הקוראן סורה 101 (תרגום רקנדורף)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הקוראן
פרקים: הקדמה - 1 - 2 - 3 - 4 - 5 - 6 - 7 - 8 - 9 - 10 - 11 - 12 - 13 - 14 - 15 - 16 - 17 - 18 - 19 - 20 - 21 - 22 - 23 - 24 - 25 - 26 - 27 - 28 - 29 - 30 - 31 - 32 - 33 - 34 - 35 - 36 - 37 - 38 - 39 - 40 - 41 - 42 - 43 - 44 - 45 - 46 - 47 - 48 - 49 - 50 - 51 - 52 - 53 - 54 - 55 - 56 - 57 - 58 - 59 - 60 - 61 - 62 - 63 - 64 - 65 - 66 - 67 - 68 - 69 - 70 - 71 - 72 - 73 - 74 - 75 - 76 - 77 - 78 - 79 - 80 - 81 - 82 - 83 - 84 - 85 - 86 - 87 - 88 - 89 - 90 - 91 - 92 - 93 - 94 - 95 - 96 - 97 - 98 - 99 - 100 - 101 - 102 - 103 - 104 - 105 - 106 - 107 - 108 - 109 - 110 - 111 - 112 - 113 - 114

חזון הדופק‏[1][עריכה]

נגלה במיכ"ה ובו שמונה פסוקים בשם אלה הרחמן והרחום.

(א) הדופק‏[2]!
(ב) ומי יורך, מה הדופק?
(ג) הוא היום, אשר בו בני האדם יהיו כעש נבלה,
(ד) וההרים כצמר שרוק.
(ה) האנשים, אשר תכבדנה מאזניהם‏[3], מה טוב חלקם!
(ו) ולאנשים, אשר תקלנה מאזניהם, שאול תחתית לאם‏[4] תהיה.
(ז) ומי יורך, מה שאול תחתית?
(ח) היא איש קודחת.

הערות שוליים[עריכה]

  1. ^ שם החזון הזה מהמלה הראשונה אשר בו.
  2. ^ זה יום הדין הדופק על קברי בני האדם למען העירם משנתם.
  3. ^ פלס מעשיהם הטובים.
  4. ^ כלומר תשאהו בחיקה.

טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה (הקישור המקורי).