ביאור:בבלי בבא קמא דף פא

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה

מסכת בבא קמא: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט | הדף המהדורה הרגילה

עמוד א (דלג לעמוד ב)

אודות הגמרא המבוארת

באדיבות "גמרא נוחה"
על שם נפתלי וחנה הולנדר
בעריכת הרב ישעיהו הכהן הולנדר
___________________________

בהערות שוליים מובאים דברי רש"י, הפניות למקורות, השלמת פסוקים והסברים מורחבים
מילים עם קו מתחתן – פירוש שצץ כאשר סמן העכבר מעל המילה
שינויי נוסחאות - צצים כאשר סמן העכבר מעל המלה "דק"ס", שהיא ראשי תיבות של "דקדוקי סופרים". השינויים מבוססים על מיזם "הכי גרסינן" באתר פרידברג, ו"מאגרים" של האקדמיה.
מילון ארמי–עברי בוויקימילון

1</ref>שיהו מרעין ^[1] בחורשין ^[2], 2</ref>ומלקטין עצים בשדותיהם ^[3], 3</ref>^[4] ומלקטים עשבים ^[5] בכל מקום - חוץ מתלתן ^[6] 4</ref>וקוטמים נטיעות ^[7] בכל מקום - חוץ מגרופיות של זית ^[8], 5</ref>ומעין היוצא בתחילה ^[9] בני העיר מסתפקין ממנו, 6</ref>ומחכין ^[10] בימה של טבריא ^[11] ובלבד שלא יפרוס קלע ^[12] ויעמיד את הספינה ^[13], 7</ref>ונפנין לאחורי הגדר ואפילו בשדה מליאה כרכום ^[14], *</ref>ומהלכים בשבילי הרשות ^[15] עד שתרד רביעה שניה ^[16], 8</ref>ומסתלקין לצידי הדרכים ^[17] מפני יתידות הדרכים ^[18], 9</ref>והתועה בין הכרמים מפסיג ^[19] ועולה מפסיג ויורד ^[20], 10</ref>ומת מצוה קונה מקומו ^[21]'.

1</ref>שיהו מרעין בחורשין:

אמר רב פפא: לא אמרן אלא דקה בגסה ^[22], אבל דקה בדקה וגסה בגסה – לא, וכל שכן גסה בדקה דלא.

2</ref> ומלקטין עצים משדותיהם:

לא אמרן אלא בהיזמי והיגי, אבל בשאר עצים – לא; ואפילו בהיזמי והיגי - לא אמרן אלא במחוברין, אבל בתלושין ^[23] - לא ^[24]; ואפילו במחוברין - לא אמרן אלא בלח, אבל ביבשים - לא ^[25] ובלבד שלא ישרש.

3</ref> ומלקטין עשבים בכל מקום חוץ משדה תלתן:

למימרא דתלתן מעלו לה עשבים? ורמינהי: 'תלתן שעלתה עם מיני עשבים - אין מחייבין אותו לעקור ^[26]'?

אמר רב ירמיה: לא קשיא: כאן לזרע ^[27], כאן לזירין ^[28]: לזרע - קשו לה עשבים, דמכחשי לה; לזירין - מעלי לה: דכי קיימי ביני עשבים – מירכבא ^[29].

איבעית אימא: כאן לאדם, כאן לבהמה: דכיון דלבהמה הוא דזרעה - עשבים נמי מיבעי לה.

ומנא ידעינן ^[30]?

אמר רב פפא: שאריה משארי ^[31] לאדם, לא שאריה משארי לבהמה.

4</ref> וקוטמין נטיעה בכל מקום חוץ מגרופיות של זית:

פירש רבי תנחום ורבי ברייס משום זקן אחד: בזית - כביצה ^[32]; בקנים ובגפנים - ^[33] מן הפקק ^[34] ולמעלה; ושאר כל האילנות מן אובו ^[35] של אילן ^[36] ולא מן חודו של אילן ^[37]; מן חדש ^[38] שאינו עושה פירות ^[39], ולא מן ישן שהוא עושה פירות; ממקום שאינו רואה את החמה

עמוד ב

ולא ממקום שהוא רואה את החמה ^[40], שנאמר (דברים לג יד) וממגד תבואות שמש [וממגד גרש ירחים].

