רמב"ם על אהלות ד
ראו גם נוסח המשנה אהלות ד רמבם
אהלות פרק ד[עריכה]
משנה א[עריכה]
עניין אמרו עומד באויר - שלא יהיה המגדל תחת אוהל אבל מגולה לשמים' והיו בו חדרים עוברים בעוביו בין שני לוחות האלו:
ואמר רבי יוסי מחצה למחצה, עניינו אם היתה טומאה בעובי, כלי שבתוך הבית אשר ימשך לחצי אשר בו הטומאה טמאים, ואשר ימשך לחצי האחר טהורין. וכן אם היתה טומאה בתוכו, הנה חצי עוביו טמא ממה שימשך לתוכו.
עוד אמר, כי כאשר היה זה המגדל בתוך הבית הנה הוא כמו בית בבית, וכלים שבינו לבין הכותל לא יטמאו אם לא היה שם פותח טפח, וכן בינו לבין הקורות. ונוסחת התוספתא שאנו רואים את הקורות כאילו הן יורדות וסותמות. דבר אחר, אין טומאה נכנסת לאוהל ואין יוצאה ממנו אם לא בפותח טפח.
ואמרו טומאה שם - רוצה לומר בין הכותל ואחורי המגדל, או בין גג הבית וגג המגדל, או בין קרקעית המגדל ובין הארץ, הנה הבית כולו טמא על אי זה פנים שיהיה, לפי שהטומאה ההיא בתוך הבית ולא יציל האוהל על הטומאה שתחתיו, לפי שהשורש אצלינו אם היה אוהל לתוך אוהל והיתה הטומאה תחת אוהל הפנימי הנה אוהל החיצון טמא. וכבר קדם לנו זכרון זה השורש בשמיני מכלים, והוא מאמר התוספתא "צמיד פתיל ואוהלים מצילין על הטהורים מלטמא, ואין מצילין על הטמאים מלטמא". ושמור זה השורש שהוא עיקר גדול, ובעבור שאומר בכאן אם היתה הטומאה ואפילו תחת המגדל או אחוריו נטמא כל הבית.
ואין הלכה כרבי יוסי:
משנה ב[עריכה]
תיבת המגדל - הוא ארון ישימו אותן במגדל, וזה צורתה:
ואמר רבי יוסי, שאפילו היתה הטומאה בתוך זה הארון הנה הבית טהור, ולא נאמר תצא טומאה דרך פתחו אשר בו טפח, שכבר אפשר שתצא הטומאה מזאת התיבה מבלתי זה הפתח אשר בו טפח אשר תצא ממנו הטומאה, וזה כשיוציאה חלקים חלקים מדרך יציאתה אשר אין בו טפח ולא תצא ממנו טומאה, או ישרוף אותו תוך הארון ולעולם לא תצא טומאה מפתח זאת התיבה לבית.
ואין הלכה כרבי יוסי:
משנה ג[עריכה]
בעבור שאמר שאם היתה טומאה בתוך המגדל והוא על זה המצב הבית טהור, אמר אם היתה הטומאה גם כן בגלגל אשר בזאת המגדל הוא יקרא מוכני כמו שביארנו בשמונה עשרה מכלים, והנה זה המוכני חוץ מאחורי המגדל בתוך הבית שלוש אצבעות אשר תביא הטומאה וזה תחת קורות הבית הנה הבית טהור, שזאת הטומאה אמנם תצא בטפח וזה שלוש אצבעות לבד.
והתנה בזה שלושה תנאים:
- אחד מהם, שיהיה בגובה חלל המוכני טפח, לפי שאנחנו לא נצטרך פותח טפח ליציאת הטומאה אלא אם כן היה בתוך חלל טפח, אמנם אם היה בפחות מחלל טפח הנה אינה במקום תצטרך ליציאה ממנו אבל הרי זו יוצאה ומונחת, ושמור זה שכבר הרחבנו בביאורו.
- והתנאי השני, שיהיה זה המוכני אי אפשר יציאתו מאחר המגדל בכללו עד שיהיה נטמא מאחוריו, אבל יהיה לו בעיקר עשייתו מה שעיקרו מהיציאה אלא פחות מטפח כמו שביארנו.
- והתנאי השלישי, שיהיה המגדל בא במידה, רוצה לומר שיחזיק ארבעים סאה בלח שהם כוריים ביבש כמו שביארנו בשמונה עשר מכלים, ולזה יהיה חוצץ בפני הטומאה זה המוכני הנדבק בו כמו שנזכר. אולם כאשר היה פחות מזה הנה הוא יטמא כשאר הכלים המקבלים טומאה, וכאשר היתה טומאה בתוך הבית טמא.
וכן כל מה שנזכר מגדל בזה העניין מזו המסכת, אין הדיבור אלא באוהל מגדל הבא במידה. ואף על פי שכל מה שביארנו הוא מבואר, עשינו צורה זו:
להוסיף ביאורו:
משנה אהלות, פרק ד':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב