משנה אהלות טו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


אהלות פרק טו: משנה תוספתא ירושלמי בבלי


<< · משנה · סדר טהרות · מסכת אהלות · פרק חמישה עשר ("סגוס עבה") · >>

פרקי מסכת אהלות: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח

משנה א · משנה ב · משנה ג · משנה ד · משנה ה ·משנה ו ·משנה ז ·משנה ח ·משנה ט ·משנה י ·

נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


משנה א[עריכה]

סגוס עבה וכופת עבה, אינן מביאין את הטומאה, עד שיהו גבוהין מן הארץ פותח טפח.

קפולין זו על גבי זו, אינן מביאות את הטומאה, עד שתהא העליונה גבוהה מן הארץ פותח טפח.

טבליות של עץ זו על גב זו אינן מביאות את הטומאה, עד שתהא העליונה גבוהה מן הארץ פותח טפח.

ואם היו של שיש, טומאה בוקעת ועולה, בוקעת ויורדת.

משנה ב[עריכה]

טבליות של עץ שהן נוגעות זו בזו בקרנותיהם והן גבוהות מן הארץ פותח טפח, טומאה תחת אחת מהן, הנוגע בשניה, טמא טומאת שבעה, כלים שתחת הראשונה טמאים, ושתחת השניה טהורין.

השלחן אינו מביא את הטומאה, עד שיהא בו ריבוע בפותח טפח.

משנה ג[עריכה]

חביות שהן יושבות על שוליהן או מוטות על צידיהן, באויר, והן נוגעות זו בזו בפותח טפח, טומאה תחת אחת מהן, טומאה בוקעת ועולה, בוקעת ויורדת.

במה דברים אמורים, בטהורות.

אבל אם היו טמאות או גבוהות מן הארץ פותח טפח, טומאה תחת אחת מהן, תחת כולם טמא.

משנה ד[עריכה]

בית שחצצו בנסרים או ביריעות מן הצדדים או מן הקורות, טומאה בבית, כלים שבחצץ טהורים.

טומאה בחצץ, כלים שבבית טמאין.

כלים שבחצץ, אם יש שם פותח טפח, טמאים.

ואם לאו, טהורים.

משנה ה[עריכה]

חצצו מארצו, טומאה בחצץ, כלים שבבית טמאים.

טומאה בבית, כלים שבחצץ, אם יש במקומן טפח על טפח על רום טפח, טהורים.

ואם לאו, טמאין, שארצו של בית כמוהו עד התהום.

משנה ו[עריכה]

בית שהוא מלא תבן ואין בינו לבין הקורות פותח טפח, טומאה בפנים, כלים שכנגד יציאה טמאים.

טומאה בחוץ, כלים שבפנים, אם יש במקומם טפח על טפח על רום טפח, טהורים.

ואם לאו, טמאים.

אם יש בין תבן לקורות פותח טפח, בין כך ובין כך טמאים.

משנה ז[עריכה]

בית שמלאו עפר או צרורות, ובטלו, וכן כרי של תבואה, או גל של צרורות, אפילו כגלו של עכן, ואפילו טומאה בצד הכלים, טומאה בוקעת ועולה, בוקעת ויורדת.

משנה ח[עריכה]

חצר הקבר, העומד בתוכה טהור, עד שיהא בה ארבע אמות, כדברי בית שמאי.

בית הלל אומרים, ארבעה טפחים.

קורה שעשאה גולל לקבר, בין עומדת בין מוטה על צדה, אין טמא אלא כנגד הפתח.

עשה ראשה גולל לקבר, אין טמא אלא עד ארבעה טפחים.

ובזמן שהוא עתיד לגוד.

רבי יהודה אומר, כולה חבור.

משנה ט[עריכה]

חבית שהיא מלאה משקים טהורים ומוקפת צמיד פתיל, ועשאה גולל לקבר, הנוגע בה, טמא טומאת שבעה, והחבית והמשקין טהורין.

בהמה שעשאה גולל לקבר, הנוגע בה, טמא טומאת שבעה.

רבי מאיר אומר, כל שיש בו רוח חיים אינו מטמא משום גולל.

משנה י[עריכה]

הנוגע במת והנוגע בכלים, המאהיל על המת והנוגע בכלים, טמאין.

