הקוראן סורה 91 (תרגום רקנדורף)
מראה
הקוראן
פרקים: הקדמה - 1 - 2 - 3 - 4 - 5 - 6 - 7 - 8 - 9 - 10 - 11 - 12 - 13 - 14 - 15 - 16 - 17 - 18 - 19 - 20 - 21 - 22 - 23 - 24 - 25 - 26 - 27 - 28 - 29 - 30 - 31 - 32 - 33 - 34 - 35 - 36 - 37 - 38 - 39 - 40 - 41 - 42 - 43 - 44 - 45 - 46 - 47 - 48 - 49 - 50 - 51 - 52 - 53 - 54 - 55 - 56 - 57 - 58 - 59 - 60 - 61 - 62 - 63 - 64 - 65 - 66 - 67 - 68 - 69 - 70 - 71 - 72 - 73 - 74 - 75 - 76 - 77 - 78 - 79 - 80 - 81 - 82 - 83 - 84 - 85 - 86 - 87 - 88 - 89 - 90 - 91 - 92 - 93 - 94 - 95 - 96 - 97 - 98 - 99 - 100 - 101 - 102 - 103 - 104 - 105 - 106 - 107 - 108 - 109 - 110 - 111 - 112 - 113 - 114 - (סיכום)
נגלה במיכ"ה ובו ששה עשר פסוקים
בשם אלה הרחמן והרחום.
(ב) בירת ההולך לרגלו,
(ג) ביום בהופיאו,
(ד) בלילה הלוט,
(ה) בשמים ובנוטם,
(ו) בארץ ובפורשה,
(ז) בנפש וביוצרה,
(ח) הממשיל אותה להיטיב ולהרע;
(ט) כי אשרי טהורי נפש,
(י) ואוי למגאלים אותה.
(יא) גם אנשי תמוד כחשו בנו בורון לבכם;
(יב) בבוא הנבל הלז[2],
(יג) ובדבר אליהם שליח ד': ואת גמלת אלהים, וזה משקה!
(יד) ויענו בו שקר וימיתוה.
(טו) ויצמיתם אלהים על עונם,
(טז) ולא ירא את גמולם[3].
הערות שוליים
[עריכה]טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה (הקישור המקורי).