משנה אהלות ח
אהלות פרק ח', ב: משנה • תוספתא • ירושלמי • בבלי
<< • משנה • סדר טהרות • מסכת אהלות • פרק שמיני ("יש מביאין") • >>
פרקי מסכת אהלות: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח
משנה א • משנה ב • משנה ג • משנה ד • משנה ה • משנה ו •
נוסח הרמב"ם • מנוקד • מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת
לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן
יש מביאין את הטומאה וחוצצין, מביאין את הטומאה ולא חוצצין, חוצצין ולא מביאים, לא מביאין ולא חוצצין.
אלו מביאים וחוצצים: השידה והתיבה והמגדל, כוורת הקש, כוורת הקנים, ובור ספינה אלכסנדרית, שיש להן שולים והן מחזיקים ארבעים סאה בלח שהם כוריים ביבש.
ויריעה, וסקורטיא, וקטבליא, וסדין, ומפץ, ומחצלת, שהן עשויין אהלים,
ועדר בהמה טמאה וטהורה, ומכונות חיה ועוף, והעוף ששכן, והעושה מקום לבנה בשבלים, האירוס, והקיסום, וירקות חמור, ודלעת יונית, ואוכלים טהורים.
רבי יוחנן בן נורי לא היה מודה באוכלים טהורין, חוץ מן העגול של דבלה.
הזיזין, והגזריות, והשובכות, והשקיפים, והסלעים, והגהרים, והשננים, והסככות, והפרעות, שהן יכולים לקבל מעזיבה רכה, דברי רבי מאיר.
וחכמים אומרים, מעזיבה בינונית.
אלו הן הסככות: אילן שהוא מיסך על הארץ.
והפרעות, היוצאות מן הגדר.
אלו מביאין ולא חוצצין: השידה, והתיבה, והמגדל, וכוורת הקש, כוורת הקנים, ובור ספינה אלכסנדרית, שאין להם שולים ואינן מחזיקים ארבעים סאה בלח שהם כוריים ביבש.
ויריעה, וסקורטיא, וקטבליא, וסדין, ומפץ, ומחצלת, שאין עשויין אהלים.
ובהמה וחיה שמתו, ואוכלים טמאים.
מוסף עליהם הרחים של אדם.
אלו חוצצים ולא מביאין: מסכת פרוסה, וחבילי המטה, והמשפלות, והסריגות שבחלונות.
אלו לא מביאין ולא חוצצין: הזרעים והירקות המחוברים לקרקע, חוץ מן הירקות שמנו.
וכיפת הברד, והשלג, והכפור, והגליד, והמלח,
והדולג ממקום למקום, והקופץ ממקום למקום, והעוף הפורח, וטלית המנפנפת, וספינה שהיא שטה על פני המים.
קשר את הספינה בדבר שהוא יכול להעמידה, כבש את האבן על גבי הטלית, מביאה את הטומאה.
רבי יוסי אומר, הבית שבספינה, אינו מביא את הטומאה.
שתי חביות ובהן כשני חציי זיתים, מוקפות צמיד פתיל ומונחות בתוך הבית, הן טהורות והבית טמא.
נפתחה אחת מהן, היא והבית טמאים וחברתה טהורה.
וכן שני חדרים שהן פתוחין לבית.
- מְבִיאִין אֶת הַטֻּמְאָה וְלֹא חוֹצְצִין,
- חוֹצְצִים וְלֹא מְבִיאִים,
- לֹא מְבִיאִין וְלֹא חוֹצְצִין.
- אֵלּוּ מְבִיאִים וְחוֹצְצִים:
- הַשִּׁדָּה וְהַתֵּבָה וְהַמִּגְדָּל,
- כַּוֶּרֶת הַקַּשׁ,
- כַּוֶּרֶת הַקָּנִים,
- וּבוֹר סְפִינָה אֲלֶכְּסַנְדְּרִית,
- שֶׁיֵּשׁ לָהֶן שׁוּלַיִם,
- וְהֵן מַחֲזִיקִים אַרְבָּעִים סְאָה בַּלַּח
- שֶׁהֵם כּוֹרַיִם בַּיָּבֵשׁ.
