ביאור:תוספתא/אהלות/ז

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

תוספתא מסכת אהלות פרק שביעי

טומאה בלווייה

(א)

ארבעה שהיו נושאין את הנדבד, ואין במוטות כעובי המרדע

טומאה תחתיו - כלים שעל גביו טמאין.

ראו משנה ו, א. לדברי ר' אליעזר ראו משנה יב, א. הוא רואה את הנדבד כאוהל לכל דבר.
אבל אם הנדבד מונח על כלים שאין בהם פותח טפח – גם ר' אליעזר מודה שאינו אוהל. ואם הכלים מקבלים טומאה ואינם כלי גללים וכו' – גם הוא מודה שאינו אוהל.
לכסאות הנמוכים מטפח ראו כלים כב, ג. אם הם גבוהים מטפח ונטמאו – אין הנדבד מאהיל. אבל אם הם טהורים והטומאה מעל הנדבד – הוא מאהיל עליהם והם טהורים.

טומאה על גביו - כלים שתחתיו טמאין. ר' אליעזר מטהר.
וכן היה ר' אליעזר אומר: כזית מן המת בפי העורב, האהיל על גבי הנדבד
אדם וכלים שתחתיו טהורין
האהיל על תנור וכירים החדשים שמתחת הנדבד - טהורין.
נתון על ארבעה כלים, אפי' כלי גללים וכלי אבנים וכלי אדמה, ואין בהן פותח טפח
טומאה תחתיו - כלים שעל גביו טמאין.
טומאה על גביו - כלים שתחתיו טמאין
יש בהן פותח טפח - ר' אליעזר מטהר
ואם יש בהן פותח טפח, והכלים מקבלים טומאה טומאה תחתיו - כלים שעל גביו טמאין
טומאה שעל גביו - כלים שתחתיו טמאין
נתון על ארבע כסאות הנתונות על ארבע אבנים, ואין בהן גובה טפח
טומאה תחתיו - כלים שעל גביו טמאין. טומאה על גביו - כלים שתחתיו טמאין, ור' אליעזר מטהר.
אם יש בהן גובה טפח, טומאה תחתיו - כלים שעל גביו טמאין
טומאה על גביו - כלים שתחתיו טהורין
ואם ראשי כסאות נראין והנדבד אינו מונח עליהם, אלא על האבנים - בין כך ובין כך טהורין.

נסר עומד לעצמו

(ב)
נסר שראשו אחד נתון על גבי האבן וראשו אחד נתון על גבי הספסל

לעניין שיפועי אהלים ראו משנה ז, ב. לעניין הדלת ראו משנה ו, ב.

רואין את הנסר: שאם ינטל הספסל ויכול לעמוד בפני עצמו – מציל, ואם לאו - אינו מציל
רבי יוסי ברבי יהודה אומר: רואין את הנסר
שאם יורד ויושב, ויש תחתיו רביע טפח על טפח ועל רום טפח - הרי זה מציל
מפני שהוא נידון כשיפועי אוהלין.
ר' יהודה אומר משם ר' אליעזר: אע"פ שהדלת נפתחה - הבית טהור, לפי שלא נטמא המפתח.

(ג)
בית שחצצו בקנקנין טהורות, ופיהן כלפי הטהורה – מצילות. כלפי הטמאה - אין מצילות

ראו משנה ו, ב.

ר"ש בן יהודה אומר משם ר"ש: כלפי הטומאות – מצילות, עד שיהא בפיהן פותח טפח.
טחן בטיט, בין מבפנים ובין מבחוץ, אם יכול הטיח לעמוד בפני עצמו – מציל, ואם לאו - אין מציל.

סדק בקיר ובו טומאה

(ד)

כותל שנסדק, בין שתי ובין ערב, ועשוי כמין משפך: רחב מבפנים וצר מבחוץ

טומאה ברחב - הבית טמא, ובצר - נדון מחצה על מחצה

ראו משנה ו, ג-ד. לעניין גודל הסדק ראו כלים יז, יב.
בתחילת המשנה מדובר על סדק שרחב מבפנים וצר מבחוץ או ההפך, ובהמשך מדובר על סדק שרחב באחד הצדדים לכל עובי הכותל. סדק שתי הוא מאונך וערב הוא מאוזן.
"מחצה על מחצה" אינה קבועה, כי אמצע הכותל עשוי להשתנות, ודנים לפי המצב הנוכחי.

רחב מבחוץ וצר מבפנים, טומאה ברחב - הבית טהור, ובצר - נידון מחצה על מחצה.
נסדק כמין שתי, ומפולש לכאן ולכאן, מהתקרה עד הרצפה רחב מלמעלה וצר מלמטה
וטומאה בין ברחב ובין בצר - הבית טמא.
נסדק כמין ערב, ומפולש לכאן ולכאן, רחב מצד אחד וצר מצד אחד
טומאה ברחב - הבית טמא, ובצר - נדון מחצה על מחצה.
וכמה יהא הסדק הזה: רבי אומר: מלא אגרופו של בן בטי.
כותל שחציו סלע וחציו בנין - נדון מחצה על מחצה
ניטל הימנו מבפנים והוסיף עליו מבחוץ, נמצאת טומאה מחצי כותל ולפנים - הבית טמא
ניטל הימנו מבחוץ והוסיף עליו מבפנים, ונמצאת טומאה מחצי כותל ולחוץ - הבית טהור.

(ה)

היה אחד מקירות הבית סלע ואחד בנין, של בנין נדון מחצה על מחצה, ושל סלע נדון כקליפת השום
ר' יוסי אומר: טומאה מחצי הכותל ולחוץ, מחצי מעזיבה ולמעלה - הבית טהור.

