ביאור:משנה אהלות פרק ה
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
- זרעים: ברכות פאה דמאי כלאים שביעית תרומות מעשרות מעשר שני חלה ערלה בכורים
- מועד: שבת ערובין פסחים שקלים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
- נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
- נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות עדיות עבודה זרה אבות הוריות
- קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד מדות קנים
- טהרות: כלים אהלות נגעים פרה טהרות מקואות נידה מכשירין זבים טבול יום ידים עוקצין
מסכת אהלות: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח
----
מחלוקות בית הלל ובית שמאי[עריכה]
חטיבה I: תנור בין הבית לחוץ[עריכה]
(א) תַּנּוּר שֶׁהוּא עוֹמֵד בְּתוֹךְ הַבַּיִת, וְעֵינוֹ קְמוּרָה לַחוּץ, החור להוצאת האפר של התנור בחוץ וְהֶאֱהִילוּ עָלָיו קוֹבְרֵי הַמֵּת,
|
ר' עקיבא מטהר את התנור כי אין דרך הטומאה להיכנס. בית הלל מטהרים את הבית מאותה סיבה, אבל התנור נחשב בעיניהם מחובר לעין. בתוספתא ה, ז עוסקים במקרה שהטומאה בעין ואין עליה אהל, ואז היא אינה מטמאת את התנור, אבל אם יש עליה נסר הוא טמא - ומטמא את התנור. |
- בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים: הַכֹּל טָמֵא, וּבֵית הֶלֵּל אוֹמְרִים: הַתַּנּוּר טָמֵא, וְהַבַּיִת טָהוֹר.
רְבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: אַף הַתַּנּוּר טָהוֹר.
חטיבה II: קדרה בקומה העליונה[עריכה]
(ב) אֲרֻבָּה שֶׁבֵּין הַבַּיִת לָעֲלִיָּה, וּקְדֵרָה נְתוּנָה עָלֶיהָ וּנְקוּבָה בְכוֹנֵס מַשְׁקֶה;
|
אם יש בבית מת – לדעת בית שמאי הטומאה עולה בארובה ומטמאת את העליה, כי הקדרה אינה חוסמת אותה, שהרי היא נקובה. (בתוספתא ה, ח הקדרה נקובה במוציא זיתים, ונראה ששם בית שמאי מסכימים עם בית הלל אם החור קטן יותר). בית הלל מטהרים את העליה כי החור בקדרה אינו פותח טפח. ר' עקיבא רואה את הקדרה כחלק מהעליה. |
- בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים: הַכֹּל טָמֵא. וּבֵית הֶלֵּל אוֹמְרִים: קְדֵרָה טְמֵאָה, וַעֲלִיָּה טְהוֹרָה.
- רְבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: אַף קְדֵרָה טְהוֹרָה.
(ג) הָיְתָה שְׁלֵמָה; הקדרה בֵּית הֶלֵּל אוֹמְרִים: מַצֶּלֶת עַל הַכֹּל;
|
בית הלל מטהרים את העליה כי הקדרה שלמה. בית שמאי גוזרים טומאה מדברי חכמים וראו עדיות א, יד. |
- וּבֵית שַׁמַּי אוֹמְרִים: אֵינָה מַצֶּלֶת אֶלָּא עַל אֳכָלִים וּמַשְׁקִים, וְעַל כְּלִי חֶרֶשׂ.
- חָזְרוּ בֵית הֶלֵּל לְהוֹרוֹת כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּי.
(ד) לָגִין lágunos: בקבוק, כד ליין שֶׁהוּא מָלֵא מַשְׁקִים טְהוֹרִין,
|
המשנה דנה בעליה מהמשנה הקודמת: גזירת הטומאה לא חלה על אוכל ועל משקה שהיו בעליה, אבל אם העביר אותם לכלי אחר שהיה שם, והיה כבר טמא – נטמאים גם הבצק והיין. וראו בעדויות שם את טעמם של בית שמאי, שמחמירים בטומאת כלים יותר מבטומאת אוכלין. |
- הַלָּגִין טָמֵא טֻמְאַת שִׁבְעָה, וְהַמַּשְׁקִין טְהוֹרִין.
- וְאִם פִּנָּן לְכֶלִי אַחֵר - טְמֵאִין.
הָאִשָּׁה שֶׁהִיא לָשָׁה בָעֲרֵבָה - הָאִשָּׁה וְהָעֲרֵבָה טְמֵאִין טֻמְאַת שִׁבְעָה, וְהַבָּצֵק טָהוֹר.
- וְאִם פִּנַּתּוּ לְכֶלִי אַחֵר - טָמֵא.