5</ref> ומעין היוצא תחילה בני העיר מסתפקין ממנו:

אמר רבה בר רב הונא: ונותן לו דמים.

ולית הלכתא כוותיה.

6</ref> ומחכין בימה של טבריא ובלבד שלא יפרוס קלע ויעמיד את הספינה, אבל צד הוא ברשתות ובמכמרות:

תנו רבנן: בראשונה התנו שבטים זה עם זה שלא יפרוס קליעה ויעמיד את הספינה, אבל צד הוא ברשתות ובמכמרות.

תנו רבנן: 'ימה של טבריא בחלקו של נפתלי היתה; ולא עוד אלא שנטל מלא חבל חרם בדרומה ^[41] לקיים מה שנאמר [דברים לג,כג: ולנפתלי אמר: נפתלי שבע רצון ומלא ברכת ה’] ים ודרום ירשה'.

תניא: רבי שמעון בן אלעזר אומר: תלושין שבהרים בחזקת כל השבטים הן עומדים ^[42], ומחוברים - בחזקת אותו השבט, ואין לך כל שבט ושבט מישראל שאין לו בהר ובשפלה ובנגב ובעמק, שנאמר: (דברים א ז) פנו וסעו לכם ובאו הר האמורי ואל כל שכניו בערבה בהר בשפלה ובנגב ובחוף הים [ארץ הכנעני והלבנון עד הנהר הגדל נהר פרת]; וכן אתה מוצא בכנענים ובפריזים ובאמוריים שלפניהם, שנאמר ואל כל שכניו' - אלמא שכניו הכי הוו ^[43].

7</ref> ונפנין לאחורי הגדר ואפילו בשדה שהיא מלאה כרכום:

אמר רב אחא בר יעקב: לא נצרכה אלא ליטול הימנו צרור.

אמר רב חסדא: ואפילו בשבת.

מר זוטרא חסידא שקיל ומהדר, ואמר ליה לשמעיה: <למחר> ^[44] זיל שירקיה ^[45].

8</ref> ומהלכין בשבילי הרשות עד שתרד רביעה שניה:

אמר רב פפא: והאי ^[46] דידן - אפילו טל ^[47] קשי לה ^[48].

9</ref> ומסלקין לצידי הדרכים מפני יתידות הדרכים:

שמואל ורב יהודה הוו שקלי ואזלי באורחא; הוה מסתלק שמואל לצידי הדרכים; אמר ליה רב יהודה: תנאין שהתנה יהושע - אפילו בבבל?

אמר ליה: שאני אומר: אפילו בחוצה לארץ ^[49].

רבי ורבי חייא הוו שקלי ואזלי באורחא; אסתלקו לצידי הדרכים; הוה קא מפסיע ואזיל ^[50] רבי יהודה בן קנוסא קמייהו;

אמר ליה רבי לרבי חייא: מי הוא זה שמראה גדולה בפנינו ^[51]?

אמר ליה רבי חייא: שמא רבי יהודה בן קנוסא תלמידי הוא, וכל מעשיו לשם שמים!

כי מטו לגביה – חזייה; אמר ליה: אי לאו יהודה בן קנוסא את - גזרתינהו לשקך בגיזרא דפרזלא ^[52].

10</ref> התועה בין הכרמים מפסיג ויורד מפסיג ועולה:

תנו רבנן: הרואה חבירו תועה בין הכרמים - מפסיג ועולה מפסיג ויורד עד שמעלהו לעיר או לדרך; וכן הוא שתועה בין הכרמים - מפסיג ועולה מפסיג ויורד עד שיעלה לעיר או לדרך.

מאי 'וכן' ^[53]?

מהו דתימא: חבירו הוא דידע להיכא מסלק דניפסוג, אבל הוא דלא ידע להיכא קא סליק - לא ניפסוג נהדריה נהדר בי מיצרי - קא משמע לן.

