ביאור:משנה אהלות פרק ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


משנה מבוארת        משנה עם מפרשים

מסכת אהלות: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח

מסכת אהלות עם מפרשי המשנה: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח

----

טומאת המת בלווייה ובכוך הקבורה[עריכה]

חטיבה I: טומאה בזמן הלווייה[עריכה]

(א) אָדָם וְכֵלִים נֶעֱשִׂים אֲהָלִים לְטַמֵּא, אֲבָל לֹא לְטַהֵר.

ראו תוספתא ז, א, שר' אליעזר חולק, ורואה את הנדבד כאהל לכל דבר.

כֵּיצַד? - אַרְבָּעָה נוֹשְׂאִים אֶת הַנֶּרְבָר, מיטת המת
טֻמְאָה תַחְתָּיו - כֵּלִים שֶׁעַל גַּבָּיו טְמֵאִין;
טֻמְאָה עַל גַּבָּיו - כֵּלִים שֶׁתַּחְתָּיו טְמֵאִין. רְבִּי אֱלִיעֶזֶר מְטַהֵר.
נָתוּן עַל אַרְבָּעָה כֵלִים, אֲפִלּוּ כְלֵי גְלָלִים, כְּלֵי אֲבָנִים, כְּלֵי אֲדָמָה,
טֻמְאָה תַחְתָּיו - כֵּלִים שֶׁעַל גַּבָּיו טְמֵאִים;
טֻמְאָה עַל גַּבָּיו - כֵּלִים שֶׁתַּחְתָּיו טְמֵאִין.
נָתוּן עַל אַרְבַּע אֲבָנִים, לא על כלים אוֹ עַל דָּבָר שֶׁיֶּשׁ בּוֹ רוּחַ חַיִּים, שאינו אדם
טֻמְאָה תַחְתָּיו - כֵּלִים שֶׁעַל גַּבָּיו טְהוֹרִין;
טֻמְאָה עַל גַּבָּיו - כֵּלִים שֶׁתַּחְתָּיו טְהוֹרִין.


(ב) קוֹבְרֵי הַמֵּת שֶׁהָיוּ עוֹבְרִים בְּאַכְסַדְרָה, רחוב מקורה וְהֵגִיף אֶחָד מֵהֶן אֶת הַדֶּלֶת וּסְמָכוֹ בַמַּפְתֵּחַ; המפתח נחשב כלי

כלים אינם עוצרים את הטומאה אם אין דופן לאוהל, ראו לעיל ה, ה. אבל דלתות, אוכל ותבן או טיט, שעומדים בפני עצמם – כן, וראו לקמן ח, א.

לעניין החציצה בקנקנים - לפעמים היא מספיקה גם בלי הטיט, ראו תוספתא ז, ג. כאן מדובר במקרים שאינה חוצצת.

אִם יָכוֹל הַדֶּלֶת לַעֲמֹד בִּפְנֵי עַצְמוֹ - טָהוֹר,
וְאִם לָאו - טָמֵא.

וְכֵן חָבִית שֶׁלִּגְרוֹגְרוֹת, אוֹ קֻפָּה שֶׁלַּתֶּבֶן שֶׁהִיא נְתוּנָה בַחַלּוֹן,

אִם יְכוּלִין הַגְּרוֹגְרוֹת וְהַתֶּבֶן לַעֲמֹד בִּפְנֵי עַצְמָן - טְהוֹרִין,
וְאִם לָאו - טְמֵאִין.

בַּיִת שֶׁחֲצָצוֹ בַקִּנְקִינִים וְטָח בַּטִיט:

אִם יָכוֹל הַטִּיחַ לַעֲמֹד בִּפְנֵי עַצְמוֹ - טָהוֹר,
וְאִם לָאו - טָמֵא.


(ג) כֹּתֶל הַמְשַׁמֵּשׁ אֶת הַבַּיִת - יִדּוֹן מַחְצָה לְמַחְצָה.

