהלות ב ניקוד

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) ואלו מטמאין באוהל המת וכזית מן המת וכזית נצל ומלוא תרווד רקב והשזרה והגולגולת ואבר מן המת ואבר מן החי שיש עליהן בשר כראוי ורובע עצמות מרוב הבניין או מרוב המנין רוב בניינו ורוב מניינו של מת אף על פי שאין בהן רובע טמאין כמה הוא רוב מניינו מאה ועשרים וחמישה.

(ב) רביעית דם ורביעית דם תבוסה ממת אחד רבי עקיבה אומר משני מתים דם קטן שיצא כלו רבי עקיבה אומר כל שהוא וחכמים אומרין רביעית כזית רימה בין חיה בין מתה רבי אליעזר מטמא כבשרו וחכמים מטהרין אפר שרופין רבי אליעזר אומר שעורו ברובע וחכמים מטהרין מלוא תרווד ועוד עפר קברות טמא ורבי שמעון מטהר מלוא תרווד רקב שגבלו במים אינו חיבור.

(ג) אלו מטמאין במגע ובמשא ואינן מטמאין באוהל עצם כשעורה וארץ העמים ובית הפרס ואבר מן המת ואבר מן החי שאין עליהן בשר כראוי השזרה והגולגולת שחסרו וכמה הוא חסרונן בשזרה בית שמאי אומרין שתי חוליות ובית הלל אומרין אפילו חוליה אחת ובגולגולת בית שמאי אומרין מלוא מקדח ובית הלל אומרין כדי שיינטל מן החי וימות ובאיזה מקדח אמרו בקטן של רופאים דברי רבי מאיר וחכמים אומרין בגדול של לשכה.

(ד) הגולל והדופק מטמאין במגע ובאוהל ואינן מטמאין במשא רבי אליעזר אומר מטמאין במשא רבי יהושע אומר אם יש תחתיהן עפר קברות מטמאין במשא ואם לאו אינן מטמאין במשא איזה הוא הדופק את שהגולל נשען עליו אבל דופק דופקין טהור.

(ה) אלו אם חסרו טהורין כזית מן המת וכזית נצל ומלוא תרווד רקב ורביעית דם ועצם כשעורה ואבר מן החי שחסר עצמו.

(ו) השזרה והגולגולת משני מתים ורביעית דם משני מתים ורובע עצמות משני מתים אבר מן המת משני מתים ואבר מן החי משני אנשים רבי עקיבה מטמא וחכמים מטהרין.

(ז) עצם כשעורה שנחלק לשנים רבי עקיבה מטמא רבי יוחנן בן נורי מטהר אמר רבי יוחנן בן נורי לא אמרו עצמות כשעורה אלא עצם כשעורה רובע עצמות שנידקדקו ואין בכל אחד ואחד עצם כשעורה רבי שמעון מטהר וחכמים מטמאין אבר מן החי שנחלק לשנים טהור רבי יוסי מטמא ומודה שאם ניטל חציים שהוא טהור.

פירושים[עריכה]