ביאור:בבלי עירובין דף נו
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
זרעים:
ברכות
מועד:
שבת
עירובין
פסחים
יומא
סוכה
ביצה
ראש השנה
תענית
מגילה
מועד קטן
חגיגה
נשים:
יבמות
כתובות
נדרים
נזיר
סוטה
גיטין
קידושין
נזיקין:
בבא קמא
בבא מציעא
בבא בתרא
סנהדרין
מכות
שבועות
ע"ז
הוריות
קדשים:
זבחים
מנחות
חולין
בכורות
ערכין
תמורה
כריתות
מעילה
תמיד
טהרות:
נידה
מסכת עירובין:
ב
ג
ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה | הדף המהדורה הרגילה
עמוד א (דלג לעמוד ב)
אודות הגמרא המבוארת באדיבות "גמרא נוחה"
|
פת קיבר [1], ושֵׁכָר חדש, וירק!?
לא קשיא: הא בתומי וכרתי [2], הא בשאר ירקי, כדתניא: שום = ירק [3], כרישין חצי ירק, נראה צנון - נראה סם חיים.
והא תניא נראה צנון - נראה סם המות?
לא קשיא: כאן בעלין כאן באמהות [4], כאן בימות החמה, כאן בימות הגשמים [5].
אמר רב יהודה אמר רב: כל עיר שיש בה מעלות ומורדות - אדם ובהמה שבה מתים בחצי ימיהן.
מתים סלקא דעתא?
אלא אימא: מזקינים בחצי ימיהן [6].
אמר רב הונא בריה דרב יהושע: הני מולייתא דבי בירי ודבי נרש [7] אזקנון [8].
תנו רבנן: 'בא לרַבְּעָהּ - מרבעה בריבוע עולם [9]: נותן צפונה לצפון עולם, ודרומה לדרום עולם [10], וסימניך [11]: עגלה בצפון ועקרב בדרום [12];
רבי יוסי אומר: אם אינו יודע לרבעה בריבוע של עולם [13] - מרבעה כמין התקופה [14]; כיצד? - חמה יוצאה ביום ארוך ושוקעת ביום ארוך [15] - זה הוא פני צפון; חמה יוצאה ביום קצר ושוקעת ביום קצר - זה הוא פני דרום [16];
תקופת ניסן ותקופת תשרי - חמה יוצאה בחצי מזרח ושוקעת בחצי מערב, שנאמר (קהלת א ו) הולך אל דרום וסובב אל צפון [סובב סבב הולך הרוח ועל סביבתיו שב הרוח] ; הולך אל דרום – ביום, וסובב אל צפון – בלילה; סובב סובב הולך הרוח - אלו פני מזרח ופני מערב: פעמים מהלכתן [17] ופעמים מסבבתן [18]'.
אמר רב משרשיא: ליתנהו להני כללי [19], דתניא: לא יצאה חמה מעולם מקרן מזרחית צפונית ושקעה בקרן מערבית צפונית, ולא יצאה חמה מקרן מזרחית דרומית ושקעה בקרן מערבית דרומית.
אמר שמואל: אין תקופת ניסן נופלת אלא בארבעה רבעי היום: או בתחלת היום או בתחלת הלילה, או בחצי היום או בחצי הלילה [20]; ואין תקופת תמוז נופלת אלא או באחת ומחצה או בשבע ומחצה בין ביום ובין בלילה; ואין תקופת תשרי נופלת אלא או בשלש שעות או בתשע שעות, בין ביום ובין בלילה; ואין תקופת טבת נופלת אלא או בארבע ומחצה או בעשר ומחצה, בין ביום ובין בלילה [21]; ואין בין תקופה לתקופה אלא תשעים ואחד יום ושבע שעות ומחצה [22], ואין תקופה מושכת מחברתה אלא חצי שעה [23].
ואמר שמואל: אין לך תקופת ניסן שנופלת בצדק שאינה משברת את האילנות, ואין לך תקופת טבת שנופלת בצדק שאינה מייבשת את הזרעים; והוא דאיתליד לבנה [24] או בלבנה או בצדק [25].
