לדלג לתוכן

ביאור:בבלי בבא קמא דף ק

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה


מסכת בבא קמא: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט | הדף המהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)


בית חייהם [1];

'את הדרך' - זו גמילות חסדים;

'ילכו' - זו ביקור חולים;

'בה' - זו קבורה [2];

'את המעשה' - זה הדין;

'אשר יעשון' - זו לפנים משורת הדין.

ריש לקיש אחוי ליה דינרא לרבי אלעזר; אמר "מעליא הוא"; אמר ליה: "חזי דעלך קא סמכינא".

אמר ליה: "כי סמכת עלי - מאי למימרא? דאי משתכח בישא בעינא לאיחלופי לך? והא את הוא דאמרת 'רבי מאיר - הוא דדאין דינא דגרמי'; מאי? לאו רבי מאיר, ולא סבירא לן כוותיה"?

אמר ליה: "לא, רבי מאיר, וסבירא לן כוותיה".

הי רבי מאיר?

אילימא רבי מאיר <ד' ל' מ' פ' סימן> דתנן [בכורות פ"ד מ"ד, (להלן קיז,ב)]: 'דן את הדין, זיכה את החייב חייב את הזכאי, טימא את הטהור, טיהר את הטמא - מה שעשה עשוי, וישלם מביתו' [ובזה גרם נזק, וישלם, וזו משנה סתם, כלומר: רבי מאיר, ומכאן לומדים שרבי מאיר דן דינא דגרמי]!

הא - איתמר עלה: אמר רבי אילעא אמר רב: והוא שנטל ונתן ביד [3];

אלא הא רבי מאיר, דתנן [בבא קמא פ"ט מ"ד, צה,א; ק,ב]: 'לצבוע לו אדום וצבעו שחור, שחור וצבעו אדום - רבי מאיר אומר: נותן לו דמי צמרו' [ומכאן לומדים שרבי מאיר דן דינא דגרמי]!

התם - קא עביד בידים.

אלא הא רבי מאיר, דתנן: [כלאים פ"ז מ"ד ומ"ה] המסכך גפנו על גבי תבואתו של חבירו - הרי זה קידש [4], וחייב!

התם נמי קא עביד בידים.

אלא הא רבי מאיר, דתניא: 'מחיצת הכרם [5] שנפרצה -


עמוד ב


אומר לו [בעל שדה הזרעים לבעל הכרם [תוספות]] "גדור" [6]; נפרצה [פעם נוספת] - אומר לו "גדור"; נתייאש ממנה ולא גדרה [בעל הכרם] [7] - הרי זה קידש [8], וחייב [בעל הכרם] באחריותו [בהפסד הזרעים].' [ולמרות שלו פרץ בידים אלא גרם לנזק על ידי שב ואל תעשה שלא תיקן את הגדר].

משנה:

הנותן צמר לצבע והקדיחו יורה [9] - נותן לו דמי צמרו [10];

צבעו כאור [11]:

אם השבח יתר על היציאה [12] - נותן לו [13] את היציאה [14],

ואם היציאה יתירה על השבח - נותן לו את השבח [15];

לצבוע לו אדום וצבעו שחור, שחור וצבעו אדום: רבי מאיר אומר: נותן לו דמי צמרו [16];

רבי יהודה אומר:

אם השבח יתר על היציאה - נותן לו את היציאה,

ואם היציאה יתירה על השבח - נותן לו את השבח [17].

גמרא:

מאי כאור?

אמר רב נחמן אמר רבה בר בר חנה: כלבוס.

מאי 'כלבוס'?

אמר רבה בר שמואל:


הערות

[עריכה]
  1. ^ תלמוד תורה [מסורת הש"ס: בית חייהם ללמוד להן אומנות להתפרנס בו ו'חוקות' ו'תורות' כתיבי ברישא דקרא]
  2. ^ 'ביקור חולים וקבורה' - פרכינן ב'אלו מציאות': היינו 'גמילות חסדים'!? ומוקי לה ביקור חולים - בבן גילו: ונוטל אחד מששים בחליו, וקבורה - בזקן ואינו לפי כבודו, ואפילו הכי חייב
  3. ^ וזיכה את החייב: שהיה לו משכון למלוה ממנו, ונטל דיין למשכון והחזירו ללוה; וחייב את הזכאי: נטל ביד ממון מן הנתבע ושילם לתובע; וטימא את הטהור: נטל שרץ בידים וזרקו עליה לטמאו ודאי, להחזיק דבריו; וטיהר את הטמא: נטל הדיין לפירות טמאים וערבן עם שאר פירות האיש השואלו, והוה ליה 'עושה מעשה בידים', ומזיק; והכי מפרש בסנהדרין בפרק 'אחד דיני ממונות' (דף לג.)
  4. ^ אסר את התבואה
  5. ^ קיימא לן: היה גדר בנתיים [בין כרם לבין שדה זרעים]: זה סומך זרעים לגדר מכאן וזה סומך גפנים לגדר מכאן; [ב'לא יחפור' (ב"ב דף כו,א)]
  6. ^ שלא יוסיף התבואה אחד ממאתים בעוד המחיצה פרוצה, ותאסר
  7. ^ ובתוך כך הוציא הזרע אחד מן המאתים שהיו בה בהיתר
  8. ^ ואין בטל אלא באחד ומאתים, וכאן יש קצ"ט מן ההיתר וחד באיסור
  9. ^ שרפתו יורה: שהרתיחו יותר מדאי
  10. ^ והכא ליכא שבחא כלל, דהא נשרף לגמרי, וליכא למימר 'אם השבח יותר'
  11. ^ כמו 'כעור'
  12. ^ שהשביח הצמר יתר על היציאה של צבע
  13. ^ לצבע
  14. ^ ולא שכר שלם, ומקבל צמרו; ו'דמי צמרו' לא אמר דניתיב, דלקני איהו שבחא דצמר, דהא בצבע שהתנה עמו צבע, וליכא שנויא דנקנייה
  15. ^ בגמרא מפרש שצבעו בשירי צבע, ומזיק בכוונה הוא, לפיכך ידו על התחתונה דברי הכל
  16. ^ קני בשינוי לרבי מאיר, ולא יהיב ליה אלא דמי צמרו, אבל לא דמי שבחו; או זה יתן שכרו משלם ויקח הצמר
  17. ^ דקניס ליה להאי דשינה להיות ידו על התחתונה, ולא נתהני משבחא, ואגרא נמי כוליה לא ישקול, אלא יציאה; ואם יציאה יתירה על השבח - יתן לו את השבח שהשביח את הצמר, ואם ירצה לתת את שכרו - כגון שהשבח יותר על השכר - יתן שכרו