ביאור:בבלי בבא קמא דף קה

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה

מסכת בבא קמא: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט | הדף המהדורה הרגילה

עמוד א (דלג לעמוד ב)

אודות הגמרא המבוארת

באדיבות "גמרא נוחה"
על שם נפתלי וחנה הולנדר
בעריכת הרב ישעיהו הכהן הולנדר
___________________________

בהערות שוליים מובאים דברי רש"י, הפניות למקורות, השלמת פסוקים והסברים מורחבים
מילים עם קו מתחתן – פירוש שצץ כאשר סמן העכבר מעל המילה
שינויי נוסחאות - צצים כאשר סמן העכבר מעל המלה "דק"ס", שהיא ראשי תיבות של "דקדוקי סופרים". השינויים מבוססים על מיזם "הכי גרסינן" באתר פרידברג, ו"מאגרים" של האקדמיה.
מילון ארמי–עברי בוויקימילון

בשעמד בדין.

אי בשעמד בדין - אפילו חומש נמי משלם?

אמר רב הונא בריה דרב יהושע: לפי שאין משלמין חומש על כפירת שעבוד קרקעות ^[1].

^[2].

רבא אמר ^[3]: ^[4] הכא במאי עסקינן? - כגון שהיתה דיסקייא של אביו ^[5] מופקדת ביד אחרים ^[6]: קרן משלם - דהא איתיה; חומש לא משלם - דכי אישתבע ^[7] - בקושטא אישתבע, דהא לא הוה ידע ^[8].

[מחל לו על זה ועל זה] חוץ מפחות שוה פרוטה בקרן [- אינו צריך לילך אחריו]:

אמר רב פפא: לא שנו אלא שאין ^[9]גזילה ^[10] קיימת ^[11], אבל ^[12]גזילה ^[13] קיימת - צריך לילך אחריו: חיישינן שמא תייקר ^[14].

איכא דאמרי: אמר רב פפא: לא שנא גזילה קיימת ולא שנא שאין גזילה קיימת, אינו צריך לילך אחריו: לשמא תייקר לא חיישינן.

אמר רבא: גזל שלש אגודות בשלש פרוטות, והוזלו ועמדו על שתים: אם החזיר לו שתים - חייב להחזיר לו ^[15] אחרת ^[16]', ותנא תונא ^[17]: גזל חמץ ועבר עליו הפסח - אומר לו הרי שלך לפניך"; טעמא דאיתיה בעיניה, הא ליתיה בעיניה - אף על גב דהשתא לאו ממונא, כיון דמעיקרא ממונא הוא - בעי שלומי; הכא נמי: אף על גב דהשתא לא שוה פרוטה - [כיון דמעיקרא הוי שוה פרוטה] בעי שלומי.

בעי רבא: גזל שתי אגודות בפרוטה, והחזיר לו אחת מהן – מהו? מי אמרינן 'השתא ליכא גזילה'? או דלמא 'הא לא הדר גזילה, דהואי גביה'?

הדר פשטה: גזילה אין כאן, השבה אין כאן.

אי גזילה אין כאן - השבה יש כאן?

הכי קאמר: אף על פי שגזילה אין כאן - מצות השבה אין כאן.

ואמר רבא: הרי אמרו: נזיר שגילח ושייר שתי שערות - לא עשה ולא כלום.

בעי רבא: גילח אחת ^[18] ונשרה אחת – מהו ^[19]?

אמר ליה רב אחא מדיפתי לרבינא: נזיר שגילח אחת אחת קא מבעיא ליה לרבא ^[20]? ^[21].

אמר ליה: לא, צריכא כגון שנשר אחת מהן ^[22] וגילח אחת: מי אמרינן 'השתא מיהת הא ליכא שיעור'? או דלמא 'הא לאו גילוח הוא, דמעיקרא הא שייר שתי שערות, והשתא כי גילח לא הוי שתי שערות'?

הדר פשטה: שער אין כאן, גילוח אין כאן;

אי שער אין כאן - גילוח יש כאן?