- חָזְרוּ בֵית הֶלֵּל לְהוֹרוֹת כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּי.
(ה) הָיוּ כְלֵי גְלָלִים, כְּלֵי אֲבָנִים, כְּלֵי אֲדָמָה - הַכֹּל טָהוֹר.
|
כלים שאינם מקבלים טומאה (ראו כלים י, א) – אינם נטמאים. גם כלים שעמי הארץ נאמנים עליהם (ראו חגיגה ג, ד) – אינם נכללים בגזרה. בתוספתא ה, ט מטעימים שאם היו עם הכלים של החטאת גם כלים של תרומה - כלי התרומה טמאים. |
הָיָה כְלִי טָהוֹר לַקֹּדֶשׁ וְלַחַטָּאת - הַכֹּל טָהוֹר לַקֹּדֶשׁ,
- שֶׁהַכֹּל נֶאֱמָנִין עַל הַחַטָּאת, מִפְּנֵי שֶׁהַכֵּלִים טְהוֹרִין
חטיבה III: כלי חרס מצילים את הקומה התחתונה עם הדופן[עריכה]
- וּכְלֵי חֶרֶשׂ טְהוֹרִין מַצִּילִין עִם דְּפָנוֹת אֲהָלִים.
(ו) כֵּיצַד? - הַבּוֹר וְהַחַדּוּת מרתף שֶׁבַּבַּיִת וּכְפִישָׁה כלי חרס טהור נְתוּנָה עָלָיו – טָהוֹר.
|
הכלים מצילים מהטומאה שבבית גם כלפי מטה, לקומה התחתונה. אבל אם יש כניסות נוספות בלי חסימה של כלים – הטומאה יורדת. הנסר והסרידה בלי הגפים אינם מקבלים טומאה, ולכן הם יכולים להציל גם בלי דפנות האוהל. דפנות האוהל צריכות להיות בגובה טפח לפחות, אבל ראו תוספתא ו, א, שר' יהושע מטהר בכל כלי טהור גם בלי דפנות, וכן גם דעת ר' יהודה בתוספתא י, א. |
אִם הָיְתָה בְאֵר חֲלוּקָה עם כניסה נוספת, שאין עליה כפישה - אוֹ כַוֶּרֶת פְּתוּחָה, וּכְפִישָׁה נְתוּנָה עָלֶיהָ - טָמֵא.
- אִם הָיָה נֶסֶר חָלָק, אוֹ סְרִידָה שֶׁאֵין לָהּ גַּפַּיִם - טָהוֹר,
- שֶׁאֵין הַכֵּלִים מַצִּילִים עִם דְּפָנוֹת אֲהָלִים, עַד שֶׁיְּהֵא לָהֶם דְּפָנוֹת.
- וְכַמָּה תְהֵא הַדֶּפֶן? - טֶפַח.
- הָיָה לָהּ חֲצִי טֶפַח מִכָּן וַחֲצִי טֶפַח מִכָּן - אֵינָהּ דֹּפֶן,
- עַד שֶׁיְּהֵא לָהּ טֶפַח מִמָּקוֹם אֶחָד.
(ז) כַּשֵּׁם שֶׁמַּצִּילִים מִבִּפְנִים - כָּךְ מַצִּילִים מִבַּחוּץ. מחוץ לבית
|
היתדות מגביהות את הכפישה והן חלק מדופן הבית, ולכן מצטרפים אליה והיא מצילה. אבל כותל חצר אינו חלק מהבית ולכן אינו נחשב להצטרף עם הכפישה. קדרה התלויה מעל הטומאה ואין בין פיה לקורה טפח – ר' עקיבא מטהר, כי אין הטומאה נכנסת לקדרה, וחכמים מטמאים. וראו תוספתא ו, ב-ד. |
- כֵּיצַד? - כְּפֵישָׁה שֶׁהִיא נְתוּנָה עַל יְתֵדוֹת בגובה טפח מִבַּחוּץ, טֻמְאָה תַחְתֶּיהָ,
- כֵּלִים שֶׁבַּכְּפֵישָׁה טְהוֹרִין.
- אִם הָיָה כֹתֶל חָצֵר, אוֹ כֹתֶל גַּנָּה במקום היתדות - אֵינוּ מַצִּיל.
קוֹרָה שֶׁהִיא נְתוּנָה בֵין כֹּתֶל לַכֹּתֶל, וּקְדֵרָה תְלוּיָה בָהּ, טֻמְאָה תַחְתֶּיהָ,
- כֵּלִים שֶׁבַּקְּדֵרָה - רְבִּי עֲקִיבָה מְטַהֵר, וַחֲכָמִים מְטַמִּין.