ביאור:בבלי בבא קמא דף מה

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה

מסכת בבא קמא: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט | הדף המהדורה הרגילה

עמוד א (דלג לעמוד ב)

אודות הגמרא המבוארת

באדיבות "גמרא נוחה"
על שם נפתלי וחנה הולנדר
בעריכת הרב ישעיהו הכהן הולנדר
___________________________

בהערות שוליים מובאים דברי רש"י, הפניות למקורות, השלמת פסוקים והסברים מורחבים
מילים עם קו מתחתן – פירוש שצץ כאשר סמן העכבר מעל המילה
שינויי נוסחאות - צצים כאשר סמן העכבר מעל המלה "דק"ס", שהיא ראשי תיבות של "דקדוקי סופרים". השינויים מבוססים על מיזם "הכי גרסינן" באתר פרידברג, ו"מאגרים" של האקדמיה.
מילון ארמי–עברי בוויקימילון

מכור ^[1], הקדישו - מוקדש ^[2], שחטו - בשרו מותר;

החזירו שומר לבית בעליו - מוחזר ^[3];

משנגמר דינו:

מכרו - אינו מכור, הקדישו - אינו מוקדש ^[4], שחטו - בשרו אסור; החזירו שומר לבית בעליו - אינו מוחזר.

רבי יעקב אומר: אף משנגמר דינו, החזירו שומר לבעליו – מוחזר'.

לימא בהא קמיפלגי: דרבנן סברי 'אין אומרין באיסורי הנאה "הרי שלך לפניך"' ^[5], ורבי יעקב סבר 'אומרין באיסורי הנאה "הרי שלך לפניך"'!?

אמר רבה: דכולי עלמא 'אומרין באיסורי הנאה "הרי שלך לפניך"' דאם כן ^[6] - נפלוג ^[7] לענין חמץ בפסח ^[8]!

אלא הכא - בגומרין דינו של שור שלא בפניו קמיפלגי: דרבנן סברי 'אין גומרין דינו של שור אלא בפניו', דאמר ליה "אי אהדרתיה ניהלי הוה מערקנא ליה לאגמא; השתא אתפשתיה לתוראי בידא דלא יכילנא לאשתעויי דינא בהדיה"; ורבי יעקב סבר: 'גומרין דינו של שור שלא בפניו', דאמר ליה "סוף סוף מיגמר הוו גמרי ליה לדינא" ^[9].

^[10]

מאי טעמא דרבנן?

(שמות כא כט: ואם שור נגח הוא מתמל שלשם והועד בבעליו ולא ישמרנו והמית איש או אשה) השור יסקל וגם בעליו יומת: כמיתת הבעלים כך מיתת השור: מה בעלים בפניהם ^[11] - אף שור בפניו.

ורבי יעקב?

בשלמא בעלים - בני טענה נינהו, אלא שור - בר טענתא הוא?

מסרו לשומר חנם ולשואל [לנושא שכר ולשוכר - נכנסו תחת הבעלים: מועד משלם נזק שלם ותם משלם חצי נזק]:

תנו רבנן: 'ארבעה נכנסו תחת הבעלים, ואלו הן: שומר חנם, והשואל, נושא שכר, והשוכר.

הרגו תמין - נהרגין ופטורין מן הכופר; מועדין - נהרגין ומשלמין את הכופר;

וחייבין להחזיר דמי שור לבעליו - חוץ משומר חנם';

אמרי: היכי דמי? אי דנטריה ^[12] - אפילו כולהו נמי ליפטרו ^[13]!? ואי דלא נטריה - אפילו שומר חנם ניחייב!?

אמרי: הכא במאי עסקינן? - דנטריה שמירה פחותה ^[14] ולא נטריה שמירה מעולה: שומר חנם כלתה לו שמירתו ^[15], הנך לא כלתה שמירתן ^[16].

אמרי: כמאן?: אי כרבי מאיר ^[17]

עמוד ב

דאמר ^[18] 'שוכר - כשומר חנם דמי' - ליתני 'חוץ משומר חנם והשוכר'!? ואי כרבי יהודה ^[19], דאמר 'שוכר - כנושא שכר דמי' - ניתני 'חוץ משומר חנם; וכולן במועדין פטורין לענין כופר'?

אמר רב הונא בר חיננא: הא מני? - רבי אליעזר היא, דאמר ^[20] אין לו שמירה ^[21] אלא סכין ^[22], ולענין שוכר סבר לה כרבי יהודה, דאמר 'שוכר - כנושא שכר דמי'. ^[23]

אביי אמר: לעולם כרבי מאיר, וכדמחליף רבה בר אבוה ותני: 'שוכר - כיצד משלם? רבי מאיר אומר: כשומר שכר; רבי יהודה אומר: כשומר חנם.