הכי קאמר: אף על פי ששער אין כאן - מצות גילוח אין כאן.

ואמר רבא: הרי אמרו: חבית שניקבה וסתמוה שמרים ^[23] - הצילוה ^[24]

בעי רבא: אגף ^[25] חציה ^[26] – מהו ^[27]?

אמר ליה רב יימר לרב אשי: לאו משנתנו היא זו, דתנן [במסכת כלים פ"י מ"ו]: חבית שניקבה וסתמוה שמרים – הצילוה; פקקה בזמורה ^[28] - עד שימרח ^[29]; היו בה שתים - עד שימרח מן הצדדים ובין זמורה לחבירתה - טעמא דמרח, הא לא מרח – לא; אמאי? ותיהוי כי אגף חציה?

אמרי: הכי? השתא: התם אי לא מרח - לא קאי; אגף חציה במידי דקאי – קאי!? [ולא איפשטה.]

ואמר רבא: הרי אמרו: גזל חמץ ועבר עליו הפסח אומר לו "הרי שלך לפניך";

בעי רבא:

עמוד ב

נשבע עליו ^[30] מהו?: מי אמרינן 'כיון דאי מיגנב בעי שלומי ליה - ממונא קא כפר ליה'? או דלמא 'השתא מיהת הא מנח ^[31] ועפרא בעלמא הוא, ולא כפר ליה ממונא ^[32]'?

מילתא דאיבעיא ליה לרבא פשיטא ליה לרבה, דאמר רבה: '"שורי גנבת", והוא אומר "לא גנבתי"; "מה טיבו אצלך?" – "שומר חנם אני עליו" ^[33] - חייב ^[34], שהרי פטר עצמו ^[35] מגניבה ואבידה ^[36];

"שומר שכר אני עליו" – חייב, שהרי פטר עצמו משבורה ומתה; "שואל אני עליו" – חייב, שהרי פטר עצמו ממתה מחמת מלאכה' ^[37]; אלמא אף על גב דהא קאים ^[38], ^[39] כיון דאי מיגניב - ממונא קא כפר ^[40], השתא נמי ממונא קא כפר! הכא נמי: אף על גב ^[41] ^[42] דעפרא בעלמא הוא, כיון דאי מיגניב ^[43] - בעי שלומי ליה ממונא מעליא ^[44], השתא נמי ממונא קא כפר ליה ^[45].

יתיב רבא וקאמר להא שמעתא. איתיביה רב עמרם לרבא" ’[ויקרא ה,כב: או מצא אבדה] וכחש בה [ונשבע על שקר על אחת מכל אשר יעשה האדם לחטא בהנה] - פרט למודה בעיקר; כיצד? "שורי גנבת!" והוא אומר "לא גנבתי"! – "מה טיבו אצלך?" – "אתה מכרתו לי" ^[46], "אתה נתתו לי במתנה", "אביך מכרו לי", "אביך נתנו לי במתנה", "אחר פרתי רץ", "מאליו בא אצלי", "תועה בדרך מצאתיו ^[47]", "שומר חנם אני עליו", "שומר שכר אני עליו", "שואל אני עליו" - ונשבע והודה, יכול יהא חייב? תלמוד לומר 'וכחש בה' - פרט למודה בעיקר.

אמר ליה: תדורא ^[48]: כי תניא ההיא - דקאמר ליה "הילך" ^[49]; כי קאמינא: דקיימא באגם.

"אתה מכרתו לי" - מאי 'מודה בעיקר' איכא?

לא, צריכא דאמר ליה: "לא נתתי לך דמי, שקיל תורך וזיל".

"אתה נתתו לי", "אביך נתנו לי" - מאי 'מודה בעיקר' איכא?

דאמר ליה "על מנת דעבידנא לך נייח דנפשא ולא עבדי לך - שקיל תורך וזיל".

"תועה בדרך מצאתיו" - לימא "איבעי לך לאהדוריה לי ^[50]!"?

אמר אבוה דשמואל: באומר "שבועה אבידה מצאתי ולא הייתי יודע שהיא שלך שאחזירנה לך".

