משנה אהלות ה ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת אהלות · פרק ה · משנה ב | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

ארובה שבין הבית לעליה, וקדרה נתונה עליה ונקובה בכונס משקה, בית שמאי אומרים, הכל טמא.

ובית הלל אומרים, הקדרה טמאה ועליה טהורה.

רבי עקיבא אומר, אף הקדרה טהורה.

נוסח הרמב"ם

ארובה שבין בית לעליה וקדירה נתונה עליה ונקובה בכונס משקה בית שמאי אומרין הכל טמא ובית הלל אומרין קדירה טמאה ועליה טהורה רבי עקיבה אומר אף קדירה טהורה.

פירוש הרמב"ם

כבר בארנו בפ"ח מכלים שכונס משקה הוא שתשים הכלי על המשקה ויכנס המשקה בתוכו מזה הנקב ולא יצטרך בכאן להיות נקב הקדרה טפח על טפח להיות הארובה עצמה בה טפח על טפח והקדרה לא יתחבר לה להיותה בכונס משקה והיתה הארובה פתוחה ולזה כאשר היתה טומאה בבית נטמאה עליה והוא ענין אמרם הכל טמא ור"ע סבר שהקדרה כבר סתמה הנקב ומנעה הטומאה מעבור שנקב הקדרה קטן ואין בו פותח טפח ופי הקדרה ממה שימשך משקוף העליה ולזה הקדרה טהורה שכלי חרס אינו מטמא מגבו כמו שהשרשנו ובית הלל אומרים שזאת הקדרה תטמא מזה הנקב ואין הלכה כר' עקיבא:

פירוש רבינו שמשון

ארובה שבשמי קורה בין בית לעליה שעל גבה קרויה ארובה ושבכותל קרויה חלון ובארובה שיש בה פותח טפח איירי: הכל טמא. הקדירה וכל מה שבעליה דאינה מצלת כלל דקדירה עשויה למשקים ולאוכלין ותנן במסכת כלים בסוף פרק תשיעי העשוי לכך ולכך מטילין אותו לחומרו בצמיד פתיל ובכונס משקה ושם פירשתי משנה זו:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

ארובה - כמין חלון שבגג הבית שהוא קרקעית העליה:

בכונמ משקה - כשמשימים הכלי על המשקים נכנסים המשקין לתוכו דרך אותו הנקב:

הכל טמא - אם יש טומאה בבית, הקדירה וכל מה שבעליה טמא. שאין הקדרה מצלת, וטומאה עולה דרך ארובה שיש לה פותח טפח:

ובית הלל אומרים הקדירה טמאה - חומרא בעלמא היא שמחמירין בית הלל לטמא את הקדירה, דכר' עקיבא סבירא להו שהקדירה מצלת על הטומאה, וכגון שגב הקדירה פונה למטה אצל הטומאה, שאין כלי חרס מקבל טומאה מגבו. והלכה כבית הלל:

פירוש תוספות יום טוב

ארובה. ל' הר"ב כמין חלון שבגג הבית כו'. עיין בפירושו לרפ"ה דביצה. עיין לשון מהר"ם שכתבתי בפ"י משנה ו [ד"ה תוכו]:

ובית הלל אומרים הקדרה טמאה כו'. עיין מ"ש בזה בספ"ט דכלים:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

.אין פירוש למשנה זו

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

תפארת ישראל

יכין

ארובה:    כל ארובה הוא חלון מפולש טע"ט בתקרת הבית:

שבין הבית לעליה:    והמת בבית:

וקדרה נתונה עליה:    תחובה בארובה וסותמתו או עומדת בעליה ממעל לארובה. וסותמתו. ומיירי שבין כך או כך היה גב הקדירה פונה נגד הטומאה. והרי כ"ח אמק"ט מגבו. ושפיר חוצץ בפני הטומאה. אבל קדירה זו נקובה וכו':

ונקובה בכונס משקה:    דאל"כ לכ"ע היתה חוצצת שלא תכנס טומאה לעליה לטמא הכל שם [וכמ"ג]:

ב"ש אומרים הכל טמא:    כל מה שבעליה וגם הקדירה בעצמה נטמאו מהטומאה שבבית. דאע"ג שניקבה בכונס משקה. אפ"ה כיון דקדירה עשויה לבשל בה אוכלין ומשקין. אזלינן לחומרא דלעצמה מק"ט עד שתנקב במוציא זית כאילו מיוחדת לאוכלין [כרפ"ג דכלים]. וגם על כל מה שבעליה אינה מצלת. מדנקבה בכונס משקה יוצא הטומאה ועוברת דרך נקב זה [ככלים פ"י סי' ס"ח]. ואף דהכא שדבוקה בדפנות אהלים. דהיינו תקרת הבית. ודינה כאהלים ואין הטומאה נכנס לתוכה בנקב פחות מטפח [כפ"ג מ"ז] ב"ש גזרו דבוקה אטו אינה דבוקה בדפנות אהלים והרי אילו היתה קדירה זו עומדת באהל המת. וצמ"פ על פיה. והקדירה נקובה בכונס משקה. לא היתה חוצצת על טהרות שבתוכה ולהכי גם הכא אינה חוצצת. וגם מה שבבית ובעליה הכל טמא:

וב"ה אומרים הקדרה טמאה:    דכיון דקדירה עשויה לאוכלין ומשקין לפיכך גם בשנתנקבה בכונס משקה מק"ט עד שתנקב כזית [כספ"ט דכלים] ואע"ג דגבה נגד הטומאה טומאה נכנסת דרך הנקב לתוכה [ככלים פ"י מ"ח]. ואע"ג דהכא מדדבוקה למעזיבה. דינה כמעזיבה שאין טומאה יוצא בנקב שפחות מטפח שבמעזיבה גזרו ב"ה דבוקה אטו שאינה דבוקה:

ועליה טהורה:    דדוקא בקדירה עצמה מדמתטלטלת גזרינן דבוקה אטו אינה דבוקה משא"כ בעליה לא גזרי':

רבי עקיבא אומר אף הקדרה טהורה:    דמדמחוברת בתקרה דינה כתקרה. ולא גזר כלל דבוקה אטו אינה דבוקה. וכל פלוגתייהו היינו ממש כבתנור ברישא. רק קמ"ל תנור אף שדרכו לסמכו להכותל אפ"ה גזרינן אטו אינו דבוק וקמ"ל קדירה. אף שדרכה בתלוש אפ"ה לא גזר בה ר"ע:

בועז


הלכתא גבירתא

פירושים נוספים