הקוראן סורה 61 (תרגום רקנדורף)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הקוראן
פרקים: הקדמה - 1 - 2 - 3 - 4 - 5 - 6 - 7 - 8 - 9 - 10 - 11 - 12 - 13 - 14 - 15 - 16 - 17 - 18 - 19 - 20 - 21 - 22 - 23 - 24 - 25 - 26 - 27 - 28 - 29 - 30 - 31 - 32 - 33 - 34 - 35 - 36 - 37 - 38 - 39 - 40 - 41 - 42 - 43 - 44 - 45 - 46 - 47 - 48 - 49 - 50 - 51 - 52 - 53 - 54 - 55 - 56 - 57 - 58 - 59 - 60 - 61 - 62 - 63 - 64 - 65 - 66 - 67 - 68 - 69 - 70 - 71 - 72 - 73 - 74 - 75 - 76 - 77 - 78 - 79 - 80 - 81 - 82 - 83 - 84 - 85 - 86 - 87 - 88 - 89 - 90 - 91 - 92 - 93 - 94 - 95 - 96 - 97 - 98 - 99 - 100 - 101 - 102 - 103 - 104 - 105 - 106 - 107 - 108 - 109 - 110 - 111 - 112 - 113 - 114

חזון המערכה‏[1][עריכה]

נגלה במדינ"ה ובו ארבע עשר פסוקים בשם אלה הרחמן והרחום.

(א) כל אשר בשמים ובארץ מהללים את שם ד', כי עזוז הוא וחכם לב.
(ב) אתם המאמינים! אל תדברו את אשר לא תעשו!
(ג) תועבת ד' היא בדברכם את אשר לא תעשו.
(ד) אלהים אוהב את הנלחמים לאמונתו במערכה ודבוקים כבנין.
(ה) באמור משה אל עמו: עמי! איך תכעיסוני באשר אתם יודעים, כי אלהים שלחני אליכם? ובסורם מאחרי אלהים, השגה את לבותם; ואלהים לא ינחה את העם הבוגד.
(ו) גם ישו בן מרים אמר: בני ישראל! אלהים שלחני אליכם לקים את התורה אשר גולתה לפני, ולבשר טוב על השליח הבא אחרי, ושמו אחמד‏[2]; אך בבואו אליהם באותותיו, אמרו: אך קסם גלוי זה!
(ז) ומי רע ממדבר כזבים באלהים בהקראו אל האיסלאם? אכן אלהים לא ינחה את העם הבוגד.
(ח) בלבם להפיח את נר אלהים בפיהם, ואלהים יעלה את נרו גם בהתרומם הבוגדים.
(ט) הוא שלח את שלוחו בקו הישר ובאמונת אמת, וירים את קרנה על כל האמונות גם בהתקומם עובדי האלילים.
(י) אתם המאמינים! האראה אתכם מרכולת המצילה אתכם מהעונש הנורא?
(יא) האמינו באלהים ובשלוחו והלחמו לאלהים בהונכם ובנפשכם! זה טוב לכם, אם יודעים אתם.
(יב) אז יסלח לכם אלהים את עונותיכם, ויובילכם אל גנות ובתוכם נחלי מים, אל המושב הנעים ושמו: גן העדן. מה גדול הששון הזה!
(יג) כל אות נפשכם לכם תהיה: ישועת ד' ותשועה קרובה. בשר טוב את המאמינים!
(יד) אתם המאמינים! עזרו את ד'‏[3] כישו בן מרים, אשר אמר אל תלמידיו: מי יתיצב לי להלחם לד'? ויענו: אנחנו נעזור את ד'! קצת בני ישראל האמינו, וקצתם בגדו בו; ונאזר חיל את המאמינים להלחם באויביהם, ותגבר ידם בהם.

הערות שוליים[עריכה]

  1. ^ שם החזון הזה מענין המערכה הנכרתבו פסוק ד'.
  2. ^ ענין מלת אחמד הוא כענין מלת מחמד, והוא: המפואר. לא מצאתי בכל האויזואנגיליאום את המאמר הזה; אמנם מצאתי באיזואנגיליאום של יוחנן י"ד, ט"ז את מאמר ישו אל תלמידיו: אתחנן אל אבי שבשמים, למען ישלח לכם מנחם אחד תחתי. במנחם הזה כון ישו את הרוח הקודש, והישמעאלים אומרים, כי כון בו את מחמד.
  3. ^ הלחמו לאמונתו ופתו את האנשים אל דתו.

טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה (הקישור המקורי).