הקוראן סורה 93 (תרגום רקנדורף)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הקוראן
פרקים: הקדמה - 1 - 2 - 3 - 4 - 5 - 6 - 7 - 8 - 9 - 10 - 11 - 12 - 13 - 14 - 15 - 16 - 17 - 18 - 19 - 20 - 21 - 22 - 23 - 24 - 25 - 26 - 27 - 28 - 29 - 30 - 31 - 32 - 33 - 34 - 35 - 36 - 37 - 38 - 39 - 40 - 41 - 42 - 43 - 44 - 45 - 46 - 47 - 48 - 49 - 50 - 51 - 52 - 53 - 54 - 55 - 56 - 57 - 58 - 59 - 60 - 61 - 62 - 63 - 64 - 65 - 66 - 67 - 68 - 69 - 70 - 71 - 72 - 73 - 74 - 75 - 76 - 77 - 78 - 79 - 80 - 81 - 82 - 83 - 84 - 85 - 86 - 87 - 88 - 89 - 90 - 91 - 92 - 93 - 94 - 95 - 96 - 97 - 98 - 99 - 100 - 101 - 102 - 103 - 104 - 105 - 106 - 107 - 108 - 109 - 110 - 111 - 112 - 113 - 114

חזון הצהרים‏[1][עריכה]

נגלה במיכ"ה ובו אחד עשר פסוקים

בשם אלה הרחמן והרחום

(א) בצהרים,
(ב) ובחשכת הליל,
(ג) נשבעתי, כי לא נטשך אדונך ולא שנאך!
(ד) חיי העולם הבא ייטיבו לך מחיי העולם הזה.
(ה) אלהים ישלם את פעלך וירצך.
(ו) הלא רחמך בעודך יתום קטון‏[2]?
(ז) הלא נחך מהתעות אל דרך האמת?
(ח) הלא מצאך עני, ויעשירך?
(ט) לכן אל תדכא את היתום,
(י) ואל תשיב מאתך את האביון,
(יא) כי אם ספר את תחלת אדונך!

הערות שוליים[עריכה]

  1. ^ שם החזון הזה מהמלה הראשונה אשר בו.
  2. ^ למחמד מתו הוריו בעודנו נער קטון, ואביו הזקן עבד אל מותלב היה לו לאומן.

טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה (הקישור המקורי).