ביאור:תוספתא/אהלות/ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

תוספתא מסכת אהלות פרק תשיעי[עריכה]

דברים שאינם מביאים את הטומאה[עריכה]

(א)

ר' אליעזר אומר: נזיר והמת תחת כריסו של גמל - ואין הנזיר מגלח עליהן

ואין חייבים עליהן על טומאת מקדש וקדשיו.


לעניין הגמל (והעדר שבהלכה ב) ראו משנה ח, א. לעניין הקשר בין הנזיר לבין טומאת המקדש ראו לעיל ד, ו-ז.



(ב)

טומאה שהיא נתונה בכותל, אפילו מחצה על מחצה

וכן עדר בהמה חיה ועוף, וכן החיים בני אדם שהיו מהלכין זה אחר זה


ראו דעת ר יוסי לעיל ז, ה, בעניין טומאה טמונה. לעניין העדר ראו בהלכה א.



אפי' ראשו של זה בין רגליו של זה וראשו של זה בין רגליו של זה
אין הנזיר מגלח עליהן, ואין חייבין עליהן על טומאת מקדש וקדשיו.

טומאת מת אינה מתפשטת[עריכה]

(ג)

נדחק ברחיים שהעובד כוכבים בתוכה ושהנדה בתוכה - בגדיו טמאין מדרס.

איזו היא הרחיים? כל שאין עוקרין אותם ודוחפים אותם ממקומה


טומאת המת אינה מתפשטת במדרס ובהיסט.



לענין טמא מת - בגדיו טהורים, עד שיהו בגדיו נוגעים בפותח טפח.

מביאים וחוצצים[עריכה]

(ד)
ואלו הן סככות? אילן המיסך על הארץ


ראו משנה ח, ב. ר' יהודה מוסיף שאם אי אפשר להעביר חוט מצד לצד של הסככות או הפרעות, מבלי שיגע באחד הענפים, ויחדיו הן פותח טפח – הן מביאות וחוצצות בפני טומאה שתחתן.



ר' יהודה אומר: רואין את התחתונות כאילו הן עולות למעלה
ואת העליונות כאילו הן יורדות למטה
ואם נוגעות זו בזו בפותח טפח - מביאות וחוצצות
אלו הן הפרעות? פרע היוצא מן הגדר
היו נתונות על גבי הגדר - רואין אותן כאילו אבנים כבושות עליהן.
התריפו - רואין אותן כאילו הן שפודין של מתכת
ואם היו מובדלות זו מזו - אם יכולות לקבל את המעזיבה רכה, דברי ר"מ
וחכ"א: מעזיבה הבינונית. ר' יהודה אומר: אם מכניס את החוט לצד הזה ויצא לצד אחר ונוגע
אע"פ שאין מכוין - ה"ז מפסיק.

חוצצים ואינם מביאים[עריכה]

(ה)

ר' יוסי אומר: חבילי המטה וסריגי חלונות חוצצים את הבית ואת העליה

עד שתעבור הטומאה לצד השני


ראו משנה ח, ד.
ר' יוסי מעיר שתיבה עם כלים שעברה מעל המת מצד לצד – טמאה, ואילו אם היא מונחת מעליו היא טהורה.



היו נתונין על גבי המת באויר - המאהיל כנגד הנקב טמא, ושלא כנגד הנקב טהור
מפני שהטומאה יוצאה באיזו דרך שנכנסה
ר' יהודה אומר: אם אין יכולין לקבל מעזיבה הבינונית - אין חוצצין
היו נתונין בתוך הבית - הרי אלו חוצצין, שאני רואה את הקורות כאילו הן יורדות וסותמות.

לא חוצצים ולא מביאים[עריכה]

ר' יוסי אומר: תיבה שהיא מליאה כלים, וזרקה על גבי כזית מן המת
טמאין, שאילו היתה נתונה על גבי המת באויר - טהורין.

(ו)
נסר שצף על פני המים, טומאה בצד זה - כלים שבצד הזה טהורין


ר' יעקב חולק כי הנסר הצף אינו יכול לקבל מעזיבה בינונית. אבל אם הוא גדול הוא חוצץ.



רבי יעקב אומר: רואין את הנסר, שאם ירד ישקע לקרקעית וישב ויש תחתיו רבוע טפח על טפח על רום טפח
טומאה בצד זה - כלים שבצד השני טהורים.

צירוף חצאי זיתים לטומאה[עריכה]

שלשה בתים זה לפנים מזה, כחצי זית בפנימי או באמצעי, וכחצי זית בחיצון

החיצון טמא, הפנימי והאמצעי טהורין


ראו משנה ח, ו. לעניין הסגנון השוו לעיל ח, ו.



כחצי זית בפנימי, וכחצי זית באמצעי - הפנימי טהור, והחיצון והאמצעי טמאין.
אמר ר' יהודה: אני אומר דבר אחד והם אמרו דבר אחד
אני אומר להן: מודה ר' אליעזר לר' יהושע בשתי חביות שפתוחות לתוך הבית טמא
על מה נחלקו? על שני חדרים של בית, שר' אליעזר מטהר ור' יהושע מטמא
והם אמרו לי: מודה ר' יהושע לר' אליעזר בשני חדרים הפתוחין לתוך הבית, שהבית טהור
על מה נחלקו? על שתי חביות, שר' אליעזר מטהר ור' יהושע מטמא.