ביאור:משנה אהלות פרק יד

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

משנה מבוארת    •     משנה עם מפרשים

• זרעים: ברכות פאה דמאי כלאים שביעית תרומות מעשרות מעשר שני חלה ערלה בכורים
• מועד: שבת ערובין פסחים שקלים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
• נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
• נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות עדיות עבודה זרה אבות הוריות
• קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד מדות קנים
• טהרות: כלים אהלות נגעים פרה טהרות מקואות נידה מכשירין זבים טבול יום ידים עוקצין

מסכת אהלות: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח

מסכת אהלות עם מפרשי המשנה: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח

----

זיז הבולט מהבית

חטיבה I: הגדרת הזיז שמעל הפתח

(א) הַזִּיז המגן על הפתח או על החלון מהגשם מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה בְּכָל שֶׁהוּא. הַגִּזְרָה וְהַגִּבְלִית - בְּפוֹתֵחַ טֶפַח.

ראו לעיל ח, ב, שם נרשמו הזיז והגזרה ברשימת הדברים המביאים את הטומאה וחוצצים בפניה.

המשנה מגדירה את הזיז היוצא מהכלל, שהרי הוא נחשב אוהל למרות שאינו בולט טפח מהקיר.

הגדרת הגזרה ראו במשנתנו; הגדרת הגבלית ראו בתוספתא יד, ט.

לגבי העטרות והפיתוחים השוו לדין הפרח, לעיל ו, ז.

הפרק מציע שלל אוקימתות כדי לצמצם את דין הזיז, שמסורת עתיקה קבעה ששיעורו "כלשהו".

אֵי זֶה הוּא "זִיז"? - שֶׁפָּנָיו לְמַטָּן.

וְ"גִזְרָה"? - שֶׁפָּנֶיהָ לְמַעְלָן. לא נועדה לעצור את הגשם מלהכנס לפתח.

וּבַמָּה אָמָרוּ: "הַזִּיז מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה כָל שֶׁהוּא"?

בְּזִיז שֶׁהוּא גָבוֹהַּ מִן הַפֶּתַח שְׁלֹשָׁה נִדְבָּכִין, שֶׁהֵן שְׁנֵים עָשָׂר טֶפַח.

יָתֵר מִכֵּן - מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה בְפוֹתֵחַ טֶפַח.

וְהָעֲטָרוֹת וְהַפִּתּוּחִין - מְבִיאִין אֶת הַטֻּמְאָה בְפוֹתֵחַ טֶפַח.

(ב) זִיז שֶׁעַל גַּבֵּי הַפֶּתַח מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה בְפוֹתֵחַ טֶפַח;

בין אם הזיז מעל פתח שמביא את הטומאה ברוחב טפח, בין אם הוא מעל שירי המאור (לעיל יג, א), בין אם הוא מעל המאור הנעשה בתחילה – שיעורו כל שהוא.

ר' יוסי טוען ששיעור הזיז כגובה הפתח שעליו הוא מגן.

שֶׁעַל גַּבֵּי הַחַלּוֹן - רוּם אֶצְבָּעַיִם,

וְשֶׁעַל גַּבֵּי "מְלֹא מַקְדֵּחַ" - כָּל שֶׁהוּא;

רְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: מְלוֹאוֹ.

(ג) קָנֶה שֶׁעַל גַּבֵּי הַפֶּתַח, אֲפִלּוּ גָבוֹהַּ מֵאָה אַמָּה - מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה כָל שֶׁהוּא, דִּבְרֵי רְבִּי יְהוֹשֻׁעַ.

לדעת ר' יהושע, אם הקנה משמש כזיז – אין מודדים את מרחקו מהפתח (ראו משנה א), כי הוא נייד וניתן להזיזו, וראו תוספתא יד, ט. ר' יוחנן חולק ודורש למדוד גם כאן.

והשוו לדין צורת הפתח בענייני עירובי חצרות, בבבלי ערובין יא ב: רב נחמן טוען שגם שם אין החוט העליון צריך לגעת בלחיים, כר' יהושע כאן.

רְבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר: אַל יַחְמִיר זֶה מִן הַזִּיז!

חטיבה II: זיז הסובב את הבית

(ד) זִיז שֶׁהוּא סוֹבֵב אֶת כָּל הַבַּיִת, וְאוֹכֵל בַּפֶּתַח שָׁלוֹשׁ אֶצְבָּעוֹת:

כאן מדובר על זיז שאינו רק מעל הפתח אלא מקיף את הבית, ובפתח אינו מגיע לרוחב טפח. ר' אליעזר מטמא את הבית אם הטומאה מתחתיו, כי הזיז מביא אותה פנימה. ר' יהושע מטהר את הבית, כי "אין דרך הטומאה להיכנס" (ראו לעיל ג, ז,) ובזיז אין טפח מלא.

