הקוראן סורה 89 (תרגום רקנדורף)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הקוראן
פרקים: הקדמה - 1 - 2 - 3 - 4 - 5 - 6 - 7 - 8 - 9 - 10 - 11 - 12 - 13 - 14 - 15 - 16 - 17 - 18 - 19 - 20 - 21 - 22 - 23 - 24 - 25 - 26 - 27 - 28 - 29 - 30 - 31 - 32 - 33 - 34 - 35 - 36 - 37 - 38 - 39 - 40 - 41 - 42 - 43 - 44 - 45 - 46 - 47 - 48 - 49 - 50 - 51 - 52 - 53 - 54 - 55 - 56 - 57 - 58 - 59 - 60 - 61 - 62 - 63 - 64 - 65 - 66 - 67 - 68 - 69 - 70 - 71 - 72 - 73 - 74 - 75 - 76 - 77 - 78 - 79 - 80 - 81 - 82 - 83 - 84 - 85 - 86 - 87 - 88 - 89 - 90 - 91 - 92 - 93 - 94 - 95 - 96 - 97 - 98 - 99 - 100 - 101 - 102 - 103 - 104 - 105 - 106 - 107 - 108 - 109 - 110 - 111 - 112 - 113 - 114

חזון השחר‏[1][עריכה]

נגלה במיכ"ה ובו שלשים פסוקים

בשם אלה הרחמן והרחום.

(א) נשבעתי בשחר ובעשרה הלילות‏[2],
(ב) בכפול וביחיד‏[3],
(ג) ובלילה הבא!
(ד) הלא מובנת השבועה הזאת?
(ה) האינך רואה את אשר עשה אלהיך לאנשי עאד,
(ו) לאנשי ארם‏[4] אשר שם העמודים‏[5],
(ו) (אין כמוהם בכל הארץ)
(ח) לאנשי חמוד, אשר חצבו להם סלעים בגיא,
(ט) ולפרעה, אשר הקשה את לבו?
(י) כל אלה סרו מהדרך הטובה,
(יא) וירבו להשחית בארץ;
(יב) ויניף עליהם אלהים את שוט חמתו,
(יג) כי אדונך יושב על המצפה‏[6].
(יד) האדם, בנסות אותו אלהים ברחמיו וברב חסדיו,
(טו) אומר: אדוני כבדני.
(טז) ובנסות אלהים אותו בצוקה ויסיר ממנו את רחמיו,
(יז) יאמר: אלהים בזה אותי.
(יח) לא כן; כי אם אתם איכם נושאים את פני היתומים,
(יט) ותחדלו מתת מזון לדל,
(כ) ותאכלו את הון הקטנים,
(כא) ותאהבו את הבצע!
(כב) אמנם בהידוק הארץ,
(כג) ובבוא אדונך עם צבא המלאכים,
(כד) ובהקרב הגיהנם; אז יתבונן האדם על מעלליו, אך מה יועילהו זכרונם?
(כה) אז יאמר: אוי לי על אשר קדמתי לנפשי בחיי התבל! ביום ההוא לא ייסר איש,
(כו) ולא יאסר איש בעבותות מבלעדי אל.
(כז) אַתְּ הנפש השוקטת‏[7]!
(כח) שובי אל אדונך ונוחי בו!
(כט) לכי אל עבדי!
(ל) שובי אל גני!

הערות שוליים[עריכה]

  1. ^ שם החזון הזה מהשחר הנזכר בו פסוק א'.
  2. ^ אלה עשרה הלילות אשר בחודש צולחני; והישמעאלים מקדשים אותם, על תעזה בהם הגר עם בנה ישמעאל במדבר.
  3. ^ בזה יכון את כל היצורים הנבראים לשני מינים, ואת ה"ק"ב"ה.
  4. ^ אנשי דור הפלגה.
  5. ^ החכם יוסיפוס פלאוויאוס כתב בספר הקדמוניות שלו א, ב', כי בני שת הציבו עמודים בארץ ארם, אשר עליהם חקקו את כל הקורות מיום הברא הארץ עד ימיהם.
  6. ^ מביט על מעללי בני האדם.
  7. ^ כה ידבר אלהים אל נפש הצדיק.

טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה (הקישור המקורי).