אמר רבי אלעזר: מסר שורו לשומר חנם: הזיק – חייב, הוזק – פטור'; אמרי: היכי דמי? אי דקביל עליה שמירת נזקיו - אפילו הוזק נמי ליחייב!? ואי דלא קביל עליה שמירת נזקיו - אפילו הזיק נמי ליפטר?!

אמר רבא: לעולם שקיבל עליו שמירת נזקיו, והכא במאי עסקינן? - כגון שהכיר בו שהוא נגחן; וסתמא דמילתא ^[24] דלא אזיל איהו ומזיק אחריני קביל עליה; ^[25] דאתי אחריני ומזקי ליה לדידיה - לא אסיק אדעתיה ^[26].

משנה:

קשרו בעליו במוסרה ונעל בפניו כראוי ^[27] ויצא והזיק: אחד תם ואחד מועד – חייב, דברי רבי מאיר.

רבי יהודה אומר: תם חייב ומועד פטור, שנאמר ^[28] 'ולא ישמרנו בעליו' (שמות כא כט: ואם שור נגח הוא מתמל שלשם והועד בבעליו ולא ישמרנו והמית איש או אשה השור יסקל וגם בעליו יומת) ^[29], ושמור הוא זה;

רבי אליעזר אומר: אין לו שמירה ^[30] אלא סכין ^[31].

^[32]

גמרא:

מאי טעמא דרבי מאיר?

קסבר סתם שוורים לאו בחזקת שימור קיימי ^[33] ואמר רחמנא: תם ניחייב, דניבעי ליה שמירה פחותה; הדר אמר רחמנא 'ולא ישמרנו' גבי מועד - דנבעי ליה שמירה מעולה; ויליף נגיחה לתם נגיחה למועד ^[34].

רבי יהודה סבר: סתם שוורים בחזקת שימור קיימי ^[35]; אמר רחמנא: 'תם נשלם' ^[36] דניבעי ליה שמירה מעולה; הדר אמר רחמנא 'ולא ישמרנו' גבי מועד, דנעביד ליה שמירה מעולה; הוי 'ריבוי אחר ריבוי', ואין ריבוי אחר ריבוי אלא למעט: מיעט הכתוב לשמירה מעולה; וכי תימא 'נגיחה לתם נגיחה למועד' ^[37]? - הא מיעט רחמנא 'ולא ישמרנו' - לזה ולא לאחר.

והא ^[38] מיבעי ליה ללאו ^[39]?

אם כן נכתוב רחמנא 'ולא ישמור'; מאי 'ולא ישמרנו'? לזה ^[40], ולא לאחר.

תניא: רבי אליעזר בן יעקב אומר: אחד תם ואחד מועד ששמרו שמירה פחותה – פטור; מאי טעמא? סבר לה כרבי יהודה, דאמר 'מועד בשמירה פחותה סגי ליה', ויליף נגיחה לתם ונגיחה למועד.

אמר רב אדא בר אהבה: לא פטר רבי יהודה אלא צד העדאה שבו, אבל צד תמות במקומה עומדת ^[41].

אמר רב: מועד לקרן ימין אינו מועד לקרן שמאל.

אמרי: אליבא דמאן ^[42]?:

אי אליבא דרבי מאיר - האמר ^[43] אחד תם ואחד מועד שמירה מעולה בעי?

^[44]

אי אליבא דרבי יהודה ^[45] - מאי אריא 'קרן שמאל' ^[46]? אפילו ^[47] בימין נמי אית ביה צד תמות ואית ביה צד מועדת ^[48]!?

אמרי: לעולם כרבי יהודה, ולא סבירא ליה דרב אדא בר אהבה ^[49], והכי קאמר: כי האי גוונא הוא דמשכחת ביה צד תמות ומועדת ^[50],

