הקוראן סורה 109 (תרגום רקנדורף)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הקוראן
פרקים: הקדמה - 1 - 2 - 3 - 4 - 5 - 6 - 7 - 8 - 9 - 10 - 11 - 12 - 13 - 14 - 15 - 16 - 17 - 18 - 19 - 20 - 21 - 22 - 23 - 24 - 25 - 26 - 27 - 28 - 29 - 30 - 31 - 32 - 33 - 34 - 35 - 36 - 37 - 38 - 39 - 40 - 41 - 42 - 43 - 44 - 45 - 46 - 47 - 48 - 49 - 50 - 51 - 52 - 53 - 54 - 55 - 56 - 57 - 58 - 59 - 60 - 61 - 62 - 63 - 64 - 65 - 66 - 67 - 68 - 69 - 70 - 71 - 72 - 73 - 74 - 75 - 76 - 77 - 78 - 79 - 80 - 81 - 82 - 83 - 84 - 85 - 86 - 87 - 88 - 89 - 90 - 91 - 92 - 93 - 94 - 95 - 96 - 97 - 98 - 99 - 100 - 101 - 102 - 103 - 104 - 105 - 106 - 107 - 108 - 109 - 110 - 111 - 112 - 113 - 114 - (סיכום)

חזון הבוגדים[1][עריכה]

נגלה במיכ"ה ובו ששה פסוקים

בשם אלה הרחמן והרחום

(א) אמור: הה אתם הבוגדים!
(ב) לא אעבוד את אשר תעבדו,
(ג) ולא אתם עובדים את אשר אני אעבוד,
(ד) ואני אינני עובד את אשר עבדתם,
(ה) ולא אתם עובדים את אשר אעבוד,
(ו) לכם אמונתכם, ולי אמונתי.

הערות שוליים[עריכה]

  1. ^ שם החזון הזה מענין הבוגדים הנזכרים בו פסוק א'.

טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה (הקישור המקורי).