תנו רבנן: 'המרבע את העיר [26] - עושה אותה כמין טבלא מרובעת, וחוזר ומרבע את התחומין [27], ועושה אותן כמין טבלא מרובעת; וכשהוא מודד [28] - לא ימדוד מאמצע הקרן אלפים אמה [29], מפני שהוא מפסיד את הזויות [עיין רשב"א], אלא מביא טבלא מרובעת שהיא אלפים אמה על אלפים אמה, ומניחה בקרן באלכסונה [30]; נמצאת העיר משתכרת [31] ארבע מאות אמות לכאן וארבע מאות אמות לכאן [32], נמצאו תחומין [33] משתכרין [34] שמונה מאות אמות לכאן ושמונה מאות לכאן, נמצאו העיר ותחומין משתכרין אלף ומאתים לכאן ואלף ומאתים לכאן.'
אמר אביי: ומשכחת לה במתא דהויא תרי אלפי אתרי אלפי.
תניא: 'אמר רבי אליעזר ברבי יוסי: תחום ערי לוים - אלפים אמה; צא מהן [35] אלף אמה מגרש [36], נמצא מגרש רביע [37] והשאר [38] שדות וכרמים [39].'
מנא הני מילי [40]?
אמר רבא: דאמר קרא (במדבר לה ד) [ומגרשי הערים אשר תתנו ללוים] מקיר העיר וחוצה אלף אמה סביב; אמרה תורה: סבב את העיר באלף.
נמצא מגרש רביע – רביע? פלגא הוי!
אמר רבא: בר אדא [41] משוחאה [42] אסברה לי: משכחת לה במתא דהויא תרי אלפי אתרי אלפי; תחום כמה הויא? שיתסר [43]; קרנות כמה הויין? – שיתסר [44]; דל [45] תמניא דתחומין וארבעה דקרנות, כמה הוי? תריסר [46];
נמצא מגרש רביע? טפי מתלתא נינהו?
אייתי ארבעה דמתא שדי עלייהו [47].
אכתי תילתא הוי?
מי סברת בריבועא קאמר? בעיגולא קאמר [48]; כמה מרובע יתר על העגול? – רביע; דל רביע מינייהו - פשו להו תשעה, ותשעה מתלתין ושיתא - ריבעא הוי [49].
אביי אמר: משכחת לה נמי במתא דהויא אלפא באלפא [50]: תחומין כמה הוו? – תמניא [51]; קרנות כמה הוי? – שיתסר [52];
הערות
[עריכה]- ^ שנודר"ה בלעז [לחם העשוי מקמח גס]
- ^ תומי וכרתי - לא מעלו, כך שמעתי; ונראה בעיני תומי וכרתי מעלי, והכי תניא (בבא קמא עב א): 'חמשה דברים נאמרו בשום: משביע, משחין, ומצהיל הפנים, ומרבה את הזרע והורג כינה שבמעים'; וכרישין נמי תניא בברכות (מד,ב) דיפין לבני מעים
- ^ אני שמעתי לגנאי, ואני אומר: לשבח
- ^ עלין - קשין, אמהות – יפין; אמהות = שרשין
- ^ בימות החמה - יפין, שמצננין את הגוף, בימות הגשמים קשין
- ^ מפני הטורח
- ^ בי בירי ובי נרש - שתי עיירות, ויש בין זו לזו מעלות ומורדות, והן מולייתא
- ^ הזקינוני
- ^ כדמפרש ואזיל
- ^ ולא באלכסונו של עולם
- ^ אם אינך יודע לכוין צפון ודרום
- ^ עגלה ועקרב - מזלות הן
- ^ שאינו מכיר במזלות הללו
- ^ לפי הילוך סיבוב החמה - ניכר איזו רוח דרומית ואיזו רוח צפונית
- ^ אותו רוח שאתה רואה שחמה יוצאה ביום ארוך של ימי תקופת תמוז: יוצאה בצידו האחד ושוקעת באותו רוח עצמו בצידו האחר