תניא: 'אמר בן עזאי: שלש שבועות הן ^[51]: הכיר בה ^[52] ולא במוצאה ^[53] ^[54], ^[55] במוצאה ולא בה ^[56], לא בה ולא במוצאה ^[57]'.

לא בה ולא במוצאה - קושטא אשתבע?

אימא 'בה ובמוצאה'.

למאי הלכתא?

רב אמי אמר רבי חנינא: לפטור ^[58].

ושמואל אמר: לחיוב;

ובפלוגתא דהני תנאי, דתניא: המשביע עד אחד ^[59] – פטור ^[60]; ורבי אלעזר ברבי שמעון מחייב; במאי קא מיפלגי? מר סבר דבר הגורם לממון כממון דמי ומר סבר לאו כממון דמי.

אמר רב ששת: הכופר בפקדון ^[61] - נעשה עליו גזלן ^[62], וחייב באונסין. ותנא תונא [ספרא קדושים פרשתא ב הלכה ג]: ’[ויקרא ה,כב: או מצא אבדה] וכחש בה [ונשבע על שקר על אחת מכל אשר יעשה האדם לחטא בהנה] - למדנו עונש ^[63], אזהרה מנין? תלמוד לומר (ויקרא יט יא: לא תגנבו ו)לא תכחשו [ולא תשקרו איש בעמיתו]; מאי - לאו לעונש ממון?

^[64]

לא, לעונש שבועה ^[65].

הא מדקתני סיפא 'ואישתבע' - מכלל דרישא דלא אישתבע - דקתני סיפא: 'ונשבע על שקר' - למדנו עונש ^[66]; אזהרה מנין? - תלמוד לומר: (ויקרא יט יא: ו)לא תשקרו ^[67]; ומדסיפא דאישתבע רישא דלא אישתבע!?

אמרי: אידי ואידי דאישתבע: כאן ^[68] שהודה ^[69], כאן שבאו עדים: אתו עדים - חייב באונסין; אודויי אודי - חייב בקרן וחומש ואשם.

מתיב רמי בר חמא: ^[70] '^[71] ושכנגדו ^[72] חשוד על השבועה ^[73] – כיצד? אחד ^[74] שבועת העדות, ואחד ^[75] שבועת הפקדון ^[76] - ואפילו שבועת שוא ^[77]'; ואם איתא ^[78] - בכפירה הוא דאיפסיל ליה ^[79]!?

אמרי: הכא במאי עסקינן? דקאי באגם ^[80] דלאו כפירה הוא, דסבר: אשתמיטנא ליה אדאזילנא ומייתינא ליה ^[81].

תדע: דאמר רב אידי בר אבין: הכופר במלוה ^[82] - כשר לעדות ^[83];

