הקוראן סורה 43 (תרגום רקנדורף)
הקוראן
פרקים: הקדמה - 1 - 2 - 3 - 4 - 5 - 6 - 7 - 8 - 9 - 10 - 11 - 12 - 13 - 14 - 15 - 16 - 17 - 18 - 19 - 20 - 21 - 22 - 23 - 24 - 25 - 26 - 27 - 28 - 29 - 30 - 31 - 32 - 33 - 34 - 35 - 36 - 37 - 38 - 39 - 40 - 41 - 42 - 43 - 44 - 45 - 46 - 47 - 48 - 49 - 50 - 51 - 52 - 53 - 54 - 55 - 56 - 57 - 58 - 59 - 60 - 61 - 62 - 63 - 64 - 65 - 66 - 67 - 68 - 69 - 70 - 71 - 72 - 73 - 74 - 75 - 76 - 77 - 78 - 79 - 80 - 81 - 82 - 83 - 84 - 85 - 86 - 87 - 88 - 89 - 90 - 91 - 92 - 93 - 94 - 95 - 96 - 97 - 98 - 99 - 100 - 101 - 102 - 103 - 104 - 105 - 106 - 107 - 108 - 109 - 110 - 111 - 112 - 113 - 114 - (סיכום)
נגלה במיכ"ה ובו תשעה ושמונים פסוקים
בשם אלה הרחמן והרחום.
(ב) אשר גלינו בלשון ערבית למען תבנוהו,
(ג) נשבענו, כי הוא אם כל הספרים[3] וכי נשגב וחכם הוא[4].
(ד) הנסיר מכם את זכרוננו ונחדל מהזהירכם על היותכם עם בוגד?
(ה) כמה נביאים שלחנו אל הדורות הראשונים!
(ו) ולא בא אליהם נביא, אשר לא לעגו לו.
(ז) הן שחתנו דורות חזקים ועצומים מהם[5], ונשימם להם למשל.
(ח) אם תשאלם: מי ברא את השמים ואת הארץ? יענו: העזוז ויודע כל בראם.
(ט) אמור: האלהים, אשר נטה לכם את הארץ כמטה, וישם לכם בה נתיבות להדריככם בהן,
(י) ואשר מוריד לכם מים במשורה מן השמים להשקות ארץ עיפה,–הוא יוציאכם מעפר.
(יא) הוא ברא את כל היקום למינהו, ויתן לכם אניות ובהמות אשר תרכבו עליהן.
(יב) ובשבתכם עליהן , אתם זוכרים את חסדי ד' לאמר: תהלה לאל הממשילנו בכל אלה, אשר לא בכח ידינו כבשנו!
(יג) לכו ונשובה אליו!
(יד) ובכל זאת אומרים, כי עבדיו יוצאי חלציו המה[6]!
(טו) הבחר אלהים בבנות מכל יצוריו, ולכם נתן את הבנים?
(טז) בבשר איש את אחד מהם את אשר יערכו לאלהים, יזעפו פניהם ויתאבלו.
(יז) היערכו לאלהים אוהבות חליות והולכות אחרי ההבל?
(יח) הם שמים את המלאכים, עבדי הרחמן, לנקבות; העדים היו בהבראם? עדותם זאת תכתב בספר, ונביאם עליה למשפט.
(יט) הם אומרים: לו חפץ הרחמן, לא עבדנום! אך אין בהם תבונה, ואנשי כזב המה.
(כ) הנתנו להם כתב על זאת מקדם, אשר ישענו עליו?
(כא) הם אומרים: מצאנו את אבותינו באמונה הזאת, ואנחנו הולכים באשוריהם.
(כב) לא שלחנו עוד לפניך מזהיר אל עיר, אשר נגידיה לא אמרו אליו כזאת: מצאנו את אבותינו באמונה הזאת, ואנחנו הולכים באשוריהם.
(כג) ובאמור הנביא: ואם אביא אליכם טוב מאשר מצאתי באבותיכם? ענונו; אנחנו מכחשים באשר שולחתם בו.
(כד) ונשיב להם נקם; הבט נא אל אחרית העונים בנו שקר!
(כה) אברהם אמר אל אביו ואל עמו: נקי אנכי מעבודתכם!
(כו) אינני עובד כי אם את בוראי ומנהלני.
(כז) הן ברכתי אותם[7] ואת אבותיהם עד בוא אליהם האמת והשליח הנודע.
(כט) ובבוא אליהם האמת, אמרו: אך קסם זה, ואנחנו מכחשים בו!
