הקוראן סורה 15 (תרגום רקנדורף)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הקוראן
פרקים: הקדמה - 1 - 2 - 3 - 4 - 5 - 6 - 7 - 8 - 9 - 10 - 11 - 12 - 13 - 14 - 15 - 16 - 17 - 18 - 19 - 20 - 21 - 22 - 23 - 24 - 25 - 26 - 27 - 28 - 29 - 30 - 31 - 32 - 33 - 34 - 35 - 36 - 37 - 38 - 39 - 40 - 41 - 42 - 43 - 44 - 45 - 46 - 47 - 48 - 49 - 50 - 51 - 52 - 53 - 54 - 55 - 56 - 57 - 58 - 59 - 60 - 61 - 62 - 63 - 64 - 65 - 66 - 67 - 68 - 69 - 70 - 71 - 72 - 73 - 74 - 75 - 76 - 77 - 78 - 79 - 80 - 81 - 82 - 83 - 84 - 85 - 86 - 87 - 88 - 89 - 90 - 91 - 92 - 93 - 94 - 95 - 96 - 97 - 98 - 99 - 100 - 101 - 102 - 103 - 104 - 105 - 106 - 107 - 108 - 109 - 110 - 111 - 112 - 113 - 114

חזון חגר‏[1][עריכה]