הא - דאורייתא הוא, דתניא: 'השבת גופו מניין? - תלמוד לומר: (דברים כב ב: ואם לא קרוב אחיך אליך ולא ידעתו ואספתו אל תוך ביתך והיה עמך עד דרש אחיך אתו) והשבותו [לו] ^[54]!?

דאורייתא הוא דקאי בי מיצרי ^[55] אתא הוא [יהושע] - תקין דמפסיג ועולה מפסיג ויורד.

11</ref> ומת מצוה קנה מקומו: ורמינהי: המוצא מת מוטל באיסרטיא ^[56] מפנהו לימין איסרטיא או לשמאל איסרטיא; שדה בור ^[57] ושדה ניר ^[58] - ^[59] מפנהו לשדה בור; שדה ניר ושדה זרע - מפנהו לשדה ניר; היו שתיהן בורות שתיהן נירות שתיהן זרועות - מפנהו למקום שירצה ^[60]?

אמר רב ביבי: במוטל על המיצר ^[61]: מתוך שניתן לפנותו - מפנהו לכל מקום שירצה.

אמרי: עשרה הני? חד סרי הויין!?

'מהלכין בשבילי הרשות - שלמה אמרה, כדתניא: הרי שכלו פירותיו מן השדה ואינו מניח בני אדם ליכנס בתוך שדהו - מה הבריות אומרות עליו? "מה הנאה יש לפלוני, ומה הבריות מזיקות לו! עליו הכתוב אומר 'מהיות טוב אל תקרי רע'".

ומי כתיב 'מהיות טוב אל תקרי רע'?

אִין, כתיב כי האי גוונא: (משלי ג כז) אל תמנע טוב מבעליו בהיות לאל ידך לעשות.

ותו ליכא? והא איכא דרבי יהודה, דתניא: רבי יהודה אומר: בשעת הוצאת זבלים - אדם מוציא זבלו לרשות הרבים, וצוברו כל שלשים ^[62], כדי שיהא נישוף ברגלי אדם וברגלי בהמה, שעל מנת כן הנחיל יהושע לישראל את הארץ.

והא איכא דרבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה ^[63], דתניא: רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה אומר: תנאי בית דין הוא שיהא זה יורד לתוך שדה חבירו וקוצץ שוכו של חבירו להציל נחיל שלו ^[64] ונותן לו דמי שוכו של חבירו; ותנאי בית דין הוא שיהא זה שופך יינו ומציל דובשנו ^[65] של חבירו ונוטל דמי יינו מתוך דובשנו של חבירו; ^[66] ותנאי בית דין הוא שיהא זה מפרק את עציו וטוען פשתנו של חבירו ונוטל דמי עציו מתוך פשתנו של חבירו ^[67], שעל מנת כן הנחיל יהושע לישראל את הארץ!?

ביחידאי לא קאמרינן ^[68].

הערות

^ בהמות
^ ושלא יקפיד בעל היער על כך
^ משדה חבירו
^ וכן
^ למאכל בהמה
^ משדה תלתן, דמעלו לה עשבים הגדילות עמה, והתולשן מפסיד את התלתן. 'תלתן': מין קטנית, ושמה פנגרי"א
^ מן האילן קוטם בד ליטע או להרכיב ולא יקפיד בעל האילן
^ הקוצץ זיתיו לשרוף, מניח שתי גרופיות מלא שני אגרופין כדאמר ב'המוכר את הספינה' (בבא בתרא פ א), והן מחליפות ומוציאות בדין, ומשם אין לקטום נטיעה מפני שמפסיד את הגרופיות
^ מחדש וכל שכן מעיינות ישנים שהיו מימות יהושע
^ ומטילין חכה לצוד דגים
^ ואף על פי שבחלק נפתלי היתה כולה, כדאמרינן לקמן
^ דרך ציידים לתקוע יתידות ולעשות גדרי קנים במים להלכד שם דגים וקורין לו במקומינו 'גזר' ובארץ אשכנז קורין לו ווכ"א
^ מפני שמעכב ומעמיד את הספינה
^ לקמן מפרש לה; לא נצרכה אלא ליטול הימנה צרור לקנח ואף על פי שפורץ את הגדר
^ סתם בני אדם משהכניסו תבואתם עד שעת הזריעה מפקירים שדותיהם ליכנס בהן כל אדם לקצר את הדרך שלא יקיף, והן נקראין 'שבילי הרשות' לפי שברשות עושין; והתנה יהושע שלא יקפידו על כך
^ זמנה בי"ז במרחשון, כדאמרינן בתענית (טז,א); ומאז והלאה - הזרעים צומחות, וקשה לה דריסת הרגל
^ בכל עת, ואפילו בזמן שהתבואה בשדות - הפקיר לכל אדם להסתלק מן הדרך מפני היתידות וליכנס לגבול שדה חבירו ולילך על המיצר אצל הדרך
^ בימות החמה יבש הטיט, ונעשה כיתידות מקום דריסת האדם ובהמה שדרסו שם בימות החורף, ונעשו כשחיתות
^ מנתק זמורות הנושבות המעכבות אותו
^ ועולה ויורד עד שמוצא את הדרך
^ מקום שנפל שם בעת מותו - קנאו לקבורה, ואין בעל השדה מעכב עליו
^ בהמה דקה ביער גסה, שאינה מכלה את האילנות
^ אחרי שטרח עליהן בעל השדה ותלשן
^ אסור ליטלן, דדעתיה עלייהו
^ דעתו עליהם לאור
^ העשבים ממנה משום כלאים, לפי דבעל כרחו עתיד ליטלו, שמפסיד את התלתן
^ שהתלתן עומדת ליזרע
^ שזרעה לאכול הזירין טודילי"ש בלע"ז
^ מתפשטת וגודלת על העשבים, ונעשין לה סמיכה, כעין דלת של כרם
^ אם זרעה לאדם, דשרי ליה למלקט מן העשבים בתנאי יהושע
^ עשויים כערוגות
^ כשיעור גובה ביצה: צריך להניח מן הזית מלמטה סמוך לגזע
^ מותר לקטום
^ קשר
^ מפריו
^ כלומר: מענפין הרכין ודקין
^ מענפין גדולים וגסין כאילן גמור; לישנא אחרינא: מחובו של אילן: ממחבואתו: מקום שיש ענפין הרבה דהיינו באמצע גבהו, ולא מחודו: מלמעלה: ענף האמצעי שהוא עליון, ועיקר האילן; מתשובות הגאונים
^ בד שגדל וניתוסף בשנה זו
^ שעדיין אין עושה פרי
^ סביבות צדדין מבחוץ, מפני שהוא עיקר האילן, שהחמה מבשלת שם את הפרי וממתיקו
^ מלא חבל של מצודה היה לו בדרומה מן היבשה, למשוך רשתו; 'חרם' כמו 'מצודים וחרמים' (קהלת ז כו)
^ כל מי שירצה יטול, דהא כמטלטלי, ושאר השלל והמלקוח היו
^ אף על פי שכתוב כאן 'הר האמורי', אף כנעני ופריזי - כך היו להם, וישראל שירשו היה להם לכל אחד הר, ושפלה, ונגב, ועמק: ארץ שדות ובקעות שקורין כנפיינ"ה; לכן נקראת 'נגב': שכל שעה היא נגובה שאין שם צל אילנות, וחמה זורחת ומנגבתה
^ בחול
^ טחיהו בטיט וחברהו יפה
^ קרקע
^ ירד עליה בלילה
^ קשה לה דריסת הרגל ממחרתו
^ וכל שכן בבבל, שמצויין שם שיירות ועוברין ושבים והוצרך להתנות
^ מיתד ליתד, פסיעות גסות, ולא היה רוצה להסתלק אל מצר השדה
^ שהוא מראה לנו שהוא ירא שמים מאד, ואינו חושש לתנאי שהתנה יהושע, ומחזי כיוהרא
^ כלומר נדוי
^ פשיטא: מאי שנא איהו מחבריה
^ 'והשבותו' - את גופו; משמע שאם טעה חבירך - אתה צריך להעלותו לדרך
^ יקיף סביבות מצרי הכרמים ולא יעבור בתוכם ויפסידם
^ רשות הרבים: ט"ז אמה
^ שדה בור - מכאן לאיסרטיא
^ 'ניר': חרוש ולא זרוע
^ מכאן
^ 'מפנהו' - אלמא לא קנה מקומו, דאי קנה מקומו - מצי בעל השדה של ימין ושל שמאל לעכוביה
^ מוטל ברוחב הדרך, ועוברין ומאהילין עליו עושי טהרות ומטמאות
^ שלשים יום רשאי להניחו שם
^ בפרק 'הגוזל בתרא'
^ נחיל של דבורים שהלכו לשדה חבירו, ונתיישבו על שוכתה של אילן, ואם יטול אחד אחד - הן פורחות ואובדות מאחר שנתנו עיניהן באותה שוכה; לפיכך קוצצה
^ זה בא בכדו של יין וזה בא בכדו של דבש, ונסדקה חבית של דבש
^ וכן
^ זה בא בחבילת פשתן על חמורו, וזה בא בחבילת עצים, ומת חמורו של בעל פשתן - יפרק זה את עציו וטוענו
^ דרבי יהודה ודרבי ישמעאל - יחידאי נינהו, וברייתא ד'עשרה תנאים' - סתמא היא

