משנה אהלות ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


אהלות פרק ד', ב: משנה תוספתא ירושלמי בבלי


<< · משנה · סדר טהרות · מסכת אהלות · פרק רביעי ("מגדל שהוא") · >>

פרקי מסכת אהלות: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח

משנה א · משנה ב · משנה ג ·

נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


משנה א

מגדל שהוא עומד באויר, טומאה בתוכו, כלים שבעביו טהורים.

טומאה בעביו, כלים שבתוכו טהורים.

רבי יוסי אומר, מחצה למחצה.

היה עומד בתוך הבית, טומאה בתוכו, הבית טמא.

טומאה בבית, מה שבתוכו טהור, שדרך הטומאה לצאת ואין דרכה להכנס.

כלים שבינו לבין הארץ, שבינו לבין הכותל, שבינו לבין הקורות, אם יש שם פותח טפח, טמאין.

ואם לאו, טהורין.

טומאה שם, הבית טמא.

משנה ב

תיבת המגדל, יש בה פותח טפח ואין ביציאתה פותח טפח, טומאה בתוכה, הבית טמא.

טומאה בבית, מה שבתוכה טהור, שדרך הטומאה לצאת ואין דרכה להכנס.

רבי יוסי מטהר, מפני שהוא יכול להוציאה לחצאים או לשרפה במקומה.

משנה ג

היה עומד בתוך הפתח ונפתח לחוץ, טומאה בתוכו, הבית טהור.

טומאה בבית, מה שבתוכו טמא, שדרך הטומאה לצאת ואין דרכה להכנס.

היתה מוכני שלו משוכה לאחוריו שלש אצבעות, טומאה שם כנגד הקורות, הבית טהור.

במה דברים אמורים, בזמן שיש שם פותח טפח, ואינה יוצאה, והמגדל בא במדה.

א. מִגְדָּל שֶׁהוּא עוֹמֵד בָּאֲוִיר, טֻמְאָה בְתוֹכוֹ, כֵּלִים שֶׁבְּעָבְיוֹ טְהוֹרִים. טֻמְאָה בְעָבְיוֹ, כֵּלִים שֶׁבְּתוֹכוֹ טְהוֹרִים. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה. הָיָה עוֹמֵד בְּתוֹךְ הַבַּיִת, טֻמְאָה בְתוֹכוֹ, הַבַּיִת טָמֵא. טֻמְאָה בַבַּיִת, מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ טָהוֹר, שֶׁדֶּרֶךְ הַטֻּמְאָה לָצֵאת וְאֵין דַּרְכָּהּ לְהִכָּנֵס. כֵּלִים שֶׁבֵּינוֹ לְבֵין הָאָרֶץ, שֶׁבֵּינוֹ לְבֵין הַכֹּתֶל, שֶׁבֵּינוֹ לְבֵין הַקּוֹרוֹת, אִם יֶשׁ שָׁם פּוֹתֵחַ טֶפַח, טְמֵאִין. וְאִם לָאו, טְהוֹרִין. טֻמְאָה שָׁם, הַבַּיִת טָמֵא:

ב . תֵּבַת הַמִּגְדָּל, יֶשׁ בָּהּ פּוֹתֵחַ טֶפַח וְאֵין בִּיצִיאָתָהּ פּוֹתֵחַ טֶפַח, טֻמְאָה בְתוֹכָהּ, הַבַּיִת טָמֵא. טֻמְאָה בַבַּיִת, מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ טָהוֹר, שֶׁדֶּרֶךְ הַטֻּמְאָה לָצֵאת וְאֵין דַּרְכָּהּ לְהִכָּנֵס. רַבִּי יוֹסֵי מְטַהֵר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא יָכוֹל לְהוֹצִיאָהּ לַחֲצָאִים אוֹ לְשָׂרְפָהּ בִּמְקוֹמָהּ:

ג . הָיָה עוֹמֵד בְּתוֹךְ הַפֶּתַח וְנִפְתַּח לַחוּץ, טֻמְאָה בְתוֹכוֹ, הַבַּיִת טָהוֹר. טֻמְאָה בַבַּיִת, מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ טָמֵא, שֶׁדֶּרֶךְ הַטֻּמְאָה לָצֵאת וְאֵין דַּרְכָּהּ לְהִכָּנֵס. הָיְתָה מוּכְנִי שֶׁלּוֹ מְשׁוּכָה לַאֲחוֹרָיו שָׁלשׁ אֶצְבָּעוֹת, טֻמְאָה שָׁם כְּנֶגֶד הַקּוֹרוֹת, הַבַּיִת טָהוֹר. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים, בִּזְמַן שֶׁיֶּשׁ שָׁם פּוֹתֵחַ טֶפַח, וְאֵינָהּ יוֹצְאָה, וְהַמִּגְדָּל בָּא בְמִדָּה:

נוסח הרמב"ם

(א) מגדל שהוא עומד באוויר -

טומאה בתוכו - כלים שבעוביו טהורים,
טומאה בעוביו - כלים שבתוכו טהורים.
רבי יוסי אומר: מחצה למחצה.
היה עומד בתוך הבית -
טומאה בתוכו - הבית טמא,
טומאה בבית - מה שבתוכו טהור,
שדרך הטומאה לצאת, ואין דרכה להיכנס.
כלים שבינו לבין הארץ,
שבינו לבין הכותל,
שבינו לבין הקורות -
אם יש שם פותח טפח - טמאים,
ואם לאו - טהורים.
טומאה שם - הבית טמא.


(ב) תיבת המגדל,

יש בה פותח טפח, ואין ביציאתה פותח טפח -
טומאה בתוכה - הבית טמא,
טומאה בבית - מה שבתוכה טהור,
שדרך הטומאה לצאת, ואין דרכה להיכנס.
רבי יוסי - מטהר,
מפני שהוא יכול להוציאה חצאים, או לשורפה במקומה.


(ג) היה עומד בתוך הפתח, ונפתח לחוץ -

טומאה בתוכו - הבית טהור,
טומאה בבית - מה שבתוכו טמא,
שדרך הטומאה לצאת, ואין דרכה להיכנס.
היתה מוכני שלו משוכה לאחריו שלש אצבעות -
טומאה שם כנגד הקורות - הבית טהור.
במה דברים אמורים?
בזמן שיש שם פותח טפח, ואינה יוצאה, והמגדל בא במידה.


פירושים