נגלה במיכ"ה ובו תשעה ותשעים פסוקים. בשׁם אלה הרחמן והרחום

(א) א"ל"ר אלה אותות הכתב והקורן הגלוי.
(ב) הרבה פעמים יבקשו הבוגדים‏[2], לו היו מאמינים.
(ג) הניחם ויאכלו, ויתענגו על תוחלתם הכוזבת; הן ידעו באחריתם‏[3]!
(ד) לא שחתנו עוד קריה טרם שלחנו אליה ספר גלוי‏[4].
(ה) לא יעבר כל גוי את קצו ולא יאחרהו.
(ו) הם‏[5] יאמרו אליך: אתה אשר שולח בידך זכרון; הן משגע אתה!
(ז) למה לא באת אלינו במלאכים, אם כנים דבריך?
(ח) הן נשלח אליהם מלאכים‏[6]; לא יאחרו לבוא!
(ט)הן שלחנו אליכם זכרון‏[7], ואנחנו נשמרו.
(י) הן שלחנו מלאכים אל העמים הקדמונים;
(יא) אך לא בא אליהם שליח, אשר לא לעגו לו.
(יב) כן נתן בלב הבוגדים‏[8].
(יג) לא יאמינו בו‏[9], גם אם יודעים את אחרית האנשים אשר היו לפניהם;
(יד) גם אם נפתח להם את שערי השמים ויבאו בהם,
(טו) יאמרו: טחו עינינו מראות; הן קסם בנו!
(טז) הן שמנו מגדלים‏[10] בשמים, נחמדים למראה,
(יז) ונשמרם מכל שטן נסקל‏[11].
(יח) ואם יארב אחד מהם בסתר, תאכלנו שלהבת יה.
(יט) ואת הארץ פרשנו, ונשם עליה הרים גבנונים, ונצמח מקרבה מזון לכל מין.
(כ) ונתן לכם בה טרף בעבור האנשים‏[12] אשר אין לאל ידכם לזון.
(כא) אוצרות כל הדברים בידינו, ואיננו מפזרים מהם כי אם במשורה.
(כב) אנחנו משלחים את הרוחות לקבץ את העבים, ומורידים את המים מן השמים להשקותכם, ואין לאל ידכם להמציאם לכם.
(כג) אנחנו מחיים וממיתים, ואנחנו יורשי כל הדברים‏[13].
(כד) אנחנו יודעים את האנשים אשר קדמו לכם, ואת אשר יהיו אחריכם.
(כה) אדונך יאספם אליו, כי הוא חכם לב ויודע כל.
(כו) הן בראנו את האדם מחרש יבש ומחומר שחור,
(כז) ואת השדים בראנו לפניו מאש הסמום‏[14];
(כח) ויאמר אלהיך אל המלאכים: הנני בורא השר מחרש יבש ומחמר שחור.
(כט) אחרי יצרי אותו ונפחי באפו את רוחי, כרעו והשתחוו לו‏[15]!
(ל) וישתחוו לאדם כל המלאכים יחד;
(לא) אך השטן מאן להשתחוות לו.
(לב) ויאמר אלהים: מה לך השטן כי לא תשתחוה לו?
(לג) ויען: אין לי להשתחוות לבשר אשר יצרת מחרש יבש ומחמר שחור!
(לד) ויאמר אלהים: צא מזה ובאבנים תרגם!
(לה) קללה תרבץ בך עד יום הדין.
(לו) ויאמר השטן: צפה נא לי עד יום התקומה‏[16]!
(לז) ויען ד': הן אצפה לך.
(לח) עד העת הידועה.
(לט) ויאמר השטן: יען כי גרשתני, אסית את יושבי הארץ ואדיחם יחד.
(מ) זולתי את עבדך המחזיקים בך.
(מא) ויען אלהים: כן דברת!
(מב) בעבדי המחזיקים בי לא תמשל ידך, כי אם בהולכים אחריך ושומעים לקולך.
(מג) לאלה הגיהנם יהיה למושב.
(מד) לגיהנם שבעה שערים‏[17] ולכל שער מספר קצוב‏[18].
(מו) אך יראי ד' יבאו אל גנות ובתוכם מעינות מים.
(מו) בשלום ובשלוה ישבו בהם.
(מז) אז נסיר כל איבה מקרב לבם; בשלום ישכנו איש ממול אחיו על מטות זהב ושן.
(מח) לא ייעפו ולא ייגעו, ולא יגורשו משם.
(מט) ובשר לעבדי, כי סלח ורחום אני.
(נ) אמנם ענשי ענש גדול הוא.
(נא) ספר נא להם על ארחי אברהם!
(נב) בבואם אליו ויאמרו: שלום! ויען: ירא אנכי אתכם.
(נג) ויאמרו: אל תירא! אנחנו מבשרים אותך בן חכם.
(נד) ויאמר: התבשרו אותי זאת אחרי בלותי? במה תבשרוני?
(נה) ויאמרו: אנחנו מבשרים אותך אמת; אל תריב בה!
(נו) ויען: מי יריב ברחמי אל זולתי הבוגדים?
(נז) אך מה שאלתם, אתם השלוחים?
(נח) ויאמרו: שולחנו אל העם הבוגד‏[19].
(נט) אך את משפחת לוט נציל.
(ס) זולתי את אשתו אשר תספה יען כי בגדה.
(סא) ויהי בבוא המלאכים אל לוט,
(סב) ויאמר: הן זרים אתם לי!
(סג) ויענו: אנחנו באים בדבר‏[20], אשר יריבו בו אנשי עירך.
(סד) אנחנו מביאים לך את האמת, כי כנים אנחנו.
(סה) צא מן העיר אתה וביתך בסתר הליל, ולך אחריהם; אל יביט איש מכם אחריו, ולכו אל אשר צוויתם‏[21]!
(סו) הן צוינוהו זאת למען הבדילו מתוך יושבי העיר אשר נכרתו בבקר.
(סז) ויבאו אליו אנשי העיר שבעי זדון.
(סח) ויאמר לוט: הן אורחי אלה; אל נא תבישוני!
(סט) יראו את ד' ואל תכלימוני!
(ע) ויאמרו: הלא צוינוך לבלתי הלין אנשים?
(עא) ויאמר: הא לכם בנותי אם תעפילו לחטא!
(עב) חי נפשך, מחמד! הם הקשו את ערפם בשכרותם.
(עג) ותאחזם הרעש בעלות הבקר,
(עד) ונהפך את עירם ונמטר עליהם אבני גיר מנפצות.
(עה) ותהי זאת אות למתבוננים,
(עו) ולמחזיקים בדרך אלהים.
(עז) ותהי מופת למאמינים.
(עח) גם יושבי היערים‏[22]בוגדים היו,
(עט) ונשב ונקם לשניהם, ויהיו למשל ולשנינה.
(פ) גם אנשי חגר‏[23] כחשו בשלוחינו;
(פא) גלינו להם את אותותינו והם פשעו בהם,
(פב) ויחצבו להם בתים בהרים למשגבם,
(פג) ויהי בבקר ותאחזם הרעש,
(פד) ולא הועילום טירותיהם.
(פה) כאשר בראנו את השמים ואת הארץ באמת, כן יבאו אותותינו באמת; לכן חמול עליהם‏[24]!
(פו) כי אדונך בורא חכם הוא.
(פז) הן גלינו לך את שבע הפסוקים‏[25]; קרא ושנם! גם את הקורן הנשגב.
(פח) אל תשת את עינך על הטוב אשר פזרנו לבוגדים ואל תתעצב עליהם! ופרוש את כנפיך על המאמינים.
(פט) אמור: אני מזהיר גלוי לכם!
(צ) כאשר עשינו למחרחרי ריב‏[26],
(צא) כן נעשה למפרידי הקורן‏[27].
(צב) חי אדונך! נוכח עם כלם,
(צג) על כל אשר עשו.
(צד) ואתה הודיעם את אשר הוריתיך והפרד מעל עובדי האלילים!
(צה) הן נצילך מיד הלעגים לך,
(צו) העובדים אלהי נכר מבלעדי אל; הן ידעו באחריתם!
(צז) ידענו כי אתה מתעצב אל לבך על דבריהם;
(צח) אך הלל ופאר את אדונך והשתחוה לו,
(צט) ועבד את אדונך עד יגיעך דברו הבא!

