משנה אהלות יב
אהלות פרק יב', ב: משנה • תוספתא • ירושלמי • בבלי
<< • משנה • סדר טהרות • מסכת אהלות • פרק שנים עשר ("נסר שהוא") • >>
פרקי מסכת אהלות: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח
משנה א • משנה ב • משנה ג • משנה ד • משנה ה • משנה ו • משנה ז • משנה ח •
נוסח הרמב"ם • מנוקד • מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת
לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן
נסר שהוא נתון על פי תנור חדש ועודף מכל צדדיו בפותח טפח, טומאה תחתיו, כלים שעל גביו טהורים.
טומאה על גביו, כלים שתחתיו טהורים.
ובישן, טמא.
רבי יוחנן בן נורי מטהר.
נתון על פי שני תנורים, טומאה ביניהם, הם טמאים.
רבי יוחנן בן נורי מטהר.
סרידה שהיא נתונה על פי התנור מוקף צמיד פתיל, טומאה תחתיו או על גביו, הכל טמא.
כנגד אוירו של תנור, טהור.
טומאה כנגד אוירו של תנור, כנגדו עד הרקיע טמא.
נסר שהוא נתון על פי תנור ישן, יוצא מזה ומזה טפח אבל לא מן הצדדים, טומאה בצד זה, כלים שבצד השני טהורים.
רבי יוסי מטמא.
הבטח אינו מביא את הטומאה.
היה בו זיז, רבי אליעזר אומר, אינו מביא את הטומאה.
רבי יהושע אומר, רואים את הבטח כאילו אינו, והזיז העליון מביא את הטומאה.
סנדל של עריסה שפחתו בתוך הבית, אם יש בו פותח טפח, הכל טמא.
ואם לאו, מונין בו כדרך שמונין במת.
קורות הבית והעליה שאין עליהן מעזיבה והן מכוונות, טומאה תחת אחת מהן, תחתיה טמא.
בין התחתונה לעליונה, ביניהן טמא.
על גבי העליונה, כנגדו עד הרקיע טמא.
היו העליונות כבין התחתונות, טומאה תחת אחת מהן, תחת כולם טמא.
על גביהן, כנגדו עד הרקיע טמא.
קורה שהיא נתונה מכותל לכותל וטומאה תחתיה, אם יש בה פותח טפח, מביאה את הטומאה תחת כולה.
ואם לאו, טומאה בוקעת ועולה, בוקעת ויורדת.
כמה יהיה בהקיפה ויהא בה פותח טפח, בזמן שהיא עגולה, הקיפה שלשה טפחים.
בזמן שהיא מרובעת, ארבעה, שהמרובע יתר על העגול רביע.
עמוד שהוא מוטל לאויר, אם יש בהקיפו עשרים וארבעה טפחים, מביא את הטומאה תחת דפנו.
ואם לאו, טומאה בוקעת ועולה, בוקעת ויורדת.
כזית מן המת מודבק לאסקופה, רבי אליעזר מטמא את הבית.
רבי יהושע מטהר.
היה נתון תחת האסקופה, ידון מחצה למחצה.
מודבק למשקוף, הבית טמא.
רבי יוסי מטהר.
היה נתון בתוך הבית, הנוגע במשקוף, טמא.
הנוגע באסקופה, רבי אליעזר מטמא.
רבי יהושע אומר, מטפח ולמטן, טהור.
מטפח ולמעלן, טמא.
- וְעוֹדֵף מִכָּל צְדָדָיו בְּפוֹתֵחַ טֶפַח,
- טֻמְאָה תַּחְתָּיו,
- כֵּלִים שֶׁעַל גַּבָּיו טְהוֹרִים;
- טֻמְאָה עַל גַּבָּיו,
- כֵּלִים שֶׁתַּחְתָּיו טְהוֹרִים.
- וּבַיָּשָׁן, טָמֵא.
- רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי מְטַהֵר.
- נָתוּן עַל פִּי שְׁנֵי תַּנּוּרִים,
- טֻמְאָה בֵּינֵיהֶם,
- הֵם טְמֵאִים.
- רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי מְטַהֵר:
- טֻמְאָה בֵּינֵיהֶם,
- שֶׁהִיא נְתוּנָה עַל פִּי הַתַּנּוּר
- מֻקָּף צָמִיד פָּתִיל,
- טֻמְאָה תַּחְתָּיו אוֹ עַל גַּבָּיו,
- הַכֹּל טָמֵא.
