הקוראן סורה 82 (תרגום רקנדורף)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הקוראן
פרקים: הקדמה - 1 - 2 - 3 - 4 - 5 - 6 - 7 - 8 - 9 - 10 - 11 - 12 - 13 - 14 - 15 - 16 - 17 - 18 - 19 - 20 - 21 - 22 - 23 - 24 - 25 - 26 - 27 - 28 - 29 - 30 - 31 - 32 - 33 - 34 - 35 - 36 - 37 - 38 - 39 - 40 - 41 - 42 - 43 - 44 - 45 - 46 - 47 - 48 - 49 - 50 - 51 - 52 - 53 - 54 - 55 - 56 - 57 - 58 - 59 - 60 - 61 - 62 - 63 - 64 - 65 - 66 - 67 - 68 - 69 - 70 - 71 - 72 - 73 - 74 - 75 - 76 - 77 - 78 - 79 - 80 - 81 - 82 - 83 - 84 - 85 - 86 - 87 - 88 - 89 - 90 - 91 - 92 - 93 - 94 - 95 - 96 - 97 - 98 - 99 - 100 - 101 - 102 - 103 - 104 - 105 - 106 - 107 - 108 - 109 - 110 - 111 - 112 - 113 - 114

חזון הבקיעה‏[1][עריכה]

נגלה במיכ"ה ובו תשעה עשר פסוקים

בשם אלה הרחמן והרחום.

(א) בהבקע השמים,
(ב) בהתפוצץ הכוכבים,
(ג) בהתערב הימים,
(ד) ובהתהפך הקברים;
(ה) תדע כל נפש את אשר קדמה לה ואת אשר אחרה.
(ו) בן אדם! מי הסיתך באלהיך הנכבד,
(ז) בוראך יוצרך ומדריכך?
(ח) הוא יצרך כטוב בעיניו,
(ט) ובכל זאת בני האדם מכחשים ביום הדין!
(י) אמנם צופים נכבדים הושמו לכם,
(יא) הכותבים את מעלליכם;
(יב) הם יודעים את מעשיכם.
(יג) תמימי דרך יובלו אל גנות נעמים,
(יד) והבוגדים אל אש הגיהנם.
(טו) ביום הדין יצלו בו,
(טז) לא יצאו מתוכו.
(יז) מי הודיעך את יום הדין?
(יח) ומי יורך את אשר יקרה בו?
(יט) הוא יום, אשר בו לא תליץ נפש על נפש, כי המשפט לאלהים יהיה.

הערות שוליים[עריכה]

  1. ^ שם החזון הזה מבקיעת השמים הנזכרת בו.

טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה (הקישור המקורי).