הערות

^ דחומש - אמאי קאתי? אשבועתא! - לאו שבועה היא, דקיימא לן [שבועות (דף מב,ב)] 'אין נשבעין על הקרקעות'; והאי בן, כי אישתבע - כפר לה שעבוד הקרקעות, דאי לאו משום אחריות נכסים - לאו עליה רמיא לשלומי
^ לא גרסינן; חדא: דהא תני התם דמשום כבוד אביהם חייבים להחזיר; ועוד: דקמשני ליה 'כשעמד בדין קודם מיתתו', והך העמדה - מאי מהני? הרי כפר ונשבע ולא הודה, דהא אוקמינן דלא הודה אב והודה בנו! ועוד: דקמשני 'כשעמד בדין' מכלל דעד השתא בשלא עמד בדין, והא 'נשבע הוא ואביו' קתני, מכלל דבבית דין הוה! הלכך לא גרסינן ליה, והכי גרסינן: אי הכי חומש נמי משלם!? אמר רב הונא כו' אי הכי ממון גמור הוא, וחומש נמי לשלם
^ לעולם בגזילה קיימת
^ ודקשיא לך 'ולחייב הבן חומש על שבועת עצמו כיון דהודה'?
^ שממון אביו נתון בה
^ וגזילה זו בתוכה
^ האי
'^ ולא תימא בשיקרא אשתבע, כדסברת לעיל; ותנן במסכת שבועות (פ"ד מ"ב; דף לו,ב) וחייבים על זדון השבועה ועל שגגתה עם זדון הפקדון, ואין חייבין על שגגתה גרידתא', כי הכא, דליביה אנסיה
^ אותה חצי פרוטה מן ה
^ עצמה
^ וחצי פרוטה - הוא דמחייב ליה, ולאו ממונא איכא
^ אם מן ה
^ עצמה
^ ותעמוד על הפרוטה
^ אגודה
^ ואף על פי דהשתא לא שויא פרוטה, כיון דבשעת גזילה הוי שוה פרוטה - בעי לאהדוריה ולהוליכה אחריו
^ תנא דידן סייעתו
^ מהשתים ששייר
^ הוי גילוח או לא
^ כל השערות אחת אחת קמבעיא ליה - בתמיה
^ כלומר: הא - ודאי גילוח הוי, כיון שבשעה שבא לגלח האי שיור - הוה ביה שיעור גילוח, וגילח אחת ואף על פי דנשרה שניה - גילוח הוא
^ שכשבא לגלח אין כאן שיעור גילוח
^ ונתנוה על פי ארובה, וממרחת יפה סביבותיה, וטומאה בבית
^ מצלת על העלייה כולה מלבא בה שום טומאה, דסתימת שמרים - סתימה היא, ולא שלטה ביה טומאה [במסכת כלים בפרק 'ואלו כלים מצילין' [פ"י]
^ לשון מגופה
^ היה בה תחתיה שיעור נקב לטמא, וכלי המקבל טומאה אינו חוצץ בפני הטומאה; ואגף בטיט חציה
^ מי אמרינן השתא מיהא ליכא שיעור נקב? או דלמא הא לא סתם שיעור סתימה
^ ואין שם שמרים
^ בטיט מן הצדדין של זמורה לסותמו היטב
^ לאחר שנאסר נשבע שאין אצלו, ולא גזלו ממנו
^ ויכול לפטור בו את עצמו
^ ואשתכח דלאו מידי כפריה
^ ונשבע והודה
^ קרבן שבועה אף על פי שהודה קודם שבועה בגוף הממון
^ בשבועה
^ שאם היה נגנב ממנו משבועה ואילך היה נפטר בדברי שקר, שהרי הוא עצמו גנבו, וחייב בכל אונסין עד שיחזירנו
^ שואל פטור במתה מחמת מלאכה ומכחש בשר מחמת מלאכה, דלמעבד מלאכה שייליה, ולאו לאוקמה בכילתא
^ ומודה ליה בגויה, והשתא איהו לא כפר מידי
^ אפילו הכי
^ דשמא סוף השבועה לבא לידי כפירת ממון - חייב
^ דכפירה דחמץ
^ כהודאה הוא, דהא