- וִירִיעָה, וּסְקוֹרְטְיָא, וְקָטָבֹלְיָא,
- וְסָדִין, וּמַפָּץ, וּמַחְצֶלֶת
- שֶׁהֵן עֲשׂוּיִין אֹהָלִים,
- וְעֵדֶר בְּהֵמָה טְמֵאָה וּטְהוֹרָה,
- וּמְכוֹנוֹת חַיָּה וָעוֹף,
- וְהָעוֹף שֶׁשָּׁכַן,
- וּמְכוֹנוֹת חַיָּה וָעוֹף,
- וְהָעוֹשָׂה מָקוֹם לִבְנָהּ בַּשִּׁבֳּלִים,
- הָאִירוֹס, וְהַקִּיסוֹם [נ"א: וְהַקִּיסוֹס],
- וְיַרְקוֹת חֲמוֹר [נ"א: הַמּוֹר], וּדְלַעַת יְוָנִית,
- וָאֳכָלִים טְהוֹרִים.
- רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי
- לֹא הָיָה מוֹדֶה בָּאֳכָלִים טְהוֹרִין,
- חוּץ מִן הָעִגּוּל שֶׁל דְּבֵלָה:
- לֹא הָיָה מוֹדֶה בָּאֳכָלִים טְהוֹרִין,
- וְהַשְּׁקִיפִים, וְהַסְּלָעִים,
- וְהַגְּהָרִים, וְהַשְּׁנָנִים,
- וְהַסְּכָכוֹת, וְהַפְּרָעוֹת,
- שֶׁהֵן יְכוֹלִים לְקַבֵּל מַעֲזִיבָה רַכָּה,
- דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר;
- וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
- מַעֲזִיבָה בֵּינוֹנִית.
- אֵלּוּ הֵן הַסְּכָכוֹת:
- אִילָן שֶׁהוּא מֵסֵךְ עַל הָאָרֶץ;
- וְהַפְּרָעוֹת,
- הַיּוֹצְאוֹת מִן הַגָּדֵר:
- הַשִּׁדָּה, וְהַתֵּבָה, וְהַמִּגְדָּל,
- כַּוֶּרֶת הַקַּשׁ, כַּוֶּרֶת הַקָּנִים, וּבוֹר סְפִינָה אֲלֶכְּסַנְדְּרִית,
- שֶׁאֵין לָהֶם שׁוּלַיִם
- וְאֵינָן מַחֲזִיקִים אַרְבָּעִים סְאָה בַּלַּח
- שֶׁהֵם כּוֹרַיִם בַּיָּבֵשׁ,
- וִירִיעָה, וּסְקוֹרְטְיָא, וְקָטָבֹלְיָא,
- וְסָדִין, וּמַפָּץ, וּמַחְצֶלֶת,
- שֶׁאֵין עֲשׂוּיִין אֹהָלִים,
- וּבְהֵמָה וְחַיָּה שֶׁמֵּתוּ,
- וָאֳכָלִים טְמֵאִים.
- מוּסָף עֲלֵיהֶם הָרֵחַיִם שֶׁל אָדָם:
- מַסֶּכֶת פְּרוּסָה,
- וַחֲבִילֵי הַמִּטָּה,
- וְהַמַּשְׁפָּלוֹת,
- וְהַסְּרִיגוֹת שֶׁבַּחֲלוֹנוֹת:
- הַזְּרָעִים וְהַיְּרָקוֹת הַמְּחֻבָּרִים לַקַּרְקַע,
- חוּץ מִן הַיְּרָקוֹת שֶׁמָּנוּ;
- הַזְּרָעִים וְהַיְּרָקוֹת הַמְּחֻבָּרִים לַקַּרְקַע,
- וְכִפַּת הַבָּרָד, וְהַשֶּׁלֶג,
- וְהַכְּפוֹר, וְהַגְּלִיד, וְהַמֶּלַח,
- וְהַדּוֹלֵג מִמָּקוֹם לְמָקוֹם,
- וְהַקּוֹפֵץ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם,
- וְהָעוֹף הַפּוֹרֵחַ,
- וְטַלִּית הַמְּנַפְנֶפֶת,
- וּסְפִינָה שֶׁהִיא שָׁטָה עַל פִּנֵי הַמַּיִם.
- קָשַׁר אֶת הַסְּפִינָה בְּדָבָר שֶׁהוּא יָכוֹל לְהַעֲמִידָהּ,
- כָּבַשׁ אֶת הָאֶבֶן עַל גַּבֵּי הַטַּלִּית,
- מְבִיאָה אֶת הַטֻּמְאָה.
