ביאור:בבלי בבא קמא דף יח

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה

מסכת בבא קמא: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט | הדף המהדורה הרגילה

עמוד א (דלג לעמוד ב)

אודות הגמרא המבוארת

באדיבות "גמרא נוחה"
על שם נפתלי וחנה הולנדר
בעריכת הרב ישעיהו הכהן הולנדר
___________________________

בהערות שוליים מובאים דברי רש"י, הפניות למקורות, השלמת פסוקים והסברים מורחבים
מילים עם קו מתחתן – פירוש שצץ כאשר סמן העכבר מעל המילה
שינויי נוסחאות - צצים כאשר סמן העכבר מעל המלה "דק"ס", שהיא ראשי תיבות של "דקדוקי סופרים". השינויים מבוססים על מיזם "הכי גרסינן" באתר פרידברג, ו"מאגרים" של האקדמיה.
מילון ארמי–עברי בוויקימילון

בהתיז צרורות ^[1], ובפלוגתא דסומכוס ורבנן קמיפלגי ^[2].

תא שמע: תרנגולין שהיו מחטטין בחבל דלי ונפסק החבל ונשבר הדלי ^[3] - משלמין נזק שלם - שמע מינה בתר מעיקרא אזלינן!

תרגמא ^[4] אחבל.

והא חבל - משונה הוא ^[5]?

דמאוס בלישה ^[6].

והא 'נשבר דלי' קתני?

אלא סומכוס היא ^[7], דאמר צרורות נזק שלם משלם.

אי סומכוס - אימא סיפא: ניתז ממנו שבר, ונפל על כלי אחר, ושברה: על הראשון משלם נזק שלם, ועל האחרון משלם חצי נזק; ואי סומכוס - מי אית ליה חצי נזק? וכי תימא שאני ליה לסומכוס בין [נזק] כחו לכח כחו ^[8] - ואלא הא דבעי רב אשי ^[9]: 'כח כחו' לסומכוס - ככחו דמי או לאו ככחו דמי? תפשוט ליה דלאו ככחו דמי! אלא לאו - רבנן היא! שמע מינה בתר מעיקרא אזלינן.

אמר רב ביבי בר אביי: דקאזיל מיניה מיניה ^[10]. [אם כך – מדוע הזכירה הברייתא את החבל?]

בעי רבא: חצי נזק צרורות - מגופו משלם [כמו שור תם שמשלם חצי נזק]? או מעלייה משלם?: מגופו משלם דלא אשכחן חצי נזק דמשלם מעלייה? או דלמא מעלייה משלם, דלא אשכחן כאורחיה דמשלם מגופיה?

תא שמע: הידוס אינו מועד, ויש אומרים הרי זה מועד; 'הידוס' סלקא דעתך? אלא לאו הידוס והתיז, ובהא קמיפלגי: מאן דאמר 'אינו מועד' קסבר מגופו משלם ^[11], ומאן דאמר 'מועד' קסבר מעלייה משלם ^[12]!?

לא, בפלוגתא דסומכוס ורבנן קמיפלגי ^[13].

תא שמע: הכלב שנטל חררה והלך לגדיש ואכל החררה והדליק את הגדיש: על החררה משלם נזק שלם ^[14], ועל הגדיש משלם חצי נזק ^[15]; מאי טעמא? לאו משום דהויא להו צרורות ^[16], ותני עלה ^[17]: משלם ^[18] חצי נזק מגופו [וזו תשובה לרבא, שמגופו משלם]?

ותסברא ^[19]? לרבי אלעזר ^[20] נזק שלם – ^[21] - מגופיה מי אשכחן [’מגופיה' – הוא דין בשור תם לגבי קרן ולא שמענו דין 'מגופו' לענין אחר]?

^[22]

אלא כגון דשני בהא בגחלת ^[23], ורבי אלעזר סבר לה כרבי טרפון, דאמר ^[24] משונה קרן בחצר הניזק: נזק שלם משלם ^[25].

^[26] ולא היא ^[27]: ^[28]מאי טעמא מוקמת לה ^[29] כרבי טרפון? משום נזק שלם ^[30]? ^[31]רבי אלעזר סבר כסומכוס, דאמר צרורות - נזק שלם משלם, וסבר לה כרבי יהודה, דאמר ^[32] צד תמות במקומה עומדת ^[33], וכי קתני 'מגופו' - אצד תמות.

