משנה אהלות טו ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת אהלות · פרק טו · משנה ב | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

טבליות של עץ שהן נוגעות זו בזו בקרנותיהם והן גבוהות מן הארץ פותח טפח, טומאה תחת אחת מהן, הנוגע בשניה, טמא טומאת שבעה, כלים שתחת הראשונה טמאים, ושתחת השניה טהורין.

השלחן אינו מביא את הטומאה, עד שיהא בו ריבוע בפותח טפח.

נוסח הרמב"ם

טבליות של עץ שהן נוגעות זו בזו בקרנותיהן והן גבוהות מן הארץ פותח טפח טומאה תחת אחת מהן הנוגע בשניה טמא טומאת שבעה כלים שתחת הראשונה טמאין ושתחת השניה טהורין השולחן אינו מביא את הטומאה עד שיהא בו ריבוע בפותח טפח.

פירוש הרמב"ם

נוגעות בקרנותיהן. על זאת הצורה inset הנוגע בשניה טמא טומאת ז'. לפי שהוא חלק מאהל המת וכלים שתחתיה טהורין לפי שלא יגיע בינה ובין הטבלא אשר תחתיה הטומאה פותח טפח עד שתביא לה טומאה ואמנם ימשש זוית לזוית לבד כמו שביארנו והבן זה הענין והקש עליו ואמר עד שיהיה בו רבוע פותח טפח לפי שכבר יהיה מעט הגובה או מעט הרוחב הנה לא יביא טומאה תחתיו עד שיהא בו טפח על טפח על רום טפח:

פירוש רבינו שמשון

שהן נוגעות זו בזו בקרנותיהן. אם נפרש שהטבלאות מונחות זו על זו עמוקות באמצען שיש שם חלל טפח והן גבוהות מן הארץ טפח אתחתונה קאי דגבוהה מן הארץ טפח לא משמע כלל דהא והן גבוהות קתני ועוד סיפא דקתני כלים שתחת השניה טהורין אמאי כיון דטבלא בת קבולי טומאה היא אינה חוצצת ורואין את הטומאה כאילו היא תחת השניה אלא בטבלאות הערוכות זו אצל זו איירי וכולן גבוהות מן הארץ טפח ונוגעות בקרנותיהן כל אחת בחבירתה שאצלה דרך קרני הטבלאות שאין ברוחבן טפח ולכך קתני כלים שתחת הראשונה טמאים ושתחת השניה טהורין:

הנוגע בשניה טמא טומאת שבעה. ואע"ג דתנן בריש מכילתין כלים הנוגעים במת וכלים בכלים טמאין טומאת שבעה השלישי בין אדם בין כלים טמאין טומאת ערב הא תנן התם אין האהל מתחשב הילכך טבלא שהטומאה תחתיה אינה מן המנין:

עד שיהא בו ריבוע בפותח טפח. שולחן וטבלא משונים זה מזה כדמשמע בתוספתא ודרך השולחן שיש לו רגלים תחתיו עשויים כמין תיבה פרוסה (צ"ל פרוצה) שיש לו ארבע דפנות והשולחן יושב עליהן ויוצא חוץ לרגלים טפח או יותר ופעמים פחות מטפח ובדרך הזה מתיישבת משנתינו והתוספתא ואותם רגלים העשויים כן נקראים ריבוע בתוספתא ומתני' דקתני עד שיהא בו ריבוע בפותח טפח היינו שיהא השולחן בולט סביב הריבוע בפותח טפח דמה שתוך הריבוע אין מצטרף ואם טומאה נמי בתוך הריבוע מבפנים חוצץ הריבוע ומונע הטומאה מלעבור:

