ביאור:תוספתא/אהלות/ז
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
תוספתא מסכת אהלות פרק שביעי[עריכה]
טומאה בלווייה[עריכה]
ארבעה שהיו נושאין את הנדבד, ואין במוטות כעובי המרדע
ראו משנה ו, א. לדברי ר' אליעזר ראו משנה יב, א. הוא רואה את הנדבד כאוהל לכל דבר. |
טומאה על גביו - כלים שתחתיו טמאין. ר' אליעזר מטהר.
וכן היה ר' אליעזר אומר: כזית מן המת בפי העורב, האהיל על גבי הנדבד
אדם וכלים שתחתיו טהורין
האהיל על תנור וכירים החדשים שמתחת הנדבד - טהורין.
נתון על ארבעה כלים, אפי' כלי גללים וכלי אבנים וכלי אדמה, ואין בהן פותח טפח
טומאה תחתיו - כלים שעל גביו טמאין.
טומאה על גביו - כלים שתחתיו טמאין
יש בהן פותח טפח - ר' אליעזר מטהר
ואם יש בהן פותח טפח, והכלים מקבלים טומאה טומאה תחתיו - כלים שעל גביו טמאין
טומאה שעל גביו - כלים שתחתיו טמאין
נתון על ארבע כסאות הנתונות על ארבע אבנים, ואין בהן גובה טפח
טומאה תחתיו - כלים שעל גביו טמאין. טומאה על גביו - כלים שתחתיו טמאין, ור' אליעזר מטהר.
אם יש בהן גובה טפח, טומאה תחתיו - כלים שעל גביו טמאין
טומאה על גביו - כלים שתחתיו טהורין
ואם ראשי כסאות נראין והנדבד אינו מונח עליהם, אלא על האבנים - בין כך ובין כך טהורין.
נסר עומד לעצמו[עריכה]
נסר שראשו אחד נתון על גבי האבן וראשו אחד נתון על גבי הספסל
רואין את הנסר: שאם ינטל הספסל ויכול לעמוד בפני עצמו – מציל, ואם לאו - אינו מציל
רבי יוסי ברבי יהודה אומר: רואין את הנסר
שאם יורד ויושב, ויש תחתיו רביע טפח על טפח ועל רום טפח - הרי זה מציל
מפני שהוא נידון כשיפועי אוהלין.
ר' יהודה אומר משם ר' אליעזר: אע"פ שהדלת נפתחה - הבית טהור, לפי שלא נטמא המפתח.
בית שחצצו בקנקנין טהורות, ופיהן כלפי הטהורה – מצילות. כלפי הטמאה - אין מצילות
ר"ש בן יהודה אומר משם ר"ש: כלפי הטומאות – מצילות, עד שיהא בפיהן פותח טפח.
טחן בטיט, בין מבפנים ובין מבחוץ, אם יכול הטיח לעמוד בפני עצמו – מציל, ואם לאו - אין מציל.
סדק בקיר ובו טומאה[עריכה]
כותל שנסדק, בין שתי ובין ערב, ועשוי כמין משפך: רחב מבפנים וצר מבחוץ
ראו משנה ו, ג-ד. לעניין גודל הסדק ראו כלים יז, יב. |
רחב מבחוץ וצר מבפנים, טומאה ברחב - הבית טהור, ובצר - נידון מחצה על מחצה.
נסדק כמין שתי, ומפולש לכאן ולכאן, מהתקרה עד הרצפה רחב מלמעלה וצר מלמטה
וטומאה בין ברחב ובין בצר - הבית טמא.
נסדק כמין ערב, ומפולש לכאן ולכאן, רחב מצד אחד וצר מצד אחד
טומאה ברחב - הבית טמא, ובצר - נדון מחצה על מחצה.
וכמה יהא הסדק הזה: רבי אומר: מלא אגרופו של בן בטי.
כותל שחציו סלע וחציו בנין - נדון מחצה על מחצה
ניטל הימנו מבפנים והוסיף עליו מבחוץ, נמצאת טומאה מחצי כותל ולפנים - הבית טמא
ניטל הימנו מבחוץ והוסיף עליו מבפנים, ונמצאת טומאה מחצי כותל ולחוץ - הבית טהור.
היה אחד מקירות הבית סלע ואחד בנין, של בנין נדון מחצה על מחצה, ושל סלע נדון כקליפת השום
ר' יוסי אומר: טומאה מחצי הכותל ולחוץ, מחצי מעזיבה ולמעלה - הבית טהור.