הערות

^ הוא לרדיא
^ ונפקא מיניה דאי מיתהני מיניה מעל
^ ואף על גב דשקלי ליה בי דינא - הוי שומר פטור, דהא כשהחזירו - שור מעליא הוא
^ דלאו ברשותיה דמריה קאי לאקדושיה
^ ונפקא מיניה לגזל חמץ ועבר עליו הפסח והחזירו - אינו מוחזר
^ דלרבנן אין אומרין
^ רבנן
^ ולימרו דחייב! - ואנן קיימא לן ב'הגוזל עצים' (לקמן דף צח,ב) דלרבנן אומר לו "הרי שלך לפניך", דקתני: 'גזל חמץ ועבר עליו הפסח והחזירו, וכן שור עד שלא נגמר דינו - אומרין לו "הרי שלך לפניך", אבל משנגמר – לא; והא סברא לרבנן הוא דשמיעא להו, וקתני דבחמץ בפסח מודו דאמרינן באיסורי הנאה "הרי שלך לפניך"; אלא דכולי עלמא אמרינן באיסורי הנאה "הרי שלך לפניך" היכא דאיסורא ממילא אתא ליה, כגון חמץ בפסח, ולא מצי אמר ליה "האי - לאו מידי הוא"
^ הלכך הוה ליה הזיקא דממילא ולא בידים
^ אבל הכא, משום הכי אמרי רבנן 'אינו מוחזר': דאמר ליה "אתפסתיה לתוראי כו'", והזיקא דבידים הוא שהביאו לבי דינא. והאי דנקט "אי אהדרתיה ניהליה" - לאו משום דחיובא דלא אהדריה הוא, דאם כן בחמץ בפסח נמי לימא ליה "אי אהדרתיה ניהלי הוה אכילנא ליה"! ועוד: לרבי יעקב נמי: נהי דגומרים דינו של שור שלא בפניו - נימא ליה "אי אהדרתיה ניהלי - הוה שחיטנא ליה"! אלא אדלא אהדריה לא מחייבי ליה רבנן, דהא קמהדר ליה השתא ואמרינן באיסורי הנאה "הרי שלך לפניך; אלא חיוביה משום דהוליכו לבית הדין בידים, והכי קאמר ליה: "לא היה לך להוליכו לבית הדין, דאי הוה בידי - הוה מערקנא ליה מינייהו".
^ כדכתיב 'עד עמדו לפני העדה למשפט' (במדבר לה יב)
^ שמירה מעולה
^ מדמי שור בר משואל דהא אנוסין הם
^ דלת שיכולה לעמוד ברוח מצויה
^ דאין עליו להתחזק בשמירתו, ודי בכך, ולאו פשיעה היא; הלכך לגבי בעלים פטור מדמי שור, דהא סגי ליה בשמירה פחותה, ובעי כפרה
^ שחייבין היו להתחזק בשמירתו: שיהא שמור לבעליו ופשיעה היא, מידי דהוה אגניבה ואבידה
^ דאמר במתניתין: מועד לא סגי ליה בשמירה פחותה, ומשום הכי נמי קתני 'משלמין כופר'
^ בבבא מציעא ב'השואל', דף צה,ב
^ היכא דשמרו שמירה פחותה - אמאי משלמים כופר? האמר רבי יהודה מועד סגי ליה בשמירה פחותה
^ במתניתין [להלן]
^ למועד
^ ואפילו שמירה מעולה, וכל שכן האי דשמירה פחותה נטריה, ומשום הכי משלמין כופר
^ ולענין דמי שור נמי חייבין, דעליהן לשומרו שמירה מעולה הואיל ונושאי שכר הן, ובדנטריה שמירה מעולה - לא מצי מוקים לה אפילו לרבי אליעזר: דאף על גב דלענין כופר חייבין - דלא סגי ליה בשמירה מעולה - לענין דמי שור לבעלים – פטורין, דהא נטרוהו, ומאי הוה להו למיעבד?
^ שור נגחן, כי מקבל איניש נטירותיה עליה - למה שהוא מוחזק מקבל עליה:
^ אבל
^ שהרי אין שור מתיצב לנגדו מפחדו
^ היינו שמירה פחותה: דלת שיכולה לעמוד ברוח מצויה: לקמן ב'הכונס' (דף נה,ב)
^ במועד:
^ מיעט הכתוב לשמירה מועטת, כדמפרש בגמרא
^ למועד
^ ואפילו שמרו שמירה מעולה והפיל הכותל ויצא – חייב
^ ושלש מחלוקות בדבר: לרבי מאיר: בשמירה פחותה – חייב, ובמעולה – פטור; ולרבי יהודה בפחותה נמי פטור, ולרבי אליעזר: במעולה נמי חייב.
^ אין אדם משמר שורו כלל, אלא מניחו ויוצא
^ מגזירה שוה, דלבעי נמי תם שמירה מעולה
^ אין לך אדם שאינו משמר שורו שמירה פחותה
^ וחייב הכתוב בתם
^ נילף נגיחה - נגיחה דתם נמי לסגי ליה בפחותה
^ 'לא ישמרנו'
^ כלומר: לגופיה: דאם לא שמרו שמירה מעולה – ליחייב, ודרשינן ביה ריבוי אחר ריבוי, ומיעוטא דתם מנא ליה
^ מיעטתי לפחותה
^ דלא סגי ליה בפחותה, ומשלם חצי נזק
^ כלומר: הא - ודאי לענין תשלומין לא אצטריך ליה לרב לאשמועינן דלימין נזק שלם ולשמאל שלא הועד לה משלם חצי נזק, דהא כי האי גוונא טובא תנן: דאפילו מועד לאדם אינו מועד לבהמה, וכל שכן מועד לקרן ימין שהוא צד חזקה שבו - אינו מועד לשמאל! אלא ודאי רב - לענין שמירה אשמועינן [ואליבא דמאן]
^ כי הדדי נינהו:
^ לא גרסינן 'אי אליבא דרבי מאיר פשיטא'; ואי גרסינן - הכי מפרש: אי אליבא דרבי מאיר: ולענין שמירה - לא אשמעינן רב, דהא אין חילוק בשמירתו; אלא לענין תשלומין אשמעינן? - פשיטא! דהא כי האי גוונא טובא תנן!
^ ואשמועינן רב דאם שמרו שמירה פחותה, ויצא והזיק בקרן ימין שהועד לה – פטור, דמועד בשמירה פחותה סגיא ליה, ואם נגח בשמאל – חייב, דתם לא אמעיט לשמירה פחותה
^ דאי נגח בה חייב חצי נזק
^ כי נגח
^ לחציו פטור ולחציו חייב, דהא 'צד תמות במקומה עומדת', ואשתכח דהכא נמי חצי נזק משלם, ומאי נפקא לן מדרב
^ אלא לגמרי פטר ביה רבי יהודה, ואשמעינן רב:
^ ולענין שמירה: דאם שמרו שמירה פחותה והזיק בקרן ימין - פטור לגמרי, ואם בשמאל משלם חצי נזק

