משנה אהלות יג רמבם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) העושה מאור כתחילה -

שעורו - מלוא מקדח גדול של לשכה.
שירי המאור -
רום אצבעים על רוחב הגודל.
אלו הן שירי המאור? -
חלון שסתמה, ולא הספיק לגומרה.
חררוהו מים, או שרצים, או שאכלתו מלחת -
שעורו - מלוא אגרוף.
חישב עליו לתשמיש -
שעורו - בפותח טפח.
למאור -
שעורו - מלוא מקדח.


[ב] *הערה 1: הסריגות והרפפות -

מצטרפות - כמלוא מקדח,
כדברי בית שמאי.
בית הלל אומרין:
עד שיהא במקום אחד כמלוא מקדח - להביא את הטומאה, ולהוציא את הטומאה.
רבי שמעון אומר: להביא את הטומאה,
אבל להוציא את הטומאה - בפותח טפח.


(ב) [ג] חלון שהיא לאוויר -

שעורה - מלוא מקדח.
בנה בית חוצה לה -
שעורה - בפותח טפח.
נתן את התקרה באמצע החלון
התחתון - בפותח טפח,
והעליון - מלוא מקדח.


(ג) [ד] החור שבדלת -

שעורו - מלוא אגרוף,
דברי רבי עקיבה.
רבי טרפון אומר: פותח טפח.
שייר בה חרש מלמטן או מלמעלן,
הגיפה ולא מירקה, או שפתחתו הרוח -
שעורו - מלוא אגרוף.


(ד) [ה] העושה מקום לקנה, ולאספתי, ולנר -

שעורו - כל שהוא,
כדברי בית שמאי.
ובית הלל אומרין: בפותח טפח.
לזון את עיניו,
ולדבר עם חברו, ולתשמיש - בפותח טפח.


(ה) [ו] ואלו ממעטין את הטפח -

פחות מכזית בשר - ממעט על ידי רובע עצמות,
פחות מעצם כשעורה - ממעט על ידי כזית בשר.
פחות מכזית מן המת,
פחות מכזית מן הנבילה,
פחות מכעדשה מן השרץ,
פחות מכביצה אוכלין,
התבואה שבחלון,
וככי שיש בה ממש,
ונבילת העוף הטהור שלא חישב עליה,
ונבילת עוף הטמא -
שחישב עליה ולא הכשירה,
או הכשירה ולא חישב עליה.


(ו) [ז] ואלו שאינן ממעטין -

אין העצם ממעט על ידי העצמות,
ולא בשר על ידי בשר,
ולא כזית מן הנבילה,
ולא כעדשה מן השרץ,
ולא כביצה אוכלין,
ולא ככי שאין בה ממש,
ולא נבילת העוף הטהור שחישב עליה,
ולא נבילת העוף הטמא שחישב עליה והכשירה,
ולא השתי והערב המנוגעין,
ולא לבינה מבית הפרס - דברי רבי מאיר.
וחכמים אומרין: הלבינה ממעטת - מפני שעפרה טהור.
זה הכלל -
הטהור - ממעט,
והטמא - אינו ממעט.


הערות[עריכה]

  • הערה 1: [] סימון חלוקת משניות בנוסח המשנה להרמב"ם


הדף הראשי של משנה אהלות יג