אמר ליה רב סמא בריה דרב אשי לרבינא: אימור דשמעת ליה לרבי יהודה בתם ונעשה מועד; במועד מתחילתו ^[34] -

בבא קמא יח,ב</ref>

מי שמעת ליה ^[35]? ^[36]

אלא כי קאמר רבי אלעזר 'נזק שלם' - כגון דאייעד, ובהא קמיפלגי: מר סבר יש העדאה לצרורות, ומר סבר אין העדאה לצרורות ^[37].

אלא הא דבעי רבא [להלן]: 'יש העדאה לצרורות ^[38] או אין העדאה לצרורות'? - אי לרבנן אין העדאה לצרורות, אי לרבי אלעזר יש העדאה לצרורות!?

^[39].

אמר לך רבא: כי מיבעיא לי לדידי - אליבא דרבנן, דפליגי עליה דסומכוס ^[40]; אבל הכא [בענין הכלב והחררה והגחלת] - בין לרבנן בין לרבי אלעזר כסומכוס סבירא להו, דאמר צרורות נזק שלם משלם ^[41]; וטעמא מאי אמור רבנן 'חצי נזק'? דשָני ולא אייעד, ובפלוגתא דרבי טרפון ורבנן קמיפלגי ^[42].

אימור דשמעת ליה לרבי טרפון 'נזק שלם', 'מגופו' מי שמעת ליה?

אִין.

מהיכא מייתי לה ^[43]?

מקרן מרשות הרבים ^[44], ^[45] דיו לבא מן הדין להיות כנדון ^[46].

והא רבי טרפון לית ליה 'דיו' ^[47]?

כי לית ליה 'דיו' היכא דמפריך קל וחומר ^[48], היכא דלא מפריך קל וחומר אית ליה 'דיו' ^[49].

גופא בעי רבא: יש העדאה לצרורות או אין העדאה לצרורות? לקרן מדמינן ליה ^[50]? או דלמא תולדה דרגל הוא ^[51]?

תא שמע: הידוס אינו מועד; ויש אומרים: הרי זה מועד. 'הידוס' סלקא דעתא? אלא 'הידוס והתיז'; מאי לאו כגון דעבד תלתא זימני, ובהא קמיפלגי: מר סבר יש העדאה ומר סבר אין העדאה?

לא, בחד זימנא ובפלוגתא דסומכוס ורבנן קמיפלגי.

תא שמע: בהמה שהטילה גללים ^[52] לעיסה: רבי יהודה אומר: משלם נזק שלם, ורבי אלעזר אומר: חצי נזק.

מאי? לאו כגון דעבד תלתא זימני, ובהא קמיפלגי: מר סבר 'יש העדאה' ומר סבר 'אין העדאה'?

לא, בחד זימנא ובפלוגתא דסומכוס ורבנן קמיפלגי.

והא משונה הוא ^[53]?

דדחיק ליה עלמא ^[54]

ולימא רב יהודה 'הלכה כסומכוס' ולימא רבי אלעזר 'הלכה כרבנן'?

גללים אצטריכא ליה: סלקא דעתא אמינא: הואיל ובתר גופיה גרירין ^[55] - כגופיה דמי? קא משמע לן.

תא שמע, דתני רמי בר יחזקאל: תרנגול שהושיט ראשו לאויר כלי זכוכית ותקע בו ושברו ^[56] - משלם נזק שלם; ואמר רב יוסף: אמרי בי רב: 'סוס שצנף וחמור שנער ושיבר את הכלים ^[57] - משלם חצי נזק' מאי לאו כגון דעבד תלתא זימני

הערות

^ והצרורות שברו הכלים והוא לא נגע בכלי
^ מאן דאמר 'מועד' - סבר לה כסומכוס, ומאן דאמר 'אינו מועד' סבר לה כרבנן
^ קא סלקא דעתא דעל ידי שהיה התרנגול מנקר את החבל נתגלגל הדלי ונשבר
^ הא דקתני נזק שלם
^ שאין דרך שן לאכול את שאין ראוי לה, וחצי נזק לשלם
^ שמדובקת בו עיסה; 'דמאוס' לשון לכלוך
^ ולעולם בתר תבר מנא אזלינן, וצרורות הן, וסומכוס היא
^ דלי שנתגלגל הוי 'כחו', והאחר שנשבר בצרורות הדלי הוי 'כח כחו'
^ לקמן בשמעתין
^ דתרנגול ולא נשבר על ידי גלגול למקום אחר, אלא הוא דוחפו כל שעה ובשעת שבירה נמי
^ והיינו 'אינו מועד': דדינו כתָם לכל מילי
^ והאי 'מועד' דקאמר - לאו לנזק שלם, אלא לענין עלייה לחצי נזק
^ ו'מועד' - לנזק שלם קאמר
^ דהיינו שן
^ והא - מתניתין היא בפירקין
^ והדלקת גדיש הוי 'צרורות': דאינו אלא 'כחו', שהוא מניח כאן הגחלת, והוא הולך ודולק למקום אחר
^ בתוספתא
^ להאי
^ משום צרורות כי אורחייהו מחייב לה
^ דאמר בברייתא
^ ואפילו אי סבירא ליה כסומכוס דאמר: 'צרורות נזק שלם'
^ וכל אורחיה, כגון צרורות - רבא גופיה לא קמיבעי ליה אלא אליבא דרבנן, דאמרי 'חצי נזק' - מבעיא ליה אי הואי האי כשאר חצי נזק ומגופו, או דלמא בתר כאורחיה אזלינן, וכל כי אורחיה - מעלייה הוא; אבל אליבא דסומכוס - פשיטא ליה לרבא דמעלייה משלם, דהא לכל מילי כמועד משוי להו.
^ שנטלה בפיו והניחה, דהיינו שינוי; אלא בעיין - מהכא לא תפשוט: דאי בצרורות – כאורחייהו, דכולי עלמא מעלייה משלם; והכא בצרורות ששינה בהן קמיפלגי, ובצרורות כי אורחייהו - בין רבי אלעזר בין תנא קמא סבירא להו כסומכוס, דנזק שלם משלם, הלכך הכא - דשני 'בצרורות' קאמר תנא קמא חצי נזק ומגופו משלם, דמשונה הוא, ותולדה דקרן
^ כדאמרינן (לקמן דף כד:) בשמעתין
^ והואיל ומשונה הוא – אף על גב דנזק שלם משלם - מגופו הוא דמשלם
^ האי 'ותסברא' דקפרכת ובעית למידק מדרבי אלעזר דלאו בצרורות כי אורחייהו מצינן לאוקמיה -
^ לאו דוקא, ודחייה הוא: דמצי לדחויי ולמימר: דלאו בכי אורחיה פליגי, אלא בדשָני, אבל מגופה לא תידוק הכי, דהא שפיר מצית לאוקמא בצרורות כי אורחייהו, ותפשוט דצרורות מגופו משלם
^ ד
^ בשינוי
^ במידי דאורחיה לא אשכחן מגופו
^ הא - לא תיקשי, דלעולם בצרורות פליגי, ו
^ לקמן, במוּעד, בפרק 'שור שנגח ארבעה' (דף מה,ב)
^ והלכך גבי צרורות נמי, לסומכוס, דחשיב ליה מוּעד - משלם החצי מגופו
^ כגון צרורות, דאורחייהו
^ הא לא הוי לה תמות מעולם
^ ואי בצרורות כי אורחיה מוקמת לה, ולמפשט דצרורות - מגופו משלם - דרבי אלעזר תיקשי.
^ אלא אי בעית לאוקמא בצרורות כי אורחייהו ולמפשט בעיא דרבא: דמגופו משלם - לא תוקמא בצרורות דחד זימנא וכי אורחיה, דאם כן דרבי אלעזר לא משכחת לה אלא בדשָני בצרורות, ואייעד שלשה זימני בהכי, דהדר הוה ליה כאורחיה; ואמרי רבנן חצי נזק, כשאר צרורות דמועדין מתחילתן, ואפילו הכי חצי נזק ותו לא: האי נמי, דשָני ואייעד - לא חמור ממועד מתחילתו, ואין העדאה לצרורות ששינה בהן; ומדקתני 'מגופו' - אלמא צרורות כי אורחיה נמי מגופו; ורבי אלעזר סבר דצרורות כי אורחייהו כרבנן, דפליגי אסומכוס, ושני ואייעד נפקא מתולדה דרגל, ונעשה תולדה דקרן, ויש להן העדאה לשלם נזק שלם: החצי מגופו, דצד תמות במקומה עומדת, וחצי מן העלייה. לישנא אחרינא אלא בדאייעד בצרורות כי אורחייהו תלתא זימני, ובהא פליגי: רבי אלעזר סבר 'יש העדאה לצרורות' כשאר חצי נזקין שבאין על ידי העדאה לכלל נזק שלם; האי נמי שתחילתו חצי נזק - כי אייעד תלתא זימני - משלם נזק שלם, ומגופו - אצד תמות. כך שמעתי – ועיקר. אבל קשה לי: כיון דמעיקרא הוי אורחיה, ואפילו הכי חצי נזק משלם, מה לי חד זימנא מה לי מאה זימני
^ כי אורחייהו אם עשאן שלש פעמים: מי אמרינן כיון דבזימנא קמייתא משלם חצי נזק כי קרן, לקרן מדמינן ליה
^ ולגירסא קמייתא: אלא הא דבעי רבא יש העדאה לצרורות אם שינה בהן ועשה על ידי שינוי שלש פעמים: מי אמרינן כיון דשינוי הוא - נפקא מדין צרורות דרגל, וחל עלייהו דין קרן, וכי אייעד משלם נזק שלם, וכי גמיר הלכתא אצרורות - כי אורחייהו, שהן תולדה דרגל גמיר; איכא דאמרי: כיון דתולדה דרגל היא, דהא אורחיה הוא - אין להם העדאה, דהא מזימנא קמייתא אייעד ליה, ואפילו הכי אינו משלם אלא חצי נזק
^ וכדפרשינן
^ והכא סבירא לי דבין רבנן ובין רב אלעזר כסומכוס
^ ובזימנא קמייתא קמיפלגי דקאמר רבי אלעזר נזק שלם, ורבנן אמרי חצי נזק, ובדשָני בצרורות, כגון שזרק הכלב הגחלת בידו על הגדיש - דכיון דלאו הני צרורות כי אורחייהו - הוו תולדה דקרן; הלכך לרבנן חצי נזק ומגופו, ורבי אלעזר - כרבי טרפון, דמשונה בחצר הניזק משלם נזק שלם. וניחא ליה לרבא לאוקמינהו לרבנן ורבי אלעזר כסומכוס: דאילו לרבנן לא פסיקא ליה לאוקמי להא בצרורות על ידי שינוי, דכיון דבכי אורחיה סבירא להו לרבנן דפליגי עליה דסומכוס, דחצי נזק הוא דמשלם ותו לא - דלמא בצרורות על ידי שינוי סבירא להו דיש שינוי לרביע נזק, וכדבעי רב אשי לקמן: יש שינוי לרביע נזק? כו'
^ רבי טרפון למשונה בחצר הניזק
^ כדמפרש במתניתין
^ הלכך
^ ומה להלן מגופו אף כאן מגופו
^ דאי אית ליה דיו - לא ישלם אלא חצי נזק, כקרן ברשות הרבים
^ כגון אי הוה אמרינן 'דיו' דלא משלם אלא פלגא - מאי אהני לן קל וחומר? הא מקרא נמי שמעינן, דברשות הניזק לא גרע, דהא בקרא דנגיחת תם לא כתיב רשות הרבים
^ כי הכא, דאתי קל וחומר לנזק שלם, ואהני ליה דיו ל'מגופו'
^ הואיל ~~(ומשונה הוא)~~ חצי נזק הוא דמשלם כי קרן
^ או דלמא מעיקרא כי עבדא כי אורחיה - תולדה דרגל היא, דהא אורחה הוא, והזיקא מצוי, ואפילו הכי חצי נזק הוא דמשלמת; הלכך זו היא העדאתה ואין לה העדאה אחרת
^ היינו צרורות
^ דאין דרכה להטיל גללים לעיסה ותולדה דקרן היא
^ *שעומדת במקום צר ואין לה מקום לזוז משם; ובשלא להנאתה עסקינן, כגון במשלשלת; דאי להנאתה - תולדה דשן היא. ונראה בעיני דכל גללים - להנאתה הוא, ואפילו הכי לאו תולדה דשן נינהו, דשן הזיקא דגופה הוא, והני צרורות נינהו. והא דאמרינן בפרק קמא (דף ג.) 'טנפה פירות להנאתה הוי תולדה דשן' - היינו כגון שנתגלגלה עליהן כדרך סוסים וחמורים שקורים 'בולטר'; וכן עיקר. ואי קשיא דר"א אדר' אלעזר, דלעיל אמר 'נזק שלם בצרורות' גבי כלב שנטל חררה, והכא תני חצי נזק? בעל כורחיה ההיא דלעיל מוקמינן כדאוקימנא ברישא, כדשני: בגחלת, ובפלוגתא דרבי טרפון ורבנן, ובמקום גחלת, ולא בשאר הגדיש; והא דשני רבא 'בין ר"א בין רבנן כסומכוס סבירי להו' - דחויי הוא דקא מדחי. מפי מורי. ובעיני נראה בהך מילתא: בהמה שהטילה גללים - אמוראי נינהו, ורב יהודה גרסינן, ו'ר"א' היינו רבי אלעזר בן פדת, ולא תקשי דר"א אדרבי אלעזר; ונראין הדברים, דהא פרכינן 'ולימא רב יהודה הלכה כסומכוס ור"א הלכה כרבנן', ואי תנאי נינהו - היכי פרכינן הכי? הא אין דרך תנאים לחלוק בלשון זה? ועוד: דלעיל גבי הידוס מועד - אמאי לא פרכינן הכי?
^ דבגופה טענה להו
^ שנבקע הכלי מחמת הקול
^ בקולו; וכל הני צרורות נינהו דכחו הוא

[1] והצרורות שברו הכלים והוא לא נגע בכלי

[2] מאן דאמר 'מועד' - סבר לה כסומכוס, ומאן דאמר 'אינו מועד' סבר לה כרבנן

[3] קא סלקא דעתא דעל ידי שהיה התרנגול מנקר את החבל נתגלגל הדלי ונשבר

[4] הא דקתני נזק שלם

[5] שאין דרך שן לאכול את שאין ראוי לה, וחצי נזק לשלם

[6] שמדובקת בו עיסה; 'דמאוס' לשון לכלוך

[7] ולעולם בתר תבר מנא אזלינן, וצרורות הן, וסומכוס היא

[8] דלי שנתגלגל הוי 'כחו', והאחר שנשבר בצרורות הדלי הוי 'כח כחו'

[9] לקמן בשמעתין

[10] דתרנגול ולא נשבר על ידי גלגול למקום אחר, אלא הוא דוחפו כל שעה ובשעת שבירה נמי

[11] והיינו 'אינו מועד': דדינו כתָם לכל מילי

[12] והאי 'מועד' דקאמר - לאו לנזק שלם, אלא לענין עלייה לחצי נזק

[13] ו'מועד' - לנזק שלם קאמר

[14] דהיינו שן

[15] והא - מתניתין היא בפירקין

[16] והדלקת גדיש הוי 'צרורות': דאינו אלא 'כחו', שהוא מניח כאן הגחלת, והוא הולך ודולק למקום אחר

[17] בתוספתא

[18] להאי

[19] משום צרורות כי אורחייהו מחייב לה

[20] דאמר בברייתא

[21] ואפילו אי סבירא ליה כסומכוס דאמר: 'צרורות נזק שלם'

[22] וכל אורחיה, כגון צרורות - רבא גופיה לא קמיבעי ליה אלא אליבא דרבנן, דאמרי 'חצי נזק' - מבעיא ליה אי הואי האי כשאר חצי נזק ומגופו, או דלמא בתר כאורחיה אזלינן, וכל כי אורחיה - מעלייה הוא; אבל אליבא דסומכוס - פשיטא ליה לרבא דמעלייה משלם, דהא לכל מילי כמועד משוי להו.

[23] שנטלה בפיו והניחה, דהיינו שינוי; אלא בעיין - מהכא לא תפשוט: דאי בצרורות – כאורחייהו, דכולי עלמא מעלייה משלם; והכא בצרורות ששינה בהן קמיפלגי, ובצרורות כי אורחייהו - בין רבי אלעזר בין תנא קמא סבירא להו כסומכוס, דנזק שלם משלם, הלכך הכא - דשני 'בצרורות' קאמר תנא קמא חצי נזק ומגופו משלם, דמשונה הוא, ותולדה דקרן

[24] כדאמרינן (לקמן דף כד:) בשמעתין

[25] והואיל ומשונה הוא – אף על גב דנזק שלם משלם - מגופו הוא דמשלם

[26] האי 'ותסברא' דקפרכת ובעית למידק מדרבי אלעזר דלאו בצרורות כי אורחייהו מצינן לאוקמיה -

[27] לאו דוקא, ודחייה הוא: דמצי לדחויי ולמימר: דלאו בכי אורחיה פליגי, אלא בדשָני, אבל מגופה לא תידוק הכי, דהא שפיר מצית לאוקמא בצרורות כי אורחייהו, ותפשוט דצרורות מגופו משלם

[28] ד

[29] בשינוי

[30] במידי דאורחיה לא אשכחן מגופו

[31] הא - לא תיקשי, דלעולם בצרורות פליגי, ו

[32] לקמן, במוּעד, בפרק 'שור שנגח ארבעה' (דף מה,ב)

[33] והלכך גבי צרורות נמי, לסומכוס, דחשיב ליה מוּעד - משלם החצי מגופו

[34] כגון צרורות, דאורחייהו

[35] הא לא הוי לה תמות מעולם

[36] ואי בצרורות כי אורחיה מוקמת לה, ולמפשט דצרורות - מגופו משלם - דרבי אלעזר תיקשי.

[37] אלא אי בעית לאוקמא בצרורות כי אורחייהו ולמפשט בעיא דרבא: דמגופו משלם - לא תוקמא בצרורות דחד זימנא וכי אורחיה, דאם כן דרבי אלעזר לא משכחת לה אלא בדשָני בצרורות, ואייעד שלשה זימני בהכי, דהדר הוה ליה כאורחיה; ואמרי רבנן חצי נזק, כשאר צרורות דמועדין מתחילתן, ואפילו הכי חצי נזק ותו לא: האי נמי, דשָני ואייעד - לא חמור ממועד מתחילתו, ואין העדאה לצרורות ששינה בהן; ומדקתני 'מגופו' - אלמא צרורות כי אורחיה נמי מגופו; ורבי אלעזר סבר דצרורות כי אורחייהו כרבנן, דפליגי אסומכוס, ושני ואייעד נפקא מתולדה דרגל, ונעשה תולדה דקרן, ויש להן העדאה לשלם נזק שלם: החצי מגופו, דצד תמות במקומה עומדת, וחצי מן העלייה. לישנא אחרינא אלא בדאייעד בצרורות כי אורחייהו תלתא זימני, ובהא פליגי: רבי אלעזר סבר 'יש העדאה לצרורות' כשאר חצי נזקין שבאין על ידי העדאה לכלל נזק שלם; האי נמי שתחילתו חצי נזק - כי אייעד תלתא זימני - משלם נזק שלם, ומגופו - אצד תמות. כך שמעתי – ועיקר. אבל קשה לי: כיון דמעיקרא הוי אורחיה, ואפילו הכי חצי נזק משלם, מה לי חד זימנא מה לי מאה זימני

[38] כי אורחייהו אם עשאן שלש פעמים: מי אמרינן כיון דבזימנא קמייתא משלם חצי נזק כי קרן, לקרן מדמינן ליה

[39] ולגירסא קמייתא: אלא הא דבעי רבא יש העדאה לצרורות אם שינה בהן ועשה על ידי שינוי שלש פעמים: מי אמרינן כיון דשינוי הוא - נפקא מדין צרורות דרגל, וחל עלייהו דין קרן, וכי אייעד משלם נזק שלם, וכי גמיר הלכתא אצרורות - כי אורחייהו, שהן תולדה דרגל גמיר; איכא דאמרי: כיון דתולדה דרגל היא, דהא אורחיה הוא - אין להם העדאה, דהא מזימנא קמייתא אייעד ליה, ואפילו הכי אינו משלם אלא חצי נזק

[40] וכדפרשינן

[41] והכא סבירא לי דבין רבנן ובין רב אלעזר כסומכוס

[42] ובזימנא קמייתא קמיפלגי דקאמר רבי אלעזר נזק שלם, ורבנן אמרי חצי נזק, ובדשָני בצרורות, כגון שזרק הכלב הגחלת בידו על הגדיש - דכיון דלאו הני צרורות כי אורחייהו - הוו תולדה דקרן; הלכך לרבנן חצי נזק ומגופו, ורבי אלעזר - כרבי טרפון, דמשונה בחצר הניזק משלם נזק שלם. וניחא ליה לרבא לאוקמינהו לרבנן ורבי אלעזר כסומכוס: דאילו לרבנן לא פסיקא ליה לאוקמי להא בצרורות על ידי שינוי, דכיון דבכי אורחיה סבירא להו לרבנן דפליגי עליה דסומכוס, דחצי נזק הוא דמשלם ותו לא - דלמא בצרורות על ידי שינוי סבירא להו דיש שינוי לרביע נזק, וכדבעי רב אשי לקמן: יש שינוי לרביע נזק? כו'

[43] רבי טרפון למשונה בחצר הניזק

[44] כדמפרש במתניתין

[45] הלכך

[46] ומה להלן מגופו אף כאן מגופו

[47] דאי אית ליה דיו - לא ישלם אלא חצי נזק, כקרן ברשות הרבים

[48] כגון אי הוה אמרינן 'דיו' דלא משלם אלא פלגא - מאי אהני לן קל וחומר? הא מקרא נמי שמעינן, דברשות הניזק לא גרע, דהא בקרא דנגיחת תם לא כתיב רשות הרבים

[49] כי הכא, דאתי קל וחומר לנזק שלם, ואהני ליה דיו ל'מגופו'

[50] הואיל ~~(ומשונה הוא)~~ חצי נזק הוא דמשלם כי קרן

[51] או דלמא מעיקרא כי עבדא כי אורחיה - תולדה דרגל היא, דהא אורחה הוא, והזיקא מצוי, ואפילו הכי חצי נזק הוא דמשלמת; הלכך זו היא העדאתה ואין לה העדאה אחרת

[52] היינו צרורות

[53] דאין דרכה להטיל גללים לעיסה ותולדה דקרן היא

[54] *שעומדת במקום צר ואין לה מקום לזוז משם; ובשלא להנאתה עסקינן, כגון במשלשלת; דאי להנאתה - תולדה דשן היא. ונראה בעיני דכל גללים - להנאתה הוא, ואפילו הכי לאו תולדה דשן נינהו, דשן הזיקא דגופה הוא, והני צרורות נינהו. והא דאמרינן בפרק קמא (דף ג.) 'טנפה פירות להנאתה הוי תולדה דשן' - היינו כגון שנתגלגלה עליהן כדרך סוסים וחמורים שקורים 'בולטר'; וכן עיקר. ואי קשיא דר"א אדר' אלעזר, דלעיל אמר 'נזק שלם בצרורות' גבי כלב שנטל חררה, והכא תני חצי נזק? בעל כורחיה ההיא דלעיל מוקמינן כדאוקימנא ברישא, כדשני: בגחלת, ובפלוגתא דרבי טרפון ורבנן, ובמקום גחלת, ולא בשאר הגדיש; והא דשני רבא 'בין ר"א בין רבנן כסומכוס סבירי להו' - דחויי הוא דקא מדחי. מפי מורי. ובעיני נראה בהך מילתא: בהמה שהטילה גללים - אמוראי נינהו, ורב יהודה גרסינן, ו'ר"א' היינו רבי אלעזר בן פדת, ולא תקשי דר"א אדרבי אלעזר; ונראין הדברים, דהא פרכינן 'ולימא רב יהודה הלכה כסומכוס ור"א הלכה כרבנן', ואי תנאי נינהו - היכי פרכינן הכי? הא אין דרך תנאים לחלוק בלשון זה? ועוד: דלעיל גבי הידוס מועד - אמאי לא פרכינן הכי?

[55] דבגופה טענה להו

[56] שנבקע הכלי מחמת הקול

[57] בקולו; וכל הני צרורות נינהו דכחו הוא

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

[34]

[35]

[36]

[37]

[38]

[39]

[40]

[41]

[42]

[43]

[44]

[45]

[46]

[47]

[48]

[49]

[50]

[51]

[52]

[53]

[54]

[55]

[56]

[57]