שאין הטומאה מעברת את הקורות, ואע"פ שאין הקורות לאותה הרוח.
טומאה שהיא נתונה על גבי הכותל, בין מחציו ולפנים בין מחציו ולחוץ - הבית טהור
ר"מ ור"ש אומרים: מחציו ולחוץ - טומאה בוקעת ועולה בוקעת ויורדת.
כותל שבין שני בתים, וטומאה בתוכו, הבית הקרוב לטומאה – טמא, והקרוב לטהרה - טהור
ר' אליעזר אומר: שורפין עליהן את התרומה, ואין חייבין עליהן על טומאת מקדש וקדשיו.
מעזיבה שהיא לאויר שאין קומה מעליה וטומאה בתוכה
ראו משנה ו, ד. אם אין קומה נוספת ר' יהודה רואה את כל המעזיבה כחלק מהבית. אם יש קומה נוספת ר' יהודה רואה אותה כחלק מהעליה. |
מחציה ולמעלה –הבית טהור, והעומד מלמעלה כנגד הטומאה - טמא
מחצה על מחצה - הבית טמא, והעומד מלמטה כנגד הטומאה - ר"מ מטמא ור"ש מטהר.
ר' יהודה אומר: כל המעזיבה - תשמיש לבית
וכן היה ר' יהודה אומר: כל מעזיבה - תשמיש לעלייה.
מערות קבורה[עריכה]
מודים חכמים לר' יהודה בשתי מערות זו על גב זו, וטומאה בתחתונה
תחתונה וקרקע טמאה, עליונה וקרקע טהורה.
טומאה ביניהן - עליונה טמאה ותחתונה טהורה, וגגו של עליונה טהורה
וכן היה ר' יהודה אומר: כותל שבין שני כוכין או בין שתי מערות
עד ששה טפחים - נידון מחצה על מחצה; יותר על כן - נידון כקליפת השום.
קדרה שהיא נתונה בצד דפנה של מערה - אינה מצלת
קדרה מצלת רק אם היא סמוכה לקיר של בית שנבנה בידי אדם, ולא לקיר המערה. וראו גם משנה ג, ז. חכמים מודים לר' יהודה במערה וגם הוא מודה להם בשקיפים וסלעים. |
בצד שקיפה של מערה משקוף הבנוי בידי אדם - הרי זו מצלת.
היתה נתונה בחלון שבין שני בתים, וטומאה באחת מהן - הרי זו טהורה
מפני שהוא ניצלת עם דופני של שני.
היתה טומאה שביניהן, ויש במקומה טפח על טפח ברום טפח
אם אין בין פיה לשקוף פותח טפח - הרי זו מצלת
אם יש בין פיה לשקוף פותח טפח - אינה מצלת.
קלל של מי חטאת[עריכה]
קלל של חטאת שהוא נתון בחלון, ויש במקומו טפח על טפח ברום טפח
אם אין בין פיו לשקוף פותח טפח - ה"ז מציל, ואם לאו - אין מציל, דברי ר' אליעזר
ור' יהושע אומר: לעולם אינו מציל, עד שיהא לפנים הימנו חלל בפותח טפח.
עמוד שהוא עומד בתוך הבית, וטומאה תחתיו והיא רוצצת - טומאה בוקעת ועולה, בוקעת ויורדת
כלים שתחת הפרח – טהורין, ור' יוחנן בן נורי מטמא.
ארונות – פרדסטקין[עריכה]
תיבה שעשאה פרדסטקין, אע"פ שמשתמש בה - טהורה
היתה טמאה ועשאה פרדסטקין – טמאה, עד שיקבענה במסמר.
פרסטקין שהוא פתוח לבית, וטומאה בתוכו, והבית טמא
טומאה בבית - מה שבתוכו טהור, מפני שדרך הטומאה לצאת ואין דרכה ליכנס.
טומאה בקרקעו או בכותל שלפנים הימנו - טומאה בוקעת ועולה, בוקעת ויורדת
ורואין את הפרסטקין כאילו הוא אטום, מחצה על מחצה, להביא את הטומאה לבית
שלשה פרסטקין זה בצד זה, או זה אחר זה, או זה על גבי זה
וטומאה תחתיהן ביניהן או על גביהן - טומאה בוקעת ועולה בוקעת ויורדת
ורואין את הפרסטקין כאילו הן אטומין, ונדונים מחצה על מחצה, להביא את הטומאה לבית.
ר' יהודה אומר משם ר' יהושע: סמך להן סוכות טהורות לאכול בהן פסחים.