- ^ זהו פני צפון - לפי שהחמה לעולם ביום ממזרח לדרום מהלכת, כדאמר קרא (קהלת א ו) הולך אל דרום, והליכת החמה ביום היא, אבל בלילה אינו הולך, אלא סובב מחוץ לכיפה; וביום הארוך עומדת בקרן מזרחית צפונית, ומהלכת מזרח דרום ומערב, ושוקעת בקרן צפונית מערבית, ובלילה סובבת פני צפון, ולמחרת היום נקצר מעט ואינה יוצאה בקרן אלא נמשכת מן הקרן ולמזרח מעט, ויוצאה, ובערב שוקעת בתוך המערב משוך מן הקרן מעט, ובלילה סובבת אותו מעט וכל הצפון, ומעט במזרח יותר מליל של אמש, וכן בכל יום, עד שיוצאה בתקופת תשרי באמצע המזרח ושוקעת באמצע המערב; לפיכך היום והלילה שוין, ועדיין בכל יום נמשכת לצד דרום ויוצאה, ובשקיעתה נמשכת לצד דרום ושוקעת עד שיוצאה ביום בתקופת טבת בקרן מזרחית דרומית, ומהלכת דרום לבדו, ושוקעת בקרן מערבית דרומית, והיינו דקאמר 'חמה יוצאה ביום קצר ושוקעת ביום קצר - זהו פני דרום'
- ^ ביום, בימים הארוכין
- ^ בלילה בימי תקופת טבת
- ^ דאמרן לעיל: חמה יוצאה ביום ארוך כו'
- ^ לפי שהמאורות נתלו בתחילת ליל רביעי בשבת ובחדש ניסן, וימות החמה שלש מאות שישים וחמשה ימים ושש שעות; חשוב אותן כולן בשביעית - וישאר בידך יום ורביע, נמצאת תקופת ניסן בשנה הבאה בחצי ליל חמישי, לשנה השלישית בתחלת יום שישי, ובשנה הרביעית בחצי יום שבת, וכן לעולם יום ורביע בין תקופת שנה לתקופת שנה הבאה, ולעולם הן כלות באחד מן הרביעיות הללו
- ^ ואין תקופת תמוז נופלת אלא באחת ומחצה או בשבע ומחצה או ביום או בלילה - שכשתקופת ניסן נופלת בתחילת היום, אותה של תמוז בשבעה ומחצה ביום; וכשתקופת ניסן בחצי היום - של תמוז באחד ומחצה בלילה, לפי ששבע שעות ומחצה יש בין תקופה לתקופה: שבאותו יום שזו נופלת - זו נופלת, אלא נמשכת להלן משעה שנפלה זו שבע שעות ומחצה, שהן שלשים שעות לארבע התקופות, דהיינו יום ורביע, ולפי זה החשבון אותה של תשרי נופלת או בשלשה או בתשעה: אם נפלה תקופת תמוז באחד ומחצה - של תשרי נופלת בתשעה, ואם של תמוז בשבע ומחצה - של תשרי בשלשה, וכן כולם; וזהו סימן: אזג"י ואט"ד: כשתקופת ניסן באחד של תמוז בשבע ומחצה, ושל תשרי בשלשה, ושל טבת בעשרה ומחצה, ושנה שניה של ניסן בחצי היום, דהיינו בשש שעות, ושל תמוז באחד ומחצה, ושל תשרי בתשעה, ושל טבת בארבע ומחצה ביום
- ^ כדפרישית, חשוב תשעים ואחד יום כולן שביעיות תמימות הן, ושבע שעות ומחצה היא נמשכת אחריהן, שימי התקופות כך הם: תשעים ואחד יום ושבע שעות ומחצה הם, שהן רביע של שלש מאות שישים וחמשה ורביע
