הקוראן סורה 88 (תרגום רקנדורף)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הקוראן
פרקים: הקדמה - 1 - 2 - 3 - 4 - 5 - 6 - 7 - 8 - 9 - 10 - 11 - 12 - 13 - 14 - 15 - 16 - 17 - 18 - 19 - 20 - 21 - 22 - 23 - 24 - 25 - 26 - 27 - 28 - 29 - 30 - 31 - 32 - 33 - 34 - 35 - 36 - 37 - 38 - 39 - 40 - 41 - 42 - 43 - 44 - 45 - 46 - 47 - 48 - 49 - 50 - 51 - 52 - 53 - 54 - 55 - 56 - 57 - 58 - 59 - 60 - 61 - 62 - 63 - 64 - 65 - 66 - 67 - 68 - 69 - 70 - 71 - 72 - 73 - 74 - 75 - 76 - 77 - 78 - 79 - 80 - 81 - 82 - 83 - 84 - 85 - 86 - 87 - 88 - 89 - 90 - 91 - 92 - 93 - 94 - 95 - 96 - 97 - 98 - 99 - 100 - 101 - 102 - 103 - 104 - 105 - 106 - 107 - 108 - 109 - 110 - 111 - 112 - 113 - 114 - (סיכום)

חזון המכסה[1][עריכה]

נגלה במיכ"ה ובו תשעה ועשרים פסוקים[2]

בשם אלה הרחמן והרחום.

(א) הלא הגיעתך שמועת המכסה[3]?
(ב) יש אנשים, אשר מראיהם ישחרו ביום ההוא;
(ג) ייעפו וייגעו[4],
(ד) ויצלו באש הגיהנם.
(ה) יושקו ממעין חם,
(ו) וקוצים יהיו להם למזון,
(ז) אשר לא ישמינום ולא ירוו את נפשם.
(ח) ויש אנשים אשר פניהם ילבשו צהלה,
(ט) ויגילו על צדקתם.
(י) בגנות העליונים;
(יא) לא ישמעו שם דברי ריק;
(יב) שם ימצאו מעין נובע,
(יג) ומטות נחמדות,
(יד) ודביעים מלאים,
(טו) וערשות מרווחים,
(טו) ויריעות פרושות.
(יז) הלא יביטו בני האדם אל העבים המלאים גשם,
(יח) ואל השמים הנשגבים,
(יט) ואל ההרים הנכונים,
(כ) ואל הארץ השטוחה?
(כא) הזהירם, כי מזהיר אתה;
(כב) אך אין לך שלטון בהם[5]!
(כג) וכל הפונה אליך עורף ובוגד בך
(כד) ייסרהו אלהים בעונש גדול.
(כה) אלינו ישובו,
(כו) ועלינו לחשב אתם.

הערות שוליים[עריכה]

  1. ^ שם החזון הזה מהמכסה הנזכר בו פסוק א'.
  2. ^ תבנית:הערת ויקיעורך: כך במקור, בפועל 26.
  3. ^ זה יום הדין המכסה את פני הבוגדים כלימה.
  4. ^ משאת את ענשם.
  5. ^ להטות את לבם לשמוע אליך.

טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה (הקישור המקורי).