(ל) הם אומרים: אם לא ישולח הקוראן הזה ביד איש נכבד משני הערים[8], לא נאמין בו.
(לא) היחלקו את רחמי אדונך[9]? אנחנו חלקנו ביניהם את מחמדי התבל, ונרם קצתם על קצתם למדרגות, ונמשיל קצתם בקצתם; אך טובים רחמי אלהיך מהאוצרות אשר הם צוברים.
(לב) לולי היו האנשים דור אחד; כי אז נתנו לבוגדים באל הרחמן גגות כסף[10], וגם המעלות אשר יעלו בהן אל בתיהם כסף,
(לג) וכמו כן את שערי בתיהם ואת המטות אשר שוכבים עליהן,
(לד) וגם נתנו להם פאר הזהב, כי גם הוא למחמדי התבל יחשב; אכן תענוגי העולם הבא צפונים לצדיקים אצל אלהיך.
(לה) השב מאחרי זכרון אלהיך הרחום מחברת השטן הוא, ולעד ידבק בו.
(לו) הוא יתעהו מאחרי הדרך הטובה; והוא ידמה בנפשו, כי בדרך הטובה הוא.
(לז) והיה בבואו אלינו[11] יאמר אל השטן: לו היה בינינו מרחק כרחוק מזרח ממערב! מה רעה חברתך!
(לח) אך זאת לא תועילכם ביום ההוא, ובשוה תחלקו את ענשכם[12].
(לט) התשמיע את החרשים, או תנחה את העורים ואת ההולכים בחושך?
(מ) גם אם נסירך מעליהם[13], נשיב להם נקם.
(מא) אמנם נראך את אשר העידונו בהם, כי שליטים אנחנו בהם.
(מב) לכן דבוק באשר נגלה לך, כי אתה בדרך הטובה!
(מג) הספר הזה זכרון לך ולעמך, ובאחריתכם נביאכם עליו במשפט.
(מד) שאל נא את הנביאים אשר שלחנו לפניך; הצוינום לעבוד אלהים אחר מבלעדי הרחום?
(מה) הן שלחנו את משה באותותינו אל פרעה ואל עמו לאמור: שלוח אני מאת אדון העולמים!
(מו) אך מדי הראותו את אותותיו לעגו לו,
(מז) גם אם הראינום אותות גדולים איש מאחיו, וניסרם בעונש גדול למען ישובו אלינו.
(מח) ויאמרו אל משה: אתה הקוסם! קרא אל אלהיך כבית אשר כרת לך; אז נלך בדרכיו!
(מט) אך בהשיבנו מאחריהם את ענשם, מרו בנו.
(נ) ויעביר פרעה קול בתוך עמו לאמר: עמי! הלא לי המלוכה על ארץ מצרים ועל היאורים הנוזלים תחתי? האינכם רואים זאת?
(נא) האינני טוב מהאיש הנבזה הזה,
(נב) אשר איננו יודע דבר צחות?
(נג) ההושם רביד הזהב על צוארו[14] , או ההולכים מלאכים לרגלו?
(נד) כן התעה את עמו, אשר שמע בקולו, כי עם בוגד היו.
(נה) ויהי בהקציפם אותנו, ונשיב להם נקם ונשקע את כלם.
(נו) ונשימם למשל ולשנינה לדור נולד.
(נז) בשימנו את בן מרים למשל, ויגל לבב עמך[15],
(נח) ויאמרו: האלהינו טובים או הוא? אך למען הריב בך שאלוך זאת, כי אנשי מדון המה.
(נט) ישו לא היה כי אם עבד אשר היטבנו לו, ונשימהו למשל לבני ישראל.
(ס) לו חפצנו, נקים מקרבכם מלאכים לנחותכם בארץ.
(סא) הוא[16] יודיעכם את השעה האחרונה; לכן אל תכחשו בה. לכו אחרי! אז תהיו במעגל הטוב.
(סב) ואל ישיאכם השטן, כי אויב גלוי הוא לכם.
(סג) בבוא ישו באותות מובנים, ויאמר: הן באתי אליכם בחכמה למען הורותכם קצת מאשר אתם מריבים עליו; יראו את ד' ושמעו בקולי!
(סד) ד' הוא אדוני ואדונכם; לכן עבדוהו! זאת הדרך הישרה.
(סה) אמנם המפרידים[17] אשר ביניהם הריבו בו; אוי לבוגדים בעונש היום הנורא!
(סו) מה לכם ליחל כי אם את השעה האחרונה אשר תבוא עליהם פתאום והם לא ישערוה בנפשם?