הערות שוליים[עריכה]

  1. ^ שם החזון הזה מארץ חגר, מושב אנשי תמוד, הנזכרת לקמן פסוק ע'"ט.
  2. ^ בבוא אליהם גמולם.
  3. ^ כי רדפו אחר ההבל.
  4. ^ ביד נביא.
  5. ^ אנשי מיכ"ה.
  6. ^ מלאכי מות.
  7. ^ את הקורן.
  8. ^ נקשה את לבם.
  9. ^ במחמד.
  10. ^ אלה המזלות הנקראים: צאדיאקוס.
  11. ^ עיין לעיל חזון ג' ל"א. לדעת הישמעאלים היה רשות לרוחות הרעות ליכנס את המזלות, למען תור את רזי אלהים ולהודיעם למכשפים; אמנם מעת בוא מחמד גורשו משם בלהבות אש. וחכמינו ז"ל אמרו, חגיגה ט"ז, א': ששה דברים נאמרים בשדים; שלשה כמלאכי השרת ושלשה כבני אדם: יש להם כנפים וטסין מסוף העולם ועד סופו ויודעין מה שעתיד להיות; יודעין סלקא דעתך? אלא שומעין מאחורי הפרגוד. שלשה כבני אדם: אוכלין ושותין, פרין ורבין ומתין.
  12. ^ אל משפחתכם.
  13. ^ אחר כלות ימי הארץ ישאר ד' לבדו.
  14. ^ זה רוח זלעפות הממיתה את כל נפש חיה בנפחה באפּה.
  15. ^ מאמר רבותינו ז"ל סנהדרין כ"ט: אדם הראשון מסב בגן עדן היה, והיו מלאכי השרת צולין לו בשר ומצננים לו יין.
  16. ^ עיין לעיל חזון ו', י"ג.
  17. ^ רבותינו ז"ל אמרו, עירובין י"ט, א': שבעה גיהנם הם: שאול ואבדון ובאר שחת ובור שאון וטיט היון וצלמות וארץ תחתית; ובספר הזהר, שמות ק"נ איתא: שבעה פתחין אנון לגיהנם.
  18. ^ אנשים מועדים לבוא שמה.
  19. ^ אל אנשי סדום.
  20. ^ באמת.
  21. ^ ההרה; עיין בראשית י"ט, י"ז.
  22. ^ אנשי מדין; עיון עיל חזון י"א, פ"ה
  23. ^ ארץ מושב אנשי תמוד; עיון לעיל חזון י"א, ס"ד.
  24. ^ לא עליך ליסרם כי אם עלי.
  25. ^ הנכללים בחזון הראשון של הקורן; הישמעאלים קוראים אותם בתפילתם מדי יום ביומו.
  26. ^ אנשי עאד תמוד וכו'.
  27. ^ לאשר לא יאמינו בכל דברי הקורן.

טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה (הקישור המקורי).