^ כיון דשמא יאבד
^ ויתחייב לו ממון ונמצא שתועיל לו שבועה זו להפטר
^ חייב
^ לקמן פריך מאי מודה בעיקר איכא
^ והביאותיו לבית
^ אין לב
^ וליכא למימר 'אילו מיגניב', דהא קמיה קאי, ושקיל ליה
^ כשמצאתו לא היה לך לאוספו אל ביתך, שהרי מכיר היית בו, ואין לך גנב גדול מזה
^ בעדות אבידה: שהשביע את העד "אם ראית את אבידתי" ואמר "לאו" ואחר כך הודה
^ האבידה
^ שאמר שראה אותה מהלכת ברשות אחרת, ואינו יודע מי הוא
^ גירסא אחרת בדברי רש"י: בה ולא במוצאה: אי הוה מסהיד ליה 'ראיתיה שנמצא בזוית פלוני, ואיני יודע מי מצאה' היה מחזר באותה שכונה עד שיודיעוהו, וכל שכן 'במוצאה ולא בה' [מסורת הש"ס: כל שכן בה ובמוצאה]; [ומיהו ממון ממש לא מפסדו, דאי נמי אסהידו ליה 'ראינו שמצא פלוני זה' - היה יכול לומר "נאנסה ממני" ופוטר עצמו משבועה
^ או הודה שהכיר
^ והיה לו לומר "איש פלוני מצא אבידה, ואיני יודע אם שלך הוא"
^ ובעד אחד קמיירי
^ על כולן פטור העד
^ וכפר ואמר "שבועה שאיני יודע לך עדות"
^ העד מקרבן שבועת העדות, דהא אי הוה מסהיד ליה - לא הוה מחייב להיאך אלא שבועה; ואף על גב דאיכא למימר דלמא לא משתבע - גורם לממון פטור; והני נמי גורם לממון נינהו
^ ובאו עדים
^ משעת כפירה, ואף על פי שלא נשבע; ומכאן ואילך אין לו דין דשומר חנם, אלא חייב באונסים אם יאנס
^ דכתיב בתריה 'והשיב את הגזילה', אלמא קמה ליה ברשותיה משעת 'וכחש' עד דעביד השבה, וזהו עונשה
^ הכי גרסינן: מאי לאו עונש כפירה? כלומר: עונש דמאי? לאו דאיעניש אכפירה, אף על גב דלא אשתבע?
^ האי עונש דענשיה קרא להתחייב באונסין - משום שבועת שקר היא, אבל אי לא אשתבע - לא
^ דכתיב בתריה חומש ואשם
^ דהיינו אזהרת שבועת שקר, דסמיך ליה [פסוק יב] 'לא תשבעו בשמי לשקר'; ומ'לא תשקרו' נפקא לן דבשבועת כפירת ממון משתעי, כדכתיב 'איש בעמיתו', כמו 'וכחש בעמיתו' בפקדון
^ בסיפא
^ שיש חומש ואשם
^ במסכת שבועות (פ"ז מ"ר, דף מד,ב), גבי ואלו נשבעין ונוטלין, דזה אחד מהן:
^ מי שהיה לו חבירו חייב שבועה
^ והוא
^ שנמצא שְַקרָן בשבועתו - שכנגדו נשבע ונוטל
^ שנחשד על
^ שנחשד על
^ שראינוהו שנשבע לשקר
^ ואפילו לא נחשד אלא לשבועת שוא, שאין בה כפירת ממון, ורע לשמים הוא ולא רע לבריות - נפסל לשבועת ממון
^ לדרב ששת: דמשעת כפירתו נעשה גזלן - למה לי למתנייה גבי הנך, דמשמע דלא אפסיל עד שעת שבועה כי הנך?
^ הא משעת כפירה אפסיל ליה, משום דהוי גזלן
^ וכי אמר רב ששת: כגון דאמרי סהדי דכי כפר ליה - בידיה נקט ליה
^ דהיכא דאיכא למימר 'לאשתמוטי איכוין עד דמייתי ליה' - לא מפסיל בלא שבועה
^ ולא נשבע ובאו עדים
^ דמלוה להוצאה ניתנה ואינה עכשיו בידו ורוצה לדחותו עד שתשיג ידו