(סז) אתם עבדי! לא תיראו ולא תתאבלו ביום ההוא.
(סח) ביום ההוא האוהבים יהפכו לאויבים איש אל אחיו[18]; לא כן הצדיקים.
(סט) אתם המאמינים באותותינו והמשלימים אתנו!
(ע) בואו אל כן העדן אתם ונשיכם, ושישו בו!
(עא) שם יחלקו ביניכם קערות זהב וגביעי זהב; שם תמצאו את שאהבה נפשכם ואת כל מחמד עיניכם; ולעד תשבו שם.
(עב) זה גן העדן, אשר ננחילכם על מעשי ידיכם.
(עד) אמנם הבוגדים ישאו לעד את עונם בגיהנם.
(עה) לא יקל איש את משאם, ותקותם תאבד.
(עו) לא עשינו להם עול, כי אם הם השחיתו את נפשם.
(עז) אז יאמרו: מאלך[19]! יעש נא אדונך עמנו כלה[20]! יענה: לא כי לעד תשבו פה!
(עח) הן באנו אליכם באמת; אך רבכם ימרו את פיה.
(עט) הם מתנכלים בנו, אך אנחנו נתחכם להם.
(פ) הידמו בנפשם, כי לא נשמע את סודותיהם ואת נכליהם? לא כי מלאכינו יכתבום בספר.
(פא) אמור: לו היה בן לאל הרחמן, כי אז אני הראשון אשר יעבדהו.
(פב) חלילה לאדון השמים והארץ והכסא הנורא, את אשר יערכו לו!
(פג) הניחם ויריבו וילעגו לך! הן יפגעו ביום המועד להם.
(פד) אלהי השמים גם אלהי הארץ הוא; חכם לבב הוא ויודע כל.
(פה) יהולל שמו! לו מלכות השמים והארץ וכל אשר ביניהם; הוא יודע את השעה האחרונה ואליו תשובו.
(פו) לא יליצו עליהם האלילים אשר הם עובדים מבלעדו, כי אם מגידי האמת ויודעיה[21].
(פז) ואם תשאלם, מי בוראם, יענו: אלהים. אמור: ומדוע שבתם מאחריו?
(פח) הנביא אומר: אדוני! אך עם בוגד זה!
(פט) ואלהים יענהו: הפרד מעליהם ואמור: שלום[22]! הן ידעו באחריתם.
הערות שוליים
[עריכה]- ^ שם החזון הזה מענין פאר הזהב הנזכר בו פסוק ל"ד.
- ^ עיין ראש חזון הקודם.
- ^ כלומר הקוראן הוא המשובח מכל הספרים; ולדעת הישמעאלים הקוראן נברא קודם בריאת העולם.
- ^ מעיקרא דדינא פירכא!!
- ^ מאנשי מיכ"ה.
- ^ עיין לעיל חזון ט"ז, נ"ה–ס'.
- ^ את אנשי מיכ"ה.
- ^ מיכ"ה או טייף.
- ^ כלומר כי יוכל לשלח נביאים אך ממשפחה או מהעיר הזאת ולא מאחרת.
- ^ המאמר הזה קשה מאד, ואולי זה ענינו: לו היו הבוגדים לבדם והמאמינים לבדם, כי אז נתנו לבוגדים את כל חלקם בעולם הזה, למען הנחילם את ענשם בעולם הבא בלי גרעון; אמנם באשר הבוגדים והמאמינים מעורבים יחד בארץ, לא ננחיל את כל הבוגדים את תענוגי העולם הזה, למען לא יקנאו בהם המאמינים בראותם את שלום הרשעים ויבקשו לעשות כמוהם.
- ^ בתחיית המתים.
- ^ אתם והשטן.
- ^ כלומר כי תמות טרם יסרנו אותם.
- ^ כלומר האדם גדול הוא? עיין בראשית מ"א, מ"ב.
- ^ בהוכיח מחמד את אנשי מיכ"ה על עבדם את הפסילים, ויענוהו, כי גם הנוצרים משתחוים לפסילי קדשיהם.
- ^ מחמד.
- ^ בזה מכון את הפרושים, אויבי ישו.
- ^ הרשעים יגולו את עונותיהם איש על אחיו.
- ^ זה מולך, והוא לדעתמ חמד ראש שומרי הגיהנם.
- ^ כלומר ימיתנו לנצח, למען לא נרגיש עוד את מכאובינו.
- ^ הנביאים.
- ^ כלומר עבור לפניהם ואל תתרועע להם.
טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה (הקישור המקורי).