- ^ סימן לחציו אז"ח גי"ח וא"ח טד"ח, שמוש השעות כל"ש צמח"ן הוא סידורן והילוכן, תחלת ליל אחד בשבת משמש כוכב ואחריו לבנה ואחריו שבתי, צדק מאדים, חמה, נוגה, הרי שבע שעות, וחוזרים חלילה, נמצא שעה ראשונה ליום אחד בשבת - חמה, ואחריו נוגה ועוד כל"ש צמח"ן, תמצא סימני שעות ראשונות של ימות השבוע חל"מ כצנ"ש, ימים וסימני שעות ראשונות של כל לילי השבוע כצנ"ש חל"מ, ור' שבתי דונול"ו הרופא זכר צדיק לברכה פירשו היטב בספר חכמוני שלו למה נסדרו הכוכבים בענין זה, וכיון דאין בין תקופה לתקופה אלא שבע שעות ומחצה, נמצא שאם נפלה תקופת ניסן בתחלת כוכב, תקופת תמוז יפול בחצי כוכב, תשרי בראש לבנה, טבת בחצי לבנה וכן כולם, כשתוציא שבע שעות ומחצה אחר נפילתה של זו תגיע לאותה שעה עצמה אלא שנמשכת חצי שעה לאחריה
- ^ והני מילי דאתיליד מולד לבנה של ניסן או של טבת
- ^ בשעת לבנה או בשעת צדק
- ^ עגולה
- ^ עושין לה כמין טבלא מרובעת - לקמן מוקי לה במתא דהויא תרי אלפי אתרי אלפי בעיגולא, שכשאתה מוסיף ריבוע עליה - הרי היא כמין טבלא מרובעת - אורכה כרוחבה, ותחומיה כמין טבלא מרובעת - אורכן כרחבן, רחבן למדת העיר על פני חומתה שהיא אלפים, וכן אורכן להלן מן העיר אלפים, והיינו דקאמר חוזר ומרבע את התחומין כלומר: חוזר ומודד לה תחומיה, ועל כרחך מרובעין הן
- ^ תחומי העיר לאחר שריבעה
- ^ לא ימדוד מאמצע קרן זוית של עיר כנגדו באלכסון [45 מעלות] אלפים לכל קרן וקרן למתוח חוט מתחום קרן זה לתחום קרן זה
- ^ מפני שמפסיד את הזויות - לכל קרן וקרן מפסיד מה שאלכסון של אלפים על אלפים עודף על ריבוע; וכשמותח החוט לא תמצא באורך התחומין מן העיר והלאה לכל צד אלא אלף וארבע מאות עשרים ושמונה אמות! כיצד? [במקור ובדפוס וילנא יש במקום זה שרטוט]; תן תחומין של אלף וארבע מאות עשרים ושמונה אורך לכל צד כנגד העיר - אתה צריך לתת טבלא של אלף וארבע מאות עשרים ושמונה על אלף וארבע מאות עשרים ושמונה לכל קרן למלאות פגימתן של אורך בריבוע, שיהו התחומין מרובעין, שהרי ריבוע פיאות לכל שובתי שבת, ותמצא באלכסונו של טבלא מכוון כנגד אלכסון קרן העיר - אלפים, דקיימא לן: 'כל אמתא בריבוע - אמתא ותרי חומשי באלכסונה': טבלא של אלף וארבע מאות עשרים ושמונה על אלף וארבע מאות עשרים ושמונה - אלכסון שלה עודף אלפים ושמונה מאות חמישים וששה חומשין, שהן חמש מאות שבעים ושתים אמה פחות ארבעה חומשין; תנם על אלף וארבע מאות עשרים ושמונה - הרי אלפים; נמצא כשמדדת מאמצע קרן העיר באלכסון אלפים - קיצרת את התחום, ואינן אלא אלף וארבע מאות עשרים ושמונה, וכל כך למה? - מפני שהפסדת את הזויות: שהיית צריך למדוד אלפים ואלכסונן מאמצע קרן העיר, ולמתוח חוט אחרי כן מתחום קרן לתחום קרן, ותמצא מן החוט ולעיר על פני כל העיר לכל צד אלפים אמה; כיצד? - תן אלפים תחום כנגד העיר לארבע רוחותיה, תמצא פגימת אלפים על אלפים לכל קרן, ועדיין אתה צריך למתוח חוט כמין גאם להשוות תחומי הקרנות לתחומי העיר, ותמצא לכל קרן טבלא של אלפים על אלפים, ומכוון אלכסונה כנגד אלכסון קרן העיר; ומהו אלכסונה - אלפים ושמונה מאות אמה, שכך עולה חשבון ארבעת אלפים חומשין לשמונה מאות אמה, לפיכך, הבא למדוד תחומי העיר מביא טבלא - רואה כאילו הביא טבלא שהיא אלפים על אלפים, ומניחה כנגד העיר באלכסון, אלכסון של טבלא כנגד אלכסון של קרן, כלומר: מודד אלפים ושמונה מאות כנגד הקרן באלכסון, ואחר כך מותח חוט מתחום קרן לתחום קרן