השוו לקמן משנה ו. וראו גם דעת ר' יוסי לעיל ד, א.

לשאלת הטומאה בכותל ראו גם תוספתא ז, ד-ה.

העומד על הכותל כעומד בחוץ, ואם הטומאה נחשבת כבפנים הוא טהור. וראו תוספתא נזיר ה, ב, שנזיר אינו חייב לגלח על טומאה זו.

כֵּיצַד? - כֹּתֶל שֶׁהוּא לְאָוֵיר וְהַטֻּמְאָה בְתוֹכוֹ,
מֵחֶצְיוֹ וְלִפְנִים - הַבַּיִת טָמֵא, וְהָעוֹמֵד מִלְמַעְלָן טָהוֹר;
מֵחֶצְיוֹ וְלַחוּץ - הַבַּיִת טָהוֹר, וְהָעוֹמֵד מִלְמַעְלָן טָמֵא;
מַחְצָה לְמַחְצָה - הַבַּיִת טָמֵא, וְהָעוֹמֵד מִלְמַעְלָן - רְבִּי מֵאִיר מְטַמֵּא, וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין.
רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כָּל הַכֹּתֶל לַבַּיִת. כל עובי הכותל נחשב כחלק מהבית.


חטיבה II: טומאה בקיר[עריכה]

(ד) כֹּתֶל שֶׁבֵּין שְׁנֵי בָתִּים וְהַטֻּמְאָה לְתוֹכוֹ,

אם הקיר בין שני בתים או בין שתי קומות – עביו נחשב כקרוב בין השנים, וראו גם תוספתא יג, ג, וכן תוספתא ז, ו-ז.

ר' יהודה קובע במקרה השני שהמעזיבה נחשבת כחלק מהקומה השניה, כשם שקבע במשנה ג שהקיר שייך לבית.

בַּיִת הַקָּרוֹב לַטֻּמְאָה – טָמֵא, וְהַקָּרוֹב לְטַהֲרָה - טָהוֹר;
מַחְצָה לְמַחְצָה - שְׁנֵיהֶן טְמֵאִים.

טֻמְאָה בְאֶחָד מֵהֶן וְכֵלִים בַּכֹּתֶל,

מֵחֶצְיוֹ וּכְלַפֵּי טֻמְאָה – טְמֵאִין, וּמֵחֶצְיוֹ וּכְלַפֵּי טַהֲרָה - טְהוֹרִין;
מַחְצָה לְמַחְצָה - הֲרֵי הֵן טְמֵאִין.

מַעֲזֵיבָה שֶׁבֵּין הַבַּיִת לָעֲלִיָּה, וְהַטֻּמְאָה לְתוֹכָהּ;

מֵחֶצְיָהּ וּלְמַטָּן - הַבַּיִת טָמֵא, וְהָעֲלִיָּה טְהוֹרָה, מֵחֶצְיָהּ וּלְמַעְלָן - הָעֲלִיָּה טְמֵאָה, וְהַבַּיִת טָהוֹר;
מַחְצָה לְמַחְצָה - שְׁנֵיהֶן טְמֵאִין.

טֻמְאָה בְאֶחָד מֵהֶן, וְכֵלִים בְּמַעֲזֵיבָה;

מֵחֶצְיָהּ וּכְלַפֵּי טֻמְאָה – טְמֵאִין, מֵחֶצְיָהּ וּכְלַפֵּי טַהֲרָה - טְהוֹרִין;
מַחְצָה לְמַחְצָה - הֲרֵי הֵן טְמֵאִין.
רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כָּל הַמַּעֲזֵיבָה - לָעֲלִיָּה.


(ה) טֻמְאָה בֵין הַקּוֹרוֹת, וְתַחְתֶּיהָ כִּקְלִפַּת הַשּׁוּם,

אם יש כיסוי על הטומאה בתקרה, ואינה נראית בבית, ואין במקומה טפח מעוקב – הגג טמא והבית טהור. במקרה אחר – הבית טמא, וראו לקמן ז, א.

