משנה אהלות יב ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת אהלות · פרק יב · משנה ח | >>

כזית מן המת מודבק לאסקופה, רבי אליעזר מטמא את הבית.

רבי יהושע מטהר.

היה נתון תחת האסקופה, ידון מחצה למחצה.

מודבק למשקוף, הבית טמא.

רבי יוסי מטהר.

היה נתון בתוך הבית, הנוגע במשקוף, טמא.

הנוגע באסקופה, רבי אליעזר מטמא.

רבי יהושע אומר, מטפח ולמטן, טהור.

מטפח ולמעלן, טמאכב.

נוסח הרמב"ם

כזית מן המת מודבק לאסקופה -

רבי אליעזר - מטמא את הבית.
רבי יהושע - מטהר.
היה נתון תחת האסקופה - ידון מחצה למחצה.
מודבק לשקוף - הבית טמא.
רבי יוסי - מטהר.
היה נתון בתוך הבית -
הנוגע בשקוף - טמא.
והנוגע באסקופה -
רבי אליעזר - מטמא.
ורבי יהושע אומר:
מטפח ולמטן - טהור,
מטפח ולמעלן - טמא.

פירוש הרמב"ם

כבר קדם במקומות מזו המסכתא, שהטומאה כאשר היתה גבוהה מן הארץ הנה היא כקבר סתום ומטמא כל סביביו, והבית כולו טמא להיותה מאהלת.

ואמרו ידון מחצה למחצה - שהוא כאשר מקום הטומאה אם היה בחצי רוחב האסקופה אשר נוכחי לבית הבית טמא, ואם היה בחצי רוחב האסקופה אשר ימשך חוץ לבית הבית טהור, כמו אם היתה הטומאה בתוך כתלי הבית לפי מה שהתבאר מזו המסכתא. ומזו ההלכה יתבאר לך שמי שנכנס קצת גופו באוהל המת נטמא. ולשון ספרי "כל הבא אל האוהל, זה שבא מקצתו, וכל אשר באוהל, זה שבא כולו".

והלכה כרבי יהושע. ואין הלכה כרבי יוסי:

פירוש רבינו שמשון

ר' אליעזר מטמא את הבית. הך פלוגתא דמיא לפלוגתא דר"מ ור' יוסי דפליגי לעיל פי"א (מ"ז) בכלב שאכל בשר המת ומת ומוטל על האסקופה דאמרי' פ' העור והרוטב (דף קכו.) דפליגי בתרתי דפליגי באסקופה דר"מ חשוב ליה כל האסקופה כבית ואע"פ שאין כל פיו של כלב מן השקוף ולפנים הבית טמא והיינו כר' אליעזר דהכא ור' יוסי סבר מן השקוף ולחוץ הבית טהור ומן השקוף ולפנים הבית טמא דאין האסקופה חשובה כבית והיינו כרבי יהושע דמטהר הכא ובמודבק לאסקופה מן השקוף ולחוץ איירי שהאסקופה רחבה היא והשקוף מחותך בה שהדלת נוקב ושוקף בו כשסוגרין אותו:

ידון מחצה למחצה. לשון זה משמע דאם הטומאה תחת האסקופה מחציה ולפנים הבית טמא מחציה ולחוץ כלחוץ והבית טהור ואם מחצה על מחצה הבית טמא וכיוצא בה שנינו בכמה דוכתי לעיל פ"ו ואע"פ שמודבק למעלה באסקופה אין נדון מחצה על מחצה אלא כדפרישית:

מודבק לשקוף. תחת המשקוף מן השקוף ולחוץ:

הבית טמא. דאפי' מן השקוף לחוץ חשיב ליה כבית:

ור' יוסי מטהר. רבי יוסי לטעמיה דקאמר לעיל בפ' י"א גבי כלב מכנגד השקוף ולחוץ הבית טהור דלא חשיב ליה כבית:

הנוגע בשקוף טמא. השקוף הוא העליון ואסקופה היא התחתונה:

רבי אליעזר מטמא. רבי אליעזר לטעמי' דחשיב כל האסקופה כבית:

מטפח ולמטה טהור. דכקרקע דמי:

מטפח ולמעל'. מטמא ר' יהושע באסקופה מטפח ולמעלה היינו משום דדרך טומאה לצאת ואין דרך טומאה ליכנס:

