משנה אהלות ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


אהלות פרק ה: משנה תוספתא ירושלמי בבלי


<< · משנה · סדר טהרות · מסכת אהלות · פרק חמישי ("תנור שהוא") · >>

פרקי מסכת אהלות: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח

משנה א · משנה ב · משנה ג · משנה ד · משנה ה ·משנה ו ·משנה ז ·

נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


משנה א[עריכה]

תנור שהוא עומד בתוך הבית ועינו קמורה לחוץ והאהילו עליו קוברי המת, בית שמאי אומרים, הכל טמא.

ובית הלל אומרים, התנור טמא והבית טהור.

רבי עקיבא אומר, אף התנור טהור.

משנה ב[עריכה]

ארובה שבין הבית לעליה, וקדרה נתונה עליה ונקובה בכונס משקה, בית שמאי אומרים, הכל טמא.

ובית הלל אומרים, הקדרה טמאה ועליה טהורה.

רבי עקיבא אומר, אף הקדרה טהורה.

משנה ג[עריכה]

היתה שלמה, בית הלל אומרים מצלת על הכל.

בית שמאי אומרים, אינה מצלת אלא על האוכלים ועל המשקים ועל כלי חרס.

חזרו בית הלל להורות כדברי בית שמאי.

משנה ד[עריכה]

לגין שהוא מלא משקין טהורין, הלגין טמא טומאת שבעה, והמשקין טהורין.

ואם פינן בכלי אחר, טמאין.

האשה שהיא לשה בעריבה, האשה והעריבה טמאים טומאת שבעה, והבצק טהור.

ואם פינתו לכלי אחר, טמא.

חזרו בית הלל להורות כדברי בית שמאי.

משנה ה[עריכה]

היו כלי גללים, כלי אבנים, כלי אדמה, הכל טהור.

היה כלי טהור לקדש ולחטאת, הכל טהור, שהכל נאמנין על החטאת.

מפני שהכלים טהורין וכלי חרס טהורין ומצילין עם דפנות אהלים.

משנה ו[עריכה]

כיצד, הבור והדות שבבית וכפישה נתונה עליו, טהור.

אם היתה באר חלקה, או כוורת פחותה, וכפישה נתונה עליה, טמא.

אם היה נסר חלק, או סרידה שאין לה גפיים, טהור, שאין הכלים מצילים עם דפנות אהלים עד שיהא להן דפנות.

וכמה תהא הדופן, טפח.

היה לה חצי טפח מכאן וחצי טפח מכאן, אינה דופן, עד שיהא לה טפח ממקום אחד.

משנה ז[עריכה]

כשם שמצילין מבפנים, כך מצילין מבחוץ.

כיצד, כפישה שהיא נתונה על היתדות מבחוץ, טומאה תחתיה, כלים שבכפישה טהורים.

אם היה כותל חצר או כותל גנה, אינו מציל.

קורה שהיתה נתונה מכותל לכותל וקדרה תלויה בה, טומאה תחתיה, כלים שבקדרה, רבי עקיבא מטהר, וחכמים מטמאין.

משנה מנוקדת[עריכה]

משנה אהלות ה ניקוד

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) תנור שהוא עומד בתוך הבית ועינו קמורה לחוץ והאהילו עליו קוברי המת בית שמאי אומרין הכל טמא ובית הלל אומרין התנור טמא והבית טהור רבי עקיבה אומר אף התנור טהור.

(ב) ארובה שבין בית לעליה וקדירה נתונה עליה ונקובה בכונס משקה בית שמאי אומרין הכל טמא ובית הלל אומרין קדירה טמאה ועליה טהורה רבי עקיבה אומר אף קדירה טהורה.

(ג) הייתה שלמה בית הלל אומרין מצלת על הכל ובית שמאי אומרין אינה מצלת אלא על האוכלין ועל המשקין ועל כלי חרס חזרו בית הלל להורות כדברי בית שמאי.

(ד) לגין שהוא מלא משקין טהורין הלגין טמא טומאת שבעה והמשקין טהורין ואם פינן לכלי אחר טמאין האישה שהיא לשה בעריבה האישה והעריבה טמאין טומאת שבעה והבצק טהור ואם פינתו לכלי אחר טמא חזרו בית הלל להורות כדברי בית שמאי.

(ה) היו כלי גללים כלי אבנים וכלי אדמה הכל טהור היה כלי טהור לקודש ולחטאת הכל טהור שהכל נאמנין על החטאת מפני שהכלים טהורין וכלי חרס טהורין ומצילין עם דופנות אוהלים.

(ו) כיצד הבור והחדות שבבית וכפישה נתונה עליה טהור אם הייתה באר חלקה או כוורת פתוחה וכפישה נתונה עליה טמא אם היה נסר חלק או סרידה שאין לה גפיים טהור שאין הכלים מצילין עם דופנות אוהלים עד שיהא להן דפנות וכמה תהא הדופן טפח היה לה חצי טפח מיכן וחצי טפח מיכן אינה דופן עד שיהא לה טפח ממקום אחד.

(ז) כשם שמצילין מבפנים כך מצילין מבחוץ כיצד כפישה שהיא נתונה על היתדות מבחוץ טומאה תחתיה כלים שבכפישה טהורים אם היה כותל חצר או כותל גינה אינו מציל קורה שהיא נתונה מכותל לכותל וקדירה תלויה בה טומאה תחתיה כלים שבקדירה רבי עקיבה מטהר וחכמים מטמאין.

פירושים[עריכה]