הקוראן סורה 93 (תרגום רקנדורף)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
הקוראן
פרקים: הקדמה - 1 - 2 - 3 - 4 - 5 - 6 - 7 - 8 - 9 - 10 - 11 - 12 - 13 - 14 - 15 - 16 - 17 - 18 - 19 - 20 - 21 - 22 - 23 - 24 - 25 - 26 - 27 - 28 - 29 - 30 - 31 - 32 - 33 - 34 - 35 - 36 - 37 - 38 - 39 - 40 - 41 - 42 - 43 - 44 - 45 - 46 - 47 - 48 - 49 - 50 - 51 - 52 - 53 - 54 - 55 - 56 - 57 - 58 - 59 - 60 - 61 - 62 - 63 - 64 - 65 - 66 - 67 - 68 - 69 - 70 - 71 - 72 - 73 - 74 - 75 - 76 - 77 - 78 - 79 - 80 - 81 - 82 - 83 - 84 - 85 - 86 - 87 - 88 - 89 - 90 - 91 - 92 - 93 - 94 - 95 - 96 - 97 - 98 - 99 - 100 - 101 - 102 - 103 - 104 - 105 - 106 - 107 - 108 - 109 - 110 - 111 - 112 - 113 - 114
חזון הצהרים[1][עריכה]
נגלה במיכ"ה ובו אחד עשר פסוקים
בשם אלה הרחמן והרחום
(ב) ובחשכת הליל,
(ג) נשבעתי, כי לא נטשך אדונך ולא שנאך!
(ד) חיי העולם הבא ייטיבו לך מחיי העולם הזה.
(ה) אלהים ישלם את פעלך וירצך.
(ו) הלא רחמך בעודך יתום קטון[2]?
(ז) הלא נחך מהתעות אל דרך האמת?
(ח) הלא מצאך עני, ויעשירך?
(ט) לכן אל תדכא את היתום,
(י) ואל תשיב מאתך את האביון,
(יא) כי אם ספר את תחלת אדונך!
הערות שוליים[עריכה]
טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה (הקישור המקורי).