[1] בהמות

[2] ושלא יקפיד בעל היער על כך

[3] משדה חבירו

[4] וכן

[5] למאכל בהמה

[6] משדה תלתן, דמעלו לה עשבים הגדילות עמה, והתולשן מפסיד את התלתן. 'תלתן': מין קטנית, ושמה פנגרי"א

[7] מן האילן קוטם בד ליטע או להרכיב ולא יקפיד בעל האילן

[8] הקוצץ זיתיו לשרוף, מניח שתי גרופיות מלא שני אגרופין כדאמר ב'המוכר את הספינה' (בבא בתרא פ א), והן מחליפות ומוציאות בדין, ומשם אין לקטום נטיעה מפני שמפסיד את הגרופיות

[9] מחדש וכל שכן מעיינות ישנים שהיו מימות יהושע

[10] ומטילין חכה לצוד דגים

[11] ואף על פי שבחלק נפתלי היתה כולה, כדאמרינן לקמן

[12] דרך ציידים לתקוע יתידות ולעשות גדרי קנים במים להלכד שם דגים וקורין לו במקומינו 'גזר' ובארץ אשכנז קורין לו ווכ"א

[13] מפני שמעכב ומעמיד את הספינה

[14] לקמן מפרש לה; לא נצרכה אלא ליטול הימנה צרור לקנח ואף על פי שפורץ את הגדר

[15] סתם בני אדם משהכניסו תבואתם עד שעת הזריעה מפקירים שדותיהם ליכנס בהן כל אדם לקצר את הדרך שלא יקיף, והן נקראין 'שבילי הרשות' לפי שברשות עושין; והתנה יהושע שלא יקפידו על כך

[16] זמנה בי"ז במרחשון, כדאמרינן בתענית (טז,א); ומאז והלאה - הזרעים צומחות, וקשה לה דריסת הרגל

[17] בכל עת, ואפילו בזמן שהתבואה בשדות - הפקיר לכל אדם להסתלק מן הדרך מפני היתידות וליכנס לגבול שדה חבירו ולילך על המיצר אצל הדרך

[18] בימות החמה יבש הטיט, ונעשה כיתידות מקום דריסת האדם ובהמה שדרסו שם בימות החורף, ונעשו כשחיתות

[19] מנתק זמורות הנושבות המעכבות אותו

[20] ועולה ויורד עד שמוצא את הדרך

[21] מקום שנפל שם בעת מותו - קנאו לקבורה, ואין בעל השדה מעכב עליו

[22] בהמה דקה ביער גסה, שאינה מכלה את האילנות

[23] אחרי שטרח עליהן בעל השדה ותלשן

[24] אסור ליטלן, דדעתיה עלייהו

[25] דעתו עליהם לאור

[26] העשבים ממנה משום כלאים, לפי דבעל כרחו עתיד ליטלו, שמפסיד את התלתן

[27] שהתלתן עומדת ליזרע

[28] שזרעה לאכול הזירין טודילי"ש בלע"ז

[29] מתפשטת וגודלת על העשבים, ונעשין לה סמיכה, כעין דלת של כרם

[30] אם זרעה לאדם, דשרי ליה למלקט מן העשבים בתנאי יהושע

[31] עשויים כערוגות

[32] כשיעור גובה ביצה: צריך להניח מן הזית מלמטה סמוך לגזע

[33] מותר לקטום

[34] קשר

[35] מפריו

[36] כלומר: מענפין הרכין ודקין

[37] מענפין גדולים וגסין כאילן גמור; לישנא אחרינא: מחובו של אילן: ממחבואתו: מקום שיש ענפין הרבה דהיינו באמצע גבהו, ולא מחודו: מלמעלה: ענף האמצעי שהוא עליון, ועיקר האילן; מתשובות הגאונים

[38] בד שגדל וניתוסף בשנה זו

[39] שעדיין אין עושה פרי

[40] סביבות צדדין מבחוץ, מפני שהוא עיקר האילן, שהחמה מבשלת שם את הפרי וממתיקו

[41] מלא חבל של מצודה היה לו בדרומה מן היבשה, למשוך רשתו; 'חרם' כמו 'מצודים וחרמים' (קהלת ז כו)

[42] כל מי שירצה יטול, דהא כמטלטלי, ושאר השלל והמלקוח היו

[43] אף על פי שכתוב כאן 'הר האמורי', אף כנעני ופריזי - כך היו להם, וישראל שירשו היה להם לכל אחד הר, ושפלה, ונגב, ועמק: ארץ שדות ובקעות שקורין כנפיינ"ה; לכן נקראת 'נגב': שכל שעה היא נגובה שאין שם צל אילנות, וחמה זורחת ומנגבתה

[44] בחול

[45] טחיהו בטיט וחברהו יפה

[46] קרקע

[47] ירד עליה בלילה

[48] קשה לה דריסת הרגל ממחרתו

[49] וכל שכן בבבל, שמצויין שם שיירות ועוברין ושבים והוצרך להתנות

[50] מיתד ליתד, פסיעות גסות, ולא היה רוצה להסתלק אל מצר השדה

[51] שהוא מראה לנו שהוא ירא שמים מאד, ואינו חושש לתנאי שהתנה יהושע, ומחזי כיוהרא

[52] כלומר נדוי

[53] פשיטא: מאי שנא איהו מחבריה

[54] 'והשבותו' - את גופו; משמע שאם טעה חבירך - אתה צריך להעלותו לדרך

[55] יקיף סביבות מצרי הכרמים ולא יעבור בתוכם ויפסידם

[56] רשות הרבים: ט"ז אמה

[57] שדה בור - מכאן לאיסרטיא

[58] 'ניר': חרוש ולא זרוע

[59] מכאן

[60] 'מפנהו' - אלמא לא קנה מקומו, דאי קנה מקומו - מצי בעל השדה של ימין ושל שמאל לעכוביה

[61] מוטל ברוחב הדרך, ועוברין ומאהילין עליו עושי טהרות ומטמאות

[62] שלשים יום רשאי להניחו שם

[63] בפרק 'הגוזל בתרא'

[64] נחיל של דבורים שהלכו לשדה חבירו, ונתיישבו על שוכתה של אילן, ואם יטול אחד אחד - הן פורחות ואובדות מאחר שנתנו עיניהן באותה שוכה; לפיכך קוצצה

[65] זה בא בכדו של יין וזה בא בכדו של דבש, ונסדקה חבית של דבש

[66] וכן

[67] זה בא בחבילת פשתן על חמורו, וזה בא בחבילת עצים, ומת חמורו של בעל פשתן - יפרק זה את עציו וטוענו

[68] דרבי יהודה ודרבי ישמעאל - יחידאי נינהו, וברייתא ד'עשרה תנאים' - סתמא היא

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

[34]

[35]

[36]

[37]

[38]

[39]

[40]

[41]

[42]

[43]

[44]

[45]

[46]

[47]

[48]

[49]

[50]

[51]

[52]

[53]

[54]

[55]

[56]

[57]

[58]

[59]

[60]

[61]

[62]

[63]

[64]

[65]

[66]

[67]

[68]