העומד מלמעלה כנגד הטומאה - טהור

ראו משנה ו, ג. ר' יוסי מטהר את העומד למעלה כי לדעתו טומאה הטמונה בכותל אינה בוקעת.

שאין הטומאה מעברת את הקורות, ואע"פ שאין הקורות לאותה הרוח.
טומאה שהיא נתונה על גבי הכותל, בין מחציו ולפנים בין מחציו ולחוץ - הבית טהור
ר"מ ור"ש אומרים: מחציו ולחוץ - טומאה בוקעת ועולה בוקעת ויורדת.

(ו)

כותל שבין שני בתים, וטומאה בתוכו, הבית הקרוב לטומאה – טמא, והקרוב לטהרה - טהור

מחצה על מחצה - שניהן טמאין.

ראו משנה ו, ד.

ר' אליעזר אומר: שורפין עליהן את התרומה, ואין חייבין עליהן על טומאת מקדש וקדשיו.

(ז)

מעזיבה שהיא לאויר שאין קומה מעליה וטומאה בתוכה

מחציה ולמטה - הבית טמא, והעומד מלמעלה כנגד הטומאה - טהור

ראו משנה ו, ד. אם אין קומה נוספת ר' יהודה רואה את כל המעזיבה כחלק מהבית. אם יש קומה נוספת ר' יהודה רואה אותה כחלק מהעליה.

מחציה ולמעלה –הבית טהור, והעומד מלמעלה כנגד הטומאה - טמא
מחצה על מחצה - הבית טמא, והעומד מלמטה כנגד הטומאה - ר"מ מטמא ור"ש מטהר.
ר' יהודה אומר: כל המעזיבה - תשמיש לבית
וכן היה ר' יהודה אומר: כל מעזיבה - תשמיש לעלייה.

מערות קבורה

מודים חכמים לר' יהודה בשתי מערות זו על גב זו, וטומאה בתחתונה
תחתונה וקרקע טמאה, עליונה וקרקע טהורה.

טומאה בעליונה - קרקע ועליונה טמאה, קרקע ותחתונה טהורה

לעניין מערות הקבורה ראו משנה ו, ו. חכמים מודים במערות לר' יהודה במקרה שטומאה ביניהן.

טומאה ביניהן - עליונה טמאה ותחתונה טהורה, וגגו של עליונה טהורה
וכן היה ר' יהודה אומר: כותל שבין שני כוכין או בין שתי מערות
עד ששה טפחים - נידון מחצה על מחצה; יותר על כן - נידון כקליפת השום.

(ח)
קדרה שהיא נתונה בצד דפנה של מערה - אינה מצלת

קדרה מצלת רק אם היא סמוכה לקיר של בית שנבנה בידי אדם, ולא לקיר המערה. וראו גם משנה ג, ז. חכמים מודים לר' יהודה במערה וגם הוא מודה להם בשקיפים וסלעים.

בצד שקיפה של מערה משקוף הבנוי בידי אדם - הרי זו מצלת.
היתה נתונה בחלון שבין שני בתים, וטומאה באחת מהן - הרי זו טהורה
מפני שהוא ניצלת עם דופני של שני.
היתה טומאה שביניהן, ויש במקומה טפח על טפח ברום טפח
אם אין בין פיה לשקוף פותח טפח - הרי זו מצלת
אם יש בין פיה לשקוף פותח טפח - אינה מצלת.

קלל של מי חטאת

(ט)
קלל של חטאת שהוא נתון בחלון, ויש במקומו טפח על טפח ברום טפח

ראו פרה י, ג. לדברי ר' יהושע ראו ספרי במדבר קכד. למרות שהקלל מאבן הוא נטמא כי אינו ב"מקום טהור".

אם אין בין פיו לשקוף פותח טפח - ה"ז מציל, ואם לאו - אין מציל, דברי ר' אליעזר
ור' יהושע אומר: לעולם אינו מציל, עד שיהא לפנים הימנו חלל בפותח טפח.

(י)

עמוד שהוא עומד בתוך הבית, וטומאה תחתיו והיא רוצצת - טומאה בוקעת ועולה, בוקעת ויורדת

ואם יש במקום הטומאה טפח על רום טפח - הרי הוא כקבר סתום, ומטמא כל סביביו

ראו משנה ו, ו-ז.

כלים שתחת הפרח – טהורין, ור' יוחנן בן נורי מטמא.

ארונות – פרדסטקין

(יא)
תיבה שעשאה פרדסטקין, אע"פ שמשתמש בה - טהורה

ראו משנה ו, ז. לעניין טומאה בקרקע ראו לעיל ה, ד. לדברי ר' יהודה ראו משנה ו, ג.

היתה טמאה ועשאה פרדסטקין – טמאה, עד שיקבענה במסמר.
פרסטקין שהוא פתוח לבית, וטומאה בתוכו, והבית טמא
טומאה בבית - מה שבתוכו טהור, מפני שדרך הטומאה לצאת ואין דרכה ליכנס.
טומאה בקרקעו או בכותל שלפנים הימנו - טומאה בוקעת ועולה, בוקעת ויורדת
ורואין את הפרסטקין כאילו הוא אטום, מחצה על מחצה, להביא את הטומאה לבית
שלשה פרסטקין זה בצד זה, או זה אחר זה, או זה על גבי זה
וטומאה תחתיהן ביניהן או על גביהן - טומאה בוקעת ועולה בוקעת ויורדת
ורואין את הפרסטקין כאילו הן אטומין, ונדונים מחצה על מחצה, להביא את הטומאה לבית.
ר' יהודה אומר משם ר' יהושע: סמך להן סוכות טהורות לאכול בהן פסחים.