תניא בתוספתא [שם] כזית מן המת מודבק באסקופה רבי אליעזר מטמא את הבית ורבי יהושע מטהר היה נתון תחת האסקופה נידון מחצה על מחצה לטמא את הבית דברי רבי יעקב אמר רבי שמעון לא נחלקו רבי אליעזר ורבי יהושע על הנתון תחת האסקופה שהבית טהור על מה נחלקו על המודבק באסקופה שרבי אליעזר מטמא את הבית ורבי יהושע מטהר. מודבק במשקוף הבית טמא ורבי יוסי מטהר עד שיהא בטומאה משך פותח טפח: שני חזיזים זה על גב זה וטומאה בכותל שביניהן אם היתה נראית כל שהוא לתוך אחד מהן הוא טמא וחבירו טהור ואם לאו נידונים מחצה על מחצה. קוברי המת שהיו עוברים ברשות הרבים מצטרף אהילן עם אהל החלון לטמא את הבית דברי רבי אליעזר ר' יהושע אומר אין מעלין את הנמוך לצרף אהל עם אהל. פי' עד שיהא בטומאה משך פותח טפח כי ההיא דתנן לעיל בסוף פרק עשירי שאם תעלה ואינה נוגעת בשקוף בפותח טפח. חזיזין כמו הזוזין בה"א וכל אחד ואחד יש ברוחבו טפח ויש כלים תחתיו. הוא טמא הזיז שהטומאה נראית בו. מחצה על מחצה זיז הקרוב לטומאה טמא חבירו טהור: מצטרף אהלו עם אהל החלון כגון שמעל החלון יוצא חצי טפח ואם תצרף אהל הקוברין עמו תלך הטומאה לבית וקסבר רבי אליעזר דמעלין הנמוך עם הגבוה לצרף הטומאה לטמא את הבית ורבי יהושע סבר דאין מעלים והבית טהור אפילו בולט אהל החלון לרשות הרבים טפח אין מעלים אהל הקוברין להביא טומאה לבית אא"כ יעלה אהלו ויכנס לתוך אהל החלון בפותח טפח כדתנן לעיל פרק עשירי (מ"ז) גבי קדירה שהיא נתונה בצד האסקופה:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

מודבק לאסקופה - שהאסקופה רחבה וטומאה מודבקת באסקופה מן השקוף ולחוץ, ר' אליעזר חשיב כל האסקופה כבית, הלכך מטמא את הבית. ור' יהושע סבר מן השקוף ולחוץ אין האסקופה חשובה כבית. והלכה כר' יהושע:

ידון מחצה למחצה - מחציה של אסקופה ולפנים כלפנים והבית טמא, מחציה ולחוץ כלחוץ והבית טהור, מחצה על מחצה הבית טמא:

מודבק למשקוף - תחת המשקוף מן השקוף ולחוץ:

הבית טמא - דאפילו מן השקוף ולחוץ חשוב בית:

ור' יוסי מטהר - דלא חשיב ליה כבית כא. ואין הלכה כר' יוסי:

רבי אליעזר מטמא - דחשיב כל האסקופה כבית:

מטפח ולמטן טהור - דכקרקע דמי:

מטפח ולמעלן טמא - ואע"ג כשמודבק לאסקופה מטהר ר' יהושע את הבית, הכא כשהטומאה בבית מטמא ר' יהושע באסקופה מטפח ולמעלה, משום דדרך טומאה לצאת ולא ליכנס. והלכה כר' יהושע:

פירוש תוספות יום טוב

מודבק לאסקופה. ל' הר"ב מן השקוף ולחוץ כו'. כ"כ הר"ש וכתב דדמיא הך פלוגתא לפלוגתא דר"מ ור"י דפליגי לעיל בפי"א [משנה ז] בכלב שאכל בשר המת ומוטל על האסקופה כמסקנא דגמרא [דחולין דף קכו] שכתבתי שם דפליגי בתרתי ע"כ ופי' שקוף כתבתי שם בפי"א [סד"ה רי"א]:

ידון מחצה למחצה. כמו אם היתה הטומאה בתוך כותלי הבית. לפי מה שהתבאר [בו'] [מ"ד] מזו המסכת. הרמב"ם:

מודבק למשקוף. פירש הר"ב תחת המשקוף מן השקוף ולחוץ כו' כ"כ הר"ש. ומכאן מוכח דלעיל בפי"א מ"ז גרסינן נמי שקוף:

ר"י מטהר. פי' הר"ב דלא חשיב ליה כבית. וז"ל הר"ש. ר"י לטעמיה דקאמר לעיל בפי"א גבי כלב מכנגד השקוף ולחון הבית טהור. דלא חשיב ליה כבית ע"כ. ואע"ג דהשתא רבי [*יהושע] דרישא ור' יוסי דהכא בחדא שיטה מ"מ ר' [*יהושע] כי אמר למלתיה אמודבק לאסקופה אמרה ורבי יוסי כי אמר למלתיה אמודבק למשקוף אמרה. ולפיכך שנאן רבי למר מאי דקאמר ולמר מאי דקאמר:

רבי יהושע אומר מטפח ולמטן כו'. וכיוצא בזה מצאנו לו במשנה ט"ו פ"ט:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(כא) (על הברטנורא) וכשיטתיה בפרק י"א משנה ז'. ור' יוסי ור' יהושע בחדא שיטה. ועתוי"ט:

