ביאור:משנה אהלות פרק ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


משנה מבוארת        משנה עם מפרשים

מסכת אהלות: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח

מסכת אהלות עם מפרשי המשנה: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח

----

דרך הטומאה לצאת ואין דרכה להיכנס[עריכה]

חטיבה I: ארון וטומאה בחוץ[עריכה]

(א) מִגְדָּל שֶׁהוּא עוֹמֵד בְּאָוֵיר;

ארון שאינו בבית משמש להדגמה של הכלל "דרך הטומאה לצאת ולא להיכנס": לדעת ת"ק המגדל מגדיר כמה חללים נפרדים: תוכו, עביו, ומחוץ לו. ר' יוסי מגדיר רק שני איזורים: בתוך הארון או מחוץ לו. הגבול בין השנים הוא אמצע עובי דפנות הארון.

טֻמְאָה בְתוֹכוֹ - כֵּלִים שֶׁבְּעָבְיוֹ טְהוֹרִין; טֻמְאָה בְעָבְיוֹ - כֵּלִים שֶׁבְּתוֹכוֹ טְהוֹרִין.
רְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: מַחְצָה לְמַחְצָה.

חטיבה II: ארון וטומאה בבית[עריכה]

הָיָה עוֹמֵד בְּתוֹךְ הַבַּיִת, טֻמְאָה בְתוֹכוֹ - הַבַּיִת טָמֵא;

אם הארון נמצא בבית, ויש בו טומאה – כל הבית טמא; אבל אם הטומאה מחוץ לו – הארון עצמו נשאר טהור, כי ממקום הטומאה היא מתפשטת תמיד כלפי חוץ. וראו גם לעיל ג, ז.

הטומאה אינה חלה על מקום שאין בו טפח מעוקב, ולכן אם אין מקום של טפח בין הארון לרצפה, לתקרה או לקירות, ויש במקום הצר הזה כלים – הם טהורים. אבל אם הטומאה שם – הבית טמא, כי דרך הטומאה לצאת אליו.

טֻמְאָה בַבַּיִת - מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ טָהוֹר,
שֶׁדֶּרֶךְ טֻמְאָה לָצֵאת, וְאֵין דַּרְכָּהּ לְהִכָּנֵס.
כֵּלִים שֶׁבֵּינוֹ לְבֵין הָאָרֶץ, שֶׁבֵּינוֹ לְבֵין הַכֹּתֶל, וְשֶׁבֵּינוֹ לְבֵין הַקּוֹרוֹת;
אִם יֶשׁ שָׁם פּוֹתֵחַ טֶפַח - טְמֵאִין, וְאִם לָאו - טְהוֹרִין.
טֻמְאָה שָׁם - הַבַּיִת טָמֵא.


(ב) תֵּבַת הַמִּגְדָּל, מגירה גדולה בארון יֶשׁ בָּהּ פּוֹתֵחַ טֶפַח, וְאֵין בִּיצִיאָתָהּ פּוֹתֵחַ טֶפַח,

ר' יוסי מטהר גם בית שבארון שבו יש כזית מהמת, אם הפתח של הארון הנ"ל קטן מטפח, כי אין הכרח שהטומאה תצא מהארון, שהרי יתכן שישרוף אותה במקומה או יוציא אותה בחלקים שהם מתחת לשיעור.

גם ת"ק מטהר את פנים הארון אם הבית טמא, כי גם לדעתו אין דרך הטומאה להיכנס.

טֻמְאָה בְתוֹכָהּ - הַבַּיִת טָמֵא; טֻמְאָה בַבַּיִת - מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ טָהוֹר,
שֶׁדֶּרֶךְ טֻמְאָה לָצֵאת, וְאֵין דַּרְכָּהּ לְהִכָּנֵס.
רְבִּי יוֹסֵה מְטַהֵר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא יָכוֹל לְהוֹצִיאָהּ חֲצָיִים, אוֹ לְשָׂרְפָהּ בִּמְקוֹמָהּ.

חטיבה III: ארון בפתח הבית וטומאה[עריכה]

(ג) הָיָה עוֹמֵד בְּתוֹךְ הַפֶּתַח, וְנִפְתַּח לַחוּץ,

אם הארון בפתח הבית, והטומאה בתוכו, ופתח הארון נפתח לחוץ הבית – הטומאה יוצאת מהבית ואינה נכנסת אליו, ולכן הבית טהור.

אבל אם הטומאה בבית – הארון שבפתחו טמא, כי דרך הטומאה לצאת. בתוספתא ה, ה מקילים, ור' יוסי מסביר את ההקלה בקל וחומר.

אפילו אם הטומאה במדף העליון של הארון, ומעליה נמצאת תקרת הבית, אבל הארון פתוח החוצה – אין התקרה של הבית נחשבת כמאהילה על הטומאה אלא הטומאה נדונה כעומדת בחוץ, והארון – כעומד "באויר" (ראו משנה א.)

בתוספתא ה, ו, מוסבר הצורך בפותח טפח בין הארון לתקרה.

טֻמְאָה בְתוֹכוֹ - הַבַּיִת טָהוֹר; טֻמְאָה בַבַּיִת - מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ טָמֵא,
שֶׁדֶּרֶךְ טֻמְאָה לָצֵאת, וְאֵין דַּרְכָּהּ לְהִכָּנֵס.
הָיְתָה מֶכְנֶה שֶׁלּוֹ מְשׁוּכָה לְאַחֲרָיו שָׁלוֹשׁ אֶצְבָּעוֹת, טֻמְאָה שָׁם כְּנֶגֶד הַקּוֹרוֹת - הַבַּיִת טָהוֹר.
בַּמֵּי דְבָרִים אֲמוּרִים? - בִּזְמַן שֶׁיֶּשׁ שָׁם פּוֹתֵחַ טֶפַח, וְאֵינָה יוֹצָא, וְהַמִּגְדָּל בָּא בַמִּדָּה.