תניא בתוספתא [ריש פרק ט"ו] טבלאות נוגעות זו בזו ושולחנות נוגעות זו בזו מונין להם כדרך שמונין במת טבלא שנתונה בצד רגלו של שולחן וטומאה תחת טבלא הנוגע בין בטבלא בין בשולחן טמא טומאת ז' טומאה תחת השולחן הנוגע בשולחן טמא טומאת שבעה ובטבלא טמא טומאת ערב המאהיל כנגד הריבוע טמא שלא כנגד הריבוע טהור רבי מנחם ברבי יוסי אומר בין כך ובין כך טמא מפני שרדון כקרן טבלא כלים שכנגד הריבוע טמאים שלא כנגד הריבוע טהורים רבי מנחם ברבי יוסי אומר בין כך ובין כך טמאין מפני שנידונין כקרן טבלא. פי' בצד רגלו של שולחן. מעשה השולחן פירשתי במשנתינו וטבלא זו אינה נוגעת בשולחן אבל נוגעת ברגליו והנוגע בין בטבלא בין בשולחן טמא טומאת שבעה דכיון דטומאה תחת הטבלא והטבלא מגעת עד רגלי השולחן נכנסת הטומאה מתחת הטבלא לשולחן אבל אם טומאה תחת השולחן בתוך הריבוע רגליו של שולחן חוצצות מעבור את הטומאה הילכך הטבלא הנוגעת ברגלי השולחן טמאה טומאת ז' דהא שולחן שהוא האהל אין מתחשב ורגלי השולחן הוו להו ככלים במת וטבלא כלים בכלים והנוגע בה בין אדם בין כלים טמאים טומאת ערב: המאהיל כנגד הריבוע טמא שהשולחן מקבל טומאה ואינו חוצץ בפני הטומאה: ושלא כנגד הריבוע על בליטת העודף שיוצא השולחן חוץ לריבוע שהריבוע חוצץ. מפני שהוא נידון כקרן טבלא דתנן במתניתין כלים שתחת הראשונה טמאים והפסיק ותני אפילו כלים שתחת הקרנות אע"פ שקרנות הטבלא אין ברוחבן טפח מביאה הטבלא טומאה לתחת כולה והוא הדין בשולחן דמביא את הטומאה לכל מה שתחתיו אפילו חוץ לריבוע: כלים שכנגד הריבוע. אע"ג דשמעינן באדם אשמועינן כלים וקצת דומיא הך מילתא להא דתנן לעיל פרק י"ב (מ"ג) נסר שהוא נתון ע"פ תנור ישן ויוצא מזה ומזה טפח אבל לא מן הצדדין טומאה בצד זה כלים שבצד שני טהורין שהתנור מפסיק וכאן נמי מפסיק הריבוע אע"ג דבר קיבולי טומאה הוא ומיהו לא יתכן כלל דהתם במוקף צמיד פתיל דכל דבר שהוא מקבל טומאה אינו חוצץ בפני הטומאה וצריך לפרש דהאי ריבוע לא מקבל טומאה דפשוטי כלי עץ הוא אבל טבלא ושולחן מקבלי טומאה ונתונה בצד רגלו היינו דנכנסת תחת בליטת השולחן שחוץ לריבוע ונוגעת בו וטומאה תחת טבלא הרי כתחת השולחן שהכל אהל אחד אבל טומאה תחת השולחן בתוך חלל הריבוע מאחר שהריבוע אין מניח לטומאה לצאת נחשבת בליטת העודף ככלים במת ודכוותה פירשנו לעיל פרק שביעי גבי אהל דצד פנימי וצד חיצון נחשב לשנים והטבלא הרי ככלים בכלים לפיכך הנוגע בה אין לו אלא טומאת ערב:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

טבליות של עץ שהן סמוכות זו אצל זו וכל אחת מהן גבוהה מן הארץ טפח ונוגעות בקרנותיהן כל אחת בחברתה שאצלה, ודרך קרני הטבלאות שאין ברחבן טפח, הלכך כלים שתחת הראשונה שהטומאה תחתיה, טמאים, ושתחת השניה טהורים:

הנוגע בשניה טמא טומאת שבעה - ואף על גב דתנן בפרק קמא כלים הנוגעים במת וכלים בכלים טמאים טומאת שבעה, השלישי בין אדם בין כלים טמאים טומאת ערב ב, הא תנן התם אין האוהל מתחשב, הלכך טבלא שהטומאה תחתיה אינה מן המנין:

עד שיהא בו ריבוע בפותח טפח - כמין תיבה פרוצה שיש לה ארבע דפנות היו עושים לשלחן שהשלחן יושב עליה, ואותה תיבה פרוצה קרוי ריבוע. ופעמים שהשלחן בולט ויוצא חוץ מאותו ריבוע טפח או פחות או יותר, והשתא קאמר דצריך שיהא השלחן בולט חוץ מאותו ריבוע בפותח טפח, דמה שבתוך הריבוע אינו מצטרף. ואם טומאה נמי בתוך הריבוע מבפנים, הריבוע חוצץ ומונע הטומאה מלעבור לחוץ:

פירוש תוספות יום טוב

[*טמא טומאת ז'. כתב הר"ב. ואע"ג דתנן וכו'. ואי משום חבורים נמי ליכא. דהוי דיקרב בדיקרב לדיקרב. כמ"ש הר"ב בר"פ דלקמן. דאין טמא אלא טומאת ערב. וא"ת והתנן בפרק במה מדליקין כל היוצא מן העץ. אינו מטמא טומאת אהלים וכו'. ל"ק דההיא לשיהא האהל טמא בעצמו אף לאחר שהוציאו המת מתוכו. והכא בעוד שהמת בתוכו דהוי כמלא טומאה. ועיין בפ"ז משנה ב [בפירוש הר"ב] ור"פ דלקמן בד"ה וטמאוהו כו']:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(ב) (על הברטנורא) ופי' משום חיבורין נמי ליכא, דהוי דיקרב לדיקרב דטמא טומאת ערב. וא"ת והא כל היוצא מן העץ אינו מיטמא טומאת אהלים כו'. דהתם לשיהא אוהל טמא בעצמו אף לאחר שהוציאו המת, והכא שהמת בתוכו דהוי כמלא טומאה:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

בקרנותיהן. על זו הצורה%:

עד שיהיה בו רבוע בפותח טפח. לפי שכבר יהיה מעט הגובה או מעט הרוחב הנה הוא לא יביא טומאה תחתיו עד שיהא בו טפח על טפח על רום טפח עכ"ל הרמב"ם ז"ל. ובבא זו דשלחן לא נמצאת לי שם ברמב"ם:


פירושים נוספים