- ^ במה שרבענוה
- ^ ארבע מאות אמה לכל קרן וקרן, שכשהיתה עגולה לא היה לה אלכסון, ועכשיו שריבענוה - נתננו לה אלכסון; והיוצא דרך הקרן משתכר ארבע מאות אמה לקרן זו וארבע מאות אמה לקרן זו
- ^ תחומי הקרנות
- ^ שנתננו טבלא באלכסון כנגד הקרן
- ^ סביב העיר
- ^ שאין נוטעין ולא זורעין שם אלא מניחין אותו לנוי העיר, כדמתרגם 'רווחי קרויא' (במדבר לה ב,ד)
- ^ לקמן מפרש
- ^ שאר התחום
- ^ וחוץ לתחום לא היה להן כלום
- ^ דמגרש אלף אמה
- ^ שם האיש
- ^ [שמקצועו] מציין תחומי העיר [משח=חבל]
- ^ ששה עשר רבעין של אלף על אלף יש בהן; כיצד? - אלפים על אלפים לכל צד; חלקם שתי וערב - הרי ארבע רבעין של אלף על אלף, וכן לכל רוח של עיר
- ^ תחומי הקרנות של תחומין נמי שיתסר נינהו, שהרי לכל קרן יש טבלא של אלפים על אלפים, כדפרשינן לעיל
- ^ לצורך מגרש
- ^ דהא אמרת 'סבב את העיר באלף', הרי לכל התחום אלפים על פני העיר באורך וברוחב אלף להלן מן העיר, וכיון שנתת אלף בליטת מגרש לארבע רוחות, צריך אתה ליתן לכל קרן טבלא של אלף על אלף, הא ארבעה מן הקרנות למגרש, הא תריסר לצורך מגרש, כולן אלף על אלף
- ^ דתלתין ותרין, והוו להו תלתין ושית, דהא דקתני מגרש רביע - אכולה מילתא קאי: רביע החשבון כולו של עיר ותחומין וקרנות
- ^ את חשבת בעיר מרובעת, ועבדת מגרש סביב נמי בריבוע, לפיכך עלה חשבון העיר ומגרשיה ארבעת אלפים על ארבעת אלפים מרובעין שהן ששה עשר רבעין של אלף על אלף, ומהן שלשה חלקים למגרש, והיינו תריסר וחלק הרביעי לעיר, ואנן במתא עגולתא עסקינן, כדמוקמינן לקמן
- ^ ומכל מקום אנו מוסיפין עליה לתת ללויים ריבועא עמה, וקרנותיה ותחומין אלפים לכל רוח, הרי חלק הלויים סך הכל ששת אלפים שהן תלתין ושית רבעין של אלף על אלף, והעיר באמצעיתן עגולה אלפים, ומגרשיה סביב לה אלף רוחב, נמצאת עיר ומגרשיה ארבעת אלפים על ארבעת אלפים עגולין, ואם היו ארבע על ארבע מרובעין - הוו שיתסר, השתא דעגולין - דל ריבעא הוו תריסר, ומהן שלשה חלקים למגרש והרביעי לעיר, דהוו להו תשעה מגרשין, ותשע מתלתין ושית הניתנין ללויים - ריבעא הוו
- ^ ולא תחשוב העיר עליהן, אלא נמצא מגרש רביע - אתחומין וקרנות קאי
- ^ תמניא רבעין של אלף, על אלף - שהרי תחום לכל צד אלפים אורך להלן מן העיר, ואלף רוחב על פני העיר
- ^ דכיון דאורך התחומין משוכין אלפים לכל צד, אתה צריך למלאות פגם לכל קרן בטבלא אלפים על אלפים