(כב) (על המשנה) מטפח כו'. וכיוצא בזה מצאנו לו בפרק ט' משנה ט"ו. וע"ש:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

כזית מן המת מודבק לאסקופא ר' אליעזר מטמא את הבית. כולו כאילו היתה טומאה תחת אהל הבית וחומרא בעלמא היא ובמודבק למשקוף מודה ר' יהושע דטמא דיותר בטל השקוף לבית מן האסקופא שבטלה אגב קרקע ור' יוסי מטהר אף בשקוף:

ידון מחצה למחצה. מחציה ולכינים כלפנים והבית טמא מחציה ולחוץ כלחוץ והבית טהור ומיירי שהאסקופא היא יוצאה לרה"ר ואין השקוף עליה דאילו היה השקוף כנגד הטומאה היה מביא את הטומאה לבית מחצה על מחצה הבית טמא. הרא"ש ז"ל:

תפארת ישראל

יכין

כזית מן המת מודבק לאסקופה:    מודבק בצדה הפונה לחוץ. או אפי' מונחת על האסקופה. ואין משקוף ממעל להטומאה:

רבי אליעזר מטמא את הבית:    דס"ל דאסקופה כבית דמי. ולא גרע מטומאה טמונה כולה בתוך הכותל. ואפ"ה בשהיא מחציה ולפנים כיון דשייך לבית הו"ל כאילו היא תוך הבית. וכ"ש הכא שהטומאה מגולה. והאויר שהטומאה שם מעורב עם אויר הבית [עפ"י מ"ג]:

רבי יהושע מטהר:    דס"ל כר' יוסי בכלב שאכל בשר המת. ומונח על האסקופה דמן המשקוף ולחוץ הו"ל כמונח בחוץ [כפי"א מ"ז]. מיהו נ"ל דפלוגתייהו הכא כי התם. דהיינו דוקא שאין משקוף על מקום הטומאה רק שהדלת פתוח. אבל בתרתי לריעותא שיש משקוף על הטומאה. והדלת ג"כ פתוח לכ"ע הטומאה נמשכת מתחת משקוף להבית. ואם הדלת נעול. אז לכ"ע אף שיש משקוף על הטומאה. אין הטומאה באה לבית. דאין דרך טומאה להכניס:

ידון מחצה למחצה:    דמחצי אסקופה ולפנים כלפנים. ומלחוץ כלחוץ. דכיון דהטומאה טמונה תחת האסקופה הוה שפיר דומה לטומאה טמונה תוך הכותל [כפ"ו מ"ג וסוף פרק שם] ולהכי כ"ע מודו דנידון. כי התם במחצה על מחצה. משא"כ ברישא הכא שמגולה לאויר פליג ר' יהושע וס"ל דהוה הכא כמונח בראש הכותל שבוקעת רק כנגדה:

מודבק למשקוף:    בצד חוץ של המשקוף [רב"א ודלא כהר"ש והר"ב שפירשו דמיירי שהטומא' מודבקת בתחתית המשקוף. ותמוה א"כ מ"ט דר' יוסי דמטהר. והרי הטומאה ואויר הבית תוך אהל א' הם. ובתוספתא ג"כ משמע כרב"א וע"ש]:

הבית טמא:    דבמשקוף גם ר' יהושע מודה. דהו"ל כהטומאה תוך הבית. מדאהל הבית נמשך לתחתיתו וגזרינן צדו אטו תחתיתו:

רבי יוסי מטהר:    לטעמיה אזל דס"ל בכלב הנ"ל [פי"א מ"ז] דכשהטומאה מתחת המשקוף ולחוץ כלחוץ. מיהו כשמודבק בתחתית המשקוף לכ"ע הבית טמא. וכלעיל סי' נ"ה:

היה:    הכזית מהמת:

הנוגע במשקוף:    אפי' בצד חוץ:

טמא:    לכ"ע מדסוף טומאה שבבית לצאת דרך שם. גזרינן בצדו אטו תחתיו:

הנוגע באסקופה:    בצד החוץ:

רבי אליעזר מטמא:    דאזל לטעמיה לעיל ברישא מחשיב לה כהבית:

רבי יהושע אומר מטפח ולמטן:    למטה מפני עליון של האסקופה לצד הארץ:

טמא:    כך משער ג"כ לעיל [פ"ט מט"ו]. דאע"ג דר' יהושע לא חשיב להאסקופה כבית. עכ"פ כל שנגע בה למעלה בטפח העליון. גזרינן אטו נגע בפני עליון של אסקופה ומדדרך שם יוצא הטומאה טמא מדרבנן אף שאין אהל ע"ג. וכשיש שם אהל ע"ג הרי תיכף כשהושיט ידו לשם נטמא אף שלא נגע:

בועז

פירושים נוספים