משנה אהלות יג ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת אהלות · פרק יג · משנה ג | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

החור שבדלת, שעורו מלא אגרוף, דברי רבי עקיבא.

רבי טרפון אומר, בפותח טפח.

שייר בה החרש מלמטן או מלמעלן, הגיפה ולא מירקה, או שפתחתו הרוח, שעורו מלא אגרוף.

נוסח הרמב"ם

החור שבדלת שעורו מלוא אגרוף דברי רבי עקיבה רבי טרפון אומר פותח טפח שייר בה חרש מלמטן או מלמעלן הגיפה ולא מירקה או שפתחתו הרוח שעורו מלוא אגרוף.


פירוש הרמב"ם

כאשר זה הנקב בפתח הבית אמר ר' עקיבא שהוא כמו מאור שלא נעשה בידי אדם שאע"פ שלא יכוין להכנס בו האורה הנה יכנס ממנה האורה ולזה ישער אותו כמלא אגרוף ורבי טרפון אומר שהוא ישתמש ממנו להכניס איזה דבר להביא או להוציא ויהיה לתשמיש ולזה שיעורו בפותח טפח עוד אמר שאם היה שער זה יותר קצר מפתח השער עד שישאר חלל ויכנס ממנו אורה בעת שהפתח נעול אם מלמעלה ממה שימשך למשקוף אם מלמטה ממה שימשך לארץ או שסתם אדם הפתח ולא השלים סתימתו ונשאר סדק הבית פתוח בין שני שערים או בין שער אחד או היטיב סתימתו ופתחו הרוח שאלו הפתחים כולם הוא כמו מאור שלא נעשה בידי אדם לדברי הכל שיעורו מלא אגרוף ואז תצא טומאה מהבית או תכנוס לו מזה החלל והלכה כר"ע:

פירוש רבינו שמשון

החור שבדלת. כלומר באמצע הדלת:

שייר בה החרש. אומן שתיקן את הדלת:

מלמטן. שייר סמוך לאיסקופה:

או מלמעלן. סמוך לשקוף העליון:

הגיפה. סגרה:

ולא מירקה. לא גמרה כמו ומירק אחר שחיטה על ידו בפרק אמר להן הממונה ביומא (דף לב:) ובפרק שני דחולין (דף כט.):

או שפתחתו הרוח. כלומר או שהשלים את הסגירה אלא שבא הרוח ופתחתו ולכך שיעורו מלא אגרוף דכיון דממילא הוא כחררוהו מים או שרצים והא דמודה רבי טרפון בסיפא משום דחור (שחר) שבאמצע עשה החרש במתכוין ולא מפני שצריך לחור אלא קצרים היו הדפין שנעשה מהם הדלת ועלתה בדעתו להניח הנקב באמצע יותר מלמטה ומלמעלה ונראה כעושה בידים במתכוין אבל מלמעלה )צ"ל יותר מלהניח למטה או למעלה כו' אבל כשהניחו מלמטה או מלמעלה אין כו' ועי' בר"ע מברטנורה) אין זה כעושה בידים אלא מחמת שהיו הקרשים קצרים לא נתמלא הנקב:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

החור שבדלת - באמצע הדלת, דאינו עשוי לאויר:

שייר בו החרש - האומן שתיקן את הדלת:

מלמטן - כגון ששייר סמוך לאסקופה:

או מלמעלן - סמוך למשקוף:

הגיפה - סגרה:

ולא מירקה - לא גמרה:

או שפתחתו הרוח - כלומר, או שמירק את הסגירה אלא שבאתה הרוח ופתחתו:

שיעורו מלוא אגרוף - דכיון דנפתח ממילא הוי כחררוהו מים או שרצים. ובהך סיפא לא פליג רבי טרפון, משום דחור שבאמצע עשה החרש במתכוין, ולא מפני שצריך לחור אלא קצרים היו הדפין שנעשה מהן הדלת ועלתה בדעתו להניח הנקב באמצע יותר מלהניח למטה או למעלה, ודמי לעשה במתכוין, אבל כשהניחו מלמטה או מלמעלה אין זה כעושה בידים, אלא מחמת שהנסרים קצרים ולא נתמלא הנקב:

פירוש תוספות יום טוב

ולא מירקה. פי' הר"ב לא גמרה. כמו ומירק אחר שחיטה על ידו. בפ' א"ל הממונה [יומא דף לב] הר"ש:

או שפתחתו. וכן העתיקו הר"ב והר"ש ובנוסחת מהר"ם שפחתתו:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

.אין פירוש למשנה זו

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

שיעורו מלא אגרוף דברי ר' עקיבא. בברייתא קתני שיעורו מלא אגרוף דברי ר' טרפון ר' עקיבא אומר פותח טפח ושמא תרי תנאי אליבא דר' טרפון ור' עקיבא אם אין טעות. והר"ש ז"ל כתב אההיא ברייתא מתני' דקתני מלא אגרוף ר' טרפון היא ע"כ וצ"ע וז"ל הברייתא הדלת ששייר בה חרש בין מלמעלן בין מן הצדדין או שפתחתו הרוח או שהגיפו ולא מירקו שיעורו כל שהוא ובה"א בפותח טפח החור שבדלת מלא אגרוף דברי ר' טרפון ר' עקיבא אומר בפותח טפח גרדי שחפר מלא קנה מלא אספתי שיעורו כל שהוא דברי ב"ש ובה"א בפותח טפח א"ל ב"ה לב"ש חור הדלת מהו א"ל ב"ש בפותח טפח א"ל מאי שנא א"ל שזה עשוי לצורך וזה אינו עשוי לצורך חורים שחררום מים או שאכלתם מלחת שיעורן כל שהוא דברי ב"ש ובה"א בפותח טפח ע"כ ופי' הר"ש ז"ל שייר בה חרש בכל הני תנן במתני' מלא אגרוף והך ברייתא פליגא א"נ ברייתא בשחשב לתשמיש. החור שבדלת. ומתני' דקתני מלא אגרוף ר' טרפון היא. מ"ש. מה שעשה הגרדי מחור הדלת. שזה עשוי לצורך. פי' של גרדי עשוי לצורך וזה חור שבדלת אינו עשוי לצורך ומתני' דקתני מלא אגרוף פליגא א"נ ברייתא בשחישב לתשמיש ע"כ ולע"ד צ"ע אם אין טעות כמו שכתבתי:


פירושים נוספים