[1] דחומש - אמאי קאתי? אשבועתא! - לאו שבועה היא, דקיימא לן [שבועות (דף מב,ב)] 'אין נשבעין על הקרקעות'; והאי בן, כי אישתבע - כפר לה שעבוד הקרקעות, דאי לאו משום אחריות נכסים - לאו עליה רמיא לשלומי

[2] לא גרסינן; חדא: דהא תני התם דמשום כבוד אביהם חייבים להחזיר; ועוד: דקמשני ליה 'כשעמד בדין קודם מיתתו', והך העמדה - מאי מהני? הרי כפר ונשבע ולא הודה, דהא אוקמינן דלא הודה אב והודה בנו! ועוד: דקמשני 'כשעמד בדין' מכלל דעד השתא בשלא עמד בדין, והא 'נשבע הוא ואביו' קתני, מכלל דבבית דין הוה! הלכך לא גרסינן ליה, והכי גרסינן: אי הכי חומש נמי משלם!? אמר רב הונא כו' אי הכי ממון גמור הוא, וחומש נמי לשלם

[3] לעולם בגזילה קיימת

[4] ודקשיא לך 'ולחייב הבן חומש על שבועת עצמו כיון דהודה'?

[5] שממון אביו נתון בה

[6] וגזילה זו בתוכה

[7] האי

[8] '^ ולא תימא בשיקרא אשתבע, כדסברת לעיל; ותנן במסכת שבועות (פ"ד מ"ב; דף לו,ב) וחייבים על זדון השבועה ועל שגגתה עם זדון הפקדון, ואין חייבין על שגגתה גרידתא', כי הכא, דליביה אנסיה

[9] אותה חצי פרוטה מן ה

[10] עצמה

[11] וחצי פרוטה - הוא דמחייב ליה, ולאו ממונא איכא

[12] אם מן ה

[13] עצמה

[14] ותעמוד על הפרוטה

[15] אגודה

[16] ואף על פי דהשתא לא שויא פרוטה, כיון דבשעת גזילה הוי שוה פרוטה - בעי לאהדוריה ולהוליכה אחריו

[17] תנא דידן סייעתו

[18] מהשתים ששייר

[19] הוי גילוח או לא

[20] כל השערות אחת אחת קמבעיא ליה - בתמיה

[21] כלומר: הא - ודאי גילוח הוי, כיון שבשעה שבא לגלח האי שיור - הוה ביה שיעור גילוח, וגילח אחת ואף על פי דנשרה שניה - גילוח הוא

[22] שכשבא לגלח אין כאן שיעור גילוח

[23] ונתנוה על פי ארובה, וממרחת יפה סביבותיה, וטומאה בבית

[24] מצלת על העלייה כולה מלבא בה שום טומאה, דסתימת שמרים - סתימה היא, ולא שלטה ביה טומאה [במסכת כלים בפרק 'ואלו כלים מצילין' [פ"י]

[25] לשון מגופה

[26] היה בה תחתיה שיעור נקב לטמא, וכלי המקבל טומאה אינו חוצץ בפני הטומאה; ואגף בטיט חציה

[27] מי אמרינן השתא מיהא ליכא שיעור נקב? או דלמא הא לא סתם שיעור סתימה

[28] ואין שם שמרים

[29] בטיט מן הצדדין של זמורה לסותמו היטב

[30] לאחר שנאסר נשבע שאין אצלו, ולא גזלו ממנו

[31] ויכול לפטור בו את עצמו

[32] ואשתכח דלאו מידי כפריה

[33] ונשבע והודה

[34] קרבן שבועה אף על פי שהודה קודם שבועה בגוף הממון

[35] בשבועה

[36] שאם היה נגנב ממנו משבועה ואילך היה נפטר בדברי שקר, שהרי הוא עצמו גנבו, וחייב בכל אונסין עד שיחזירנו

[37] שואל פטור במתה מחמת מלאכה ומכחש בשר מחמת מלאכה, דלמעבד מלאכה שייליה, ולאו לאוקמה בכילתא

[38] ומודה ליה בגויה, והשתא איהו לא כפר מידי

[39] אפילו הכי

[40] דשמא סוף השבועה לבא לידי כפירת ממון - חייב

[41] דכפירה דחמץ

[42] כהודאה הוא, דהא

[43] כיון דשמא יאבד

[44] ויתחייב לו ממון ונמצא שתועיל לו שבועה זו להפטר

[45] חייב

[46] לקמן פריך מאי מודה בעיקר איכא

[47] והביאותיו לבית

[48] אין לב

[49] וליכא למימר 'אילו מיגניב', דהא קמיה קאי, ושקיל ליה

[50] כשמצאתו לא היה לך לאוספו אל ביתך, שהרי מכיר היית בו, ואין לך גנב גדול מזה

[51] בעדות אבידה: שהשביע את העד "אם ראית את אבידתי" ואמר "לאו" ואחר כך הודה

[52] האבידה

[53] שאמר שראה אותה מהלכת ברשות אחרת, ואינו יודע מי הוא

[54] גירסא אחרת בדברי רש"י: בה ולא במוצאה: אי הוה מסהיד ליה 'ראיתיה שנמצא בזוית פלוני, ואיני יודע מי מצאה' היה מחזר באותה שכונה עד שיודיעוהו, וכל שכן 'במוצאה ולא בה' [מסורת הש"ס: כל שכן בה ובמוצאה]; [ומיהו ממון ממש לא מפסדו, דאי נמי אסהידו ליה 'ראינו שמצא פלוני זה' - היה יכול לומר "נאנסה ממני" ופוטר עצמו משבועה