אִם יֶשׁ שָׁם פּוֹתֵחַ טֶפַח - הַכֹּל טָמֵא;
אִם אֵין שָׁם פּוֹתֵחַ טֶפַח - רוֹאִין אֶת הַטֻּמְאָה כְּאִלּוּ הִיא אֹטֶם.
הָיְתָה נִרְאֵית בְּתוֹךְ הַבַּיִת - בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, הַבַּיִת - טָמֵא.


חטיבה III: טומאה בכוך הקבורה[עריכה]

(ו) בַּיִת הַמְשַׁמֵּשׁ אֶת הַכֹּתֶל - יִדּוֹן כִּקְלִפַּת הַשּׁוּם.

אם הקיר קדם למבנה, והוא העיקר, כגון במערות קבורה – בניגוד למשנה ג, כל מחיצה מפרידה בין הבית לקיר. וראו גם תוספתא יד, י.

כֵּיצַד? - כֹּתֶל שֶׁבֵּין שְׁנֵי כֻכִּין, אוֹ בֵין שְׁתֵּי מְעָרוֹת,
טֻמְאָה בַבָּתִּים, וְכֵלִים בַּכֹּתֶל, וַעֲלֵיהֶם כִּקְלִפַּת הַשּׁוּם - טְהוֹרִין.
טֻמְאָה בַכֹּתֶל, וְכֵלִים בַּבָּתִּים, וַעֲלֵיהֶם כִּקְלִפַּת הַשּׁוּם - טְהוֹרִין.

חטיבה IV: טומאה בעמוד ולידו[עריכה]

טומאה מתחת לעמוד התומך בתקרה – מטמאת גם את העמוד בקומות העליונות והתחתונות.

הביטוי "בוקעת ויורדת" דומה לתיאור תולעת השמיר, ראו תוספתא סוטה טו, א.

טֻמְאָה תַחַת הָעַמּוּד, טֻמְאָה בוֹקַעַת וְעוֹלָה, וּבוֹקַעַת וְיוֹרֶדֶת.


(ז) כֵּלִים שֶׁתַּחַת הַפֶּרַח הקישוט לעמוד, הבולט ממנו החוצה - טְהוֹרִין. רְבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי מְטַמֵּא.

אם הטומאה מתחת לעמוד – מחלוקת לגבי הנמצא לידו, מתחת הפרח.

אם הטומאה מתחת הפרח, ואין טפח מעוקב במקום – העמוד טהור.

ארונות קיר סגורים נחשבים חלק מהקיר, גם לעניין חישוב עובי הקיר (משנה ד). אם הם פתוחים לבית – נחשבים חלק ממנו, וראו גם לעיל ד, א. לכן שני ארונות שבאחד מהם טומאה והוא פתוח, ואחר סגור – הפתוח כבית, והבית טמא, והסגור טהור, כי אין דרך הטומאה להכנס.

אם הטומאה בבית - אינה נכנסת לארון אפילו אם הוא פתוח, כי אין דרכה להכנס, ראו תוספתא ז, יא.

הַטֻּמְאָה בַכֵּלִים שֶׁתַּחַת הַפֶּרַח,
אִם יֶשׁ שָׁם פּוֹתֵחַ טֶפַח - טְמֵאִין, וְאִם לָאו - טְהוֹרִין.

שְׁנֵי פַרְדִּסְקִין ארונות קיר זֶה בְצַד זֶה, אוֹ זֶה עַל גַּבֵּי זֶה;

נִפְתַּח אֶחָד מֵהֶן - הוּא וְהַבַּיִת טָמֵא, וַחֲבֵרוֹ טָהוֹר.

רוֹאִין אֶת הַפַּרְדִּסְקָה אם ארון הקיר סגור כְּאִלּוּ הוּא אֹטֶם:

יִדּוֹן מַחְצָה לְמַחְצָה לְהָבִיא אֶת הַטֻּמְאָה לַבַּיִת.