מחלוקת דומה היא בעניין אכסדרה (מעבר מקורה) סביב החצר.

טֻמְאָה בַבַּיִת - כֵּלִים שֶׁתַּחְתָּיו טְמֵאִים;

טֻמְאָה תַחְתָּיו - רְבִּי אֱלִיעֶזֶר מְטַמֵּא אֶת הַבַּיִת, רְבִּי יְהוֹשֻׁעַ מְטַהֵר.

וְכֵן בְּחָצֵר שֶׁהִיא מֻקֶּפֶת אַכְסַדְרָה.

חטיבה III: שני זיזים וזיז צר

(ה) שְׁנֵי זִיזִין זֶה עַל גַּבֵּי זֶה, יֵשׁ בָּהֶן פּוֹתֵחַ טֶפַח וּבֵינֵיהֶן פּוֹתֵחַ טֶפַח:

אם הזיז העליון בולט טפח יותר מהתחתון – כאילו אין זיז תחתון, וראו לעיל יב, ג.

ר יהושע מבחין בין אדן החלון (בטח) שאינו אוהל כלל – לבין זיז תחתון: הזיז מציל את מה שתחתיו מהטומאה והבטח לא (ראו פרק יב שם). ר' אליעזר מיקל שם ומחמיר כאן.

טֻמְאָה תַחְתֵּיהֶן - תַּחְתֵּיהֶן טָמֵא; בֵּינֵיהֶן - בֵּינֵיהֶן טָמֵא;

עַל גַּבֵּיהֶן - כְּנֶגֶד הָרָקִיעַ טָמֵא.

הָיָה הָעֶלְיוֹן עוֹדֵף עַל הַתַּחְתּוֹן פּוֹתֵחַ טֶפַח:

טֻמְאָה תַחְתֵּיהֶן אוֹ בֵינֵיהֶן - תַּחְתֵּיהֶן וּבֵינֵיהֶן טָמֵא;

עַל גַּבֵּיהֶן - כְּנֶגְדּוֹ עַד הָרָקִיעַ טָמֵא.

הָיָה הָעֶלְיוֹן עוֹדֵף עַל הַתַּחְתּוֹן פָּחוּת מִטֶּפַח:

טֻמְאָה תַחְתֵּיהֶן אוֹ בֵינֵיהֶן - תַּחְתֵּיהֶן וּבֵינֵיהֶן טָמֵא;

בֵּינֵיהֶן אוֹ תַחַת הַמּוֹתָר - רְבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: תַּחְתֵּיהֶן וּבֵינֵיהֶן טָמֵא.

רְבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: בֵּינֵיהֶן, תַּחַת הַמּוֹתָר - טָמֵא, וְתַחְתֵּיהֶן - טָהוֹר.

(ו) יֵשׁ בָּהֶן פּוֹתֵחַ טֶפַח וְאֵין בֵּינֵיהֶן פּוֹתֵחַ טֶפַח:

כיוון שאין בין הזיזים טפח, אין העליון מאהיל על הטומאה שביניהם.

טֻמְאָה תַחְתֵּיהֶן - תַּחְתֵּיהֶן טָמֵא;

בֵּינֵיהֶן אוֹ עַל גַּבֵּיהֶן - כְּנֶגְדּוֹ וְעַד הָרָקִיעַ טָמֵא.

(ז) אֵין בָּהֶן פּוֹתֵחַ טֶפַח - בֵּין שֶׁיֵּשׁ בֵּינֵיהֶן פּוֹתֵחַ טֶפַח, בֵּין שֶׁאֵין בֵּינֵיהֶן פּוֹתֵחַ טֶפַח:

המשנה כר' יוסי (משנה ב), שאם רוחב הזיזים הוא פחות מטפח – הם אינם מאהילים כלל (אבל בתחילת הפרק היה מדובר על זיז רחב, אלא שאינו בולט טפח).

טֻמְאָה תַחְתֵּיהֶן - טָמֵא; בֵּינֵיהֶן אוֹ עַל גַּבֵּיהֶן - טֻמְאָה בוֹקַעַת וְעוֹלָה וּבוֹקַעַת וְיוֹרֶדֶת.

וְכֵן שְׁתֵּי יְרִיעוֹת שֶׁהֵן גְּבוֹהוֹת מִן הָאָרֶץ פּוֹתֵחַ טֶפַח.