מאהיל על המת ומאהיל על הכלים, הנוגע במת ומאהיל על הכלים, טהורים.

אם יש בידו פותח טפח, טמאין.

שני בתים ובהן כשני חצאי זיתים, פשט את שתי ידיו להן, אם יש בידיו פותח טפח, מביא את הטומאה.

ואם לאו, אינו מביא את הטומאה.

משנה מנוקדת[עריכה]

משנה אהלות טו ניקוד

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) סגוס עבה וכופת עבה אין מביאין את הטומאה עד שיהו גבוהין מן הארץ פותח טפח קפילין זו על גבי זו אינן מביאין את הטומאה עד שתהא העליונה גבוהה מן הארץ פותח טפח טבליות של עץ זו על גבי זו אינן מביאות את הטומאה עד שתהא העליונה גבוהה מן הארץ פותח טפח ואם היו של שיש טומאה בוקעת ועולה בוקעת ויורדת.

(ב) טבליות של עץ שהן נוגעות זו בזו בקרנותיהן והן גבוהות מן הארץ פותח טפח טומאה תחת אחת מהן הנוגע בשניה טמא טומאת שבעה כלים שתחת הראשונה טמאין ושתחת השניה טהורין השולחן אינו מביא את הטומאה עד שיהא בו ריבוע בפותח טפח.

(ג) חביות שהן יושבות על שוליהן או מוטות על צידיהן באוויר והן נוגעות זו בזו בפותח טפח טומאה תחת אחת מהן טומאה בוקעת ועולה בוקעת ויורדת במה דברים אמורים בטהורות אבל אם היו טמאות או גבוהות מן הארץ פותח טפח טומאה תחת אחת מהן תחת כלן טמא.

(ד) בית שחצצו בנסרים או ביריעות מן הצדדין או מן הקורות טומאה בבית כלים שבחצץ טהורין טומאה בחצץ כלים שבבית טמאין כלים שבחצץ אם יש שם פותח טפח טמאין ואם לאו טהורין.

(ה) חצצו מארצו טומאה בחצץ כלים שבבית טמאין טומאה בבית כלים שבחצץ אם יש במקומן טפח על טפח על רום טפח טהורין ואם לאו טמאין שארצו של בית כמוהו עד התהום.

(ו) בית שהוא מלא תבן ואין בינו לבין הקורות פותח טפח טומאה בפנים כלים שכנגד היציאה טמאין טומאה בחוץ כלים שבפנים אם יש במקומן טפח על טפח על רום טפח טהורין ואם לאו טמאין אם יש בין תבן לקורות פותח טפח בין כך ובין כך טמאין.

(ז) בית שמילאהו עפר או צרורות ביטלו וכן כרי של תבואה או גל של צרורות אפילו כגלו של עכן אפילו טומאה בצד הכלים טומאה בוקעת ועולה בוקעת ויורדת.

(ח) חצר הקבר העומד בתוכה טהור עד שיהא בה ארבע אמות כדברי בית שמאי ובית הלל אומרין ארבעה טפחים קורה שעשאה גולל לקבר בין עומדת בין מוטה על צידה אין טמא אלא כנגד הפתח עשה ראשה גולל לקבר אין טמא אלא עד ארבעה טפחים בזמן שהוא עתיד לגוד רבי יהודה אומר כלה חיבור.

(ט) חבית שהיא מלאה משקין טהורין ומוקפת צמיד פתיל ועשאה גולל לקבר הנוגע בה טמא טומאת שבעה והחבית והמשקין טהורין בהמה שעשאה גולל לקבר הנוגע בה טמא טומאת שבעה רבי מאיר אומר כל שיש בו רוח חיים אינו מטמא משום גולל.

(י) הנוגע במת ונוגע בכלים מאהיל על המת ונוגע בכלים טמאין מאהיל על המת ומאהיל על הכלים הנוגע במת ומאהיל על הכלים טהורין אם יש בידו פותח טפח טמאין שני בתים ובהן כשני חציי זיתים ופשט את שתי ידיו להן אם יש בידו פותח טפח מביא את הטומאה ואם לאו אינו מביא את הטומאה.

פירושים[עריכה]