- כְּנֶגֶד אֲוִירוֹ שֶׁל תַּנוּר,
- טָהוֹר.
- שֶׁהִיא נְתוּנָה עַל פִּי הַתַּנּוּר
- טֻמְאָה כְּנֶגֶד אֲוִירוֹ שֶׁל תַּנּוּר,
- כְּנֶגְדּוֹ עַד הָרָקִיעַ טָמֵא:
- יוֹצֵא מִזֶּה וּמִזֶּה טֶפַח אֲבָל לֹא מִן הַצְּדָדִים,
- טֻמְאָה בְּצַד זֶה,
- כֵּלִים שֶׁבַּצַּד הַשֵּׁנִי טְהוֹרִים.
- רַבִּי יוֹסֵי מְטַמֵּא.
- הַבְּטַח
- אֵינוֹ מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה.
- הָיָה בּוֹ זִיז,
- רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:
- אֵינוֹ מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה.
- רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:
- רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר:
- רוֹאִים אֶת הַבְּטַח כְּאִלּוּ אֵינוֹ,
- וְהַזִּיז הָעֶלְיוֹן מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה:
- רוֹאִים אֶת הַבְּטַח כְּאִלּוּ אֵינוֹ,
- שֶׁפְּחָתוֹ בְּתוֹךְ הַבַּיִת,
- אִם יֵשׁ בּוֹ פּוֹתֵחַ טֶפַח,
- הַכֹּל טָמֵא;
- וְאִם לָאו,
- מוֹנִין בּוֹ כְּדֶרֶךְ שֶׁמּוֹנִין בַּמֵּת:
- אִם יֵשׁ בּוֹ פּוֹתֵחַ טֶפַח,
- שֶׁאֵין עֲלֵיהֶן מַעֲזִיבָה
- וְהֵן מְכֻוָּנוֹת,
- שֶׁאֵין עֲלֵיהֶן מַעֲזִיבָה
- טֻמְאָה תַּחַת אַחַת מֵהֶן,
- תַּחְתֶּיהָ טָמֵא.
- בֵּין הַתַּחְתּוֹנָה לָעֶלְיוֹנָה,
- בֵּינֵיהֶן טָמֵא.
- עַל גַּבֵּי הָעֶלְיוֹנָה,
- כְּנֶגְדּוֹ עַד הָרָקִיעַ טָמֵא.
- הָיוּ הָעֶלְיוֹנוֹת כְּבֵין הַתַּחְתּוֹנוֹת,
- טֻמְאָה תַּחַת אַחַת מֵהֶן,
- תַּחַת כֻּלָּם טָמֵא;
- עַל גַּבֵּיהֶן,
- כְּנֶגְדּוֹ עַד הָרָקִיעַ טָמֵא:
- טֻמְאָה תַּחַת אַחַת מֵהֶן,
- וְטֻמְאָה תַּחְתֶּיהָ,
- אִם יֵשׁ בָּהּ פּוֹתֵחַ טֶפַח,
- מְבִיאָה אֶת הַטֻּמְאָה תַּחַת כֻּלָּהּ;
- וְאִם לָאו,
- טֻמְאָה בּוֹקַעַת וְעוֹלָה, בּוֹקַעַת וְיוֹרֶדֶת.
- כַּמָּה יִהְיֶה בְּהֶקֵּפָהּ
- וִיהֵא בָּהּ פּוֹתֵחַ טֶפַח,
- בִּזְמַן שֶׁהִיא עֲגֻלָּה,
- הֶקֵּפָהּ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים;
- בִּזְמַן שֶׁהִיא מְרֻבַּעַת,
- אַרְבָּעָה;
- שֶׁהַמְּרֻבָּע יָתֵר עַל הָעִגּוּל רְבִיעַ:
- אִם יֵשׁ בְּהֶקֵּפוֹ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה טְפָחִים,
- מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה תַּחַת דָּפְנוֹ;
- וְאִם לָאו,
- טֻמְאָה בּוֹקַעַת וְעוֹלָה, בּוֹקַעַת וְיוֹרֶדֶת:
- רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְטַמֵּא אֶת הַבַּיִת;
- רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ מְטַהֵר.
- הָיָה נָתוּן תַּחַת הָאִסְקֻפָּה,
- יִדּוֹן מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה.
- מֻדְבָּק לַמַּשְׁקוֹף,
- הַבַּיִת טָמֵא;
- רַבִּי יוֹסֵי מְטַהֵר.