[1] הוא לרדיא

[2] ונפקא מיניה דאי מיתהני מיניה מעל

[3] ואף על גב דשקלי ליה בי דינא - הוי שומר פטור, דהא כשהחזירו - שור מעליא הוא

[4] דלאו ברשותיה דמריה קאי לאקדושיה

[5] ונפקא מיניה לגזל חמץ ועבר עליו הפסח והחזירו - אינו מוחזר

[6] דלרבנן אין אומרין

[7] רבנן

[8] ולימרו דחייב! - ואנן קיימא לן ב'הגוזל עצים' (לקמן דף צח,ב) דלרבנן אומר לו "הרי שלך לפניך", דקתני: 'גזל חמץ ועבר עליו הפסח והחזירו, וכן שור עד שלא נגמר דינו - אומרין לו "הרי שלך לפניך", אבל משנגמר – לא; והא סברא לרבנן הוא דשמיעא להו, וקתני דבחמץ בפסח מודו דאמרינן באיסורי הנאה "הרי שלך לפניך"; אלא דכולי עלמא אמרינן באיסורי הנאה "הרי שלך לפניך" היכא דאיסורא ממילא אתא ליה, כגון חמץ בפסח, ולא מצי אמר ליה "האי - לאו מידי הוא"

[9] הלכך הוה ליה הזיקא דממילא ולא בידים

[10] אבל הכא, משום הכי אמרי רבנן 'אינו מוחזר': דאמר ליה "אתפסתיה לתוראי כו'", והזיקא דבידים הוא שהביאו לבי דינא. והאי דנקט "אי אהדרתיה ניהליה" - לאו משום דחיובא דלא אהדריה הוא, דאם כן בחמץ בפסח נמי לימא ליה "אי אהדרתיה ניהלי הוה אכילנא ליה"! ועוד: לרבי יעקב נמי: נהי דגומרים דינו של שור שלא בפניו - נימא ליה "אי אהדרתיה ניהלי - הוה שחיטנא ליה"! אלא אדלא אהדריה לא מחייבי ליה רבנן, דהא קמהדר ליה השתא ואמרינן באיסורי הנאה "הרי שלך לפניך; אלא חיוביה משום דהוליכו לבית הדין בידים, והכי קאמר ליה: "לא היה לך להוליכו לבית הדין, דאי הוה בידי - הוה מערקנא ליה מינייהו".