- כָּבַשׁ אֶת הָאֶבֶן עַל גַּבֵּי הַטַּלִּית,
- רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:
- הַבַּיִת שֶׁבַּסְּפִינָה,
- אֵינוֹ מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה:
- הַבַּיִת שֶׁבַּסְּפִינָה,
- וּבָהֶן כִּשְׁנֵי חֲצָיֵי זֵיתִים,
- מֻקָּפוֹת צָמִיד פָּתִיל
- וּמֻנָּחוֹת בְּתוֹךְ הַבַּיִת,
- הֵן טְהוֹרוֹת,
- וְהַבַּיִת טָמֵא.
- נִפְתְּחָה אַחַת מֵהֶן,
- הִיא וְהַבַּיִת טְמֵאִים,
- וַחֲבֶרְתָּהּ טְהוֹרָה.
- הִיא וְהַבַּיִת טְמֵאִים,
- וְכֵן שְׁנֵי חֲדָרִים שֶׁהֵן פְּתוּחִין לַבַּיִת:
נוסח הרמב"ם
(א) יש מביאין את הטומאה - וחוצצין,
- מביאין - ולא חוצצין,
- חוצצין - ולא מביאין,
- לא מביאין - ולא חוצצין.
- אלו מביאין וחוצצין -
- השידה, והתיבה, והמגדל,
- וכוורת הקש, וכוורת הקנים,
- ובור ספינה אלכסנדרית - שיש להן שולים,
- והן מחזיקין ארבעים סאה בלח - שהן כוריים ביבש,
- ויריעה, וסקורטיה, וקטבוליה,
- וסדין, ומפץ, ומחצלת - שהן עשויין אוהלים,
- ועדר בהמה טמאה וטהורה, ומכונות חיה,
- והעוף ששכן, והעושה מקום לבנה בשיבולים,
- האירוס, והקיסוס, וירקות חמור,
- ודלעת יוונית, ואוכלין טהורין.
- רבי יוחנן בן נורי - לא היה מודה באוכלין טהורין,
- חוץ מן העיגול של דבלה.
- רבי יוחנן בן נורי - לא היה מודה באוכלין טהורין,
(ב) הזיזין, והגזיזריות, והשובכות,
- והשקיפין, והסלעים,
- והגחירים, והשננים, והסככות,
- והפרעות -
- שהן יכולין לקבל מעזיבה רכה - דברי רבי מאיר.
- וחכמים אומרין: מעזיבה בינונית.
- אלו הן הסככות - אילן שהוא מסך על הארץ.
- והפרעות - היוצאות מן הגדר.
(ג) אלו מביאין ולא חוצצין -
- השידה, והתיבה, והמגדל,
- וכוורת הקש, וכוורת הקנים,
- ובור ספינה אלכסנדרית - שאין להם שולים,
- ואינן מחזיקין ארבעים סאה בלח - שהן כוריים ביבש,
- ויריעה, וסקורטיה, וקטבוליה,
- וסדין, ומפץ, ומחצלת - שאינן עשויין אוהלים,
- ובהמה וחיה שמתו,
- ואוכלין טמאין.
- מוסיף עליהן - הריחיים של אדם.
(ד) ואלו חוצצין ולא מביאין -
- מסכת פרוסה, וחבילי מיטה,
- והמשפלות, והסריגות שבחלונות.
(ה) אלו לא מביאין ולא חוצצין -
- הזרעים והירקות - המחוברין לקרקע,
- חוץ מן הירקות שמנו,
- וכיפת הברד, והשלג, והכפור,
- והגליד, והמלח,
- והדולג ממקום למקום, והקופץ ממקום למקום,
- והעוף הפורח, וטלית המנפנפת,
- וספינה שהיא שטה על פני המים.
- הזרעים והירקות - המחוברין לקרקע,
- קשר את הספינה בדבר שהוא יכול להעמידה,
- כבש את האבן על גבי הטלית - מביאה את הטומאה.
- רבי יוסי אומר: הבית שבספינה - אינו מביא את הטומאה.
(ו) שתי חביות -
- ובהן כשני חציי זיתים,
- מוקפות צמיד פתיל, מונחות בתוך הבית -
- הן - טהורות,
- והבית - טמא.
- נפתחה אחת מהן -
- היא והבית - טמאין,
- וחברתה - טהורה.
- וכן שני חדרים שהן פתוחין לבית.
- פירוש המשניות לרמב"ם
- רבי עובדיה מברטנורא
- פירוש תוספות יום טוב
- עיקר תוספות יום טוב
- פירוש יכין ובועז (תפארת ישראל)
- פירוש מלאכת שלמה
- רש"ש
- ביאור הרב שטיינזלץ על המשנה
משנה אהלות, פרק ח':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב