ביאור:בבלי בבא קמא דף יח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה
מסכת בבא קמא: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט | הדף המהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

בהתיז צרורות [1], ובפלוגתא דסומכוס ורבנן קמיפלגי [2].

תא שמע: תרנגולין שהיו מחטטין בחבל דלי ונפסק החבל ונשבר הדלי [3] - משלמין נזק שלם - שמע מינה בתר מעיקרא אזלינן!

תרגמא [4] אחבל.

והא חבל - משונה הוא [5]?

דמאוס בלישה [6].

והא 'נשבר דלי' קתני?

אלא סומכוס היא [7], דאמר צרורות נזק שלם משלם.

אי סומכוס - אימא סיפא: ניתז ממנו שבר, ונפל על כלי אחר, ושברה: על הראשון משלם נזק שלם, ועל האחרון משלם חצי נזק; ואי סומכוס - מי אית ליה חצי נזק? וכי תימא שאני ליה לסומכוס בין [נזק] כחו לכח כחו [8] - ואלא הא דבעי רב אשי [9]: 'כח כחו' לסומכוס - ככחו דמי או לאו ככחו דמי? תפשוט ליה דלאו ככחו דמי! אלא לאו - רבנן היא! שמע מינה בתר מעיקרא אזלינן.

אמר רב ביבי בר אביי: דקאזיל מיניה מיניה [10]. [אם כך – מדוע הזכירה הברייתא את החבל?]

בעי רבא: חצי נזק צרורות - מגופו משלם [כמו שור תם שמשלם חצי נזק]? או מעלייה משלם?: מגופו משלם דלא אשכחן חצי נזק דמשלם מעלייה? או דלמא מעלייה משלם, דלא אשכחן כאורחיה דמשלם מגופיה?

תא שמע: הידוס אינו מועד, ויש אומרים הרי זה מועד; 'הידוס' סלקא דעתך? אלא לאו הידוס והתיז, ובהא קמיפלגי: מאן דאמר 'אינו מועד' קסבר מגופו משלם [11], ומאן דאמר 'מועד' קסבר מעלייה משלם [12]!?

לא, בפלוגתא דסומכוס ורבנן קמיפלגי [13].

תא שמע: הכלב שנטל חררה והלך לגדיש ואכל החררה והדליק את הגדיש: על החררה משלם נזק שלם [14], ועל הגדיש משלם חצי נזק [15]; מאי טעמא? לאו משום דהויא להו צרורות [16], ותני עלה [17]: משלם [18] חצי נזק מגופו [וזו תשובה לרבא, שמגופו משלם]?

ותסברא [19]? לרבי אלעזר [20] נזק שלם – [21] - מגופיה מי אשכחן [’מגופיה' – הוא דין בשור תם לגבי קרן ולא שמענו דין 'מגופו' לענין אחר]?

[22]

אלא כגון דשני בהא בגחלת [23], ורבי אלעזר סבר לה כרבי טרפון, דאמר [24] משונה קרן בחצר הניזק: נזק שלם משלם [25].

[26] ולא היא [27]: [28]מאי טעמא מוקמת לה [29] כרבי טרפון? משום נזק שלם [30]? [31]רבי אלעזר סבר כסומכוס, דאמר צרורות - נזק שלם משלם, וסבר לה כרבי יהודה, דאמר [32] צד תמות במקומה עומדת [33], וכי קתני 'מגופו' - אצד תמות.

אמר ליה רב סמא בריה דרב אשי לרבינא: אימור דשמעת ליה לרבי יהודה בתם ונעשה מועד; במועד מתחילתו [34] -

בבא קמא יח,ב</ref>

מי שמעת ליה [35]? [36]

אלא כי קאמר רבי אלעזר 'נזק שלם' - כגון דאייעד, ובהא קמיפלגי: מר סבר יש העדאה לצרורות, ומר סבר אין העדאה לצרורות [37].

אלא הא דבעי רבא [להלן]: 'יש העדאה לצרורות [38] או אין העדאה לצרורות'? - אי לרבנן אין העדאה לצרורות, אי לרבי אלעזר יש העדאה לצרורות!?

[39].

אמר לך רבא: כי מיבעיא לי לדידי - אליבא דרבנן, דפליגי עליה דסומכוס [40]; אבל הכא [בענין הכלב והחררה והגחלת] - בין לרבנן בין לרבי אלעזר כסומכוס סבירא להו, דאמר צרורות נזק שלם משלם [41]; וטעמא מאי אמור רבנן 'חצי נזק'? דשָני ולא אייעד, ובפלוגתא דרבי טרפון ורבנן קמיפלגי [42].

אימור דשמעת ליה לרבי טרפון 'נזק שלם', 'מגופו' מי שמעת ליה?

אִין.

מהיכא מייתי לה [43]?

מקרן מרשות הרבים [44], [45] דיו לבא מן הדין להיות כנדון [46].

והא רבי טרפון לית ליה 'דיו' [47]?

כי לית ליה 'דיו' היכא דמפריך קל וחומר [48], היכא דלא מפריך קל וחומר אית ליה 'דיו' [49].

גופא בעי רבא: יש העדאה לצרורות או אין העדאה לצרורות? לקרן מדמינן ליה [50]? או דלמא תולדה דרגל הוא [51]?

תא שמע: הידוס אינו מועד; ויש אומרים: הרי זה מועד. 'הידוס' סלקא דעתא? אלא 'הידוס והתיז'; מאי לאו כגון דעבד תלתא זימני, ובהא קמיפלגי: מר סבר יש העדאה ומר סבר אין העדאה?

לא, בחד זימנא ובפלוגתא דסומכוס ורבנן קמיפלגי.

תא שמע: בהמה שהטילה גללים [52] לעיסה: רבי יהודה אומר: משלם נזק שלם, ורבי אלעזר אומר: חצי נזק.

מאי? לאו כגון דעבד תלתא זימני, ובהא קמיפלגי: מר סבר 'יש העדאה' ומר סבר 'אין העדאה'?

לא, בחד זימנא ובפלוגתא דסומכוס ורבנן קמיפלגי.

והא משונה הוא [53]?

דדחיק ליה עלמא [54]

ולימא רב יהודה 'הלכה כסומכוס' ולימא רבי אלעזר 'הלכה כרבנן'?

גללים אצטריכא ליה: סלקא דעתא אמינא: הואיל ובתר גופיה גרירין [55] - כגופיה דמי? קא משמע לן.

תא שמע, דתני רמי בר יחזקאל: תרנגול שהושיט ראשו לאויר כלי זכוכית ותקע בו ושברו [56] - משלם נזק שלם; ואמר רב יוסף: אמרי בי רב: 'סוס שצנף וחמור שנער ושיבר את הכלים [57] - משלם חצי נזק' מאי לאו כגון דעבד תלתא זימני

הערות[עריכה]

  1. ^ והצרורות שברו הכלים והוא לא נגע בכלי
  2. ^ מאן דאמר 'מועד' - סבר לה כסומכוס, ומאן דאמר 'אינו מועד' סבר לה כרבנן
  3. ^ קא סלקא דעתא דעל ידי שהיה התרנגול מנקר את החבל נתגלגל הדלי ונשבר
  4. ^ הא דקתני נזק שלם
  5. ^ שאין דרך שן לאכול את שאין ראוי לה, וחצי נזק לשלם
  6. ^ שמדובקת בו עיסה; 'דמאוס' לשון לכלוך
  7. ^ ולעולם בתר תבר מנא אזלינן, וצרורות הן, וסומכוס היא
  8. ^ דלי שנתגלגל הוי 'כחו', והאחר שנשבר בצרורות הדלי הוי 'כח כחו'
  9. ^ לקמן בשמעתין
  10. ^ דתרנגול ולא נשבר על ידי גלגול למקום אחר, אלא הוא דוחפו כל שעה ובשעת שבירה נמי
  11. ^ והיינו 'אינו מועד': דדינו כתָם לכל מילי
  12. ^ והאי 'מועד' דקאמר - לאו לנזק שלם, אלא לענין עלייה לחצי נזק
  13. ^ ו'מועד' - לנזק שלם קאמר
  14. ^ דהיינו שן
  15. ^ והא - מתניתין היא בפירקין
  16. ^ והדלקת גדיש הוי 'צרורות': דאינו אלא 'כחו', שהוא מניח כאן הגחלת, והוא הולך ודולק למקום אחר
  17. ^ בתוספתא
  18. ^ להאי
  19. ^ משום צרורות כי אורחייהו מחייב לה
  20. ^ דאמר בברייתא
  21. ^ ואפילו אי סבירא ליה כסומכוס דאמר: 'צרורות נזק שלם'
  22. ^ וכל אורחיה, כגון צרורות - רבא גופיה לא קמיבעי ליה אלא אליבא דרבנן, דאמרי 'חצי נזק' - מבעיא ליה אי הואי האי כשאר חצי נזק ומגופו, או דלמא בתר כאורחיה אזלינן, וכל כי אורחיה - מעלייה הוא; אבל אליבא דסומכוס - פשיטא ליה לרבא דמעלייה משלם, דהא לכל מילי כמועד משוי להו.
  23. ^ שנטלה בפיו והניחה, דהיינו שינוי; אלא בעיין - מהכא לא תפשוט: דאי בצרורות – כאורחייהו, דכולי עלמא מעלייה משלם; והכא בצרורות ששינה בהן קמיפלגי, ובצרורות כי אורחייהו - בין רבי אלעזר בין תנא קמא סבירא להו כסומכוס, דנזק שלם משלם, הלכך הכא - דשני 'בצרורות' קאמר תנא קמא חצי נזק ומגופו משלם, דמשונה הוא, ותולדה דקרן
  24. ^ כדאמרינן (לקמן דף כד:) בשמעתין
  25. ^ והואיל ומשונה הוא – אף על גב דנזק שלם משלם - מגופו הוא דמשלם
  26. ^ האי 'ותסברא' דקפרכת ובעית למידק מדרבי אלעזר דלאו בצרורות כי אורחייהו מצינן לאוקמיה -
  27. ^ לאו דוקא, ודחייה הוא: דמצי לדחויי ולמימר: דלאו בכי אורחיה פליגי, אלא בדשָני, אבל מגופה לא תידוק הכי, דהא שפיר מצית לאוקמא בצרורות כי אורחייהו, ותפשוט דצרורות מגופו משלם
  28. ^ ד
  29. ^ בשינוי
  30. ^ במידי דאורחיה לא אשכחן מגופו
  31. ^ הא - לא תיקשי, דלעולם בצרורות פליגי, ו
  32. ^ לקמן, במוּעד, בפרק 'שור שנגח ארבעה' (דף מה,ב)
  33. ^ והלכך גבי צרורות נמי, לסומכוס, דחשיב ליה מוּעד - משלם החצי מגופו
  34. ^ כגון צרורות, דאורחייהו
  35. ^ הא לא הוי לה תמות מעולם
  36. ^ ואי בצרורות כי אורחיה מוקמת לה, ולמפשט דצרורות - מגופו משלם - דרבי אלעזר תיקשי.
  37. ^ אלא אי בעית לאוקמא בצרורות כי אורחייהו ולמפשט בעיא דרבא: דמגופו משלם - לא תוקמא בצרורות דחד זימנא וכי אורחיה, דאם כן דרבי אלעזר לא משכחת לה אלא בדשָני בצרורות, ואייעד שלשה זימני בהכי, דהדר הוה ליה כאורחיה; ואמרי רבנן חצי נזק, כשאר צרורות דמועדין מתחילתן, ואפילו הכי חצי נזק ותו לא: האי נמי, דשָני ואייעד - לא חמור ממועד מתחילתו, ואין העדאה לצרורות ששינה בהן; ומדקתני 'מגופו' - אלמא צרורות כי אורחיה נמי מגופו; ורבי אלעזר סבר דצרורות כי אורחייהו כרבנן, דפליגי אסומכוס, ושני ואייעד נפקא מתולדה דרגל, ונעשה תולדה דקרן, ויש להן העדאה לשלם נזק שלם: החצי מגופו, דצד תמות במקומה עומדת, וחצי מן העלייה. לישנא אחרינא אלא בדאייעד בצרורות כי אורחייהו תלתא זימני, ובהא פליגי: רבי אלעזר סבר 'יש העדאה לצרורות' כשאר חצי נזקין שבאין על ידי העדאה לכלל נזק שלם; האי נמי שתחילתו חצי נזק - כי אייעד תלתא זימני - משלם נזק שלם, ומגופו - אצד תמות. כך שמעתי – ועיקר. אבל קשה לי: כיון דמעיקרא הוי אורחיה, ואפילו הכי חצי נזק משלם, מה לי חד זימנא מה לי מאה זימני
  38. ^ כי אורחייהו אם עשאן שלש פעמים: מי אמרינן כיון דבזימנא קמייתא משלם חצי נזק כי קרן, לקרן מדמינן ליה
  39. ^ ולגירסא קמייתא: אלא הא דבעי רבא יש העדאה לצרורות אם שינה בהן ועשה על ידי שינוי שלש פעמים: מי אמרינן כיון דשינוי הוא - נפקא מדין צרורות דרגל, וחל עלייהו דין קרן, וכי אייעד משלם נזק שלם, וכי גמיר הלכתא אצרורות - כי אורחייהו, שהן תולדה דרגל גמיר; איכא דאמרי: כיון דתולדה דרגל היא, דהא אורחיה הוא - אין להם העדאה, דהא מזימנא קמייתא אייעד ליה, ואפילו הכי אינו משלם אלא חצי נזק
  40. ^ וכדפרשינן
  41. ^ והכא סבירא לי דבין רבנן ובין רב אלעזר כסומכוס
  42. ^ ובזימנא קמייתא קמיפלגי דקאמר רבי אלעזר נזק שלם, ורבנן אמרי חצי נזק, ובדשָני בצרורות, כגון שזרק הכלב הגחלת בידו על הגדיש - דכיון דלאו הני צרורות כי אורחייהו - הוו תולדה דקרן; הלכך לרבנן חצי נזק ומגופו, ורבי אלעזר - כרבי טרפון, דמשונה בחצר הניזק משלם נזק שלם. וניחא ליה לרבא לאוקמינהו לרבנן ורבי אלעזר כסומכוס: דאילו לרבנן לא פסיקא ליה לאוקמי להא בצרורות על ידי שינוי, דכיון דבכי אורחיה סבירא להו לרבנן דפליגי עליה דסומכוס, דחצי נזק הוא דמשלם ותו לא - דלמא בצרורות על ידי שינוי סבירא להו דיש שינוי לרביע נזק, וכדבעי רב אשי לקמן: יש שינוי לרביע נזק? כו'
  43. ^ רבי טרפון למשונה בחצר הניזק
  44. ^ כדמפרש במתניתין
  45. ^ הלכך
  46. ^ ומה להלן מגופו אף כאן מגופו
  47. ^ דאי אית ליה דיו - לא ישלם אלא חצי נזק, כקרן ברשות הרבים
  48. ^ כגון אי הוה אמרינן 'דיו' דלא משלם אלא פלגא - מאי אהני לן קל וחומר? הא מקרא נמי שמעינן, דברשות הניזק לא גרע, דהא בקרא דנגיחת תם לא כתיב רשות הרבים
  49. ^ כי הכא, דאתי קל וחומר לנזק שלם, ואהני ליה דיו ל'מגופו'
  50. ^ הואיל (ומשונה הוא) חצי נזק הוא דמשלם כי קרן
  51. ^ או דלמא מעיקרא כי עבדא כי אורחיה - תולדה דרגל היא, דהא אורחה הוא, והזיקא מצוי, ואפילו הכי חצי נזק הוא דמשלמת; הלכך זו היא העדאתה ואין לה העדאה אחרת
  52. ^ היינו צרורות
  53. ^ דאין דרכה להטיל גללים לעיסה ותולדה דקרן היא
  54. ^ *שעומדת במקום צר ואין לה מקום לזוז משם; ובשלא להנאתה עסקינן, כגון במשלשלת; דאי להנאתה - תולדה דשן היא. ונראה בעיני דכל גללים - להנאתה הוא, ואפילו הכי לאו תולדה דשן נינהו, דשן הזיקא דגופה הוא, והני צרורות נינהו. והא דאמרינן בפרק קמא (דף ג.) 'טנפה פירות להנאתה הוי תולדה דשן' - היינו כגון שנתגלגלה עליהן כדרך סוסים וחמורים שקורים 'בולטר'; וכן עיקר. ואי קשיא דר"א אדר' אלעזר, דלעיל אמר 'נזק שלם בצרורות' גבי כלב שנטל חררה, והכא תני חצי נזק? בעל כורחיה ההיא דלעיל מוקמינן כדאוקימנא ברישא, כדשני: בגחלת, ובפלוגתא דרבי טרפון ורבנן, ובמקום גחלת, ולא בשאר הגדיש; והא דשני רבא 'בין ר"א בין רבנן כסומכוס סבירי להו' - דחויי הוא דקא מדחי. מפי מורי. ובעיני נראה בהך מילתא: בהמה שהטילה גללים - אמוראי נינהו, ורב יהודה גרסינן, ו'ר"א' היינו רבי אלעזר בן פדת, ולא תקשי דר"א אדרבי אלעזר; ונראין הדברים, דהא פרכינן 'ולימא רב יהודה הלכה כסומכוס ור"א הלכה כרבנן', ואי תנאי נינהו - היכי פרכינן הכי? הא אין דרך תנאים לחלוק בלשון זה? ועוד: דלעיל גבי הידוס מועד - אמאי לא פרכינן הכי?
  55. ^ דבגופה טענה להו
  56. ^ שנבקע הכלי מחמת הקול
  57. ^ בקולו; וכל הני צרורות נינהו דכחו הוא