[11] כדכתיב 'עד עמדו לפני העדה למשפט' (במדבר לה יב)

[12] שמירה מעולה

[13] מדמי שור בר משואל דהא אנוסין הם

[14] דלת שיכולה לעמוד ברוח מצויה

[15] דאין עליו להתחזק בשמירתו, ודי בכך, ולאו פשיעה היא; הלכך לגבי בעלים פטור מדמי שור, דהא סגי ליה בשמירה פחותה, ובעי כפרה

[16] שחייבין היו להתחזק בשמירתו: שיהא שמור לבעליו ופשיעה היא, מידי דהוה אגניבה ואבידה

[17] דאמר במתניתין: מועד לא סגי ליה בשמירה פחותה, ומשום הכי נמי קתני 'משלמין כופר'

[18] בבבא מציעא ב'השואל', דף צה,ב

[19] היכא דשמרו שמירה פחותה - אמאי משלמים כופר? האמר רבי יהודה מועד סגי ליה בשמירה פחותה

[20] במתניתין [להלן]

[21] למועד

[22] ואפילו שמירה מעולה, וכל שכן האי דשמירה פחותה נטריה, ומשום הכי משלמין כופר

[23] ולענין דמי שור נמי חייבין, דעליהן לשומרו שמירה מעולה הואיל ונושאי שכר הן, ובדנטריה שמירה מעולה - לא מצי מוקים לה אפילו לרבי אליעזר: דאף על גב דלענין כופר חייבין - דלא סגי ליה בשמירה מעולה - לענין דמי שור לבעלים – פטורין, דהא נטרוהו, ומאי הוה להו למיעבד?

[24] שור נגחן, כי מקבל איניש נטירותיה עליה - למה שהוא מוחזק מקבל עליה:

[25] אבל

[26] שהרי אין שור מתיצב לנגדו מפחדו

[27] היינו שמירה פחותה: דלת שיכולה לעמוד ברוח מצויה: לקמן ב'הכונס' (דף נה,ב)

[28] במועד:

[29] מיעט הכתוב לשמירה מועטת, כדמפרש בגמרא

[30] למועד

[31] ואפילו שמרו שמירה מעולה והפיל הכותל ויצא – חייב

[32] ושלש מחלוקות בדבר: לרבי מאיר: בשמירה פחותה – חייב, ובמעולה – פטור; ולרבי יהודה בפחותה נמי פטור, ולרבי אליעזר: במעולה נמי חייב.

[33] אין אדם משמר שורו כלל, אלא מניחו ויוצא

[34] מגזירה שוה, דלבעי נמי תם שמירה מעולה

[35] אין לך אדם שאינו משמר שורו שמירה פחותה

[36] וחייב הכתוב בתם

[37] נילף נגיחה - נגיחה דתם נמי לסגי ליה בפחותה

[38] 'לא ישמרנו'

[39] כלומר: לגופיה: דאם לא שמרו שמירה מעולה – ליחייב, ודרשינן ביה ריבוי אחר ריבוי, ומיעוטא דתם מנא ליה

[40] מיעטתי לפחותה

[41] דלא סגי ליה בפחותה, ומשלם חצי נזק

[42] כלומר: הא - ודאי לענין תשלומין לא אצטריך ליה לרב לאשמועינן דלימין נזק שלם ולשמאל שלא הועד לה משלם חצי נזק, דהא כי האי גוונא טובא תנן: דאפילו מועד לאדם אינו מועד לבהמה, וכל שכן מועד לקרן ימין שהוא צד חזקה שבו - אינו מועד לשמאל! אלא ודאי רב - לענין שמירה אשמועינן [ואליבא דמאן]

[43] כי הדדי נינהו:

[44] לא גרסינן 'אי אליבא דרבי מאיר פשיטא'; ואי גרסינן - הכי מפרש: אי אליבא דרבי מאיר: ולענין שמירה - לא אשמעינן רב, דהא אין חילוק בשמירתו; אלא לענין תשלומין אשמעינן? - פשיטא! דהא כי האי גוונא טובא תנן!

[45] ואשמועינן רב דאם שמרו שמירה פחותה, ויצא והזיק בקרן ימין שהועד לה – פטור, דמועד בשמירה פחותה סגיא ליה, ואם נגח בשמאל – חייב, דתם לא אמעיט לשמירה פחותה

[46] דאי נגח בה חייב חצי נזק

[47] כי נגח

[48] לחציו פטור ולחציו חייב, דהא 'צד תמות במקומה עומדת', ואשתכח דהכא נמי חצי נזק משלם, ומאי נפקא לן מדרב

[49] אלא לגמרי פטר ביה רבי יהודה, ואשמעינן רב:

[50] ולענין שמירה: דאם שמרו שמירה פחותה והזיק בקרן ימין - פטור לגמרי, ואם בשמאל משלם חצי נזק

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

[34]

[35]

[36]

[37]

[38]

[39]

[40]

[41]

[42]

[43]

[44]

[45]

[46]

[47]

[48]

[49]

[50]