[55] או הודה שהכיר

[56] והיה לו לומר "איש פלוני מצא אבידה, ואיני יודע אם שלך הוא"

[57] ובעד אחד קמיירי

[58] על כולן פטור העד

[59] וכפר ואמר "שבועה שאיני יודע לך עדות"

[60] העד מקרבן שבועת העדות, דהא אי הוה מסהיד ליה - לא הוה מחייב להיאך אלא שבועה; ואף על גב דאיכא למימר דלמא לא משתבע - גורם לממון פטור; והני נמי גורם לממון נינהו

[61] ובאו עדים

[62] משעת כפירה, ואף על פי שלא נשבע; ומכאן ואילך אין לו דין דשומר חנם, אלא חייב באונסים אם יאנס

[63] דכתיב בתריה 'והשיב את הגזילה', אלמא קמה ליה ברשותיה משעת 'וכחש' עד דעביד השבה, וזהו עונשה

[64] הכי גרסינן: מאי לאו עונש כפירה? כלומר: עונש דמאי? לאו דאיעניש אכפירה, אף על גב דלא אשתבע?

[65] האי עונש דענשיה קרא להתחייב באונסין - משום שבועת שקר היא, אבל אי לא אשתבע - לא

[66] דכתיב בתריה חומש ואשם

[67] דהיינו אזהרת שבועת שקר, דסמיך ליה [פסוק יב] 'לא תשבעו בשמי לשקר'; ומ'לא תשקרו' נפקא לן דבשבועת כפירת ממון משתעי, כדכתיב 'איש בעמיתו', כמו 'וכחש בעמיתו' בפקדון

[68] בסיפא

[69] שיש חומש ואשם

[70] במסכת שבועות (פ"ז מ"ר, דף מד,ב), גבי ואלו נשבעין ונוטלין, דזה אחד מהן:

[71] מי שהיה לו חבירו חייב שבועה

[72] והוא

[73] שנמצא שְַקרָן בשבועתו - שכנגדו נשבע ונוטל

[74] שנחשד על

[75] שנחשד על

[76] שראינוהו שנשבע לשקר

[77] ואפילו לא נחשד אלא לשבועת שוא, שאין בה כפירת ממון, ורע לשמים הוא ולא רע לבריות - נפסל לשבועת ממון

[78] לדרב ששת: דמשעת כפירתו נעשה גזלן - למה לי למתנייה גבי הנך, דמשמע דלא אפסיל עד שעת שבועה כי הנך?

[79] הא משעת כפירה אפסיל ליה, משום דהוי גזלן

[80] וכי אמר רב ששת: כגון דאמרי סהדי דכי כפר ליה - בידיה נקט ליה

[81] דהיכא דאיכא למימר 'לאשתמוטי איכוין עד דמייתי ליה' - לא מפסיל בלא שבועה

[82] ולא נשבע ובאו עדים

[83] דמלוה להוצאה ניתנה ואינה עכשיו בידו ורוצה לדחותו עד שתשיג ידו

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

[34]

[35]

[36]

[37]

[38]

[39]

[40]

[41]

[42]

[43]

[44]

[45]

[46]

[47]

[48]

[49]

[50]

[51]

[52]

[53]

[54]

[55]

[56]

[57]

[58]

[59]

[60]

[61]

[62]

[63]

[64]

[65]

[66]

[67]

[68]

[69]

[70]

[71]

[72]

[73]

[74]

[75]

[76]

[77]

[78]

[79]

[80]

[81]

[82]

[83]