- הַבַּיִת טָמֵא;
- הָיָה נָתוּן בְּתוֹךְ הַבַּיִת,
- הַנּוֹגֵעַ בַּמַּשְׁקוֹף,
- טָמֵא.
- הַנּוֹגֵעַ בָּאִסְקֻפָּה,
- רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְטַמֵּא.
- רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר:
- מִטֶּפַח וּלְמַטָּן, טָהוֹר;
- מִטֶּפַח וּלְמַעְלָן, טָמֵא:
- הַנּוֹגֵעַ בַּמַּשְׁקוֹף,
נוסח הרמב"ם
(א) נסר שהוא נתון על פי תנור חדש,
- ועודף מכל צדדיו בפותח טפח -
- טומאה תחתיו - כלים שעל גביו טהורין.
- טומאה על גביו - כלים שתחתיו טהורין.
- ובישן - טמא.
- רבי יוחנן בן נורי: מטהר.
- נתון על פי שני תנורין,
- טומאה ביניהן - הן טמאין.
- רבי יוחנן בן נורי: מטהר.
- טומאה ביניהן - הן טמאין.
(ב) סרידה שהיא נתונה על פי התנור,
- ומוקף צמיד פתיל -
- טומאה תחתיה, או על גבה - הכל טמא.
- כנגד אווירו של תנור - טהור.
- טומאה כנגד אווירו של תנור -
- כנגדו עד הרקיע - טמא.
(ג) נסר שהוא נתון על פי תנור ישן,
- יוצא מזה ומזה טפח, אבל לא מן הצדדין -
- טומאה בצד זה - כלים שבצד השני טהורין.
- רבי יוסי - מטמא.
- טומאה בצד זה - כלים שבצד השני טהורין.
- הבטח - אינו מביא את הטומאה.
- היה בו זיז -
- רבי אליעזר אומר: אינו מביא את הטומאה.
- רבי יהושע אומר: רואין את הבטח כאילו אינו,
- והזיז העליון - מביא את הטומאה.
- היה בו זיז -
(ד) סנדל של עריסה שפחתו בתוך הבית -
- אם יש בו פותח טפח - הכל טמא.
- ואם לאו - מונין בו כדרך שמונין במת.
(ה) קורות הבית והעליה שאין עליהן מעזיבה,
- והן מכוונות -
- טומאה תחת אחת מהן - תחתיה טמא.
- בין התחתונה לעליונה - ביניהן טמא.
- על גבי העליונה - כנגדו עד הרקיע טמא.
- היו העליונות כבין התחתונות -
- טומאה תחת אחת מהן - תחת כולן טמא.
- על גביהן - כנגדו עד הרקיע טמא.
(ו) קורה שהיא נתונה מכותל לכותל, והטומאה תחתיה -
- אם יש בה פותח טפח - מביאה את הטומאה תחת כולה,
- ואם לאו - טומאה בוקעת ועולה, בוקעת ויורדת.
- וכמה יהא בהיקפה, ויהא בה פותח טפח?
- בזמן שהיא עגולה - היקפה שלשה טפחים,
- ובזמן שהיא מרובעת - ארבעה,
- שהמרובע יתר על העגול - רביע.
(ז) עמוד שהוא מוטל לאוויר -
- אם יש בו היקף עשרים וארבעה טפחים - מביא את הטומאה תחת דופנו,
- ואם לאו - טומאה בוקעת ועולה, בוקעת ויורדת.
(ח) כזית מן המת מודבק לאסקופה -
- רבי אליעזר - מטמא את הבית.
- רבי יהושע - מטהר.
- היה נתון תחת האסקופה - ידון מחצה למחצה.
- מודבק לשקוף - הבית טמא.
- רבי יוסי - מטהר.
- היה נתון בתוך הבית -
- הנוגע בשקוף - טמא.
- והנוגע באסקופה -
- רבי אליעזר - מטמא.
- ורבי יהושע אומר:
- מטפח ולמטן - טהור,
- מטפח ולמעלן - טמא.
- מודבק לשקוף - הבית טמא.
- פירוש המשניות לרמב"ם
- רבי עובדיה מברטנורא
- פירוש תוספות יום טוב
- עיקר תוספות יום טוב
- פירוש יכין ובועז (תפארת ישראל)
- פירוש מלאכת שלמה
- רש"ש
- ביאור הרב שטיינזלץ על המשנה
משנה אהלות, פרק י"ב:
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב